(נכתב בתשובה לצביקה, 27/06/05 12:32)
לא בטוח [חדש]
אורי קציר   יום ב', 27/06/2005 שעה 14:50
בתגובה לצביקה
נדמה לי שסטיב קר לא היה יותר רב-ממדי מאשר רוברט הורי. הנכון הוא שלשניהם נועד, כנראה, תפקיד מכריע בדקות הסיום של משחקים. בעקבות ההערה שלך הלכתי ומצאתי את התיק הסטטיסטי של קר באתר הליגה (http://www.nba.com/playerfile/steve_kerr/index.html). המספרים שלו פחות מרשימים מאלה של הורי בכל קנה מידה והוא עצמו זכה אמנם בחמש אליפויות במדיהן של שתי קבוצות שונות - הישג ראוי לציון כשלעצמו אבל עדיין לא דומה להישג של הורי (שלוש קבוצות, שש אליפויות). אני מודע לכך שיש רבים הסבורים שהורי הוא אובר-רייטד, אבל עם הישגיו קשה להתווכח.

אגב, כדאי לשים לה מה קרה לממוצעים של שני החשקנים הללו במעבר מליגה סדירה לפלייאוף. אצל קר ירד ממוצע הנקודות מ-‏6.0 ל-‏4.3. אצל הורי הוא עלה מ-‏7.5 ל-‏9.0. במלים אחרות, לתרומה של הורי הייתה משמעות בשלב המכריע של העונה יותר מאשר במהלך העונה הרגילה. אצל קר זה כנראה ההיפך - אם כי גם אני זוכר משחקים בהם סל שלו הכריע את כל הסיפור. נקודה נוספת: בגיל דומה - 35 - הורי שיחק כפול זמן מקר, מה שמראה משהו על רמת הנחיצות שלו לקבוצה. נקודה שלישית: שים לב שלהורי יש ממוצעים מרשימים בתחומי החסימות והחטיפות, וכאשר מחשבים אותם יחסית לדקות המשחק שלו הם היו יכולים להיות מהמובילים בליגה לו היה שחקן חמישייה קבוע. קר, לעומת זאת, הוא אמנם גארד בתפקידו, אבל בקטגוריות הרלוונטיות לגארד הוא לא הצטיין במיוחד: הוא כמעט לא מסר אסיסטים וממוצע החטיפות שלו נמוך מאוד.

לגופו של ענין, כדאי להזכיר שבמישור אחר - פרסי הוקרה לשחקני קולנוע - יצרו כבר לפני עשרות שנים קטגוריה של שחקני משנה. העניין הוא שבדרך כלל ממלאים את תפקידי המשנה הללו שחקנים מהשורה הראשונה, כאלה שבכל מקרה יונצחו בתודעה הציבורית כשחקנים ראשיים גדולים. אני לא בטוח שזה המצב כאן, אבל אולי כדאי ללכת על משהו דומה. את הורי וקר יזכרו, לפי שעה, כחלק מקבוצות שבהן שיחקו שחקנים גדולים מהם, אבל השאלה אם להכניסם להיכל התהילה עדיין פתוחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא בטוח [חדש]
צביקה   יום ב', 27/06/2005 שעה 15:22
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הטיעון שלך לגבי ההבדלים הסטטיסטיים בין הפלייאוף לעונה הרגילה הוא חזק. לא חשבתי שהמספרים הם כאלה. אני זוכר את קר (ויכול להיות שהזכרון מתעתע) כאחד שקולע שלשות חשובות בדקות הסיום ולפעמים ממש עם הבאזר , לאו דוקא בפלייאוף.
יום טוב
צביקה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010