הקבוצה שלי ואני [חדש]
אליה   יום ו', 08/02/2008 שעה 20:02
מצאתי מספר מקורות שמתייחסים לכדורגל באופנים שונים.
יחיעם שורק, היסטוריון, מייחס לכדורגל מאפיינים של מלחמה על כל המשתמע מכך בהיבט האישי פסיכולוגי וכן הסוציולוגי חברתי. הפוליטיקה מנכסת את ''החולשות'' הללו לשימושה. הוא מביא במאמרו, בקצרה את העבר שבו התגבש הכדורגל לכדי מדיום שמכיל את כל סממני המלחמה האמיתית. הוא מדגיש את הסמלים הקבוצתיים כהקבלה לדגל , את החברות בקבוצה לאחוות לוחמים ואהדת הקבוצה להרגשת שייכות.

במאמר אחר מאת ג'יימס מקינלי (הארץ ב 2004), מובאות תוצאות של בדיקות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שנעשו בקרב אוהדי כדורגל וההשפעה על חייהם האישיים. מתוך הממצאים המעניינים שהוא מפרט, אביא את האחרון. זהו פרי מחקר של הירט א. אונ. אינדיאנה שהגיע למסקנה כי אוהדי כדורגל
נוטים להעריך את עצמם בחיים הרומנטים למשל , על פי הישגי הקבוצה שאותם הם אוהדים. כך שהערכתם העצמית משתנה בהתאם למצב הקבוצה וזה משפיע על היחסים של כל אוהד עם סביבתו הקרובה.
באשר לגיוס אוהדי הכדורגל למטרות פוליטיות תוך ניצול מאפייני ההתגייסות האידיאולוגית אמוציונאליות לקבוצות כדורגל אפשר להזכיר , לא בנחת , כי פרנקו שלא היה אוהד כדורגל , אימץ את ריאל מדריד והפך אותה למה שהיא עד היום. הדברים נכונים גם לגבי שאלקה 04 בגרמניה של היטלר והמילאנזיות באיטליה של מוסוליני. בהחלט אפשר להוסיף את נבחרת ארגנטינה שזכתה בגביע העולם שנערך בבואנו איירס , כשהיתה תחת שלטון הגנרלים ב 1978 . אופן האדרת האתוס הציוני באמצעות הכדורגל מופיע בספר של אמיר בן פורת
'' לאומיות וכדורגל'' (רסלינג,2003). בכדי להבין את הפסיכולוגיה הסוחפת את היחיד לאקסטזה עד כדי התמכרות , כדאי גם לעיין בספרו של אליאס קנטי ''ההמון והכוח'', מדהים עד כמה שעידוד קולני, רעם תופים , שירה ''בציבור'' עובדים על הבסיסים החושיים שלנו.

ושאלה , למה אוהדים קבוצה ? זה כמו להיוולד במדינה מסויימת , שזה אירוע מקרי לחלוטין , ולאהוב אותה עד מוות , תוך כדי בנייה תודעתית של האהבה ונימוקים רציונליים- או לא . אהדה לקבוצה מתחילה הרבה פעמים כמורשת מבני משפחה קרובים או חברים משפיעים . צפיה פעם או פעמיים בקבוצה מסויימת ו''החלטה'' לאהוד אותה . עם הזמן מתרחבת האהבה להיות טוטאלית ואובססיבית.ואז תלוי אם זה ממשיך או לא. אצלי היא גוועה כי שאלתי את עצמי אם אני מוכן עוד לבזבז זמן כסף וגם צער על משחקי כוחות מסחריים בין אוליגרכים לבין עצמם . בכל זאת עד היום יש לי שמחה כשאדום מנצח צהוב . ואתמול זה עשה לי טוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010