מסכים בהחלט [חדש]
רוני ה.   שבת, 05/06/2010 שעה 9:07
ארה''ב ללא ספק נחלשת. רואים את זה בכל החזיתות, לא רק בהקשר של המזרח התיכון: רוסיה מנסה להחזיר לעצמה את מזרח אירופה; יפן מתחילה כנראה להתנער מהבסיסים האמריקניים; דרום אמריקה מתריסה, סין מתחזקת, צפון קוריאה מתגרה וכו'. אבל לדעתי זה לא עניין אישי של אובמה, אלא שינוי אסטרטגי במעמדה של ארה''ב שהיה קורה גם תחת נשיא אחר.

מבחינה כלכלית, ארה''ב נמצאת בנסיגה כבר מאז שנת 2000, אשר נובעת במידה רבה מהניסיון שלה לנהל את העולם לבדה לאחר התפרקות הגוש הסובייטי. ההוצאות הגדולות על המלחמה בעירק, הזרמת הכספים האדירה בניסיון למנוע משבר כלכלי גדול, נסיגה בחדשנות הטכנולוגית ועוד סיבות גורמות לאי יכולת של ארה''ב להמשיך בקו של קלינטון ובוש.

אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים להניח שהמצב הזה עתיד להימשך עוד לפחות מספר שנים ולא הייתי בונה על זה שהקדנציה של אובמה תסתיים בעוד שנתיים או שהמדיניות תשתנה באופן מהותי בשנים הקרובות גם אם הוא יוחלף. להיפך. לדעתי ישראל צריכה לצאת מנקודת הנחה שמה שהיה בתקופת בוש לא יחזור בשנים הקרובות.

כל זה הוא כמובן סיבה לדאגה, ואני גם נוטה להסכים איתך שלא נראה שנתניהו גמיש מספיק להפנים את השינוי הזה ולהתמודד איתו בהצלחה. אבל אני לא רואה את הישועה באה מקדימה, שדי כשלה בקריאת המפה בלבנון ובעזה. בגדול, מה שאנחנו צריכים לדעתי זה להתחיל ללמוד את העולם המוסלמי ולנסות לפעול יותר בתוכו - לא מדובר בגוש מונוליטי ולא כולו נגדנו. למשל - טורקיה, גם בזמן האימפריה העותמנית כאשר היתה מוסלמית הרבה יותר מהיום לא היתה מדינה קיצונית, ועובדה שהיישוב היהודי התקיים והתפתח כאן גם לפני מלחמת העולם השנייה. עוד גורם כאן הוא מצרים, שבוודאי לא תרצה לתת לטורקיה (או לאיראן) דריסת רגל בעזה וגם מכיוונה עוד לא שמענו את המילה האחרונה.

אני נוטה לחשוב שבתקופה כזאת ישראל צריכה מנהיג בדמות שמזכירה במובנים מסוימים את דיין: ערמומיות, הכרת הערבים, גמישות מחשבתית ועוד. מי הדיין של ימינו אינני יודע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכים בהחלט [חדש]
אורי קציר   שבת, 05/06/2010 שעה 10:43
בתגובה לרוני ה.
אתר אישי
אין לנו ויכוח על עיקרי הניתוח. אבל התחזית שלי פסימית משלך, במובן הזה שאני רואה כאן ניסיון כיתור של המדינות המתונות על ידי ברית אסלאמית חדשה. הגורמים המתונים בעולם הערבי חוששים להזדהות בגלוי עם אינטרס אנטי-איראני (או אנטי-אסלאמי) משום שהדבר עלול לשרת את יריביהם הפוליטיים ולאפשר לאחרונים להטיל ספק בנאמנותם של אלה למדינה ו/או לדת.דומני כי אילו יכלו ישראל, מצרים וירדן לפעול בתיאום גלוי מול החמאס, הג'יהאד האסלאמי, האחים המוסלמים ושאר התנועות מסוג זה, הדבר היה משפר בהרבה את המצב.

לגבי קדימה - השגיאות שעשתה אינן משנות דבר. לא צריך לפסול שימוש בישות פוליטית לגיטימית רק משום שכשלה בעבר. הרי ברור שגם נתניהו אינו ראש הממשלה האופטימלי ליצירת תהליך שינוי, ובכל זאת אינני סבור שריאלי כעת להציע תוכנית שמבוססת על החלפתו, משום שאחיזתו בשלטון - יאהבו את זה או לא - יציבה למדי (במונחים ישראליים, כמובן). הכנסת קדימה לקואליציה על חשבון ישראל ביתנו והבית היהודי רק תמתן אותה, תאפשר מרווח תמרון מדיני נוח יותר וגם תעניק לו נקודת זינוק טובה לרפורמה בענייני פנים (שלא כאן המקום לדבר עליה). גם העבודה כשלה בעבר באינספור הזדמנויות, ועדיין היא מפלגה שתלך עם ראש הממשלה לכל תהליך מדיני מרחיק לכת. ומה מותר העבודה מקדימה בהקשר זה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכים בהחלט [חדש]
מישו   שבת, 05/06/2010 שעה 11:11
בתגובה לרוני ה.
אסי דיין!!!!!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010