(נכתב בתשובה לאבי, 21/07/10 15:58)
מוזר [חדש]
בר שושני   יום א', 08/08/2010 שעה 7:29
בתגובה לאבי
אהא. ז'יראר טוען שכך הוא גם עם הדתות האליליות (תחשוב מה קורה בתרבויות טוטמיות: יש חיה מקודשת; הורגים אותה פעם אחת בשנה, בטקס מיוחד).

הייחוד של הנצרות הוא שהיא חושפת מנגנון חברתי, ובכך שהיא הופכת אותו לידוע, היא מראה איך אפשר להתחמק ממנו. היא מראה את המסלול שהוביל למותו של ישו ומציגה את ישו כחף מפשע.

הדתות האליליות שונות. ראשית, כדאי לקרוא אותו - הוא קושר שם בין המיתוסים לבין האלהה. ואם נסכים איתו, אלים נוצרים בדרך כלל אחרי מקרים של רצח. (אסביר בקצרה: רצח בדרך כלל פותר בעיה של מתח אלים בתוך הקבוצה. אחרי שנרצח אדם מתוך הקבוצה, הקבוצה מסיקה שהוא בוודאי אשם - שהרי, ברגע שהוא מת נגמרה ה''מגיפה'' שהכתה בחברה; אבל זו גם הסיבה לכך שהוא אל - שהרי בכוחו היה להביא מגיפה כזו, שאף אדם רגיל לא יכול לגרום לה).

אבל המיתוס תופס את הרצח כמוצדק (תיזכר רגע באדיפוס, ובסיפור המגיפה שהכתה בעיר; שהסתיימה אחרי שעיוורו אותו וגירשו מהעיר). בכך שהוא תופס את הרצח כמוצדק ואת הנרצח כגורם למגיפה, הוא מצדיק את האלימות ומנציח אותה.

זה ההבדל העמוק, לטענת ז'יראר, בין המונותאיזם לפוליתאיזם, וזו הסיבה שבמונותאיזם אפשר למצוא ''אמת'' ובתחום של הפוליתאיזם ''שקר'' או לפחות הסתרה של האמת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010