אדם כותב את שחסר לו... [חדש]
בועז כהן   יום ג', 14/10/2008 שעה 7:29 אתר אישי
מעניין מאוד לעקוב אחר תהליך הכתיבה, מה מוליד רעיון ומה מניב השראה לטקסט כזה ולפוסט אחר. אהבתי. המסעות באמריקה עוררו בך שפעה גדולה ומבעבעת של רעיונות ושל מאמרים מוצלחים. איזה יופי!

תודה.

ואז ישבתי וחשבתי מה גורם לי לכתוב ללא תמורה לבלוג שלי.

הגעתי למסקנה שיש שתי סיבות. האחת, מיסיונריות, הרצון לחלוק חוויות רוחניות-רגשיות-אמנותיות בנוגע לספרים, מוזיקה וסרטים עם קוראיי

השניה, געגוע עצום. געגוע עז לימים שבהם היתה חניה בכל מקום בתל אביב והיו עצים ושדות וגישה חופשית אל הכינרת.
כשלא היה פה כל-כך צפוף, מזוהם, קפיטליסטי, מרושע, המוני ומנוון
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אדם כותב את שחסר לו... [חדש]
אורי קציר   יום ג', 14/10/2008 שעה 20:52
בתגובה לבועז כהן
אתר אישי
אני מסכים איתך. אתה בעצם עולה כאן על נקודה שקיימת גם אצלי ושמשום מה לא גיליתי אותה לפני שפקחת את עיני: הגעגוע. יתכן שזו נוסטלגיה בלבד, אבל מצד שני זו פרספקטיבה שמקבלים עם הגיל ושלא כל כך קיימת אצל כותבים צעירים יותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אדם כותב את שחסר לו... [חדש]
arvandor   יום ד', 15/10/2008 שעה 15:57
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אני חושב שתמיד יש למה להתגעגע...
באוניברסיטה מתגעגעים לצבא, בצבא מתגעגעים לתיכון, בתיכון לחטיבה, בחטיבה ליסודי, וביסודי לגן הילדים. ובגן הילדים....טוב, מי בכלל זוכר...?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010