מרצ ואני [חדש]
שיר-דמע   יום ג', 27/05/2008 שעה 16:59 אתר אישי
כבת קיבוץ המשתייך מסורתית למפ''ם, הצבעתי בבחירות של 1999 ושל 2003 למרצ. אבל עזיבתן של כמה דמויות מפתח במרצ, השתלטותו של יוסי ביילין על המפלגה, ובכלל התפקוד הצולע שלה בשנים האחרונות גרמו לי לאכזבה קשה מהמפלגה, והמצב הבטחוני גרם לתזוזה מסוימת ימינה בדעות שלי מבחינה מדינית-בטחונית, כך שבבחירות של 2006 כבר הצבעתי למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, אשר ייצגה מבחינתי חלופה סוציאליסטית טובה. במלחמת לבנון השניה, כשהקו הרשמי של מרצ (או לפחות הקולני) באמצעות זהבה גלאון התנגד למלחמה, שמחתי שלא הצבעתי למרצ (גם אם התפקוד של עמיר פרץ היה רחוק מהלזהיר, כמו גם הבחירה שלו מלכתחילה להיות שר בטחון ולא שר האוצר).

היום אני כבר לא יודעת מה עמדתי. אין ספק שג'ומס הוא איש ראוי מאין כמותו, ואני בטח לא אמנע מהלצביע לו (או יותר נכון, למפלגתו) רק משום שאין לו סיכוי להית ראש הממשלה. נראה לי שאני צריכה לעשות בדיקה מחדש של עמדות המפלגה ושל עמדותיי שלי, ולראות האם אולי זה הזמן לחזור הביתה. לאהוד ברק אני בטח לא משתגעת להצביע.

אבל העיקר הוא שאני לא מסכימה עם המסקנה שלך שלאנשים כמו ג'ומס לא מצביעים משום שחושבים שבלאו הכי אין להם סיכוי, ואני מקווה שבבחירות הקרובות (שעומדות בסימן של מיאוס כללי משחיתות שלטונית) תתבדה בנוגע לכך. כי אני בהחלט מסכימה איתך שעל אנשים כאלה צריך לשמור.

[אגב, על החזון הסוציאליסטי ברוח סקנדינביה אני מקווה לכתוב פוסט בקרוב]
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010