אני חשבתי שהצמד חמד ''חסמבה במארבי הגבול'' (מס' 13 בסדרה) ו''חסמבה בקרבות רחוב בעזה'' (14) הם הטובים ביותר, גם רגשית וגם עלילתית.
ואני מסכים לגמרי עם המשפט האחרון שלך. החל מספר מס' 24 בערך, עלילות הספרים כבר חרגו מהמציאותי אל הבדיוני. אם קודם לכן הן התחוללו על רקע אירועים היסטוריים לאומיים (המנדט הבריטי, המסתננים בשנות החמישים, ניסיונות לפגוע בחיל האוויר, פעולות התגמול, מלחמת ההתשה), הרי שבספרים המאוחרים יותר מוסינזון שלח את החסמבאים להרפתקאות בהודו, באי דמיוני ביוון ובכל מיני יקומים מקבילים שבהם משוטטים שודדי ים אכזריים, רובוטים מתוחכמים ושאר דברים מסוג זה. יכול היה להיות בזה משהו חביב, אלמלא התרגלנו כבר לעעלילות מסוג אחר לגמרי - ואמין הרבה יותר. |
