(נכתב בתשובה לדרור, 14/02/06 14:03)
רצח המוני ככלי פוליטי [חדש]
אילן   יום ג', 14/02/2006 שעה 14:41
בתגובה לדרור
דרור שלום,

כידוע, צורת התכנון הטובה ביותר היא הראיה לאחר מעשה; בןדאי שאתה צודק שאין טעם, וזה גם לא נכון לשפוט התרחשויות שלפני 2500 (או אפילו 500!) שנים בעיניים של היום. עם זאת התנהגות אנושית היא התנהגות אנושית, והאדם לא השתנה בהרבה לאורך אלפי השנים האחרונות; אותם כללים בסיסיים במובן של צרכים, סיפוקם, הגנה/שימור עצמיים, שבטיות וכיו''ב רווחים היום כמו אז, גם אם בהיקפים או עוצמות שונים, וגם אם יותר או פחות בחברות אלו ואחרות.
לא אתה ולא אני (אני אפילו מעט יחסית, כי אני מהבלקן במקור) שונים בהרבה מבחינה תרבותית/חברתית ואפילו אתנית מתושבי סרביה, בוסניה וקרואטיה, ותראה מה הלך שם רק לפני 10 שנים; על מה שקורה באפריקה, דרום אמריקה ואסיה אני כבר לא רוצה לדבר.
הסטוריה היא תהליך ולא תאריך; ולתהליכים יש כללים מאד ברורים של התחלה, אמצע וסוף, וחוזר חלילה. לכן יש הרבה מאד מה ללמוד ולהסיק מההסטוריה - כמובן תוך התחשבות במשתנים שהזמן גרמם, אבל בגדול מאד אין שום הבדל בין האימפריה הרומית למשל, לבין אנגליה שלפני 100 שנים, או ארה''ב של היום, וגם אין ולא היה הבדל בין העמלקים לבני ישראל, או בין הפרסים ליוונים.
מי שמאמין בבריאת העולם והאדם על פי התנ''ך, ובודאי כפוף למוסריות העודפת שלכתר שלה טוענת היהדות צריך לחשוב טוב-טוב על ההבדל בין גישתו של ה' לענישה של קין, לבין מה שקרה מאז המבול ואילך (בהערה קטנה: אורך חיי האדם התקצר בצורה דרסטית אחרי המבול, מסדרי גודל של מאות שנים לפניו, לבסביבות 100 לאחריו); העונש שקבע ה' לקין לא היה בחינת ''עין תחת עין'', אלא חינוכי ממדרגה ראשונה - שיסתובב בעולם כשהוא ידוע ומפורסם כרוצח הראשון. זה מן הסתם לא הועיל, והשעור התבזבז על האנושות של אז - עד כדי כך שה' החליט להפסיק את גרסת הביתא שלו, ולהתחיל מחדש (גם זה לא עזר, וראה עניין סדום ועמורה לא הרבה זמן לאחר מכן; משלב זה חלה התדרדרות ממשית בסבלנותו של ה' והוא יוזם מעודד ומרשה הריגות ו''חיסולים'' ללא סוף, כאחרון הצ'יפים האפריקאים, או נשיא ארה''ב); הייתי מציע לקחת בחשבון שאם אכן יש אלוהים, בהחלט ייתכן שההסטוריה תחזור על עצמה.
לגבי משפט הסיכום שלך, שהוא מטעה בעליל לדעתי: העם העברי/יהודי התקיים הרבה-הרבה יותר שנים ב''גולה'' (מכל סוג שהוא: 400 שנים במצרים, 100 שנים בבל, ו-‏1850 שנים בתפוצות) מאשר כעם עצמאי בארצו; למעט סיפור פורים ויציאת מצרים לא נקטו היהודים בכל הגלויות - וגם לא יכלו אפילו לו רצו - בשום אקט של לוחמה יזומה, טרור, או אכזריות מסוג כלשהו (למעט בינם לבין עצמם, פה ושם) נגד מתנגדיהם, רודפיהם, צורריהם. זאת כמובן שוב עד חידוש ההתיישבות בא''י והקמת המדינה.
דווקא פיזורם של היהודים, אי קיומה של מדינה, וההשענות על שלטון, כלכלה ומינהל זרים, הם אלו ששמרו על עם ישראל/היהודים מכל משמר (תחשוב על התעצמות העם העברי במצרים, מ-‏70 נפש ל- 600,000 נפש תוך 400 שנה; לא פלא שגם פרעה ויועציו ראו בכך איום פנימי/דמוגרפי רציני וממשי, ונקטו בצעדים המתבקשים, שכידוע - לא הועילו; מזכיר לך משהו לגבי הפלשתינאים??), ולכן אנחנו קיימים כעם/לאום גם היום, אחרת פרשת מרד בר כוכבא היתה חוזרת על עצמה בכל הזדמנות, ובסופו של דבר היינו נעלמים לגמרי, ונזכרים בספרי ההסטוריה אך ורק כעוד עם עקשן (יועצי פרעה כינו אותנו ''עם קשה עורף''), שתלטן(דה-גול עלה על זה כבר ב- 1967), תאב מדון, ולא חכם במיוחד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רצח המוני ככלי פוליטי [חדש]
דרור   יום ג', 14/02/2006 שעה 21:14
בתגובה לאילן
מסכים אתך, אילן, שהישרדותו של העם היהודי אינה קשורה רק לאכזריותו ובמשך רוב שנות הגלות ההשרדות היא פונקציה של גורמים אחרים. טענתי היא שכאשר הייתה לעם היהודי את היכולת והכוח להיות אכזרי הוא לא בחל באמצעי זה. האם זה היה חיוני להישרדותו? לדעתי בחלק מהמקרים כן, וכנראה שבסיפור מגילת אסתר זה היה חיוני. אני באופן אישי איני מסכים עם הקודים המוסריים האלו אבל ברור לי שאנשים כמוני לאורך כל שנות ההסטוריה היו במיעוט וכנראה שכך גם היום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010