התנתקות מאוחרת [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ג', 27/09/2005 שעה 6:27 אתר אישי
ידועים הדברים, שניתוח מאוחר מהזמן שנקבע לו, כואב יותר וגם סיכויי הצלחתו מועטים.
בראשית שנותי' של הציונות כבר היטיבו לראות רוב רבני היהדות הקלאסית (בלקסיקון שלי ''היהדות הקלאסית'' כוונתה ל''יהדות האורתודוכסית'' בלקסיקונים אחרים) שהיא עומדת בסתירה לתפיסתה, ועומדת להמיט חורבן בל ימחה על שמירת התומ''צ של עם ישראל.
היו כמה וכמה רבנים ליברלים ו\או נאיבים שלא ראו את הסכנה האורבת ליהדות הרבנית מצד הציונות, וחשבו שאפשר להפוך הכל לקדושה.
היום, מאוחר מדי, תלמידי תלמדיהם של הרבנים מוהליבר, ריינעס, וקוק (האב והבן) מבצעים, לאט אבל בטוח נסיגה מהציונות.
(עיין בגישתו של פרופ' לייבוביץ' ז''ל בקשר שבין ציונות לדת היהדות. אני אישית חסיד גדול שלו בשטח הזה.)
כשכתבת את המילים ''בית ספר חילוני לא יוכל עוד לפעול בשלווה לצד בית ספר ממלכתי-דתי או לצד ישיבה חרדית. לא ולא. הוא יהפוך בעצמו למוסד חינוכי חרד''לי, ויהי מה'' - הבנתי שפספסת כאן בעצם את כל העניין.
כבר זמן רב שאני טוען שהעולם ה''חילוני'' בישראל צריך לצפות להתקפה דוקא מצד הכיפות הסרוגות, ולא מצד החרדים.
החרדים ברובם דוגלים בשיטה של ''חיו ותנו לחיות''.
דהיינו - תנו להם את התקציבים הדרושים להם, לחיות באזוריהם כיהודים כבכל המדינות המערביות האחרות - והם יעזבו את ה''חילונים'' לנפשם גם כן.
(תישאר לחילונים בעי' עם ש''ס בלבד, אולם להעלים אותם לא כ''כ קשהף ואין כאן המקום להאריך בזה..)
הכיפות הסרוגות ניכסו לעצמם בצורה זו או אחרת את מדינת ישראל.
מבחינה דתית - אינני צריך להסביר לך, הפנמת זאת יפה לפי מה ששמתי לב.
מבחינה מדינית -
אלכסנדר מאן התבטא פעם על הותיקן משהו בסגנון של ''מוסד שהעלה והוריד מלכים באירופה לא הולך לוותר על תפקיד זה בהתנדבות''.
נראה לי שמשפט זה רלוונטי גם לגבינו,
ודי למבין..
כתבת גם: ''פייגלין, העומד בראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד, אינו מסתיר אף הוא לבנות את בית המקדש כסמל להחזרת הדת להנהגת המדינה. אותו פייגלין שולט כיום בקולקטיב הממושמע ביותר במוסדות הליכוד (יחד עם זה של ותיקי המחתרות). מבחינתו, הוא מהפכן שמבקש לצקת תוכן אידיאולוגי חדש בתבנית הארגונית של הליכוד. מי שאינו מזדהה עם האידיאות התנ''כיות הללו הוא אויב בכוח.''
אני, מיכאל בנימין בר' ברוך הלוי, כאדם דתי, מתקשה להבין תפיסה כשל זו כשל בן-ציפורה, (תרגומו העברי של שם המשפחה ''פייגלין'') באם זו אכן השקפתו, כפי שציטטת אתה.
וזאת משום שכתב הרמב''ם (בנושא זה אין אף אחד שחולק עליו) בנושא סימני זיהויו של מלך המשיח, בשלב בו חל עליו ע''פ ההלכה הגדר דמשיח ודאי: ''אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.''
(הל' מלכים פי''א הל' ח')
כך שבניית ביהמ''ק הוא אחד מתפקידי מלך המשיח, לא פעיל מרכז הליכוד, נמרץ ככל שיהי'.
סוֹרי.

לסיכום,
אני חושש שנחזה עוד בעינינו,
(ולעיניי הצעירות בנות עשרים ואחת השנים על אחת כמה וכמה)
במימוש צפיותיו של נביא הזעם של דורינו,
פרופסור ישעי' לייבוביץ' ז''ל בקשר להבדלים בין יהודי דורינו המצייתים לשו''ע, ולבין אלה שלא.
וכן בין הישראלים החיים בחו''ל,
אשר בקשר אליהם דורש אני ממך רבינו קציר,
מאמר בפני עצמו....
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ג', 18/10/2005 שעה 19:48
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
לק''י
שלום מיכאל
אני רואה שאנחנו נפגשים שוב ושוב באינטרנט.
היות ואני עורך אתר מנהיגות יהודית אני יכול לתת תגובה רשמית מוסמכת.
רק מה? לא כל כך בא לי לתקן את כל העיותים כאן. מה גם שמה זה יואיל? ממילא לא מקשיבים, אז נעשה את מה שנראה לנו נכון.
כמובן שמשה פיגליין לא אחר ולא חשב את מה שמובא כאן בשמו כביכול. הוא גם אינו אישיות תורנית אלא פוליטית ממילא אינו יכול להיות חבר בבית דין כל שהוא.
באשר לפרוק ישיבות ההסדר ואני מוסף גם המכינות הקדם צבאיות - אני דוקא נוטה לקבל צעד כזה בברכה. הקדצי''ם הוכחו לדעתי ככשלון ממדרגה ראשונה ועל ישבות הההסדר לקבוע דרך חדשה.
חג שמח
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אורי קציר   יום ג', 18/10/2005 שעה 20:56
בתגובה לאליצור סגל
אתר אישי
להקשיב אני מוכן תמיד, אליצור. אבל את אתה מתכוון במונח ''הקשבה'' להתחייבות חד-צדדית להסכים לכל דיעה שתביע - זאת, כמובן, אינני יכול להבטיח. מכל מקום, אתה מוזמן לומר את כל אשר על דעתך בנושא זה, ואם קיימים ''עיוותים'', כדבריך, להעמידנו עליהם. זה טיבו של דיון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ג', 18/10/2005 שעה 22:12
בתגובה לאורי קציר
לק''י
המאמר הזה עושה דיסה מתופעות שונות וגם מנוגדות.
באשר למנהיגות יהודית עיין במסמכי היסוד
אין דמיון בין המיוחס במאמר זה לתנועה לבין מה שבאמת אנו מעונינים לעשות.
באותו הקשר ראה כאן
דברי הרב אורי שרקי תגובתי ותגובת הכותבים.
זה לא ענין של הסכמה או אי הסכמה אלא הבנה של תופעה.
אגב, שלחתי קישור המאמר שלך לראשי מנהיגות אולי הם יראו צורך להגיב כאן אבל אני מפקפק אם יעשו זאת. הבעיה איננה הבנה אלא החלטה מודעת שלא להבין. גם אני לא הייתי מגיב אילולא הייתי כאן עוד קודם.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אורי קציר   יום ג', 18/10/2005 שעה 22:36
בתגובה לאליצור סגל
אתר אישי
קראתי את דבריו וגם את תגובתך לדבריו. בלי קשר לכל המחלוקות האחרות, בג''ץ אינו נבחר על ידי עצמו, אלא על ידי ועדה ששני שליש ממנה אינם שופטי בג''ץ. בוועדה זו ישנם ארבעה אישים פוליטיים בלבד - שר המשפטים ועוד שלושה ח''כים. הרעיון שמאחורי הרכב זה היה להבטיח שהבחירה לא תהיה מבוססת אך ורק על שיקולים פוליטיים. אין שיקול יותר דמוקרטי מזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ד', 19/10/2005 שעה 11:45
בתגובה לאורי קציר
לק''י
אני חוזר ואומר שהבג''ץ בוחר את עצמו.
ההרכב של הועדה הוא שלושה שופטי בג''ץ המצביעים תמיד כגוף אחד ומתאמים עמדות לפני כל ישיבה. שופט החורמהקו האחיד מחוסל - כפי שכבר קרה.
שני חברי לשכת עורכי הדין שאם חלילה לא יסכימו עם עמדת השופטים הרי פרנסתם מחוסלת והם מחוסלים ציבורית כפי שהודגם במקרה של חוטר ישי.
זה מספיק כדי להשיג רוב.
שני שרי ממשלה שכמעט תמיד הפרקליטות מקפידה להחזיק אותם בגרון על ידי כתבי אישום מפוברקים כאלה או אחרים.
שני ח''כ - כנ''ל.
כך - לאחר שבתו של אהרון ברק עשתה סטז' אצל השופטת פרוקצ'יה אהרון ברק דאג כפרס למנות את פרוקציה לשופטת בבית המשפט העליון.
הפתרון לבעיה הוא פשוט - ששופטי הבג''ץ יבחרו על ידי כלל הציבור בבחירות כלליות. או לפחות על ידי הכנסת. אבל זה לא יקרה כי כפי שכבר אמרו השפטים העליונים שלנו שופטים בכל רחבי תבל מתקנאים בשיטה שלנו כי היא מאפשרת לשופטים למנות את מקורביהם ליורשיהם.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אורי קציר   יום ד', 19/10/2005 שעה 13:30
בתגובה לאליצור סגל
אתר אישי
אין בהכרח תיאום עמדות בין שופטי בג''ץ. בפרשת מינויה של פרופ' נילי כהן לעליון הצביע אחד השופטים - אליהו מצא - בעד מועמדותה, למרות שאהרן ברק התנגד לה ואף הצביע נגדה. אין כל אפשרות ''לחסל'' שופט עליון: כהונתו מובטחת מרגע בחירתו עד שימלאו לו 70. זו הבעייה, אליצור: אתה מחיל על שופט עליו כללים שתקפים לגבי פוליטיקאים. במרכז הליכוד, במרכז העבודה או בש''ס אפשר אולי ''לחסל'' מועמד שאינו נראה לקבוצות כאלה ואחרות, אבל כאן זה קצת שונה. שופטים אינם יכולים לאיים על פרנסת עורכי דין, שהרי את עורכי הדין בוחרים הלקוחות. האדון חוטר ישי הסתבך בעשרות עבירות פליליות, ניהל את לשכת עורכי הדין כאילו הייתה זו משפחתו הפרטית וביקש לרכב על גל השנאה לבית המשפט העליון באמצעות הצגתו כשומר זכויות עורכי הדין. חברי הלשכה עצמם סירבו לבחור בו פעם נוספת ומכיוון שהבין זאת ולא רצה להתבזות - פרש. ואל תדאג לפרנסתו: האיש הוא מיליונר, בעל קרקעות באיזורים שונים בארץ ושותפו של צדיק אחר המוכר לנו מבתי המשפט, דודי אפל, בחלק מעסקיו.

צא וראה כיצד התנערה המערכת השיפוטית מהשופטת הילה כהן, שזייפה פרוטוקולים. הכנסת, לעומת זאת, מסרבת להתיר את שפיטתם של טיפוסים שהצביעו הצבעות כפולות, הסתירו את ניגודי העניינים שכה נגועים בהם, חילקו וקיבלו שוחד וכן הלאה. את הסטנדרטים האלה לא ראוי להחיל על המערכת השיפוטית. מספיקה מערכת חולה אחת.

שרי משפטים? לא זכור לי שנפתחו תיקי חקירה נגד שמואל תמיר, יצחק מודעי, משה נסים, דוד ליבאי, טומי לפיד או ציפי ליבני. באלה שכן נפתחו נמצאו ראיות למכביר נגד החשודים, ולמעט מקרה אחד (יעקב נאמן) כל הראיות הפכו לכתבי אישום. החבר צחי הנגבי, אם זכור לך, הורשע יותר מפעם אחת בחייו, בעבירות שנעו בין התנהגות אלימה לבין קבלת שוחד.

הבעייה בתאוריית הקונספירציה שאתה מעלה כאן (נשיא בימ''ש עליון שעושה פרוטקציה לשופטת מחוזית משום שזו מקבלת את ביתו לסטאז' ובמקביל מחסל עורכי דין, שופטים ופוליטיקאים שלא סרים למשמעתו) היא שאין אפילו אדם אחד שניתן להעלות את שמו כמי שנפגע כלכלית או מקצועית משום שאיים על עליונות בג''ץ. יתר על כן, קונספירציה כזו היא מערכתית ודורשת שיתוף פעולה של כל השחקנים במגרש הזה. בקיצור, זה בערך כמו הטענה שאם אין די כניסות לאתר שלי פירושו של דבר שכל ספקי האינטרנט, חברות הטלפון והאשים המשפיעים במדינת ישראל קשרו קשר נגדי ופועלים להכשלתי כאיש אחד. להד''ם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ד', 19/10/2005 שעה 18:21
בתגובה לאורי קציר
לק''י
אדם אחד?
אתה עצמך הזכרת את יעקב נאמן אשר חוסל פוליטית על ידי שילוב של הפרקליטות ובית המשפט.
היועץ המשפטי באותה תקופה אמר במפורש שהוא יחסל אותו - או כלשונו המעודנת - הכלב לא יתרוצץ יותר מידי זמן בסלון.
כדאי להזכיר שבנו של אהרון ברק עשה סטז' אצל השופט העליון יצחק זמיר. אני נותן לך ניחוש אחד בלבד כדי לדעת אצל איזה שופט עליון עשה בנו של יצחק זמיר סטז'.
השופט העליון יצחק אנגלרד ''משום מה'' נתמנה לשופט בג''ץ כאשר בנו של אנגלרד היה מתמחה של השופט אהרון ברק.
כמובן שיש דוגמאות כחול אשר על שפת הים לרוב ויותר מזה אבל בחג אסתפק בזה.
הפתרון הוא ששופטי הבג''ץ יבחרו בבחירות כלליות על ידי כלל האזרחים ולא בועדות שאפילו אינן רושמות פרוטוקולים ואינן פתוחות לציבור.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אורי קציר   יום ד', 19/10/2005 שעה 22:31
בתגובה לאליצור סגל
אתר אישי
''חוסל פוליטית''? יצאת מדעתך? זכור נא שאנו מדברים על עו''ד פרטי שמזכיר שוב ושוב אינו פוליטיקאי. ובכל זאת, הוא משמש כפרקליט אישי של לא מעט פוליטיקאים ודבר אחד קטן נוסף - אחרי אותו ''חיסול'' שאתה מדבר עליו, מונה יעקב נאמן לתפקיד שר האוצר. הלוואי על כולנו ''חיסולים'' כאלה.

בחירות כלליות לבג''ץ הן רעיון עיוועים. הרי במציאות שלנו - ובל ניתמם - שופט יצטרך לשחד קבלני קולות כדי להיבחר. איך בדיוק הוא יוכל לפסוק בדינם לאחר מכן? שופט שיבקש את תמיכתה של מפלגה כלשהי ייאלץ מאוחר יותר לשבת בדין בסוגיה שחשובה לאותה מפלגה וברור שייחשד כמוטה לטובתה. בקיצור, החלת מוסר פוליטי על שפיטה היא קפיצת דרך בניסיון למוטט את בית המשפט העליון. אין שום מדינה מתוקנת בעולם שבה נעשה דבר כזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ד', 26/10/2005 שעה 9:38
בתגובה לאורי קציר
לק''י
כדאי מאוד שתכין את שיעורי הבית שלך יותר טוב.
בארה''ב השופטים בערכאות הנמוכות הם נבחרי ציבור.
בבית המשפט העליון שם הם מועמדים של הנשיא עוברים חקירה פומבית גלויה בועדות הסנאט והקונגרס ואחר כך עומדים להצבעה במליאה.
אני מציע שיטה משולבת - היינו - המועמד יוצע על ידי ראש הממשלה יעבור חקירה פומבית בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ואחר כך אישור או דחיה בבחירות כלליות.
זו הדרך הראויה לבחירת שופטים.

במחקר מקיף שנעשה על ידי ד''ר יצחק קליין התברר שהמדינה הדמוקרטית היחידה אשר שיטת מינוי השופטים שלה דומה לשיטה הישראלית היא הודו. בכל יתר המדינות הדמוקרטיות השופטים נבחרים על ידי הציבור או על ידי נבחרי ציבור וכמובן אינם בוחרים את עצמם.

מה שבאמת לא קיים בשום מדינה - דמוקרטית או לא דמוקרטית הוא מצב שבו נשיא בית המשפט העליון מקדם את אשתו במערכת המשפטית. עוד דבר שלא קיים בשום מדינה בעולם דמוקרטית או לא הוא מצב שבו נשיא בית המשפט העליון מגלה את האור לפתע שראוי לקדם בוררות מסוכמת ומי שעומד בראש המוסד לבוררות היא ביתו של נשיא בית המשפט העליון.
אפילו קדאפי המשוגע לא מינה את אשתו לתפקיד נשיא בית המשפט לעבודה.
המערכת המשפטית בישראל היא איידס המחסל את המערכת החיסונית של הגוף - השחיתות בישראל מתפשטת מבית המשפט העליון ומשם יורדת לכל מרקם החברתי.
ומכאן ליעקב נאמן - הסיבה שבגללה הוא נכנס למערכת לא הייתה בגלל כישוריו הכלכליים - אלא בגלל כישוריו המשפטיים. תפקידו היה לנקות את המערכת המושחתת. העובדה שסדרו לו תיק במהירות הבזק והשליכו אותו החוצה מלמדת שהמערכת דוחה את הנסיונות לתקן אותה בדרכים רגילות.
המשיכותו כשר אוצ הייתה בסך הכול דרך להגיד לא חסלתם אותנו (למרות שזה כמובן לא היה נכון) הוא כן חוסל.

בעבר הלא רחוק חשבתי שכל מה שנחוץ כדי לחזור למסלול זה שינוי פוליטי רגיל כזה מתרחש כל ארבע שנים. לצערי היום אני רואה שיש צורך בשינוי הרבה יותר רדיקלי - משהו כמו השינוי שעברה צרפת במעבר מהרפובליקה הרביעית לחמישית או ליתר דיוק כמו השינוי שעברה בריטניה כאשר הברונים אלצו את המלך אהרון ברק הראשון לתת את המגנא כרטא לניטיבס.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התנתקות מאוחרת [חדש]
אליצור סגל   יום ה', 27/10/2005 שעה 20:11
בתגובה לאליצור סגל
לק''י
התיחסות עקיפה לדיון שלך תמצא כאן
אגב בדינר המוזכר הסברתי למישהו שלדעתי גם מלך המשיח יפעל במסגרת פרלמנטרית.נכון שהשמאל עשה למילה דמוקרטיה את מה שאנס אכזרי עשה למילה מותק או מה שקומוניזם עשה למילה חבר אבל עדיין התוכן הדמוקרטי הוא הדרך העדיפה על פני כל צורת משטר אחרת.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010