(נכתב בתשובה לחכם יובב, 21/06/06 9:00)
ואיזה זיכרון יהיה רק לפסאודונים? [חדש]
אורי קציר   יום ד', 21/06/2006 שעה 10:03
בתגובה לחכם יובב
אתר אישי
זה נכון במידה מסוימת, אבל מירב פעלה בסביבה שבה חלק מהאנשים מוכרים לבני שיחם גם אם הם משתמשים בכינויים. ערס פואטי, למשל, משאיר בצמוד לשמו את כתובת הבלוג שלו, ולכן אין בעייה להיוודע שמדובר בגדי שמשון. שמה של מירב לא היה בגדר סוד ועל אף שהשתמשה בכינויים כאלה ואחרים, הרי שלאחר שנחשפה בראיון לעיתונות ובטקסטים שונים ברשת שוב לא הייתה בגדר אנונימית מוחלטת.

ועוד משהו. אני, אגב, לא הכרתי את שמה האמיתי של מירב, פשוט משום שלא הייתי צרכן קבוע של הטקסטים שלה. לאחר שחנן כהן פרסם את דבר מותה בבלוג שלו ב''רשימות'', נכנסתי לבלוג שלה וראיתי שהוא נמחק. מצאתי את הקישור לאתר החדש שהקימה מחוץ ל''ישראבלוג'', אבל גם הוא היה מחוק. משם עברתי ל-internic, האתר בו מתנהל רישום הדומיינים על ידי איגוד האינטרנט בישראל. חיפוש מהיר הראה שמדובר במירב קנר. עשחיפשתי את השם הזה בגוגל קיבלתי לא מעט קישורים, כולל לכתבה על מירב בן-רובי שפרסם תומר ליכטש בנענע. במלים אחרות, אנונימית היא לא הייתה.

וכאמור, אני מסכים איתך בכך שלא תמיד נדע לקשר בין שמם האמיתי של בלוגרים שהלכו לעולמם לבין זהותם הווירטואלית. אולי יום אחד גם יופיע כיתוב על גבי מצבתו של בלוגר שנפטר המאזכר את שמו ואת כינויו האינטרנטי גם יחד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010