דמעות בעייני [חדש]
רחלי.ג.   יום ג', 23/09/2008 שעה 9:18
כואב הלב, הלב בוכה, דמעות בעייני
אני מסתכלת על ילדי הקטנים, שכל כך זקוקים לי
כל כאב שלהם הוא כאב שלי, כל מכה שלהם אני מרגישה אותה גם
כל חיבוק, חום אהבה שלהם הם זקוקים אני מייד שם עבורם.
איך אפשר, זה לא ניתן לעקל.
שאמא תיתנקל לבת שלה, תישנא אותה, איך אפשר שלא לאהוב ילד/ה מדמך שלך?
עצוב מאוד.
רוז היקרה - יהי זיכרך ברוך ומנוחתך עדן.

רחלי.ג.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010