בוקר טוב [חדש]
אַטַלַנְטַה   שבת, 17/03/2007 שעה 4:38 אתר אישי
ברגעים כאלה, אני שמחה שקראתי כמה ספרים של איין ראנד, פשוט כי יש דברים שהדוגמאות הקיצוניות והלא מציאותיות שלה - מדגישות היטב.
זה לא חדש שהריסת האליטות עוצרת התקדמות, ראינו את זה קורה לאורך ההסטוריה יותר מפעם אחת, בשמות שונים.
זה לא חדש שנסיונות לכפות שוויון על אנשים שונים יעלה חרס (למשל, הנסיון המטומטם של לבנת להעלאת אחוזי הזכאות לבגרות, וביטול המגמות המקצועיות בבתי הספר התיכוניים. איזו קטסטרופה... ).
אלבשן לא המציא את הגלגל, הוא פשוט התעורר (אני מקווה), והוא התעורר הרבה יותר מדי מאוחר.
אני לא תופסת מברק בכלל, אבל אני מניחה שהבעיה של אלבשן לא שונה מהבעיה של כולנו: אין לנו אף אחד ראוי שמוכן להכניס ראש נקי ובריא לעסק המטונף הזה ולמיטה חולה.
הדירו את רגלי האליטות מהמקום שבו הן הכי נחוצות, ולצערי הרב, אני מהמרת ששום לשון של בקשה לא תחזיר אותן עכשיו.
וככה אנחנו מוצאים את עצמנו מוותרים על משהו טוב, ומסתפקים במה שנראה לנו פחות רע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010