(נכתב בתשובה לצפיר צדוק, 21/06/06 1:13)
איני מבין אותך [חדש]
אורי קציר   יום ד', 21/06/2006 שעה 6:57
בתגובה לצפיר צדוק
אתר אישי
לא כתבתי שהיא לא הלכה למשטרה אלא שעדיף היה, מבחינתה, להמשיך את ההליך המשטרתי ולא להתייאש כל כך מהר רק בגלל חוות דעת של שוטרת.

מאחר ואתה מאוד ''משתדל'' שלא להבין אני מבקש שתפסיק עם התגובות לגופו של כותב ותתחיל לעהתדיין לגופו של עניין (ובכך אני מתכוון לתגובות אחרות שלך, שחלקן נמחקו). התרבות של השמצת הכותב אינה מקובלת כאן, ואם יש לך בעייה עם הבעת עמדותי אתה מוזמן לחדול מלקראן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 10:03
בתגובה לאורי קציר
מצחיק שאף אחד מהעיתונאים דמיקולו שעסקו בזה לא בדק את הדבר הקטן הזה, האם היא באמת הלכה למשטרה או לא. כל מה שיש זה שהיא אמרה שהיא הלכה למשטרה, והיא אמרה כל כך הרבה שקרים וסיפרה כל כך הרבה סיפורים (ובבלוג המחוק שלה בישרא אפילו היה כתוב במפורש פעם אחת שכל מה שהיא מספרת זה המצאה, ושהלוואי שהיתה הבן אדם שהיא מספרת שהיא), שאי אפשר לדעת למה להאמין.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אורי קציר   יום ד', 21/06/2006 שעה 10:06
בתגובה לאחת
אתר אישי
אינני חושב שהיא שיקרה. אני חושב שהיא פשוט התייאשה מהר מדי, אולי בגלל עוצמת התחושות שלה והפתיל הקצר והרצון שלא להתעכב לרגע אחד ביישוב החשבון שלה עם מי שראתה כאויביה.

הייתי שמח אם מישהו היה מבצע תחקיר מקיף יותר על חייה ומותה. בלי קשר לשאלה מה חושבים עליה, אני סבור שזהו סיפור שראוי שיספרוהו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:06
בתגובה לאורי קציר
אני יודעת בוודאות שהיא שיקרה במספר דברים חמורים שהעלילה על אנשים שאני מכירה. אבל אני לא מנסה לסגור שום חשבון, אלא לציין את הדבר אולי החמור ביותר כאן, קלות ההרס וחוסר הדרישה לשום סוג של מהימנות. מה שמדהים אותי זה שכל מיני אנשים ''נוטים'' להאמין לכל מיני דברים, שחלקם דיני נפשות שקשורים לאנשים אמיתיים שעדיין חיים, בלי לנסות אפילו ולברר את הפרטים הכי פשוטים לבירור, וכאן תהיתי למה אף אחד מהעיתונאים עלק שהתעסקו בזה לא ביצע, למשל, בדיקה פשוטה מאוד שממש אין בעיה לעיתונאי לבצע.

עוד דבר שמדהים אותי זה ההתנהלות של זה שסייע לה יותר מכל אחד אחר ובסוף הפך לאשם האולטימטיבי מבחינתה. תחת מסווה של הגנה על חופש הביטוי, הבן אדם מחק בלוג מוובסטר בלי לבדוק שום דבר או לפחות לטרוח לשמוע את הצד השני, ומצד שני המשיך, תחת אצטלת חופש הביטוי, לתת במה לדברים משמיצים מהסוג הגרוע ביותר שנאמרו על מספר רב של אנשים אמיתיים תוך כדי חשיפת פרטיהם. יש בסיפור הזה כל כך הרבה סתירה עצמית והתחסדות, שזה ממש מדהים.

לדעתי אתה לא צריך ''להיות שמח'' אם מישהו היה מבצע תחקיר מקיף. אין כאן שום עניין של שמחה או אי שמחה. זו דרישה בסיסית מכל בן אדם שמפרסם דבר כזה, בייחוד אם מדובר בכלי תקשורת ממוסד, אבל גם כשמדובר בבלוגים פופולריים שאמורים להיות מנוהלים על ידי אנשים רציניים ואחראים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:48
בתגובה לאחת
את כנראה מתקשה להבין מה משמעות המילה ''חולת נפש'' מן הסתם יש לה ביטוי אחרת היא לא היתה מוגדרת כחולה וכאן נדרשת מבנאדם איזשהי הפנמה הומניסטית שכנראה זרה לך , גם לא נראה שאת עדינת נפש כשלעצמך , בכל אופן יש יותר משמץ של אמת בדבריה היא לא שיקרה כפי שאת וחבריך ''הבלתי תלויים'' טוענים בצורה חסרת שחר, אני לא רואה מישהו באיזור שנטול אינטרסים ותתפלאי אני בין הבודדים שאין לי קשר אליה או למתנגדיה .

אין צורך לומר שכעת אני מתיחס למקרה בצורה חמורה ביותר , ולדעתי המשטרה זה מכבר היתה צריכה לחקור את כל מה שאירע , לפי האיומים והשפה האלימה שלך ושל חבריך יש לשער שמירב ז''ל אויימה בצורה קשה , איני מוסמך לקבוע אם יש למקרה הזה היבטים פלילים אבל אנחנו לא רחוקים מזה , אם את או הערס האלים לא מבינים שאתם בעצם מאששים את טענותיה כנראה שאין ליחס לא לך ולא לערס תבונה יתרה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:56
בתגובה לצפיר צדוק
אוהו, נכנסת כאן למקום שאתה לא רוצה להיכנס אליו. בית משפט לא מגדיר הפרעות כמו אלו שהיו לה - לפי הצהרתה - OCD ודיכאון קליני - כמשהו שמאפשר הסרת אחריות. גם לא בכל המקרים של סכיזופרניה בן אדם יכול לטעון לאי שפיות (ראה למשל את סיפור אלי פימשטיין, או זו מארה''ב שרצחה את חמשת ילדיה). הביטוי ''חולת נפש'' אינו אומר אוטומטית ''לא אחראית למעשיה''.

אתה מנסה נואשות לחלץ אלימות במקום שהיא לא נמצאת, אלוהים יודע למה. לאדם סביר יהיה מאוד קשה למצוא משהו שקרוב אפילו לאיומים בדברי, ואם כבר, ההתקפות שלך ראויות יותר לתיאור ''אלימות'' מאשר דברי כאן למעלה. ואם אכן אין לך קשר, אז דבריך חמורים אפילו יותר. אני לא מכחישה - אני מכירה אנשים שנפגעו ממנה פגיעה קשה מאוד, וכל חטאם של חלקם היה שניסו לעזור לה. בוודאי שאף אחד מהם מעולם לא איים עליה בשום דבר לפני שתקפה אותו בצורה חמורה, וגם לאחר מכן היה ניסיון עצום, שגרם סבל רב לאנשים רבים שאינם היא, לפתור את העניינים האלו בדרכי נועם או לפחות ללא רעש גדול, ניסיונות שנתקלו בקיר אטום והסלמות אלימות מצידה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 12:05
בתגובה לאחת
מה נראה לך שכלבה משוגעת זה לא אלים( בנתיים זה נמחק ) , מה זה דברי חנופה מעודנים באיזה סרט את חושבת שאת חיה?

אני חייב לומר שקראתי באיזה אנשים מדובר תתפלאו העסק כבר ידוע והמסמכים הופצו באינטרנט , והיא אויימה גם אויימה , היא היתה במצוקה נוראה , כן התגובות שלה היו קשות גם כלפי מי שבאו אליה בידיים נקיות , אז מה?

איזה ביטחון עצמי מעורער יש למי שלא מבין שזה נובע מהמצוקה שלה , אני ממש לא מבין את הפוסטים שמנסים לתת לה מנה אף אחרי מותה , די מספיק , קצת הפגנה של אנושיות לא תזיק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 12:15
בתגובה לצפיר צדוק
אני כתבתי ''כלבה משוגעת''? אתה מתקיף אותי על דברים שמישהו אחר כתב? צורה לך.

לא יודעת מה הופץ באינטרנט, אבל אני אומרת לך שאני מכירה את הסיפור הזה, ויש גם חומרים רבים שמצביעים על הכיוון הנגדי. אתה הוא זה שחי בסרט, מאחר ואתה תוקף כאן בלי הבחנות על סמך שבבי מידע ובדלי ''ראיות''. אני גם יודעת באיזה אנשים מדובר. אלו שאני מכירה הם אנשים טובים מאוד. משהו שכנראה לא מוכר לך.

לגבי המצוקה שלה, זה די מוזר שאתה, כבן אדם שטוען שאין לו שום קשר לסיפור, מדבר על המצוקה שלה. מאיפה אתה יודע שהיא לא המציאה את כל המצוקה הזאת? כל מה שיש לך זה מה שהיא כתבה. אולי דווקא מצוקתם של אלו שנפגעו ממנה היא האמיתית, ולא זו שלה? העובדה שהיא בחרה בסוף בפתרון של התאבדות לא מלמדת על כלום. אלו הן אופציות שיכולות לקרות, וקרו במציאות במקרים רבים אחרים.

מעבר לכך, שהאלימות שבה אתה תוקף דברים שאינם תואמים את עמדותיך לא ממש מצביעה על חוסר מעורבות ו/או חוסר אינטרסים, והיא מאוד מתמיהה לנוכח הניסיון שלך לנהל דיון ''תרבותי''. האם יתכן ש''תרבותי'' בעיניך זה כל מה שמקובל עליך ושום דבר שלא? וגם כשאתה מדבר על ''אנושיות'' בתוך הקונטקסט של דבריך, כשמדברים איתך על אנשים שבאמת נפגעו, ברמה של הרס חיים, זה נשמע די מגוחך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 12:23
בתגובה לאחת
אני לא רוצה להמשיך את הדיון הזה עם צפיר צדוק. האיש יורד נמוך מדי לטעמי, והנושא גם ככה רגיש וכואב. אבל אני רק רוצה לומר לאורי קציר משהו - מה שעולה בתגובתו האחרונה של מר צדוק רק מדגיש את הדברים שכתבתי כאן למעלה בהתחלה. האיש טוען שאין לו קשר לעניין, אבל הוא מסוגל לומר דברים נחרצים מאוד, תוקפניים ואלימים על סמך ''משהו שרץ באינטרנט''. חוסר האחריות שמופגן בכל הסיפור הזה הוא הדבר הכי חמור. מילא שעל בלוגים לא מוטלת חובת אמינות ותחקיר, אבל גם אף אחד מהגורמים בתקשורת הממוסדת שעסקו בזה לא הפגין שום בדל של אחריות. ולא מדובר כאן באיזה קשקוש דמיוני או דמויות וירטואליות, אלא משהו שהיו מעורבים בו בני אדם אמיתיים, שנפגעו קשות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 13:22
בתגובה לאחת
איפה כתבתי שאת כתבת כלבה משוגעת?

כתב את זה הערס הפואטי , ובנתיים אורי מחק את זה.

את משתוללת ומטיחה האשמות כלפי , משהו מוזר קורה פה , לאור האשמות כלפי מירב ז''ל והדרך האלימה בה את נוהגת תוך הטחת האשמות שוא .

בנתיים מה שממחיש את האיומים כלפיה היא ההתלהמות שלך ושל הערס הפואטי .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 13:27
בתגובה לאחת
מאיפה אני יודע שהיא לא המציאה את המצוקה שלה?

היא התאבדה , הלא כך?..

כאילו דההה...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 15:22
בתגובה לצפיר צדוק
לא הצלחתי להתאפק, אז תגובה אחרונה.

גם זה ממע''צ התאבד אחרי שפורסם התחקיר. גם מנכ''ל אנרון שקל להתאבד בזמן החקירה נגדו. אני מניחה שהם סבלו ממצוקה כי תפסו אותם. האם הם גורמים לך לאמפתיה? זה שהיא התאבדה יכול לומר באותה מידה שהיא פחדה להתמודד עם התוצאות של המעשים שלה ובחרה בדרך הקלה החוצה, לאו דווקא שהיא סבלה ממצוקה. וחוץ מזה, זה בכלל לא משנה. אתה הרי לא קשור לנושא ואין לך שום ידיעות מבוססות לגביו חוץ מכמה דברים חד צדדיים שקקראת, אז אי אפשר ממש להתייחס אליך כאל בר סמכא.

היחיד כאן שמשתולל זה אתה, וזה ממש מתחיל להיות פאתטי, אז שיהיה לך לבריאות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 15:48
בתגובה לאחת
כל תגובה מהסוג הזה שלך מחזקת את הרושם שהיא אויימה ואת הרי שייכת לפי דברייך לאלה ש''נפגעו'' ממנה , כמובן שלפי הדגימה של התנהגותך עימי יש להניח שגם איתה לא התאפקת , כפי שאת נוהגת בי באלימות מילולית ומשתוללת , ומאשימה אותי, ומסלפת את דברי יש להניח שנהגת במנוחה באותו סגנון , אתמול גם התנפלת פה על כותבת נוספת , את מאד לא רגועה.

אני מאד רגוע , שלו .

לחלוטין שווה נפש , את לא תצליחי בשום שטיק וטריק להסית או להסיט אותי , אכתוב בנחת את דעתי , את לא חייבת להגיב , אגב אני לא פניתי אלייך , את פנית אליי כמובן בסגנונך המשתלח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
גלית   יום ד', 21/06/2006 שעה 17:25
בתגובה לצפיר צדוק
משתוללת? מאשימה? על מה אתה מדבר? אין פה שום השתוללות. מוזר מאוד שמה שהוא בבירור דו שיח סביר לגמרי נתפס בעיניך כאלימות מילולית או השתוללות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איני מבין אותך [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 10:44
בתגובה לאורי קציר
בדוק מה כתבת התחלת בציון שלו היא היתה הולכת למשטרה ואז כתבת ולו היא היתה הולכת לאחר השיחה עם השוטרת וגו ויש סתירה פנימית בדברים , לעצם העניין נראה לי שאתה מניח שקורבן צריך להיות מקושר לכל דרגי המשטרה כאילו כל הדלתות פתוחות בפניו ולא די בטראומה שהיא עברה ? אתה מנסה לצייר תמונה פנטסטית ואני לא כותב לגופך אלא לגוף הטיעונים שלך שלדעתי הם מופרכים.

אני שומר על רמת דיון נקיה להבדיל מערס שמקלל כמו פרחח נטוש בינה .

השאלה שנשאלת היא האם מותר במסגרת הדיון פה לכתוב דברים שלא מקבלים את גישתך , לצערי אתה מנכיח חוסר סובלנות כלפי .

הבמה היא שלך אבל אם אתה באמת רוצה לנהל דיון פתוח כמובן תוך שמירת כללי דיון נאותים , אז הפגן את היכולת שלך לנהל דיון כזה ללא משוא פנים , דיון בו המנוחה היא ''כלבה משוגעת'' לא יכול לעמוד בשום קריטריון .

לא נראה לי שתוסר הודעתו המחוצפת והאלימה של הערס הפואטי , ואולי אני טועה , אני אשמח לראות יחס שווה למשתתפים בדיון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפרופו זיכרון [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 10:52
בתגובה לצפיר צדוק
נראה שיש מי שמנסים להשחיר את פניה , להוציא את דיבתה , היא מתה ריבונו של עולם , כבוד אנושי לא יזיק .

''כלבה משוגעת'' זה הזיכרון של מי שהטרידו אותה , מי שכותב ככה בעצם מאשש את טענותיה של מירב שהיא סבלה ממסכת איומים , גם מותה לא מהווה סימן כנראה להפסק השיסוי , מדובר גם באיש מקושר , בעל מעמד באינטרנט שיש לו הנחה מוטעת בקשר לשיפוט של האנשים באינטרנט שהוא בכל דיון מנבל את הפה , ראיתי אותו מגיב בעוד פוסטים , תמיד מקלל את המנוחה או מי שמנסה למצוא אצלה דברים חיובים .

זה לא תמים המהלך הזה כי הזיכרון במידה רבה אלו התגובות באינטרנט , והוא לא תמים ולא אלה שעומדים לצידו , אם תשאר ההודעה שהיא ''כלבה משוגעת '' זה למעשה יעיד על כל הדיון פה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפרופו זיכרון [חדש]
אחת   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:11
בתגובה לצפיר צדוק
להוציא דיבתה? זה ממש מצחיק. מה שהיא עשתה נעשה, ונשאר גם אחרי שהיא מתה. ולמי שלא היה כבוד אנושי בחייו, שלא יצפה לקבל כזה אחרי מותו. אולי קללות זה דבר לא נחמד, ומצד שני, כל מי שזכה לקבל ממנה מטח של קללות או השמצות או מחיקות או עלילות לא ישכח את זה כל כך מהר, וגם לא יסלח על זה כל כך מהר. היא ידעה איך לעשות את זה, איך לפגוע במקום הכי כואב של הבן אדם, איך לדרוס ואיך לרמוס בצורה הכי אפקטיבית. זה היה אחד מכישרונותיה הגדולים. אז אל תתפלא כשאתה רואה תגובות כאלו. היו לה את המעריצים שלה, אבל היתה לה גם כמות בלתי נתפסת של אויבים שלא מבחירתם, שיזדקקו להרבה זמן כדי להחלים מהפציעות שנגרמו להם על ידה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפרופו זיכרון [חדש]
אורי קציר   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:17
בתגובה לצפיר צדוק
אתר אישי
אינני מניח שאדם צריך להיות מקושר לכל אחד. אני מניח שאדם צריך לעשות את המירב כדי למצות את ההליכים נגד מי שהוא מייחס לו עבירות פליליות. וכן, זה כולל גם מכתב לגורמים רמי-דרג שאותם אין הוא מכיר אישית. כאשר חייל קובל לנציב קבילות החיילים בטענה שמפקדו מפר בשיטתיות חוק צבאי חשוב האם הוא חייב להכיר את הנציב אישית כדי שתלונתו תיבדק ותטופל? ודאי שלא.

לגבי האאוטינג: תאר לך שאדם שיש לו חשבון אישי ארוך איתך יפיץ תמונה שלך ברשת ומתחתיה יכתוב שהאיש שבתמונה מבצע עבירות מין נגד ילדים. מאחר ואנו נוטים, כמעט אוטומטית, להאמין לצד החלש, רוב מקבלי המייל יאמינו לו כמעט מייד. לפיכך, הנזק העצום שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במכשיר נקמני כל כך כולל גם נזק לחפים מכל עוון. והנה אנו מגיעים שוב לתוצאה: מירב הייתה חייבת לנסות ולמצות כל הליך אפשרי לפני שכתבה מה שכתבה ופרסמה שמות שעליהם תוטל סטיגמה. ככל הנראה לא עשתה זאת.

ובנושא הזיכרון שישרוד: הדבר תלוי, כמו תמיד, בתודעתם של מוקיריה ושל שונאיה ובנכונותם לעשות משהו כדי לשמר את אותה תודעה לאורך זמן. לא הכרתי אותה, לא בילדותה ולא בבגרותה, ומעולם לא הייתי בקשר עימה, ולכן איני יכול להעיד עליה אלא רק להתרשם ממה שקראתי. אם רוצים להנציחה, יש לא מעט דרכים לעשות זאת. אחת מהן, למשל, היא להקים אתר לזכרה. האחרת היא ליזום כתבות עליה. השלישית היא להוציא לאור ספר או חוברת באותו הקשר. הרביעית היא לנסות לארגן סרט תעודה. החמישית היא ליזום אירוע כלשהו - מתערוכה ועד תחרות כתיבה יצירתית ומהקמת קרן מילגות למחקר פסיכיאטרי ועד להקמת ספריה על שמה. לא חסרות אפשרויות. אם אתה, או מאן דהוא ממכיריה ומוקיריה רוצה לעשות משהו מעין זה, הדבר בוודאי נמצא בידכם ואיש אינו מונע זאת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפרופו זיכרון [חדש]
צפיר צדוק   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:58
בתגובה לאורי קציר
אתה מצייר תמונה לא מציאותית , אישה מוכה וחבולה חולה מעורערת לא יכולה לנהל תכתובת עם הגורמים האלה בצורה מושכלת , אולי לך יש יכולות כאלו וזה קל לנהל דברים כאלה במשרד ממוזג איש גם לא מאיים עליך ואין לך מושג מהי הטרדה מינית , או איום כלפיך , היא היתה נרדפת , חולה והיא התנהגה בהתאם .

כגבר אני מבין שלעיתים יש נשים נקמניות , אני מקוה שאתה לא מרמז שמירב היתה נקמנית או שקרנית. היחס בין נשים נקמניות לבין גברים מטרידים הוא חד משמעי וצריך לתת עדיפות לטיפול בהטרדות מיניות .

ההוכחה שהתנכלו לה היא מול עינייך , אם מעז לבוא לפה איש ידוע ומתוקשר כמו הערס הפואטי האלים , ומנבל את הפה שלו ומאיים על כותבים , משמיץ אנשים בריש גליי וזו לא הוכחה בשבילך שהיא אויימה , אז כנראה שאתה פשוט נוהג כמו בת יענה , אין פה הרבה מקום לחיבוטי נפש כשאתה קורא איזו שפה משתלחת משמשת את הערס כנציג של מי שאיימו עליה , אני בוחר דווקא בה , ואני כן מאמין לה.

לדעתי העסק הזה מדיף ריח רע , ניצול כוחני של אנשים ידועים כל מיני אנשים ובעיקר נשים חלשות , מדוע אינך חושד בערס ובחבריו , הרי הם באמת לא באים בידיים נקיות לדיון הזה ,וראה איזה שפה מתלהמת משמשת אותם , אם אתה אדם הגון , אז הכל מונח לפניך ואתה חייב להתיחס לצורה בה הוא כותב על מי שמנסים ליצג דברים שונים מהשקפתו , דעתו ידיעתו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אפרופו זיכרון [חדש]
ערס פואטי   יום ד', 21/06/2006 שעה 11:53
בתגובה לצפיר צדוק
אתר אישי
אורי, מחקת לי את התגובה בשל הביטוי? נו טוב, להלן התגובה ללא הביטוי הנורא. וצדוק - מעולם לא היה לי קשר איתה, אבל היא הרסה את החיים, פשוטו כמשמעו, לכמה אנשים שאני מכיר.

אורי, איש יקר, תראזי ''בלוגר חריף''? בחייך, מאז נתתי לדודתי הפולניה זושקה לטעום מהחריף האשכנזי של שטראוס והיא אמרה שזה דווקא נעים המתקתק הזה, לא נתקלתי בכינוי כה מופרך. יש הרבה מה לומר על הפרשה, ומן הסתם הרבה עוד יאמר. כולל דברים שלשמעם ההגיון, הטעם הטוב או הלב יאלצו לחבוט בקירות בזעם.

הייתי שמח להעלות שאלה אחרת, שאולי תתייחס גם אתה אליה בפוסט עתידי ואולי גם המגיבים: כולם כאן שואלים מה היו צריכים לעשות לטובת מירב, או מה היא היתה צריכה לעשות: ושאלתי היא, מה היו מותקפיה צריכים לעשות? אם אנחנו מנתחים יותר משנה של אלימות מצד הבחורה כלפי העולם סביבה, אנו רואים שהדרך היחידה של אנשים להתמודד היתה להתקפל ולהיעלם כאשר התקיפה אותם. מי שלא עשה כן והמתין בסבלנות עד שהכוונות של רפונזל התאפסו על ''מנוול'' חדש, למשל ניסה לתבוע את עלבונו בהסרת הדיבה שנכתבה עליו - נכווה.

וזו גם הסיבה שאף אחד כמעט לא הגיב לפני שהתאבדה. כי הבלוגרית הזו היתה נצמדת בחמת זעם לכל מי שהיה מגיב כלפיה, בלי קשר אם הוא בעדה או נגדה (ואם הוא לא היה 100% בעדה הרי שהוא היה נגדה). למעשה, פרט ל''בלוגר החריף'' לא נתקלתי כמעט בטקסטים שהם כולם אמן ואמן לכתביה של מירב. ראינו איך גם חנן כהן (שטרם השכיל להכיר בטעותו הקרדינלית בסילוק בלוג הפסיכולוג מוובסטר) חטף ברגע שחרג מהקו הדוגמטי של מפלגת 'אני מסכנה ואני צודקת ומגיע לי'.

למותר לציין, כמו רבים כאן, שאני מכיר חלק מהמעורבים. ושאני לא מאמין למירב בשיט על דבר ממה שאמרה, פשוט לפי השימוש בתער של אוקהאם: כל פעם שדברים שאמרה עומתו עם העובדות, היכן שניתן היה לבדוק, המציאות ניצחה.

וכדאי גם להוסיף שבלי קשר אם אני מאמין או לא, לאמונה שלי יש אותו מקום כמו לאחרים שהחליטו שהם מאמינים לה, מסיבותיהם שלהם. עם כל הכבוד לאמונות של כולנו, לא לפיהם צריך להיקבע מה נכון ומה לא. בסיפור הזה, עד רגע ההתאבדות שהיתה אלימות עצמית נוראה, הקרבנות העיקריים של האלימות שלה היו כל מי שעבר במקרה בסביבה והיא החליטה שהוא נגדה.

(אורי, אם זה עדיין מוגזם בעיניך, אנא הסבר לי במייל מדוע).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010