לא מוכר לישראלים [חדש]
ilanagraf   שבת, 22/04/2006 שעה 11:29 אתר אישי
לרוב הישראלים,למען האמת, אני לא חושבת שמוכר השם גם לא לחובבי הפולק האמריקאי. הסיבה אולי קשורה בכך ששנים רבות היינו תלויים במה ש''הביאו לנו''...ברדיו או חנויות התקליטים, במבחר מצומצם. החומרים האלה קשורים לתרבות אמריקאית שגם את רובה אנשים רבים לא מכירים (אולי היום כבר יותר).אני אישית התוודעתי בגיל 20 לפולק אמריקאי עקב חבר נעורים שהוריו היו ממוצא אמריקאי והתקליטים האלו ואחרים היו אצלם בבית. מי שמע עד אז על וודי גאטרי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא מוכר לישראלים [חדש]
אורי קציר   שבת, 22/04/2006 שעה 14:35
בתגובה לilanagraf
אתר אישי
תתפלאי, אבל השם אינו בלתי מוכר עד כדי כך. הדור של הורי שמע לא מעט מוסיקת פול אמריקאית, החל מוודי גאת'רי וכלה בפיט סיגר. משנות הארבעים המאוחרות ועד סוף שנות הששים הפולק היה מוסיקה פופולרית למדי בישראל. נכון, זו אינה המוסיקה שהתנגנה במסיבות בית הספר ולא לצליליה בהכרח תינו זוגות אהבים, אבל היו בה מסרים שחיברו דורות שלמים לארועים האקטואליים שהתרחשו בתקופתם. מצאתי אצל לא מעט מבני הדור של הורי תקליטי פולק ישנים, חלקם מהופעות חיות. חלק מהזמרים הללו, שהיו בעלי נטיות סוציאליות בולטות, היו נערצים על בני הדור ההוא בארץ לא רק בשל שיריהם אלא גם בשל המסר שהעבירו ושהתחבר לא רע לאווירה הסוציאליסטית ששרתה אז בארץ.

אפרופו וודי גאת'רי: האיש אחראי לסטנדרטים של פולק בערך כמו שלואי ארמסטרונג אחראי לסטנדרטים של ג'אז. הוא כתב בקצב מסחרר ולא היה כמעט מאורע פוליטי שחמק משיריו. החל בפרשת האשמתם של שני האנרכיסטים סאקו וואנצטי ברצח, דרך בניית סכר הגראנד קולי, שודד הבנקים והרוצח פריטי בוי פלויד, המשבר הכלכל בשנות השלושים והשד יודע מה העוד. זמרים רבים, ביניהם פיט סיגר, דילן, ג'ואן באאז, ארלו גאת'רי, בילי בראג ואחרים מוסיפים לשיר את שיריו של גאת'רי, שאת חלקם לא הספיק לשיר בעצמו. הוא אחראי, בין הייתר, ל''This land is your land'' ולשירים ידועים נוספים. גאת'רי, אגב, היה נשוי ליהודייה בשם מרגורי מזי''א ובנו ארלו, שלימים הפך לזמר מחאה בולט בזכות עצמו, למד לקרוא בתורה לקראת בר המצווה שלו אצל יהודי צעיר בשם מאיר כהנא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא מוכר לישראלים [חדש]
ilanagraf   שבת, 22/04/2006 שעה 15:01
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
לפני מספר ימים ראיתי (במקרה) תכנית על בוב דילן בערוץ ''ביוגרפיות'' בלווין (ערוץ שלא ידעתי על קיומו, משום מה עד כה ויש שם דברים לא רעים) ושם דובר רבות על ההשפעה של וודי גאת'רי עליו בתחילת דרכו ועל חלקו של האחרון בחשיפתו של בוב דילן בתחילה, מתוך מיטת חוליו בבית החולים. זה היה מעניין כי לא הייתי מודעת לכך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא מוכר לישראלים [חדש]
אורי קציר   שבת, 22/04/2006 שעה 15:13
בתגובה לilanagraf
אתר אישי
בזמן שהיה מאושפז ומשותק המשיך גאת'רי להשפיע על יוצרים צעירים מדור זמרי העם והמחאה של שנות השישים. אחד מהם היה בוב דילן שהעריץ אותו והגיע לבקרו ולשיר לו את ''Song to Woody'' שכתב לכבודו, בשנת 1961. אפשר לקבוע באופן חד-משמעי שלולא פעילותו המוסיקלית והחברתית של גאת'רי, לא היה גם בוב דילן מה שהיה. דילן מוכר יותר פשוט משום שהוא החל את הקריירה שלו בשנות הששים, עידן בו פרחו הרוק וסערו תנועות המחאה נגד וייטנאם, שהיוו את המודל לכל תנועות המחאה אחריהן. גאת'רי, לעומת זאת, פעל בשנות השלושים, הארבעים והחמישים, כשעיקר פעילותו הייתה בתקופת הטרום-רוק. הוא הלך לעולמו ב-‏1967 ולכן אפשר להבין מדוע הוא מוכר אצלנו פחות. אצל האמריקנים, לעומת זאת, שמו מוזכר בנשימה אחת עם גדולי היוצרים.

אני, אגב, טוען שהצ'אד מיטצ'ל טריו עשו מוסיקת מחאה לא פחות טובה מזו של דילן. הם נגעו בכל נושא חברתי כמעט, כולל בסוגיות בינלאומיות, כמו שיחרורן של מדינות אפריקה מהקולוניאליזם והחלטת הוותיקן על הסרת האחריות הקולקטיבית לרצח ישו מהיהודים. דווקא העובדה שהלהקה הזו לא הייתה מוכנה להתפשר על טקסטים הייתה בעוכריה. שערי בנפשך מה הייתה יכולה להיות השפעתה אלמלא פסלה חברת ההחלטת מלכתחילה את ''התשובה נישאת ברוח'' כשיר שייכלל באלבומה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010