וחבל שרצת לרעות בשדות זרים... [חדש]
זיגמונד   יום ו', 15/02/2013 שעה 12:20
כמו כל ילד סנדוויץ', וכמו יצחק(הבן של והאבא של..), גם אפלטון נפל בין מורו-סוקרטס, לבין תלמידו אריסטו. כנראה שחלק מכתביו והגיגיו מיוחסים בכלל למורו ואילו הוא רק מביא דברים בשם אומרם.
גם בתקופתו הוא,(ואף לאחריה) לא היה לאפלטון מעמד כשל קודמו וכשל אוחרו, ורק בתקופות המאוחרות יותר, ובימנו אנו, התקבעה האופנה, הנובורישית משהו, לצטט את אפלטון תחת כל חמציץ ירוק.
מלבד זאת, בימיו כבר הועלו על הכתב מרבית ספרי התנ'ך ועשרות ספרים חיצוניים שלא נכנסו לתנ'ך, וכל מי שמעיין במעט מהם וישווה אותם ללהגיו של אפלטון, ימצא מייד את המקור לדבריו.
ניכר גם, כי בחלק מן המקרים לא הצליח אפלטון להפנים דיין את הרעיונות שבכתבי ההגות היהודיים, אבל בכל זאת ביצע את המקבילה ההסטורית של אותם זמנים ל ''העתק-הדבק''.
אבל לך ספר זאת למי שבוחר בשם דומיין פתאטי עד כאב, או בתיקון למפרע של הגיית שמו הפרטי: ''אורי'' בחולם מלא, שחלילה לא נטעה ונחשוב שאתה אורי רגיל מדלת העם.
וגם התמונה עם העיניים המצומצמות במבט בוחן ורב משמעות, יכולה לספק חומר רב לבוחני בריאות הנפש האנושית.
עלה והצלח
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010