 |
| ומי משגיח על המשגיחים? |
[חדש] |
|
|
ינשוף
יום ד', 31/10/2007 שעה 13:58
|
|
|
אמינות היא שם המשחק, ולגוף המעניק את הכשרות חיבת להיות אחת כזו שלא בקלות נתנת לקעקוע מחד ונתונה להסכמה רחבה ככל הנתן מאידך. ברבנות הראשית מתקים הכלל השני מבחינת הקף האוכלוסיה המקבלת את פסיקותיהם של רבניה החוצה מגזרים - אך הראשון זה מכבר שאינו מובן מאליו בקרב שומרי המצוות בעלי ההבנה בחקי הדת. יותר ויותר שומרי כשרות מחפשים הכשר של גוף שונה או לפחות ברמת הקפדה גבוהה יותר מזו שיסתפקו בה ברגיל כדי להניח בו דעתם בטרם ירכשו מזונם בחנויות מסוימות.
בעירי י-ם אני נתקל חדשות לבקרים במקומות שבוחרים להכנע לדרישות הצבור הזה, שכנראה פה משקלו הכלכלי כבד יותר, ולהפוך כשרים (לוגאר, החגיגה של באבט) או להחמיר את רמת תעודת הכשרות שלהם. מצד שני כבר בקרתי בעבר בלא מעט מטבחים 'מאחרי הקלעים' במלונות, ברים ומסעדות וראיתי את צורת העבודה בהם ואת ההפרדה, למשל, בין הכלים השונים, ואני תמה: כשמדובר בבעלים ו\או בצוות שהכשרות אינה בראש מעיניו (רבים מהם אף אינם יהודים) - האם רמת הכשרות הנשמרת במקום כזה בעת שהמשגיח איננו תהא מספקת עבור המקפידים?
וללא שום קשר, הצטוט מ'גבעת חלפון' בראש הבלוג הדהד לי שוב לפולי, תהא מנוחתו עדן. |
|
[הגב על תגובה זו]
[קישור ישיר לתגובה זו]
|
|
