נאה דרשת! [חדש]
אילן   יום ב', 24/09/2007 שעה 10:20
...ולא ידעתי אפילו שגם אני מדבר פרוזה!
כבר מזמן הגעתי למסקנה שהאדם הוא בסה''כ בעל חיים (תבוני אמנם, על כל הטוב והרע הנובע מכך!), ואם אפשר לנסח את זה בצורה קצת יותר בוטה: סוג של חיה, ולפיכך מרכיבים בסיסיים ביותר בהתנהגותו הם ''חייתיים'', ונשענים על מרכיבים אבולוציוניים ''פשוטים'' יחסית, הרווחים גם בעולם החי; העידון שמרכיבים אלו עברו בגלל אלמנטים ''תרבותיים'' הוא לא יותר מנדבך נוסף, מעין קרום, על גבי התשתית ה''עבה''.
ראיתי את הערתה של המגיבה טלי לרנר, וכמי שגידל ומגדל 5 ילדים, ומעורב באופן ממשי בחייהם היום-יומיים אני רק יכול לציין שגם בבתים הנאורים והמתקדמים ביותר, וכמעט בלי קשר להכוונת הורים, ואפילו למרות הכוונה כזו, נטיית הבנים היא למשחקים תחרותיים מהסוגים של ''שוטרים וגנבים'', ''קאובואים ואינדיאנים'', ''מלחמות כפתורים'' (כלומר הקמה של חבורות ו''מלחמה'' זו בזו), ושאר עיסוקים שמטרתם גיבוש אופי תחרותי, בעוד שבנות נוטות למשחקי חיברות ו/או בעלי מאפיינים ''טיפוליים''. (אני יודע שאלו הכללות גסות ורחבות, אבל מה לעשות?). ולא - אין בזה שום סקסיזם, ודאי שלא לשמו...
לעניין הפוליגמיה: היתרונות האבולוציוניים בשיטה זו הם בולטים למדי, הן מבחינת הזכרים והן הנקבות, וכל עוד לא כופים עליהם את המכסה ה''תרבותי'', הם אף ינציחו את עצמם מדור לדור, ואני חושב שראיה לכך ניתן למצוא ביחס בטבע בין כמויות הנקבות והזכרים, שדי רחוקים מ- 50:50, ואפילו באופן קיצוני למדי(לטובת הנקבות כמובן). חלק מההסבר ניתן בודאי למצוא בכך שתוחלות החיים של נקבות הן באופן משמעותי ארוכות יותר מאשר של זכרים; אפילו אצל האדם המודרני הפער הוא של כ-‏10% לטובת הנקבות, ובתקופות (לא כל כך מזמן...) שבהן אורך החיים היה קרוב - פחות או יותר - למיצוי פוטנציאל ההתרבות/פריון, הפער באחוזים היה עוד יותר גבוה, בעיקר בגלל עיסוקיהם ומאפייני התנהגותם של הזכרים (לוחמנות, תוקפנות, נטילת סיכון, שולטנות, סקרנות).
ויותר מזה: גם בלי כל מיני טרגדיות יווניות שישכילו אותנו, חבוי גם באדם (כחיה, כחיה..) המרכיב של רצח אב/בן (אבל לא אם/בת!!) כמכשיר לדילול מתחרים פוטנציאליים: אריות ונמרים זכרים עושים את זה, שימפנזים זכרים עושים את זה, ופעם - ללא העידון החברתי - גם האדם היה עושה את זה.
בכל המובנים האלה, אכן ''מותר האדם מן הבהמה - אין'', וככל שדבר זה יהיה ברור יותר ליותר אנשים, יהיה יותר קל להתמודד (או יותר נכון להסתדר, להתאים עצמנו) עם שרידים אלו. התעלמות או הדחקה לא יסייעו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010