לא ממש מסכים [חדש]
מרק ק.   יום ד', 13/02/2008 שעה 12:02 אתר אישי
היה באמת מאוד מענין לקרוא, אבל האם ההתיחסות שלך לבלוגים בארץ לא מושפעת מאוד מ''דיאט הקריאה'' שלך שיש בה יחס לא פרופורציונלי של בלוגים פוליטיים קיצוניים, שהם למעשה מיעוט מבוטל לחלוטין בבלוגוספירה גם מבחינת כמותם וגם מבחינת כמות הקוראים שלהם?

הרי יש גם בלוגים קיצונים אחרים שהיו רוצים לשנות את החברה למשל בנושאי מין (פדופיליה, S&M....), אבל החברה דוחה את האג'נדה שלהם. אז נכון שמדי פעם הם מספיק ממוקדים ופרובוקטיביים בשביל שיתיחסו אליהם, אבל הם לא יוצרים שינוי.

לדעתי להבדיל מרון פול, ולפני ארבע שנים האוורד דין וmoveon.org, הבליגה הפוליטית בארץ מתרכזת בכתיבה למשוכנעים ולא הוסיפה ולא קול אחד למפלגות שאותן הבלוגרים רוצים לקדם, ולכן אולי מוקדם מדי להתיחס ברצינות למסר שלהן. ביום שבו הבלוגרים האלו יתחילו לכתוב בצורה שתהיה קריאה ונגישה לכל אדם ברחוב אולי יהיה טעם אמיתי לדון בעמדות שהם מקדמים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא ממש מסכים [חדש]
ערןב   יום ד', 13/02/2008 שעה 13:15
בתגובה למרק ק.
אתר אישי
גם לי היה מעניין לקרוא, ואני נוטה להסכים עם המסקנה הראשונה של מרק. לפעמים אני צריך להזכיר לי שיש ברשת יותר מאשר רשימת הבלוגים של ''גרייפס'' (זו הזדמנות לומר תודה לאביעד על פועלו). מה שחסרה כאן זו אולי ההבחנה בין רוב לבין הגמוניה. ישנה בהחלט הגמוניה, במיוחד בגרייפס (דיאטת הקריאה העיקרית שלי) של בלוגים של אנשים שמחזיקים בערך באותן דעות וערכים, אבל מעבר למעגל מצומצם של כמה אלפי קוראים (וזו ההזדמנות לגרום לי להתבדות מאשלייה זו), כמה באמת קוראים אותם?

מצד שני, מתוקף היותם הגמוניה, אולי מי שקורא אותם הם אנשי תקשורת בכלי התקשורת המרכזיים, והכתיבה שלהם מושפיעת מהם, ובדרך זו מטפטפת אל הציבור וכן משפיעה, בעקיפין?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא ממש מסכים [חדש]
אורי קציר   יום ד', 13/02/2008 שעה 13:19
בתגובה למרק ק.
אתר אישי
מרק, אני נוטה להסכים עם האבחנה שבפיסקה האחרונה שלך. אין מיתאם של ממש בין עמדת הבלוגרים המזוהים לבין התפלגות המצביעים בציבור הרחב.

נכון גם שבלוגים בינתיים לא יוצרים שינוי - לפחות לא בארץ. דומני שבאיטליה הניע קומיקאי ידוע תנועת מחאה המונית באמצעות בלוג שהוא מפרסם ושמדי יום נרשמות בו מאות אלפי כניסות. אבל זהו החריג המעיד על הכלל. לעומת זאת, בארצות הברית משמשת הרשת להפצת המסר הפוליטי ולגיוס תומכים שאינם מחוברים לפוליטיקה היומיומית. אלה בדיוק תומכיהם של רון פול, הווארד דין ואחרים.

לעניין ''דיאטת הקריאה'' שלי. ובכן, אני קורא עשרות בלוגים. על אחרים אני מרפרף. התרכזתי במאמר הזה בבלוגרים שמביעים בגלוי את הזדהותם הפוליטית. הרוב המכריע של הבלוגים עדיין עוסק בנושאים אישיים ולאו דווקא פוליטיים, ך שהמבחר, גם אם אינו מצומצמם מאוד, מוגבל לכמה מאות בלוגים ותו לא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא ממש מסכים [חדש]
מרק ק.   יום ד', 13/02/2008 שעה 15:10
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
התכוונתי במקור לכתוב משהו על כך שההרגשה שלי היא שגם בלוגים ''אישיים'' נוטים מדי פעם לעסוק בצורה ישירה או עקיפה בסנושאים בעלי קונוטציות פוליטיות (ועדת וינוגרד כדוגמא). ופה שוב לא ברור לי מה המשקל של הכתיבה הזו מבחינת כמות והשפעה באופן כללי ויחסית לבלוגים הפוליטיאים פרופר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010