''פירות הבאושים'' הם במידה רבה [חדש]
הצועד בנעליו   יום ג', 05/06/2007 שעה 23:52 אתר אישי
מה שהחברה הישראלית רצתה לאכול ממנו. תפיסות של עליונות ושל ''אנחנו שייכים לקבוצה עליונה'' הם מחלה די ידועה של החברה הישראלית, שמקורה כנראה ב''אתה בחרתנו'' ובהיבדלות של קהילות יהודיות מפני הגויים וגם זו מפני זו, והיא עברה טרנספורמציה גם דרך חברות חילוניות-ציונית כמו החברה הקיבוצית, אליטות שונות בעבר ובהווה, ומתבטאת בסלקטורמניה במועדונים, ביישובים קהילתיים ועד קפה דה מרקר ומנהלי ספינת ברוכין כיום.
מה שמשה קרוי פשוט עשה לחברה של שנות ה70, זה שהוא איפשר לה להיות כזאת ולהרגיש עם זה בסדר, בלי להתחייב לכל מיני ססמאות של ''סוציאליזם'' ובלי להצטרך אפילו להעמיד פנים שהיא עוזרת לחלש או שדברים כאלה הם המעניינים אותה, ולא ביצור תחושות העליונות השונות. מעין מהדורה מוקדמת (ומעניינת יותר) של תנועת שינוי משנות ה2000, החברים של גלזר וכו' - שכולם באיזה אופן הם תלמידים של שיטתו/שיטת איין רראנד (וכמובן התלמיד הגדול, המצטיין מכולם - ביבי, שר האוצר הנערץ כל כך בקהילות ''האנשים החושבים'').
מעבר לזה אני רואה אדם שפשוט סבל מזה שבאמת לא כל האנשים טובים, גם אם לא הצליח אף פעם להגדיר מה עושה אותם טובים, ומה עושה את האחרים, שכמוהם יש יותר מדי - למוכרי נשמתם או משרתיו של השטן - הם קיימים והוא קיים, רק אין לו שיטה אחת, הוא חבוי בכל השיטות, וגם משרתיו, תרצה להכיר בכך או לא (וגם אלה שמוכרים לו את נשמתם) מצויים בכל השיטות. זה שיגע אותו, או שהוא אולי בגלל שהוא היה משוגע (או רגיש מאד) זה הפך אצלו לאובססיה.
יתכן שלו היה לו בקרב כל מעריציו-נצלניו חבר אמיתי אחד, הכל היה אחרת. אבל זה רק אולי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''פירות הבאושים'' הם במידה רבה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 06/06/2007 שעה 6:51
בתגובה להצועד בנעליו
אתר אישי
אני מסכים עם הניתוח שלך, ורק רוצה להוסיף עוד נקודה אחת. גם אם לא נביא בחשבון את מחלותיה של החברה הישראלית, ברור שקרוי - כמו פיסיקאים, פילוסופים ושאר אנשי אקדמיה לפניו - היה מכור ליומרה להסביר את הקיום האנושי והפיסי באמצעות נוסחה אחת ויחידה. למעשה, זו גם בדיוק המשוואה שעושות הדתות השונות, ולכן אין זה מפליא שמי שהחל באגואיזם התגלגל לסיינטולוגיה ולשאר אמונות המדברות על אנרגיות קוסמיות, ענקים חסרי גבולות העושים ביקום כרצונם וכדומה. קל מאוד למכור דברים מעין אהל לבני אדם, גם אם הם מבוססים מאוד כלכלית ורציונאליים לחלוטין בעיני עצמם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010