(נכתב בתשובה למונס, 07/03/06 15:00)
אז מה???? [חדש]
אורי קציר   יום ג', 07/03/2006 שעה 16:20
בתגובה למונס
אתר אישי
מונס, באמת שאני מתפלא עליך. מילא הפוליטיקה - כל התנ''ך מלא בתככים פוליטיים. אבל ליצור לאדם המסרסר את דודניתו לשליט גוי מיתוס המפאר אותו כיהודי גאה זה משהו שכל כך סותר את העובדות עד שהעניין ממש זועק לשמיים.

אבל אם בהיפוך המוסר הזה היינו מסתפקים, ניחא. לא ולא. מרדכי הוא אדם שהורה על רצח שיטתי ומתוכנן של רבבות בני אדם שלא נאמר בשום מקום כי חרשו רעה על היהודים. זהו לא פחות מרצח-עם. אם תוכל להסביר לי את ההיגיון המוסרי שמאחורי זה, זה יוכל להיות מעניין מאוד.

הלאה. אתה מדבר על כך שאני מחפש לשבור מיתוסים ושאין לערער את המיתוס מול המציאות. לשיטתך, אני מניח, ישראל שיחררה את רצועת עזה, הצבא הישראלי מעולם לא ביצע מעשים בלתי מוסריים ואם אתה רוצה להשיג משהו בחיים כדאי שתצטרף להסתדרות ותוציא פנקס אדום. כל אלה מיתוסים שהתפוררו עם הזמן משום שהצידוק הנסיבתי שבו השתמשו להסברת היווצרותם לא התקיים עוד. מיתוס הוא תמיד, אבל תמיד, עיוות של העובדות לטובת הצד שבונה את המיתוס. לפיכך, אולי כדאי להסביר את העובדות ולהעמיד אותן מ-ו-ל המיתוס.

אני לא מנתץ מיתוסים סדרתי, אבל אני בהחלט מעמיד למבחן את העובדות מול המיתוסים. זה מאיר עיניים ומוביל לחשיבה מסוג אחר. כדאי שתנסה את זה פעם. עובדתית, אגב, יש הבדל בין החגים השונים. קשה לבוא בטענות לעם שמתקומם נגד דיכוי צבאי ודתי (חנוכה) או נמלט מדיכוי פיסי ורוחני (פסח). לעומת זאת, עם החוגג בששון ובדיצה את רציחתם המאורגנת של בני עם אחר הוא דבר מזעזע. מה היית אומר אם באוסטריה, למשל, היו מציינים בכל שנה את רציחתם של חצי מיליון צוענים על ידי אדם שנולד במדינה הזו והגיע ברוב חוכמתו, ובגיל צעיר למדי, להיות שליטה של מרבית אירופה?

אבל זה חורג ממיתוס, מונס. זו אמונה. מי שמאמין שמרדכי ניצח בקרב הפוליטי הזה כי הוא היה יור מוסרי ויותר יהודי משול בעיני למי שמאמין בכך שכדור הארץ מעוצב בצורת משולש. כוחה של האמונה בכך שהיא מטה את הלב ואת הראש מבדיקת העובדות שמאחוריה. אני, מה לעשות, מעדיף לבדוק לפני שאני מטפח אצלי תפיסות כאלה ואחרות. סליחה, באמת.

אז מה אם מדובר במלחמות בין אלים או במיתולוגיות בבליות? אז זהו זה, כדאי שתדע שאפילו התנ''ך, ספר הספרים שיהודים קידשו עליו את נפשם, אינו מטפח תמיד את המיתוסים שמאמיניו כל כך אוהבים לאהוב. במקרה של מגילת אסתר זה ברור כשמש.

ודבר אחד אחרון: אינני יוצא נגד חג הפורים, וכדאי שתבין זאת. אבל יש הבדל בין החג לבין המאורע עליו הוא מתבסס. כי המאורע הזה אינו כולל רק את הצלתם של יהודי פרס משחיטה, אלא גם את החלטתם לשחוט את אויביהם (ולאחר מכן אף להתהדר בכך שלא בזזו את שללם).

יופי של מוסר יש לנו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010