[חדש]
יעקב   שבת, 19/04/2008 שעה 15:04
אורי, אם איני טועה, הרי שפירסמת כבר בעבר פוסט הנוגע לפיראטים ואפילו על פיראטים יהודים. כנראה שהנושא מאוד חביב עליך. אין להכחיש, יש בחומר הרבה רומנטיקה קסומה ואבק של קוסמופליטיות קרימינאלית, אבל מכאן ועד לתיאורים הציוריים שלך, של , כיצד חיפה צריכה להציג פרגמנט זה בהסטוריה שלה, ארוכה הדרך.
אם לתת דרור מוחלט לדמיון, הרי , שאולי צריך גם לארגן קרבות פיראטים אמיתיים במפרץ חיפה עם ספינות מפרש ותותחי נפוליאון כשעדרים של תיירים להוטים מזנבים בהם עם מצלמות יפניות. בקיצור, הוליווד-זה כאן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום א', 27/04/2008 שעה 13:58
בתגובה ליעקב
אתר אישי
אני לא פוסל גם קרבות משוחזרים מהסוג שציינת. בארצות הברית משחזרים כל העת קרבות ממלחמת האזרחים ובהיקפים שעולים על כל דמיון.

לאטרקטיביות התיירותית של חיפה זה רק יכול להוסיף. את המחקר ההיסטורי הרציני בתחום הפיראטיות הימים בארץ ישראל זה רק יכול לעודד. את החופים המלוכלכים של נמל חיפה, שכיום הגישה לציבור אליהם מוגבלת מאוד, זה רק יכול להשביח. אני לא יודע כמה בתי ספר מבקרים היום במוזיאון הנמל או בממגורות דגון ההיסטוריות, אבל אם הייתה נוספת להם אטרקציה מעין זו, היא רק הייתה מעודדת אותם לבוא לשם.

מעבר לכך, לפחות ברמה ההיסטורית יש כאן עיוות מסוים. הטמפלרים והבהאים, למשל, התיישבו בחיפה רק באמצע המאה ה-‏19. עיר פועלים אדומה היא הייתה רק משנות המנדט ואילך. לעומת זאת, היא הייתה נמל פיראטים במשך כמה מאות שנים. אין כל סיבה להשכיח את החלק הזה בתולדותיה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010