אלפרוביץ' וביה''ד בהאג [חדש]
קואלה   שבת, 24/10/2009 שעה 4:06
המקרה הזה מדגים עד כמה בעייתי (שלא לומר אבסורדי) המושג הבונטוני של המשפטנים - מידתיות. המושג עצמו מחביא בתוכו את השתלטנות של מערכת המשפט על הציבוריות - שכן עצם טבעו הוא מתן עבודה אינסופית לשופטים בפרט ולמערכת המשפט בכלל על מנת לקבוע מה ''מידתי'' ומה לא. (זה גם קשור למושגים לא פחות נלוזים כגון ''מהפכה חוקתית'' ו''הכל שפיט'' שמשמעם הרס הדמוקרטיה והפקעת הריבונות מהעם.)

מול המושג הזה יש מושג הרבה יותר וותיק - ''תנ''כיות''. כלומר - הקם להרגך השכם להורגו. נראה לי מאוד נכון שאם מישהו מפתיע אותך בתקיפה סתם כך באמצע היום ברחוב - מותר לך לנקוט בכל האמצעים, כולל פגיעה גופנית חמורה ואף המתה - על מנת להפסיק את התוקפנות. זאת הגישה התנ''כית - אולי לא ''מידתית'', אבל מאוד צודקת.

ולכן המקרה של ה''ה אלפרוביץ' מתקשר גם ל''עופרת יצוקה'', דו''ח גולדסטון וביה''ד הבינלאומי בהאג. כי התפיסה הזאת שהכל נשפט בדיעבד בלי קשר למצב הנפשי של המותקף היא העומדת בבסיס הדברים. כאילו הכל קורה במין מרחב-זמן שאפשר לנוע בו קדימה ואחורה בנוחות הממוזגת של אולמות המשפט.

לכן - אם אנחנו חפצי חיים ולא רוצים לשבת על ספסל הנאשמים בהאג - צריך להתחיל בבית פנימה, ולא רק לדחות את התביעה האבסורדית הזאת, אלא לחייב את הגנב (ואולי גם אל עורך דינו) בהוצאות משפט ובפיצויים עונשיים על החוצפה להגיש תביעה מעין זאת.

ויפה שעה אחת קודם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אלפרוביץ' וביה''ד בהאג [חדש]
שמוליק כהן   שבת, 24/10/2009 שעה 10:32
בתגובה לקואלה
אתר אישי
לא הייתי מבטל את נושא המידתיות כפי שאתה מבטלה. ירי על מנת להרוג הינו מעשה קיצוני, שהייתי משאיר למצבים קיצוניים. אם אדם מתעורר באמצע הלילה ורואה פורץ בבית, זהו מצב מספיק קיצוני, לטעמי, על מנת להשתמש בנשק חם ולהגן על בעל הבית. יחד עם זאת גם כאן הייתי מצפה מאדם סביר שיפעיל שיקול דעת. אם הפורץ אינו מסכן אותו (למשל אם הוא בורח ברגע שראה את בעל הבית עם אקדח בידו, או אם מדובר באדם צנום וקטן במיוחד), אני מצפה למחשבה שניה לפני שלוחצים על ההדק.
כך גם בתקיפה. אינני מצפה שכל מקרה תקיפה יסתיים בשליפת אקדחים. לפני מספר שנים עמדתי במצב מביך כאשר זקנה בסופר טענה שעקפתי אותה. כאשר עמדתי על שלי, וסירבתי לאפשר לה לעבור לפני, היא לא היססה וסטרה על פני. האם לדעתך היה עלי לירות בה?
בסופו של דבר, השאלה איננה האם התגובה צריכה להיות פרופורציונלית או לא, אלא מהי הפרופורציה הנכונה. במילים אחרות, לא על עצם המידתיות, אלא קנה המידה שלפיו בודקים את המידתיות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010