(נכתב בתשובה לדפנה, 09/03/10 2:49)
לזכור את הכל [חדש]
עדו   יום ג', 09/03/2010 שעה 9:28
בתגובה לדפנה
יכול להיות שכפר קאסם הוא חריג - אני מעוניין שישאר כך, בטוח שהמצילים מחברון הם החריג בצד השני - אני מעוניין לחזק את זה. בהתחלה כתבתי על הטבח בחברון שסבא שלי ניצל ממנו והשארתי את התגובה כפי שהיא, אחר כך התווספו תגובות צדקניות שמסבירות איך הטבח הזה מסביר בדיוק מה המסקנה לגבי הערבים היום וזה כבר גרם לי להזכיר את הצד השני.
כשהייתי ילד חשבתי בדיוק כמוך וכמו שרי - ידעתי שהערבים נוקטים בטרור ואנחנו לא - לא נכון, הפטנט של פצצה בשוק מלא אנשים שייך בכלל לאצ''ל, ידעתי שתמיד הושטנו יד לשלום והערבים דחו אותנו - לא נכון, ב71 סעדאת הציע שלום ואנחנו דחינו אותו בבוז, ידעתי תמיד שרק הערבים מפציצים ישובים אזרחיים (הייתי תחת הפגזה כזאת ב73) מסתבר שגם תושבי העיר המצרית סואץ יודעים לספר כמה סיפורים משלהם.
רצח שבויים- תמיד חשבתי שזה משהו שרק ערבים עושים (היה לי בבית את אלבום הניצחון עם התמונה של שיריונר משקה שבוי ערבי מהמימיה שלו) מסתבר שגם אנחנו - תשאלי את תא''ל בירו. ידעתי שערביי ישראל ברחו כדי לפנות מקום לצבא הירדני שישמיד את ישראל , מסתבר שלערביי לוד ורמלה 'עזרו' קצת ושתושבי הכפר הערבי זכריה גורשו מבתיהם ב1950 ,שנתיים אחרי שהמדינה כבר היתה קיימת.
ולגבי הרצחנות הפנימית שאת מדברת עליה, אז ותיקי האצ''ל מזכירים עד היום את הסזון ואלטלנה , אני מצידי השתתפתי בשתי הפגנות של השמאל שנגמרו ברצח של אנשי שמאל על ידי קנאי הימין, אבל מה שנכון נכון, יש פחות רצח ואלימות מהצד היהודי גם בסיכסוכים עם האוייב וגם בסיכסוכים פנימיים, מסיבה אחת - כי אני ושכמותי דואגים שכך יהיה , אם להאמין למה שאני שומע בשווקים מאנשי ימין אז לו זה היה תלוי בהם לא היה שום הבדל בינינו ובין השכנים שלנו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לזכור את הכל [חדש]
דפנה   יום ג', 09/03/2010 שעה 10:24
בתגובה לעדו
במקומך לא הייתי קופצת כל כך מהר למסקנות שהיסקת לגבי מה ששרי ואני חושבות. אני, לפחות, לא חושבת במונחים של שחור ולבן בכל הנוגע לסכסוך בינינו לבין הערבים, וממה ששרי כתבה לעיל נראה לי שגם היא רואה את המצב בצורה מפוכחת. אולי מה שמבדיל אותי ממך (ואני מסייגת את זה בכך שאינני מכירה אותך באופן אישי וזו הנחה זהירה מאוד על סמך המעט שכתבת עד עכשיו) הוא שאני יכולה לחיות עם העובדה שאנחנו לא צדיקים גמורים ועם העובדה שהמצב המורכב והמסוכן שמדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בו דורש מאיתנו לא פעם תגובה מתאימה שלא תמיד תעמוד במבחן הצדק וההגינות המוחלטים.

תרשה לי לפקפק מעט בנכונות המשפט האחרון שלך. אני לא יודעת מי ''אתה ושכמותך'', אבל אתה לא חושב שזה קצת יומרני מצידך לנכס את כל המוסריות והערכים הנעלים רק ''לך ולשכמותך'', מי שלא תהיו? . . .

ההנחה שכל מי שדעותיו נוגדות את דעותיך הוא ''ימין'', ושכל מי שמגדיר את עצמו כימני הוא טרוריסט או רוצח עם בפוטנציה, זו הנחה שמעידה לדעתי על תפיסה שטחית ופשטנית של התמונה הפוליטית הישראלית. התמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת ומסובכת, ועשרים השנים האחרונות לימדו אותנו היטב שפתרון שנראה לחלק מסויים בציבור הישראלי כפתרון הנכון היחיד, והפתרון המוסרי ביותר, מתברר בדיעבד בדיוק להיפך גם לגבינו וגם לגבי שכנינו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לזכור את הכל [חדש]
עדו   יום ג', 09/03/2010 שעה 10:40
בתגובה לדפנה
א. לגבי ה'פיתרון' שאת מדברת עליו, את נכנסת כאן לוויכוח פוליטי שלם , תרשי לי לא להפוך את התגובה שלי למגילת ספר רק להגיד שאני רואה שהפיתרון שאני דגלתי בו הופך להיות קונצנזוס גם במקומות האחרונים שהייתי חולם עליהם ודווקא כשהוא כביכול 'נכשל'
ב. לגבי 'אני ושכמותי' :בגלל שהעזתי להזכיר למרטין שאם מסיקים מסקנות על הערבים היום מטבח חברון אז אפשר להסיק מסקנות גם לגבי העם היהודי קפצה שרי שמסתבר שעזבה את הארץ בכלל ולא מתכוונת לחזור ואמרה שהיא מכירה טוב מאד 'טיפוסים כמוני' (ישראלי שחי פה, לא מתכוון לעזוב , משלם מיסים ועושה מילואים) אז אם לה מותר גם לי מותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010