(נכתב בתשובה לאילן, 20/08/05 12:54)
סיפורו של מריו ווקסן [חדש]
אורי קציר   שבת, 20/08/2005 שעה 23:15
בתגובה לאילן
אילן, דבריך הזכירו לי משהו, שברשותך אספרו כאן.

בימי לימודי באוניברסיטה יצא לי לפגוש במריו ווקסן. מריו היה בחור מקרואטיה שהגיע לירושלים במסגרת תוכנית לחליופי סטודנטים. יצא לי לדבר איתן לא מעט באותה תקופה על מלחמת האזרחים שהשתוללה בארצו ושהתאפיינה בשחיטות הדדיות.

דיברנו על הצדק ההיסטורי שבשיבה לאדמת אבות קדומה. ''אין לי ויכוח על זה עם הסרבים'', אמר מריו ברצינות, ''אין ויכוח על כך שחבל קוסובו הוא ערש ההיסטוריה של סרביה המודרנית. שם הם ניצחו ב-‏1389 את הצבא הטורקי ושם התגבשה התודעה הלאומית הסרבית כפי שאנו מכירים אותה היום.

''אבל במשך יותר משש מאות שנות היסטוריה החבל הזה כמעט מעולם לא היה מיושב ברובו על ידי אוכלוסיה סרבית. גם עכשיו האוכלוסיה שם היא ברובה מוסלמית. ההתיישבות הסרבית שם ניתנת אולי להצדקה במונחים היסטוריים, אבל ברמה המעשית היא תביא לאסון. כשלמעלה מ-‏95 אחוז מתושבי החבל הזה הם מוסלמים, אין לסרבים שום סיכוי לשנות את המאזן הזה מבלי שהעסק יתדרדר למעשי טבח ולגירושים הדדיים.

''זו גם הסיבה שקוסובו מעולם לא סופחה רשמית לסרביה. כלומר, גם מנהיגי סרביה הבינו שאי אפשר להכניס לתוך מדינתם הנוצרית כמות גדולה כזו של מוסלמים שתערער את כל המאזן הדמוגרפי ותוליד עוד מלחמה. משום כך, קוסובו נותרה אוטונומיה ולא היה לה כל מעמד מדינתי בפדרציה היוגוסלבית.

ולכן צריך לחשוב כאן לא רק על מה צודק לעשות אלא גם על מה חכם לעשות''.

הניתוח של מריו היה מרשים בבהירותו. היו לו סיבות משלו לשנוא את הסרבים, אבל הוא השתדל להניח את זה בצד ולדבר לעניין. הוא צדק בכל מילה: חודשים אחדים לאחר מכן נשטפה קוסובו בגל של טיהור אתני ובמעשי טבח מהאכזריים בהיסטוריה המודרנית.

ועכשיו, תרגיל קטן במתמטיקה גיאופוליטית: במקום סרביה אמרו ישראל; במקום קוסובו - יהודה, שומרון וחבל עזה; במקום 1389 - תקופת האבות; במקום מתיישבים סרבים - מנתחלים יהודים; במקום מעשי טבח הדדיים שם - לצערי, אני משער שמאחר והדברים האלה קורים כעת בקנה מידה קטן יותר, זה עוד עלול להגיע למימדים מפלצתיים בעתיד. הלוואי ואתבדה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סיפורו של מריו ווקסן [חדש]
אילן   יום א', 21/08/2005 שעה 8:56
בתגובה לאורי קציר
אורי שלום,
זוהי בדיוק האנלוגיה שרודפי המשיח (שכמו הכבוד, ככל שרודפים אחריו יותר,כך הוא מתרחק יותר...) יסרבו לקבל בכל תוקף; ''איך אתה מעיז'' להשוות בין מצב נתון שקיים ''רק'' 600 שנים ובין מצב ''רצוי'' ואף הכרחי שלגביו כבר נאמרה המילה האחרונה לפני למעלה מ-‏3500 שנים, ועוד מפי האל?
הרי גם אותם מבין המתנחלים, דוחפיהם ומושכיהם שיש בהם מספיק רציונליות כדי להודות בנכונות האמרה: ''בכביש אל תהיה צודק - היה חכם!'' (ורוכשים מכוניותיהם גם לפי קריטריונים של בטיחות, משתמשים במושבי תינוקות, וחוגרים גם מלפנים וגם מאחור - ולא רק בגלל אימת החוק...) לא יסכימו לרגע אחד שהאמרה הנ''ל נכונה גם לגבי מגוון רחב של תחומים אחרים בחיים, ונהפוך הוא - ככל שהסיכון המוטל על כפות המאזניים גדול יותר - כך היא רלוונטית יותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010