(נכתב בתשובה לאורי קציר, 17/02/08 11:29)
בחשבון נפש מתמיד [חדש]
איתי   יום א', 17/02/2008 שעה 17:06
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מכיוון שהצבעתי למפלגת העבודה, אני נושא באחריות לכך שנבחריה נמצאים בכנסת הנוכחית ולכן אני חושב שזכותי וחובתי לדרוש מהם קיום הבטחות. איני יכול לבוא בדרישות לחברי מפלגה שלא הצבעתי לה הפעם, גם אם אני שוקל להצביע לה בעתיד. לכן את עיקר התקשורת שלי אני מנהל מול חברי הכנסת של מפלגת העבודה ולא מול אנשי חדש ומרצ. מכיוון שאני חבר מפלגה וקורא לאחרים להתפקד, אני מתמקד בעיקר בשיח עם אלה שאני מתלבט לגבי בחירתי בהם בפריימריס, בל, ופחות בתקשורת עם אלו שבטוח יקבלו את קולי או עם אלו שבטוח לא יקבלו את קולי.

ישנם כמה הבדלים מהותיים ביני ובין פייגלין (כבר שמעתי את ההשוואה הזו)
1. אני מצפה ממפלגת העבודה לקיים את מצעה שלה עצמה, לא לשנות לה את המצע לרדיקלי בהרבה.
2. איני רץ בעצמי לראשות המפלגה או אפילו לזוטר במוסדותיה. לכך נדרשת לטעמי יותר הזדהות עם המפלגה ממה שיש לי.
3. יתרה מכך אפילו איני קבלן קולות של מחנה מסוים (לאכזבתם של כמה מחברינו לשעבר) ואני לא חלק מ''דיל''. הצבעתי בפריימריס תכלול ח''כים ממחנות שונים, על פי הערכתי את תפקודם בכנסת ובממשלה. כך למשל אצביע בעד מתן וילנאי אעפ''י שיש הבדל רב בין עמדותינו בתחומים שונים, מצד שני אני בעד ''המחנה הסוציאלדמוקרטי'' של עמיר פרץ, אך שום דבר לא ישכנעני להצביע עבור יד ימינו מרציאנו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בחשבון נפש מתמיד [חדש]
אורי קציר   יום א', 17/02/2008 שעה 19:45
בתגובה לאיתי
אתר אישי
אני לא רוצה להוסיף על הוויכוח כאן. אספתק בהפניית תשומת לבך לאלמנט אחד שקים כמעט בכל מפלגה המצע המפלגתי תמיד מובהק בהרבה (או רדיקלי בהרבה, אם תרצה) מכפי שהמפלגה יכולה ליישם. השאלה אינה מה הפער בין ההצהרה של המפלגה לבין מה שהיא מבצעת בפועל אלא מה אתה מעריך שיהיה הפער הזה ואם גודלו הופך את ההצבעה עבורה למשתלם או לא.

אני יודע, זה לא נשמע אידיאולוגי במיוחד. זו סתם ריאל פוליטיק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בחשבון נפש מתמיד [חדש]
איתי   יום ב', 18/02/2008 שעה 8:15
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מה שאתה קורא ''ריאל פוליטיק'' יהיה מה שיקבע בסופו של דבר למי אצביע.

לגבי פער בין מצע למעשים אתה צודק כמובן, אך אני חושב שלגבי מפלגת העבודה נשברו רק בשנתיים האחרונות מספר שיאים של פער בין הבטחות למעשים. יש הבדל בין לבצע מחצית או שליש מההבטחות, או להבטיח שינוי של X אחוזים ולהגיע רק לחלק מזה, ובין ''פניית פרסה'' כפי שביצעה מפלגת העבודה בין אם במוצהר ובין אם בשתיקה.

בתחום המדיני-בטחוני, מפלגת העבודה תורמת תרומה אפסית עד שלילית (סנדול) להתקדמות לעבר הסכם קבע עם הפלסטינים. מהלכים מדיניים (אמיתיים או וירטואליים - קשה להבין) מובלים ע''י אולמרט, לבני ורמון. למרות העמידה העיקשת על הכנסת פינוי מאחזים להסכם הקואליציוני שני שרי ביטחון של המפלגה לא עשו דבר בנושא.

בתחום הכלכלי-חברתי, למפלגת העבודה יש אחריות להמשך המדיניות של ביבי, לא רק בפסיביות שלה סביב הצבעות על התקציב, אלא בתרומה אקטיבית למהלכים ספציפיים:
1. עמיר פרץ במפגשו הראשון עם פורום מטכ''ל מכריז שיהיה חומת מגן של תקציב הביטחון (בניגוד גמור למצע מפלגתו שציין קיצוץ רב שנתי של 8 מיליארד ש''ח כמקור הכנסה חשוב לשינוי סדר עדיפויות תקציבי).
2. פואד מוביל את הפרטת חברת החשמל
3. הרצוג מוביל הפרטת מעונות לחוסים
4. תמיר ממנה את וועדת שוחט שתביא לעליית שכ''ל ולפגיעה חמורה בהשכלה הציבורית, בייחוד במדעי הרוח
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010