''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
אבי   יום ג', 20/11/2007 שעה 0:28
כל המאמר הארוך הזה רק כדי לתקוע בסוף פרובוקציה זולה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
אורי קציר   יום ג', 20/11/2007 שעה 9:27
בתגובה לאבי
אתר אישי
אבי, אני מבין שדעתך אינה נוחה מאיזכורים של רצח רבין בבלוג הזה, בעיקר מאחר ועמדותינו שונות כל כך זו מזו. אבל הנסיבות ההיסטוריות והפוליטיות כל כך דומות, שאינני מבין כיצד אתה מסוגל להגיב רק בהטחת ''פרובוקציה'' סטנדרטית (שלא לדבר על כך ש''פרובוקציה'' נעשית בדרך כלל במקום בו מתקהלים המונים ובמטרה למשוך תשומת לב ואילו כאן אין זו בדיוק כיכר העיר). עזוב לרגע את העמדות הפוליטיות שלך או שלי - הן בלתי רלוונטיות לחלוטין כאן - וקרא את מה שכתבתי בתשובה ליוסי לוי. זה עונה גם על השאלה שלך.

וזה לא מאמר פוליטי. אלה בסך הכול כמה זכרונות פרטיים שלי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
ראה תגובתי לאורי   יום ג', 20/11/2007 שעה 14:38
בתגובה לאורי קציר
מכיוון שמובן מאליו שזה הבלוג שלך, אתה מחליט מה אתה כותב בו, אני רואה את החצי הראשון של התגובה שלך כניסיון להסחת הקורא מעיון בטיעון שלי ובתגובה שלך :)
סאדאת היה דיקטטור. רבין - אפילו אני לא טוען שזה מה שהוא היה, אתה בוודאי תסכים איתי שהוא היה ראש ממשלה במדינה דמוקרטית.
זה ששני הרוצחים היו חיילים קרביים לשעבר, רק מעיד על כך שגם במצרים וגם בישראל יש למדינה מונופול על השימוש בנשק ומי שרוצה ללמוד להשתמש בו לא יכול לעשות את זה באופן פרטי. הפעם האחרונה שמישהו בעולם המערבי הגיע להישגים צבאיים פרטיים היתה בטח במחצית הראשונה של המאה ה-‏19 (כל הלואיס-וקלרק, וסמית, מלחמת 1812 והמשלחת ההיא לאוטווה).
לא חסרות דמוקרטיות שהיו בהן התנקשויות בראשי מדינה שאפשר ללמוד מהן. דווקא עם הדיקטטורה החשוכה מצרים אתה עושה אנלוגיה?
בקיצור, ההשוואה שעשית חסרת ערך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
אורי קציר   יום ג', 20/11/2007 שעה 17:19
בתגובה לראה תגובתי לאורי
אתר אישי
אבי, בוא נסכים על סגנון מתון יותר. להודיע שמשהו הוא חסר ערך זה הליכה רחוקה מדי. אפשר להתווכח גם בצורה אחרת.

(בסוגריים: לעניין לואיס וקלארק - המשלחת שלהם הייתה מינוי ממשלתי למהדרין. הנשיא ג'פרסום מינה את מריוות'ר לואיס כמפקדה וזה האחרון בחר את ויליאם קלארק כשותפו. מלחמת 1812 התנהלה בין מדינות ולא בין צבאות פרטיים.)

לגופו של עניין: אני משווה בין נסיבות היסטוריות ולא בין שום פרמטרים אחרים. אתה משווה בין משטרים וזה עניין מרתק כשלעצמו אבל אין לו שום קשר לנסיבות ההתנקשויות. התנקשויות פוליטיות מתבצעות מסיבות רבות. בארצות הברית, למשל, נרצחו ארבעה נשיאים. אף לא אחד מהם נרצח כתוצאה מפעילותם של קנאים דתיים. לעומת זאת, במדינות כמו הודו, ירדן, מצרים וישראל נרצחו מנהיגים על ידי קנאי דת. אתה יכול שלא לאהוב את העובדה שאני כולל אותנו בקבוצת המדינות הזו, אבל אי אפשר להתעלם מהמכנה המשותף הזה. באותה מידה גם אי אפשר להתעלם מהעובדה שברקע שתי הרציחות עמדו הסכמים מרחיקי לכת שחתמו המנהיגים עם אויבים היסטוריים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
יעקבסון מיכאל   יום א', 02/12/2007 שעה 0:48
בתגובה לאורי קציר
קלוש ודליל,

ומה חשבת שהסיפא עם שמו של רבין תפיח רוח חיים בפגר שכתב לעיל?

זילות של מי שהזכרת בשם מתחילתו ועד סופו,
תוסיף עוד אחד לרשימה שלא צריך להזכיר ברזומה.

מיקי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
גדי שמשון   יום ג', 20/11/2007 שעה 10:00
בתגובה לאבי
אתר אישי
גם פרובוקציה וגם זולה? לא נסחפנו בכלל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''הרביעי בנובמבר של מצרים.'' [חדש]
ראה תגובתי לאורי   יום ג', 20/11/2007 שעה 14:32
בתגובה לגדי שמשון
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010