(נכתב בתשובה לאורי קציר, 19/02/08 0:55)
הערות על קצה הכפית [חדש]
איריס   יום ג', 19/02/2008 שעה 2:04
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אני מסכימה איתך לחלוטין על הפסקאות האחרונות, שאינן בסגנון אלא במהות, אטימות ומונולוגים. (זה בעיני, שוב, לא קשור לסגנון, גם בנחת אפשר להיות במונולוג עם עצמך).

לגבי ארצות הברית, אתה מביא דוגמאות מהימין-מרכז. אתרי השמאל שאני משוטטת בהם בהחלט לא צמחוניים ולא אדיבים, וזה כולל גם אנשי אקדמיה, מה הקשר ? גם , או בעיקר, אנשי אקדמיה יכולים להשחיז סכינים בויכוחים, הייתי מביאה דוגמאות אבל לא רוצה להסתבך.

אתה הבאת את עמיר פרץ כדוגמא. אני לא מסכימה בכלל לגבי הניתוח שלך את תולדותיו. הוא בהחלט החניף לבעלי ההון, וכל החשש שלו היה מגינוי ואפילו מהגחכה (מה שקרה בכל מקרה, ומחזק את התיזה שלי. אם בעלי ההון יגחיכו במילא, לפחות תעשה משהו בדרך).

עכשיו הבנתי יותר טוב את מה שניסית לאמר כאן, וזה לגבי רמת הציוניות של הבלוגר(ים), ולאו דוקא מהפכות אחרות, למשל מהפכות חברתיות רדיקליות שאין להן בהכרח נגיעה לנושא הזה. אני חושבת שחד''ש מרכזת סביבה גם כוחות כאלה, אינני בטוחה. או שהיא לפחות פונה אליהם בתור מאוכזבי פרץ-עבודה, וכמובן מאוכזבי הפלג המפמי של מרצ.

נידמה לי שעבודה שחורה הצביע ומצביע על החלל הזה, כלומר קבוצה רחבה או לפחות אקטיבית ולא שולית של ישראלים שחפצים במהפכה, לא שינויים קוסמטיים, של המשטר הכלכלי-חברתי, ומוכנים להעביר את המסר המדיני-בטחוני לדרגה פחותה בחשיבות כדי לגייס יותר קולות. אין להם היום בית.
ונידמה לי שהמהלך של עבודה שחורה, בתחילה כניסיון שינוי מבפנים ועכשיו חיפוש או יוזמת הקמה של גוף אחר, הוא מהלך הכרחי שאי אפשר לקטלג אותו כפי שעשית או שאתה מנסה להשפיע בעקיפין על האופן שבו יוקם גוף פוליטי כזה, כדי שיישאר יותר במרכז-ימין מבחינה מדינית (ציוני לא ציוני וכולי, שטחים שלום..).

זו שאלה עמוקה מידי בשביל עכשיו בטוקבקים בלילה פה בבלוג, האם תיתכן מפלגה סוציאליסטית לאומ(נ)ית בלי הקונוטציה, אלא באמת כשאלה עקרונית. המודל האירופאי הוא לא כל כך טוב, כיון שאירופה בעצמה הולכת לכיוון של פדרציה, טוב לא ניכנס לזה.

לגבי הציונות לא ניכנס גם כן עכשיו, אני כמובן חולקת על הפרשנות שלך, ועל הפרספקטיבה, הצורה שבה אתה מגדיר כבר קובעת את התוצאות, והנחות היסוד שלך אינן מבוססות. (הציונות בעצמה היא פלג רדיקלי שלא התקבל במובנים רבים בתוך העם היהודי, והמתחים מתחילים לצוץ עכשיו בקשר לירושלים ומעמד יהודי הגולה בהחלטות וכולי). אתה מגביל את הדיון ומתייג מי שחולק על ''מושכלות ראשונים'' שהם נחלת מעטים בעיני, ולא כפי שאתה מציג. התיוג של המשיגים כ''שוליים סהרורים'' הוא חלק מאמנות ויכוח לא לגיטימית בעיני גם אם היא מנומסת ומנוסחת באדיבות.

תודה, ניראה לי שמיצינו
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010