פינקס קטינא/ דיימון ראניון
יום ד', 29/09/2010 שעה 18:36
מי לא מכיר את ''פנקס הקטן'', השיר הקברטי הנפלא שכתב דן אלמגור, הלחין מתי כספי, ניגן שלמה גרוניך וביצע ששי קשת. השיר הזה, שבמקור היה חלק מההצגה ''עיר הגברים'', שהועלתה ב-‏1970, כבר הפך לקלאסיקה ישראלית של ממש. כיצד קרה שהווי ניו-יורקי בוטה וססגוני כל כך הופך לחלק מהישארליאנה - זו כבר פרשה בפני עצמה. אבל דומה כי העניין בשיר הזה לא יהיה שלם אם לא נכיר במלואו את הסיפור המקורי של ראניון. בעגה הפרטית שלו שוטרים הם כפתורים, אקדח הוא משכנע, נשים הן עגבניות, ועוד כהנה וכהנה ביטויים ציוריים. מאפיין נוסף של שפתו של ראניון הוא השימוש הבלעדי בזמן הווה, גם כאשר הוא מתאר זמנים אחרים. אבל מאחר וזהו אינו שיעור בספרות אמריקאית אלא רק רצון להראות יצירה בודדה מתוך המכלול העצום שראניון הותיר אחריו - כדאי להניח ל''פינקס קטינא'' לדבר בעד עצמו.









''פנקס הקטן'' הוא אחד השירים היותר נוגעים ללב שהוציא דן אלמגור מתחת ידיו. זהו סיפורו של נער מעלית נמוך הקומה והבלתי מרשים שמקדיש את חייו לטיפול בנערת זוהר יפהפייה שהפכה לנכה בעקבות מהלומה שספגה מידיו של עבריין. המכה העזה גרמה לכך שצנחה מראש גרם מדרגות גבוה, נפילה שבעקבותיה נותרה נכה לצמיתות. פנקס הקטן מטפל בה במסירות, מביא לה את כל מחסורה וכשהיא מביעה את רצונה להגיע אל החלק החם יותר של האומה, הוא דוחף את כסא הגלגלים שלה על פני אלף ושלוש מאות מילין. כשהם מגיעים אל חוף הים, מוציאה האישה הנכה את נשמתה – לא לפני שהיא מספיקה להתוודות בפני הגבר הזה על אהבתה אליו. מבחינת פנקס, אין שום גמול שיכול להתחרות בווידוי הזה. הוא שב לעיר הגדולה, נוקם בעבריין שהביא על אהובתו את נכותה ואת מותה המוקדם ואפילו כשהוא עולה על הכיסא החשמלי, הוא אינו יכול אלא להיזכר בנשיקתה האחרונה של ''הוד מעלתה'', כינויה של האישה שאהב.

זהו שיר קברטי במלוא מובן המילה. הלחן שהצמיד לו מתי כספי, כמו גם העיבוד הנפלא, המינימליסטי במכוון, שמתמקד בפסנתר ובתופים ''רכים'', מקנים לו גוון ג'אזי מובהק. שלמה גרוניך, שמפליא בקלידים, מעביר היטב את רוח האירוע. ששי קשת מבצע אותו ברגישות רבה (בסיוע קולה הקר והמצווה של ''הוד מעלתה'', המגולמת על ידי אבירמה גולן), ולאוזני השומעים נדמה הדבר כאילו הוא מזמר מעל במה קטנה בבאר אפוף עשן ודי אלכוהול, שטיפוסים מפוקפקים וגבירות ממאופרות יתר על המידה מאכלסים אותו בצפיפות. בקיצור, כאילו הוא בתוך אחד מסיפוריו הססגוניים של דיימון ראניון (קיים גם ביצוע חדש יותר, באווירה שונה ובלוזית יותר, של רפי גינת, כולל הסטקטו המוכר שלו; ברשותכם, אני מדעיף את הביצוע של ששי קשת). ואין תימה בדבר, שכן ''עיר הגברים'', המחזמר שלכבודו נכתב ''פנקס הקטן'', מבוסס על סיפור ישן של אותו דיימון ראניון עצמו.

ובכן, הנה כמה עובדות הקשורות בכל זה. הסיפור המקורי של דיימון ראניון נקרא The Big Street. בסיפור, גלוריה היא זמרת במועדון לילה ניו-יורקי המכונה ''הדוכסית'' (The Duchess). פינקס הקטן הוא מנקה שולחנות באותו המועדון המאוהב בה בסתר. ''ג'ק ספסר ההימורים'' שבשיר מפליא את מכותיו ב''הוד מעלתה'' אינו אלא קייל אייבלס מהסיפור. כאשר גלוריה עוברת תאונה והופכת לנכה, פינקס נחלץ לעזרת בסופו של דבר נעתר לבקשתה ודוחף את כסא הגלגלים שלה לאורך כל הדרך המוליכה מניו-יורק לפלורידה. בשנת 1942 אף עובד הסיפור הקצר הזה לסרט הוליוודי, בכיכובם של הנרי פונדה ולוסיל בול.

ואחרי ההקדמה הזו, ואחרי שגם הקשבתם בפעם המי-יודע-כמה לשיר הנפלא ההוא, כדאי פשוט לקרוא את הסיפור עצמו. מילה טוב בהקשר זה מגיעה למתרגם אליעזר כרמי, שהפליא להעביר את לשונו הציורית והסלנגית של ראניון לשפה עברית קלילה וכובשת. כל כך כובשת, שדן אלמגור אימץ חלקים ממנה בשיר שכתב, כמו את ה''לקקן'', הכינוי המקובל לפי האדם.

קריאה נעימה.








 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 










הסיפור לקוח מתוך מכלול הסיפור הקצר: אנתולוגיה, בעריכת יצחק אברהמי. הספר יצא לאור בשנת 1954 בהוצאת ש. פרידמן, תל אביב.






[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
רוני ה.   יום ד', 29/09/2010 שעה 21:16
נהניתי מהסיפור ומעניין איך ולמה בחר דן אלמגור לעבד דווקא אותו (ואיך התגבש לצדו הצוות המופלא של השיר המקורי).
השיר של דן אלמגור מוצלח מאוד ומצליח להעביר היטב את הסיפור. ובכל זאת במבט מדוקדק מצאתי שתי נקודות שבהן השיר מקצין קצת את העלילה לעומת הסיפור המקורי:
א) בשיר נאמר: ''כי עם חוט שדרה כזה / היא לא תוכל לזוז / גם לא לעמוד''. אבל על פי הסיפור היא יכלה לזוז והשיתוק היה רק ברגליים (מסופר שהיא הכתה אותו בקנה חזרן).
ב) בשיר נאמר ''כל חסכונותיו אזלו נזלו במהירות / לא נותרה פרוטה''. אבל מהסיפור משתמע שלפנקס לא היתה פרוטה גם קודם לכן ושהכסף לקיומה של ''הוד מעלתה'' בא כנראה ממכירת כל אותם תכשיטים ושמלות שקבלה בימי זוהרה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום ה', 30/09/2010 שעה 0:11
בתגובה לרוני ה.
אתר אישי
אמת ויציב. ואני מניח שאם נבדוק לעומק נגלה כמה הבדלים נוספים. את הסיפור צריך לברר עם אלמגור עצמו. מכל מקום, אני די בטוח שאת האלמנטים המרכזיים שלו הוא ביקש להשאיר שם: האהבה החד-סטרית, הטרגדיה של הוד מעלתה, המסע על כסא הגלגלים אל החוף החם שבדרום, נשיקת המוות של השניים. במובן זה הוא בחלט שימר את רוח המקור.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אכן אין כמו השיר [חדש]
סורנטו   יום ו', 01/10/2010 שעה 5:25
ועוד יותר אין כמו סיפוריו של דיימון ראניון!

דרך אגב בשיר פינקס הקטן עולה בסוף בצעד קל לכיסא המחושמל בעוד שבסיפור הוא רק נכלא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גלוריפיקציה של ערסים [חדש]
אבי אהרן   יום ו', 01/10/2010 שעה 16:26 אתר אישי
שיר יפה, ביצוע נהדר, הכל טוב.
רק שוכחים להזכיר שעושים פה גלוריפיקציה של אנשים שמוטב שיהיו מאחורי סורג ובריח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גלוריפיקציה של ערסים [חדש]
עדו   יום ו', 01/10/2010 שעה 21:11
בתגובה לאבי אהרן
אבי, אתה לא קורא אדוק של דיימון ראניון נכון? הוא כתב על ניו יורק של תקופת השפל הכלכלי, חוק היובש ופריחת הגנגסטרים, תמצא לי בבקשה סיפור שלו שאין בו איזה פשע או פושע כי אני לא מצליח להעלות סיפור כזה בזיכרוני ונדמה לי שקראתי את כל מה שתורגם לעברית מכתביו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לאורי [חדש]
שרה   יום ג', 05/10/2010 שעה 4:30 אתר אישי
הנאה צרופה לקרא את הסיפור הזה !
תודה !
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יופי של פוסט [חדש]
רותי   יום ו', 15/10/2010 שעה 9:02 אתר אישי
תודה נהנתי מאד
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמו של הסיפור הוא Little Pinks [חדש]
נדב   יום ו', 22/10/2010 שעה 19:58
ולא The Big Street,
כך לפי ויקיפדיה האנגלית.
תודה על הסיפור המרתק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

דיימון רניון [חדש]
יהודית   יום א', 28/11/2010 שעה 8:36
יש לי את כל ספרי דיימון ראניון.מידי פעם אני קוראת וחוזרת וקוראת את הסיפורים הנפלאים שלו,מהתחלה ולסוף וההיפך.במיוחד את הסיפור ''קיד החמוץ''. מרגש ועצוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חייל הבדיל   יום ג', 05/03/2013 שעה 6:24
דיימון ראניון הפיק את הסרט הקרוי ‎The Big Street על יסוד הסיפור שלו עצמו. הסרט נבדל מהסיפור לא רק בפרטים קטנים, אלא גם בפרקים בעלילה. כך למשל, הוד מעלתה פוגשת בפלורידה את אהובה משכבר, פנקס הקטן גונב את התכשיטים באפיזודה בה גם קייס כרוך, וכיוצ''ב. החופש שנטל לעצמו דן אלמגור אינו כה גדול.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©