(נכתב בתשובה לעמית, 20/07/10 0:38)
דבר הנוקדן. [חדש]
בר שושני   יום ג', 20/07/2010 שעה 9:21
בתגובה לעמית
אם זה באמת באמת מעניין אותך, כלומר - השוואה מעניינת מאוד בין הנצרות, היהדות ודתות אחרות (אליליות בעיקרן), ספר מעניין שכדאי לך לקרוא הוא

I see satan fall like lightning

של אנתרופולוג-פילוסוף-פסיכולוג צרפתי בשם רנה ג'יראר (Girard, נדמה לי שכך מאייתים).

בקצרה, אני אומר, שכשמפנים את תשומת הלב לדמות הקרבן ולאופן שבו הוא נתפס ומוצג, בין הדתות המונותאיסטיות (לעניין זה יהדות ונצרות) ובין העולם האלילי - כפי שהוא משתקף בטקסטים המיתיים שנותרו לנו - בין היתר, בטרגדיות היווניות (אבל לא רק) מתגלה שיש פער עצום בין היחס לאלימות כלפי הקרבן ביהדות ובנצרות ובין היחס לאלימות במיתוסים.

כיוון ש, על פי ג'יראר - ואני מוכרח לומר שזה משכנע למדי, אם כי אני לא בטוח שאני מאמץ את המסקנה שאליה הוא מגיע (וכתבתי על זה סמינר), בעוד הדתות האליליות תומכות ביחס של האלימות כלפי הקרבן (למשל, אדיפוס אשם במגיפה ומותו משקיט אותה; בחלק מהמיתוסים הגיבור ההרוג הופך אלוהי, כיוון שמותו הוא זה שמשקיט את העם), ומחביאות את האופן שבו המנגנון האלים הזה (ג'יראר קורא לו ''כדור שלג מימטי'') פועל, היהדות, ובאופן הרבה יותר עמוק הנצרות, חושפות את האופן שבו כדור השלג המימטי הזה פועל, ואת האופן שבו הוא מוליך בני אדם לאלימות כלפי קרבן; והנצרות לבדה חושפת את תהליך האהלהה של הקרבן כמגוחך: בכך שהיא ממתינה שלושה ימים בין מותו של ישו לבין עליתו השמימה, היא מראה שאין קשר בין רציחתו לבין היותו אלוהי.

סתם, כנקודה בצד הנקודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

דבר הנוקדן. [חדש]
עמית   יום ג', 20/07/2010 שעה 17:17
בתגובה לבר שושני
אתר אישי
זה נשמע מעניין. תודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוזר [חדש]
אבי   יום ד', 21/07/2010 שעה 15:58
בתגובה לבר שושני
אתר אישי
הנצרות הפכה את כל נרצחיה לקדושים מעונים והיא סוגדת להם עד היום. לפעמים כל מה שמייחד את הקדושים הנוצרים הוא העובדה שהם נרצחו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוזר [חדש]
אורי קציר   יום ה', 22/07/2010 שעה 6:53
בתגובה לאבי
אתר אישי
הלו, כתבתי כאן על מבשק גאולה יהודי. איך זה שכולם עוסקים בדבריהם רק בנצרות...?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוזר [חדש]
אבי   יום ה', 22/07/2010 שעה 8:48
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
לסיפור עצמו יש סממנים נוצרים (למשל קידוש השם בהתנדבות :)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוזר [חדש]
בר שושני   יום א', 08/08/2010 שעה 7:29
בתגובה לאבי
אהא. ז'יראר טוען שכך הוא גם עם הדתות האליליות (תחשוב מה קורה בתרבויות טוטמיות: יש חיה מקודשת; הורגים אותה פעם אחת בשנה, בטקס מיוחד).

הייחוד של הנצרות הוא שהיא חושפת מנגנון חברתי, ובכך שהיא הופכת אותו לידוע, היא מראה איך אפשר להתחמק ממנו. היא מראה את המסלול שהוביל למותו של ישו ומציגה את ישו כחף מפשע.

הדתות האליליות שונות. ראשית, כדאי לקרוא אותו - הוא קושר שם בין המיתוסים לבין האלהה. ואם נסכים איתו, אלים נוצרים בדרך כלל אחרי מקרים של רצח. (אסביר בקצרה: רצח בדרך כלל פותר בעיה של מתח אלים בתוך הקבוצה. אחרי שנרצח אדם מתוך הקבוצה, הקבוצה מסיקה שהוא בוודאי אשם - שהרי, ברגע שהוא מת נגמרה ה''מגיפה'' שהכתה בחברה; אבל זו גם הסיבה לכך שהוא אל - שהרי בכוחו היה להביא מגיפה כזו, שאף אדם רגיל לא יכול לגרום לה).

אבל המיתוס תופס את הרצח כמוצדק (תיזכר רגע באדיפוס, ובסיפור המגיפה שהכתה בעיר; שהסתיימה אחרי שעיוורו אותו וגירשו מהעיר). בכך שהוא תופס את הרצח כמוצדק ואת הנרצח כגורם למגיפה, הוא מצדיק את האלימות ומנציח אותה.

זה ההבדל העמוק, לטענת ז'יראר, בין המונותאיזם לפוליתאיזם, וזו הסיבה שבמונותאיזם אפשר למצוא ''אמת'' ובתחום של הפוליתאיזם ''שקר'' או לפחות הסתרה של האמת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010