(נכתב בתשובה לcanna, 23/06/06 13:55)
איומים כדרך התנהלות [חדש]
canna   יום ו', 23/06/2006 שעה 14:18
בתגובה לcanna
ואני אוסיף עוד משהו למקרה שאת לא חית אינטרנט: להישרף ברשת לפעמים זה כמו למות.
ולא תמיד עוזר להחליף זהות, כפי שאת רואה, גם רפונזל החליפה זהויות כמה פעמים (נגה, רוזה מרציפן) אבל לא הצליחה ''להתחיל חיים חדשים''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איומים כדרך התנהלות [חדש]
אביבה   יום ו', 23/06/2006 שעה 17:36
בתגובה לcanna
אתר אישי
חייתי ומתתי באינטרנט כמה פעמים. מכירה את זה.

אני לא חושבת את כל הדברים שייחסת לי בתגובתך הקודמת. אני כן חושבת, שהאינטרנט אינה עומדת בפני עצמה - היא בסך הכל כלי, השתקפות של החיים האמיתיים. לו אשה בשם מירב היתה חיה בעולם שאין בו אינטרנט, היא היתה מוצאת את עצמה בלב אותן דינמיקות בדיוק, רק בשר ודם. אותם סכסוכים, אותן האשמות, אותן תמיכות וכולי.

לפני שהיה לה בלוג, פרסמה את דבריה על עצים ברחובות תל אביב. זה בדיוק אותו הדבר. אם יש משהו שהאינטרנט החריפה במקרה שלה, זו המהירות והקלות של התגובות לדבריה.

הטלפון צלצל אז אשלח, ואמשיך אחר כך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איומים כדרך התנהלות [חדש]
אביבה   יום ו', 23/06/2006 שעה 17:47
בתגובה לאביבה
אתר אישי
המשך - אותו חבר מושבעים שאת מדברת עליו, בהחלט לקח לעצמו תפקיד לא לו. אין שום סיבה שקוראים מהצד יכריעו מה נכון ומה לא נכון בסיפוריה של אשה חולת נפש, שאינה מתפקדת ללא טיפול אינטנסיבי תרופתי או אחר, שלא לומר מסוכנת לעצמה (כפי שהוכיחו ניסיונות התאבדות קודמים).

זהו בערך. אני יכולה לנסח מניפסט, אבל חם מדי, ובכלל לא נכנסתי בכוונה לעשות את זה. שבת שלום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איומים כדרך התנהלות [חדש]
canna   שבת, 24/06/2006 שעה 11:51
בתגובה לאביבה
אני חייבת להודות שגרמת לי לחייך
מכל תגובותיך נשמע כאילו איכשהוא מצאת את עצמך בטעות בצד הלא נכון בויכוח :-)

בכל אופן אם הנושא מעניין אותך, בעלה של רפונזל פתח בלוג מאוד מאלף שבו הוא מעלה דברים שכתבה ולא פורסמו וגם קצת משיב על שאלות שהופנו אליו:

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איומים כדרך התנהלות [חדש]
אביבה   שבת, 24/06/2006 שעה 16:47
בתגובה לcanna
אתר אישי
מה זה מעניין? חיטוט חולני בעניין לא לי, שמשאיר טעם רע. בעיקר חבל על הילדים. קראתי כמעט הכל, כמובן, אי אפשר להתאפק, ובכל זאת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010