(נכתב בתשובה למיכאל אוֹיְשִׁי, 22/08/05 15:46)
''ברכנו אבינו כולנו כאחד''. [חדש]
אילן   יום ב', 22/08/2005 שעה 18:48
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
מיכאל שלום רב,

אני אדם לא מאמין כלל (כלומר בקיומו של אל, או ישות רוחנית עליונה) ולכן אינני רוצה ואינני מסוגל להתווכח במישור האמוני עם אנשים מאמינים. ובכלל, לניתוח שלך גם אני די מסכים, בלי קשר להערה המקדימה.
בכל זאת, אני מבקש להעיר לך הערה קטנה, הנוגעת לשיבוש שעשית בכתיבתך, ושדרך אגב הוא שיבוש מבית מדרשם של מתנחלי יש''ע דווקא (בערך מתקופת פינוי ימית), שכנראה התפשט לחוגים דתיים נרחבים:
מקור הביטוי ''כי האדם עץ השדה'' הוא מספר דברים, פרק כ', פסוק י''ט, העוסק בדיני מלחמה בכלל, ובדיני מצור בפרט; ה' מצווה כי בעת מצור על עיר, לא יפגעו הצרים בעצי העיר (הנמצאים כמובן מחוץ לחומותיה), שכן אין דין העץ כדין האדם שיכול להלחם בצרים, או להמלט אל בין חומות.
כלומר, הפסוק מבחין - ולא משווה!!! - בין העץ לאדם, שכן מדובר אמנם בשני יצורים ''חיים'' אך ביניהם יש הבדל תהומי, שאפילו מצוות השם היא לשמר ולהבטיח אותו.
יש עוד הרבה שיבושים מעין זה אצל אנשים דתיים, כמו למשל השימוש בביטוי ''עצת אחיתופל'' לגבי עצה רעה (ולא היא - עצת חושי הארכי רע דוד היתה העצה הרעה, ואילו עצת אחיתופל היתה הטובה יותר), או ''מהרסייך ומחריבייך יצאו ממך'' (ישעיהו) כמתכוון לכך שמדובר בהורסים ומחריבים ''מבפנים'', בעוד שהפסוק המקורי - שהוא חלק מנבואת נחמה! - מדבר על יציאתם של המהרסים החיצוניים שחדרו לארץ.
אין באמור כדי חו''ח לבקר את ידיעותיך ואמונתך, אלא הערת שוליים בלבד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה על ההערה–הארה [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ג', 23/08/2005 שעה 16:39
בתגובה לאילן
אתר אישי
דבריך כמובן נכונים, אך דבר רגיל הוא לדרוש על פסוקים וללמוד מהם דברים, גם אם זה לא מתאים לפשט הכתוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010