אלו מילים [חדש]
שולמית   יום ג', 23/09/2008 שעה 7:47
קוֹראת ובוכה, ילדי כבר בגרו, כשהיו קטנים תמיד ניסיתי לראות את העולם דרך עיניהם, לראות אותו בגובה ילדים שמגיעים לי אל הבֶּרך, ואח''כ אל המותן, ואח''כ עברו אותי בגובהם,ולנסות להבין מה הם מרגישים, תמיד חשבנו איך להראות להם כמה אנחנו אוהבים, כמה הם חשובים לנו, כמה העולם יפה (?) ועכשיו שמה עצמי שוב בגובה ילדה בת ארבע, שחיה כמו ששמענו על חיי ה פעוטה רוז וכל מחשבה על ''מה רוז הרגישה'' מסייט אותי..ואי אפשר להכיל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010