(נכתב בתשובה לסורנטו, 07/03/07 4:00)
סיפור המגילה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 07/03/2007 שעה 9:09
בתגובה לסורנטו
אתר אישי
סורנטו, אני חולק עליך. זו אינה תחרות יופי שבה מופיעות הבחורות בבגדי ים ובסיומה הזוכה מספרת על כוונתה לסייע בהבאת שלום עולמי. זו תחרות חשובה הרבה יותר: על הזכות ללחוש על אוזנו של המלך ולהוות גורם בעל השפעה עצומה בחצר המלכות ובמסדרונות השלטון. זו הזדמנות פז שכל פוליטיקאי ממולח היה קופץ עליה, ואין תימה שגם מרדכי עשה זאת. לא אתפלא אם יתברר שהרבה אחרים דחפו את מקורבותיהם נאות המראה להשתתף במכרז הכלולות הזה.

מרדכי ואסתר הימרו כאן על חיי רבבות יהודים בממלכה. הם הצליחו משום שאחשוורוש האידיוט לא ידע שאסתר היא יהודייה כאשר חתם על צו ההשמדה שלו. יתר על כן, במגילה מצוין שכאשר אחשוורוש חזר לחדרו הוא ראה את המן על מיטת אשתו. לא ברור אם המן ניסה לתקוף את אסתר או שזו ביימה מראית עין של תקיפה. חז''ל העדיפו את הגירסה השנייה. בכל מקרה, די ברור שהגברת ודודנה הם מניפולטורים מצטיינים. גורל עמם אולי חשוב להם, אבל רק באופן שהוא משני להצלחתם שלהם.

והערה אחרונה: אין כאן כל דמיון מזרחי. מספרי הנרצחים רשומים שחור על גבי לבן במגילה עצמה. מותר להניח שהאחשדרפנים והמושלים למיניהם היו ממלאים באותה יעילות הוראה לחסל את היהודים אילו היה המן גובר על מרדכי במאבק הפוליטי המר הזה. אבל העובדה שמרדכי ואסתר בחרו לנצל את השפעתם הגוברת כדי לחסל חשבונות עם רבבות שלא הכירו כלל מראה שהם לא היו טובים בהרבה מיריבם, לפחות לא ברמה המוסרית. ולכן כל הלקח המוסרי של הסיפור הזה מעוות ומעוקם מיסודו. זה ''סיפור יפה שחימם את הלב'' בערך כמו ''מעוז צור'' בחנוכה, שיר ילדים חביב המדבר, לא פחות ולא יותר, על בני ישראל המזמרים בשמחה ובגיל שעה שהם שוחטים את אויביהם (''לעת תכין מטבח מצר המנבח/ אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח'').
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סיפור המגילה [חדש]
סורנטו   יום ד', 07/03/2007 שעה 14:34
בתגובה לאורי קציר
ברור שהתחרות הייתה חשובה, לא על זה הויכוח שלנו. השאלה היא האם היה כאן תכנון מוקדם או הסתבכות.
לאור מנהגי האבלות של מורדכי אסתר ושאר היהודים למשמע הגזירה נראה שהם לא כל כך ציפו לבשורה הזו בלשון המעטה.
אתה גם קצת מפריז בכוחה של אסתר שלא יכלה אפילו לגשת למלך ללא הזמנה מה שאומר לדעתי שלמרות מה שכתוב במגילה היא הייתה בסך הכל פילגש או אחת מנשות המלך ולא ה-מלכה (שוב הדמיון המזרחי של כותב המגילה...). לכן גם לא כל כך עניין את אחשורוש מוצאה. אני מניח שכמו שלמה ובודאי כמו כל מלך שכיבד את עצמו היה לו ''אוסף'' של נשים בהרמון.
לגבי הסצינה בה אחשורוש מוצא את המן על מיטתה של אסתר אני הבנתי שהמן נפל על ברכיו בתחנונים לאסתר שתציל אותו והמלך פירש את זה כסצינת פיתוי ולא תקיפה.
לגבי ההרוגים, אז מה אם כתוב בשחור לבן? הרי התנ''ך מלא במספרים מופרזים בעיקר כאשר מדובר במספרי הרוגים. כאמור דמיון מזרחי.
בכל מקרה נראה לי שכל הויכוח לא רללונטי מאחר וכל האווירה של המגילה מזכירה לי את סיפורי אלף לילה ולילה יותר מאשר סיפור אמת הסטורית. תחליף את אחשורוש בהרון אל ראשיד והרי לך אלף לילה ולילה. האם גם באלדין יש טעם לחפש אמת הסטורית או לנסות לזהות דמויות מעבר למלך?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010