כמה דברים [חדש]
חסר מעש   יום ב', 05/04/2010 שעה 0:22 אתר אישי
תודה לכולכם על כל התגובות החמות. רציתי להעמיד כמה דברים על דיוקם.

1) אני לא מתוסכל מאופן ההשפעה של הבלוג שלי. קיבלתי במשך השנים פידבקים חיוביים מאוד. אני לא מרגיש ש''השפעתי'', אך בהחלט מרגיש שתרמתי. הרבה מהדברים שהיטפתי נגדם התבטלו, ודברים אחרים שהיטפתי למענם, עברו.

2) הבלוג שלי היה בדרכו להצלחה בקרב קהל הקוראים. אני בחרתי לסגור את הברז כי לא רציתי לכתוב על נושאים פופוליסטיים. עשיתי את ההחלטה הזו במודע. והרגשתי ,ועדיין מרגיש, שלם עם ירידת הכניסות.

הסיבה שאמרתי שאילו היה לי בלוג פופולארי לא הייתי סוגר אותו, היא שבלוג פופולרי הוא מקור הכנסה טוב. מן מקום עבודה. הבלוג הזה לא מהווה עבורי מקור הכנסה ולכן אני לא צריך לעשות את השיקול הזה.

הכותב צודק בכך שטעיתי רבות בצעדי הפתיחה של הבלוג, במטרות שלו ובמטרות שלי, בהגדרת הציפיות וכדומה. ואת הדברים האלה אקח לתשומת לבי. גם אתם הקוראים של הבלוגר הזה צריכים לקחת אותם לתשומת לבכם.

הסיבה לסגירת הבלוג היא בעיקר הרגשת מיצוי. הרגשת מיצוי היא המשכה הישיר של הרגשת הסיפוק. אדם לא מסופק, שלא מרגיש שהגשים את מטרותיו, לא ירגיש מיצוי, וימשיך לנסות להעפיל על ההר.

אני הבנתי שקהל הקוראים שלי ימשיך לרצות את אותו הדבר כל הזמן. אם הוא לא יקבל אותו, או שיקבל משהו שונה, בעיקר נסיוני ולא מהוקצע, יתלונן במקרה הטוב או יפרוש במקרה הרע. חלק מהמגיבים כאן, הם מ''פורשי'' הבלוג שלי כי לא מצאו בו את מבוקשם. בכל מקרה, הסיכויים להצלחת פורמטים חדשים עמו הם אפסיים. על כך אני לוקח את האשמה.

היות ואני לא מרוויח כסף מהבלוג, וצריך לעבוד למחייתי, אינני יכול לאפשר לעצמי לכתוב 2 בלוגים במקביל. מה גם שאני צריך להתאמן על הכתיבה בסגנונות אחרים, זאת משום שהתאמנתי אך ורק בסגנון אחד . לכן גמלה בי ההחלטה לסיים אותו באופן ''יפה'', ולהמשיך הלאה.

אולי אשנה את דעתי אם הנסיבות ישתנו, ואראה עוד אתגרים או עוד דברים שנותרו לי לעשות. אני מבטיח לשקול את מה שנאמר כאן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כמה דברים [חדש]
אורי קציר   יום ב', 05/04/2010 שעה 1:59
בתגובה לחסר מעש
אתר אישי
שמע, בלוג אינו יצירה ספרותית שאתה מוכר בכסף מלא. הוא הבעה אישית של מחשבות ורעיונות. כל אלה צריכים אמנם להיות מנוסחים היטב, אבל לא צריך להתייחס לזה כאילו אתה כותב עכשיו את ''מלחמה ושלום''. בכתיבת בלוג לומדים מהניסיון וממשיכים להתנהל תוך כדי למידה. גם אני למדתי דבר או שניים בכמה שנים שאני מנהל את הבלוג שלי ברשת, אבל מעולם לא חשבתי שטעויות סגנוניות הן סיבה לסגירה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010