[חדש]
עמי   יום ה', 03/08/2006 שעה 16:28 אתר אישי
אורי,
אחלה סיפור הבאת!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ה', 03/08/2006 שעה 17:14
בתגובה לעמי
אתר אישי
תודה, עמי. חבל שאין אצלנו רבים שמודעים לקיומו של המפעל היפה הזה. אולי זה בשל העובדה שהוא מצוי מחוץ לאיזורי התיירות המקובלים על ישראלים בצפון אמריקה.

לפני מספר שנים שוחחתי על כך עם חבר קרוב. היה לו, לאותו חבר, רעיון בלתי-מקורי אך דומה במהותו: לפסל באחד מהררי הנגב את דמויותיהם של כמה מגדולי הציונות. בשל הצורך בקונסנזוס חשבנו אז על הרצל, ויצמן, בן גוריון וז'בוטינסקי. לא שזה אינו בר-שינוי, אבל עכשיו צריך רק למצוא את ההר, את המימון, את איש המקצוע שיהיה משוגע לדבר ואת כל יתר הדברים ה''קטנים'' שמרכיבים פרויקט בסדר הגודל הזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
נפתלי   יום א', 06/08/2006 שעה 15:47
בתגובה לאורי קציר
בשביל מה זה טוב הפסל סר הטעם הזה ?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום א', 06/08/2006 שעה 17:12
בתגובה לנפתלי
אתר אישי
סר טעם? כנראה שאינך מבין את המשמעות של כל זה. בארה''ב חיים עמים שכמעט הוכחדו על ידי האדם הלבן ושזקוקים לסמל להתכנס סביבו ולנסות לשקם את מורשתם בסיועו. זה הסמל. ממש כפי שארה''ב הקימה סמל למורשתה שלה באמצעות חציבת דיוקנאות הנשיאים בהר ראשמור הסמוך. וממש כשם שצרפת הקימה את שער הניצחון כאות הוקרה לצבאה בראשית המאה התשע-עשרה.

מעניין את תשאל משהו דומה על פסל האריה השואג בתל חי, למשל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010