מאמר מרתק, ומקרה נדיר [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ב', 22/08/2005 שעה 15:23 אתר אישי
אני כשלעצמי כתבתי לא מזמן באתר קתולים בעברית ( www.catholim.com ) לשאלתו של מנהל האתר בנוגע להעלמת האנטישמיות, שאינני מאמין שהאנטישמיות תיעלם.
מפרספקטיבה דתית כמובן שאינני צריך להסביר, אך מפרספטיבה חברתית הדבר מובן.
שנאת זרים, שנאת דתות ודיעות קדומות.
(דוקא כאן באוקראינה בה אני נמצא כשנה נתקלתי בדיעות קדומות על יהודים שתסמרנה מהם שערות כל איש מתורבת.
להלן כמה דוגמאות:
לפני כמה חודשים קראתי בעיתון ''שומרי שבת'' היוצא לאור ע''י חב''ד בדרום אוקראינה שבעיר קאסנאיארסק שבסיביר נמצאו גופותיהם של ארבעה ילדים בגילאים 9-12 ומאשימים את היהודים..
זה הי' קצת אחרי פסח...

אחד משלוחי חב''ד באודסה סיפר לי שהוא חיפש עוזרת לא–יהודי' לבית, ואחת המועמדות אמרה שהיא צריכה לשאול את הכומר.
הכומר הפרבוסלבי אמר לה שמותר לשמור על ילדים יהודיים אך לא לתת להם אוכל כשר, מאחר ויש שם דם.

כל זה נשמע כאילו לקוח מספרי ההסטורי'?
ממש לא, ימינו אנו.
ובאמתחתי יש עוד סיפורים כאלה, מידע אישי.

אולם עם קצת הסברים והשכלה אפשר לצמצם אם לא למנוע את האנטישמיות בפרט והזענות בכלל, ודבריך במאמר זה מוכיחים זאת.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

מאמר מרתק, ומקרה נדיר [חדש]
אורי קציר   יום ג', 23/08/2005 שעה 8:43
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
מיכאל, אשמח מאוד אם תוכל להביא עוד כמה דוגמאות כאלה משום שהן נותנות שוב פרספקטיבה על מצב האנטישמיות באיזור בו אתה מתגורר ופועל.

מה שנוגע לארנסט ורנר טכוב, אני לא בטוח ששינוי הכיוון שלו היה קשור דווקא להסברה נכונה שקיבל. המקרה שלו חריג ובולט דווקא משום חריגותו: טכוב היה בן למשפחה משכילה ומבוססת שהחליט לנצל את שנות הכלא שלו כדי לעשות חשבון נפש בקשר לדרכו האישית. אני לא מכיר יותר מדי מתנקשים פוליטיים - קבוצה קנאית וקיצונית, בדרך כלל - ששינו את דעתם באופן דומה.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

עוד דוגמאות? בבקשה. [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ג', 23/08/2005 שעה 16:59
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
(פעם ראשונה שחבל לי על כך שיש לי מה לכתוב..)

לפני כעשרה חודשים, כשאך הגעתי לאוקראינה, הלכתי בעיירה איזמאיל (מדרום לאודסה, במחוז בֶּסַרַבְּיַא על גבול רומני'.) בשבת בבוקר לבית הכנסת, בלבוש יהודי דתי, זקן מגבעת וחליפה.
על הספסל ישבו אם ובת ככל הנראה, ששוחחו ברומנית בניב מולדובני, שפה אותה אני מבין מהבית.
(דבר שהן כנראה לא תיארו לעצמן.)
הבת שאלה את אִמָּהּ: ''מה זה, 'פְּרֶאוּד'?''
('פְּרֶאוּד' זה כהן–דת, מילה המתייחסת בד''כ לאנשי דת נוצריים)
האם ענתה: ''לא, אני חושבת שזה ''יֶבְרֶאוּ'', יהודי''.
''מה זה ''יֶבְרֶאוּ''?'' שאלה הבת.
ענתה האם: ''נו, הז'ידים, שהרגו את ''ייִסוּס כריסטוס''.

כתבתי גם לפני כחודשיים את הפוסט הבא:

אח, משפחה אחלה יש לנו...

אתם זוכרים את האחים, עשו ויעקב?

זה הראשון, הג'ינג'י, פשוט לא מפסיק להציק לאחיו הקטן.. כבר כתבתי על זה פעם פוסט, אך מכיון שקראתי היום בעיתון הארץ, שנפתחה חקירה בהוראה של התובע הכללי של רוסי' אם תוכנו של ''השולחן ערוך'' מסית נגד לא–יהודים,
והפוסט ההוא הי' ביידיש, החלטתי לתרגמו, תוך המלצה חמה לקרוא את הלינק לכתבה הלא כ''כ ארוכה שהבאתי לעיל.

''אתם מכירים את שני האחים הידועים? עשו ויעקב? האדמוני פשוט אינו יכול להתאפק, ומגיע בכל פעם עם קונץ חדש, כאילו לומר – ''חבר'ה, ומה אעשה שזוהי הרי הלכה, בידוע שעשו שונא ליעקב?'' אתמול, ליל שבת, (הפוסט המקורי נכתב לפני כארבעה חודשים) החבר'ה כאן בבית הכנסת סיפרו לי שלערך עשרים חברי פרלמנט רוסיים דרשו לסגור את כל בתי הכנסת והמרכזים היהודיים בכל רחבי רוסי', בטענה שהיהודים הם נגד גויים, הרגו את יש''ו, ובכלל, הינם אויבים של האומה הרוסית. מובן מאליו שאף אחד מהפרלמנט לא לקח את המכתב יותר מדי ברצינות (נכון ללפני ארבעה חודשים כמובן) בפרט שאותם עשרים אנטישמים הם רק חלק קטן מעוד ארבע מאות.. גם–כן סיפרו לי בבית הכנסת שביום חמישי בלילה (לפני ארבעה חודשים) בערוץ הרוסי הנקרא אֶן.טֶה.װֶה (HTB) היתה תכנית בה הביאו את אותו ראש וראשון לאנטישמים הנ''ל, קולונל בדימוס בצבא הרוסי, וכיום חבר פרלמנט רוסי. העמידו לו גם שני עוזרים. למולו הביאו אסטרונאוט בדימוס שהי' צריך להתעמת עם האנטישמי.הוא גם כן הגיע עם שני עוזרים, האחד הוא מנהל הקהילות היהודיות ברוסי', והשני, האמינו או לא, כומר פרבוסלבי. וכן העמידו ארבעה שופטים שיצטרכו להחליט לבסוף מי צודק.

האנטישמי הביא איתו מחברת קטנה או ספרון ובו ציטוטים ממקורות יהודיים בהם נכתבו טקסטים אנטי–גוים. לפועל הוא לא קרא משם כלום, ורק צרח מדי פעם – ''רק תקרא מה כתוב כאן!!'' (אני יכול לתאר לעצמי דוקא מה כתוב שם.. { http://mann.blog.lab.co.il/thread?rep=2583 }) הכומר ענה רגוע מאוד, שהוא יכול לפתוח ספרי דת של לא–יהודים ולראות בעצמו שלא תמיד כתובים שם דברים נחמדים על עמים או בעלי אמונות אחרות. הכומר טען שלא משנה מה כתוב שם, היהודים אינם יוצאים מן הכלל, ובכל דת יש דברים מן הסוג הזה, זו טבעה של דת, לדבריו. האנטישמי הרוסי טען שהיהודים הם העשירים הגדולים ביותר ברוסי', שהם מנהלים את כל רוסי', וכו'. אז האסטרונאוט ענה בחיוך – '' איך הנחת לעשרה אחוז מכלל האוכלוסי' לגנוב את כל רוסי'..? ואם כך – אתה אומר בעצמך שהם פקחים מאוד, נו, אנשים פקחים וחכמים הינם להטח חיוניים לכלכלה הרוסית..'' עוד אפיזודה – האנטישמי צעק על הכומר – '' איך אתה מסוגל לדבר טוב על יהודים..?! הם הרי הרגו את יש''ו..!'' כאן ענה מנהל הקהילות היהודיות של רוסי' – ''האני אשם ש'ייִסוּס כריסטוס מת..? ההורים שלי גם..?'' הימח–שמו'ניק ענה בגאוה משוקצת – ''כן! אתה אשם, הוריך אשמים, יחד עם כל היהודים בכל הדורות..!''

לבסוף ארבעת השופטים החליטו שהאנטישמי אינו צודק, וזוהי בושה לרוסי' שיש בה אדם כזה, וא''א אפילו להביט בפניו.

אבל.....

החבר'ה בבית גם הי' להם מה לומר.. 47% מהצופים בבית הצביעו בעד היהודים, ו52% בעד הצד השני..''

עד כאן הפוסט ההוא.
ואם זה לא מספיק,
לפני כשבועיים שלוש, בליל שבת אור לא' מנחם אב, חזרתי לישיבה באודסה לאחר שאכלתי סעודת שבת אצל אחד משלוחי חב''ד באודסה.
באמצע רחוב מואר כשאנשים עדיין היו בחוץ קיבלתי לפתע פיצוץ לפנים ממישהו שבא מאחור תוך צעקת ''ז'יד!'' והפיל אותי לרצפה, נתן לי בעיטה לפנים, ביחד כולם היו שישה שהפליאו בי מכותיהם תוך כדי שהחולצה שלי מתמלאת בדם. אחרי שנמאס להם, (בערך אחרי קצת יותר מדקה) עדיין הייתי על הברכיים כשהאף מדמם כמו ברז.

ליוו אותי (מרחק של עשר–חמש עשרה דק') בחור ובחורה, שגם קנו בקבוק מים קרים לשטוף את הפנים ומפיות.
(לא הי' עליי כסף או פלאפון, זה הרי הי' שבת.)
[קישור ישיר לתגובה זו]            

עוד דוגמאות? בבקשה. [חדש]
האביר שלא היה   שבת, 03/09/2005 שעה 1:46
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
מעניינת אותי מאוד שאלת האמונה. האם האמונה שלך נותנת לך כוח? האם למשל יש טקסטים מסוימים, דתיים, שלפיהם אתה מודד אנטישמיות ואנטישמיים? יש טקסטים שמנחמים אותך?
האם אתה למשל מאמין שאם תהיה יהודי יותר טוב תוכל להשפיע במשהו על מהלך ההיסטוריה והאנטישמיות או הגזירה הרעה תעלם?

אולי מוטב שאסביר מדוע אני שואל. אני קורא עכשיו ספרי זכרונות של חרדים שחיו בגטו לודז' ושאלת האמונה שיחקה אצלם תפקיד מאוד חשוב. הם כמובן לא יכולים היו להתגונן מפני הנאציזם והאנטישמיות, אבל הם ראו בקיום המצוות ובהתחזקות איזשהו בסיס של כוח.

ולכל התוהים אני קונסרבטיבי-לייט מאוד ואין לי שום כוונה לחזור בתשובה או משהו כזה.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

טקסט מנחם? [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום א', 04/09/2005 שעה 19:17
בתגובה להאביר שלא היה
אתר אישי
הטקסט שניחם אותי יותר מכל הי' כתב ידו של הרופא האוקראיני שבדקני וכתב שלא נגרם תודה לא־ל שום נזק רציני, והכאבים יחלפו כלא היו, והוסיף ואמר לי בע''פ ברוסית - ''אִידִטְיֶ' װְ סִינאַגוֹגוּ אִי סְקאַזִ'יטְיֶ' סְפּאַסִיבּאַ װאַשאַם בּוֹגַם'' – ז''א לכו לבית הכנסת ואמרו תודה לאלוקיכם..

יש טקסטים יהודיים שמנציחים את האנטישמיות, כמו ''אמר רשב''י, הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב''.

היהודים למדו להשלים עם זה בדרך זו או אחרת, כמו שכותב בציניות הסופר היהודי–אודסאי המפורסם שלום רבינוביץ', המכונה ''שלום עליכם'', בדבריו בדמות טבי' החלבן – רבש''ע, מובן לי שאתה בחרתנו מכל העמים, אנו עמך וכו' וכו' – אולם האם אינך יכול לבחור עם אחר רק פעם בכמה זמן..?
[קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010