חוקים כהתחמקות מאחריות [חדש]
אהוד קלדור   יום ד', 28/10/2009 שעה 11:59 אתר אישי
חוק שי דרומי הוא אחד החוקים הגרועים ביותר שנחקקו במדינה הזו או בעולם, לפחות מאז חוק ''ביתך הוא מבצרך'' (castle law) בטקסס. הוא גרוע כי הוא מבטל את הצורך לשאול לפני שיורים.
אין כאן שום התייחסות לשאלה האם שי דרומי, כאדם, פעל כשורה כאשר ירה בפורצים בחוותו, ואין לי (וסביר שלרוב הכותבים כאן) את היכולת לדמיין מה עובר על אדם במצב שכזה. ואם הירי היה מוצדק, הדבר צריך להידון בבית משפט ושי דרומי יזוכה. אבל העיגון בחוק, והפטירה של מחזיק נשק מהצורך לשקול נטילת חיים לפני מעשה הם נוראיים. מספיק לחשוב על שכן שרוגז על ילדים שבועטים כדורגל לחצרו, או על בני נוער שמתגנבים לחצר כדי ''לקשט'' את אחד העצים בנייר טואלט. ולמעשה, גם על גנב שפרץ לבית אין גזר דין מיתה במדינת ישראל, ואין שום זכות לבעל הבית לקחת את ההחלטה הזו.
המקרה בפוסט ספציפית הוא בעייתי, ואני כולי תקווה שבית המשפט יזרוק את התובע מכל המדרגות, ואולי גם מכמה מדרגות נוספות. עם זאת, כפי שכתב מישהו מעליי, אולי גם ראוי לבדוק למה נורו 4 כדורים (או למה נורו 2 כדורים אחרי שאחד פגע, או למה נורו בכלל כדורים לעבר אדם בורח). כולנו גדלנו על סרטים אמריקאים שבהם ברור מי הטובים ומי הרעים. בחיים זה לא ככה.
הזכות (הבעייתית לכשעצמה) להחזיק נשק מביאה עמה אחריות נוראית ולא חופש. כל מקרה צריך להידון בפני עצמו, והפטירה מאחריות (או נכון יותר - האישור המרומז לירות בלי לחשוב) היא טעות. מספיק לחפש בגוגל על מקרים שבהם תושבי טקסס הלבנים ניצלו את חוק המבצר כדי לירות בגבם של שחורים:
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010