רשימת ה-‏25: הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2010
יום ו', 28/05/2010 שעה 0:44
חציו השני של מאי כבר כאן, וזו השעה בה אני מפרסם כמדי שנה את ''רשימת ה-‏25''. המדובר, כזכור ב-‏25 הבלוגים שנהניתי לגלוש בהם מאז מאי שעבר. עליה אני מוסיף את רשימת עשרת הבלוגים המבטיחים, דהיינו בלוגים שפועלים פחות משנה אחת ושיש להם פוטנציאל להפוך למוקד קריאה רב-עניין. שום בלוג אינו יכול להופיע ברשימות הללו יותר משנתיים ברציפות. ובכן, רשימה זו כבר הפכה למסורת ב''אפלטון'' והיא מועלית כאן זו השנה השישית ברציפות. ובפעם האלפיים חמש מאות שבעים ותשעה: רשימה זו, על אף העניין שהיא עשויה לעורר, אינה משקפת אלא את טעמי האישי, ולכן היא אינה מייצגת חתכים באוכלוסיה או מנסה לשקף פנטזיה כלשהי של איזון בין קבוצות. שימו לב גם שבשל התפוררות חלק מהפלטפורמות יש כאן השנה בלוגים ש''עברו דירה'' ולכן הם מקושרים לשתי כתובות ולא לאחת. ובכן, קריאה נעימה לכולם. וכתמיד - אשמח לתגובות ולהצעות.












קשה היה לכנס השנה את הבחירה הקבועה בבלוגים המרתקים של 2010. היו הרבה שריתקו אותי ושעלו כפורחים מתוך ההבטחות היפות של השנה שעברה. ובכל זאת, חשתי שאני מחמיץ משהו. והתחושה הזו, מקורה בי ובבעיותיי שלי בלבד. מאחר והשנה האחרונה הייתה לחוצה מאוד, הן מבחינת עבודה והן בכל הקשור לענייני הפרטיים, עלה בדעתי שאולי נוצרים אצלי חללים תודעתיים רבים מדי בכל הקשור לחידושים בעולם הבין-אישי הזה שמתקיים כאן בעשור וחצי האחרונים ורק מושך עוד ועוד כותבים ליטול בו חלק. לפיכך, לראשונה בהיסטוריה של רשימת ה-‏25, ביקשתי את עזרת הציבור.

התגובות שקיבלתי על הבקשה היו רבות ויפות. אני מבקש מכאן להודות לכל אלה שנענו לפנייתי, פרסמו אותה ו/או טרחו, חיפשו ושלחו אלי קישורים לבלוגים כאלה ואחרים. היבול היפה הזה רק הוכיח לי שעשיתי צעד נכון: תמיד טובות כמה זוגות עיניים מזוג אחד בלבד. הן פשוט רואות יותר טוב. בשל קוצר היריעה לא אוכל כאן לפרט את שמותיהם של עשרות התורמים, ואסתפק בציון שמם של אלה שהצעותיהם נכנסו לרשימת ה-‏25 השתא.

וברשותכם, כמה מלים על מה שעברנו ממאי אשתקד ועד לכאן. הבלוג וספירה שרויה עתה במשבר. השנה האחרונה ראתה את התפוררותם האיטית של כמה מוסדות שלטעמי, לפחות, היוו חלק בלתי נפרד מעולם התוכן של הרשת. אתר ''רשימות'' הוותיק, שבמשך שנה הייתי חלק מכותביו, הולך ונסגר. הודעה על כך פורסמה לפני מספר חודשים ובינתיים כבר הספיקו מרבית חברי הבלוגיה לעבור, בסיוע אנשי ''רשימות'', לפלטפורמות אישיות, רובן ככולן מבוססות וורדפרס. בשבע השנים האחרונות הועלו בבלוגיה הזו למעלה משישים ושבעה אלף פוסטים על ידי יותר ממאה כותבים שונים. זוהי ללא ספק תרומה נאה לרשת, מה גם שבנייתה, שדרוגה ותפעולה נעשו כולם בהתנדבות.

גם דרכם של מקימי ''בלוגלי'' לא הייתה סוגה בשושנים. האתר הוקם בסתיו 2006 כפלטפורמה שהתבססה על וורדפרס - התוכנה הפופולרית בישראל ליצירת בלוגים עצמאיים. את פריצת הדרך עשה ב-‏2005 התוכניתן ועיתונאי הטכנולוגיה רן יניב הרטשטיין, שפיתח גרסת וורדפרס מתורגמת לעברית, שמאפשרת כתיבה מימין לשמאל. התוכנה, שהורדתה ותפעולה קלים לביצוע וניתנים ללא תשלום, צברה פופולאריות במהירות. בלוגלי, שקם שנה לאחר מכן, ביסס את עצמו על הגל הזה ועד מהרה נרשמו בו אלפי בלוגרים. אלא שהתפתחותה המהירה של הבלוגיה הידידותית הזו התבססה על משאבי הזמן של שלושת מייסדיה (שניתנו בהתנדבות), ומשאבים אלה הלכו והתכלו עם השנים ביחס ישר להתפתחותם האישית של השלושה ולצמיחתו המהירה של האתר. לפני מספר ימים הודיע אלעד זלומונס על פטירתו המתקרבת של בלוגלי.

אפילו מגזין תוכן ותיק כמו ''האייל הקורא'', אתר ששורשיו עוד ב-‏1999, הודיע על סגירת שעריו. האייל אמנם לא היווה פלטפורמת בלוגים פתוחה, אבל איפשר לכותבים לפרסם בו מאמרים עוד בעידן הטרום-בלוגרי. ברם, גם הוא הלך ודעך עם השנים. ''כבמה לפרסום הוא כמעט אינו מספק שום שירות שאינו ניתן בצורה יעילה יותר על־ידי פלטפורמות אחרות, כמו אתרי בלוגים למיניהם'', הסביר עורכו הראשון ואחד ממייסדיו, דובי קננגיסר, והוסיף: ''מה שהוא כן מספק – שירותי עריכה איכותיים באופן יוצא דופן בנוף האינטרנטי – אינו שירות מוערך במיוחד בימינו, ובין כה וכה הזמן הכרוך בעריכה (בהתנדבות) מצמצם מאוד את התועלת שבה עבור מי שהתרגל לסיפוק מיידי ולפער זמן אפסי מרגע הכתיבה לרגע הקריאה. אודה ואתוודה שגם לי כבלוגר קשה להסכים להמתין ימים ואף שבועות בין כתיבת טקסט לבין פרסומו באייל. הפרסום בבלוג הוא הרבה יותר פשוט ומספק, גם אם המשמעות היא שאיכות הטקסט תהייה פחותה''. במלים אחרות, מקימי ''האייל הקורא'' מפקפקים ברלוונטיות שלו בעידן הנוכחי ולכן החליטו לסגרו (בשלב כתיבת הדברים פורסמה הודעה לפיה מערכת חדשה מתארגנת כדי להציל את ''האייל הקורא'' מסגירה. בהצלחה).

אגרגטור הבלוגים ''גרייפס'' היה אף הוא השנה בסכנת חידלון. האתר שהקים אביעד קדרון לפני מספר שנים מצא עצמו ללא מארח יציב, ובמשך זמן מה נראה היה כי בא קיצו. רק התגייסותו של גורם אחר להקצות לו מקום על שרתיו הצילה את השירות החשוב והמתעדכן הזה מסגירה.









הנה כי כן, דווקא התפתחות הבלוגוספירה כזירה המקדשת את ההבעה האישית היא זו שמקשה מצד אחד על איגודם החופשי (בלוגלי) או הסלקטיבי (רשימות) של בלוגים על בסיס פלטפורמה אחידה ומצד שני על קיומם של מגזינים שעיקר החומר בהם נתרם על ידי כותבים חיצוניים, בין כטקסט העומד בפני עצמו (האייל הקורא) ובין כקישור המוזן לאגרגציה כוללת. המשותף לשני הקצוות הללו הוא שמאחורי שניהם עומדת עבודה בהתנדבות. ואולי זו, בעצם, המשמעות הסופית של הכול: הבלוגוספירה, כמו כמעט כל דבר בחברה שלנו, היא עניין המופרט עד לפרודותיו הבסיסיות ביותר, הלא הוא הכותב הבודד. מי שמוכן לעבוד בהתנדבות מעדיף לעשות זאת קודם כל – ולעתים אך ורק - עבור עצמו. מי שמוכן לייצר פרויקט וולונטארי עבור הכלל מגלה עד מהרה שההשקעה המתבקשת בכיוון זה הולכת וגדלה בקצב מהיר עד ששוב אין הוא מסוגל לעמוד בעומס. האופציות העומדות בפניו הן גביית תשלום תמורת השירות או סגירת הפרויקט. ומאחר ורבים מאוד אינם מוכנים לשלם תמורת צריכת טקסט בבלוג, נותרת הסגירה כאלטרנטיבה אחרונה.


החלל שנוצר בעקבות ההתפוררות הזו אינו יכול להתקיים לאורך זמן. שוק מביעי הדעה, שהבלוגים הם כלי ביטוי מרכזי שלו, קורץ ללא מעט יזמים. יתכן שהשימוש בפלטפורמה חופשית דוגמת וורדפרס יעכב את כניסתם של גורמים חדשים לחלל הזה, אבל בסופו של דבר זה יקרה, ומסיבה אנושית מאוד: אנשים מעדיפים לפעול במקום בו את התשתית מייצרים עבורם אחרים. וממש כשם שאין מצפים מכתב בעיתון לבצע עבודות שאין לו התמחות בהן כמו הדפסה והפצה, כך קשה לצפות מבלוגר לדאוג, מלבד לטקסט והצגתו, גם לתשתית שעליה הוא מוצג. בלוגלי, רשימות ואחרים סיפקו מענה לצורך הזה, ובקרוב יהיו אחרים שינסו לענות על כך.

אחת הסנוניות הראשונות המעופפות בכיוון זה הוא ''במחשבה שנייה'', אתר תוכן שהוקם על ידי שתי אסתי סגל וחנה בית-הלחמי. האתר מגדיר עצמו כמיועד לדיון בתחומי התרבות, החברה והתקשורת אבל מציב לעצמו יעד שאפתני בתחום אירוח הבלוגים. ''מדובר בבלוגים עצמאיים לחלוטין שכותביהם חופשיים, במסגרת תקנון האתר והטעם הטוב, לכתוב כל שעולה על רוחם'', מצהירות המייסדות, ''בעצם העריכה העיקרית היא הבחירה הראשונית בקטגוריות עליהן עומד המגזין, ובשיבוץ כתבות נושא מובלטות בעמוד הבית''. יתר על כן, השתיים אינן מסתירות את רצונן לנהל את ''במחשבה שנייה'' על בסיס הכנסות עתידיות מפרסום. במובן זה, מדובר בלקח שהוא כמעט מתבקש נוכח המשבר הפוקד את הבלוגוספירה.










ככלל, לא הייתה זו שנה רבה הישגים עבור הבלוגוספירה – ואולי זהו גם חלק מהמשבר בו היא מצויה כיום. למרות מעורבותם של חלק מחבריה במאבקים פוליטיים וחברתיים כאלה ואחרים, לא נראה שמאבק חשוב כלשהו במדינה – כלומר כזה שיש בו עניין לחוגים חברתיים ופוליטיים רחבים מחוץ לבלוגוספירה - מושפע בעיקרו מפעילות של בלוגרים או מובל על ידם. לעומת זאת, עולה בידי הבלוגוספירה לשמש כזרז ליצירת דעת קהל בנושאים שיש בהם גוון אישי ו/או סנסציוני. כך היה כאשר התגייסו כותבים וכותבות ברשת לתקוף את המשורר והעורך יצחק לאור לאחר שאישה טענה שנאנסה על ידו. התגייסות זו הביאה להירתמותם של ערוצי טלוויזיה ועיתונים בעלי תפוצה גדולה לבדיקת הפרשה. לעומת זאת, למרות שרבים מהבלוגרים הביעו עמדה המתנגדת לעמדת המדינה בפרשיות דוגמת ענת קם ואמיר מח'ול, לא עלה בידם להשפיע באופן משמעותי על התנהלות המימסד בנושאים אלה.










וכמה מלים על הרשימה שבה תצפו מייד. בדומה לשנים קודמות, גם השנה עברתי התלבטות לא קלה באשר לאחרונים שייכללו בה. ההחלטה לגבי שישה-שבעה מהבלוגים שנכללו ברשימת ה-‏25 ועוד שלושה-ארבעה שמלכתחילה נכללו ברשימת עשרת המבטיחים (שמישהו הציע לי כבר אשתקד לכנותה ''ניצן הזהב'', על שום ההבטחה הגלומה בה ואות ההערכה שבצידה), נפלה ממש בימים האחרונים. העובדה שהתלבטות כזו בכלל קיימת מראה שיש יותר מ-‏25 בלוגים איכותיים על פני כל שנה קלנדרית. גם השנה נכללו ברשימה זו שני בלוגים ששהו בה גם אשתקד. חוק ברזל ברשימת ה-‏25 הוא שלעולם לא יופיע בה אותו בלוג יותר משנתיים ברציפות – מה שאומר שבשנה הבאה הם יפנו את מקומם לאחרים.

כרגיל, אני שב ומדגיש שהרשימה הזו משקפת בדיוק את טעמו הפרטי של אדם אחד, הלא הוא עבדכם הנאמן. היא אינה אובייקטיבית, אינה מייצגת קבוצות לחץ או אינטרס וגם אינה יכולה להיות כזו. לא טרחתי לחפש כאן איזון בין גברים לנשים, בין יהודים ללא-יהודים, בין דוברי עברית לדוברי רוסית או בין דתיים לחילוניים. ההבחנות הללו פשוט לא מעניינות אותי. לפיכך, כדאי לחסוך מראש טענות מעין אלה, המועלות מדי שנה בשנה.









הכותב הבלוג בכמה מילים
blueshark09 הנסיקה של בני משפחת הקופים ''דעה בכלכלה, שיעור במדע והיסטוריה ונקודת מבט על העולם בו כולנו חיים''. כך מגדיר כותב הבלוג את תחומי העניין שלו. ואכן, יש בו התפרשות על כמה וכמה תחומים שלכאורה לא תמיד הקשר ביניהם ברור, אבל כולם יחד מראים על רוחב יריעה אינטלקטואלי. תהיות על מקו שמם של הפלשתינאים, דיון בשאלת כדאיותו הכלכלית של החשמל הסולארי, התרשמויות מהתרבות הספרדית ומעברה המפואר וכן הלאה. החסרון היחיד הוא תדירות העדכון הבלתי-שכיחה.
אוֹרי אמיתי יהודית, דמוקרטית, ישירה אורי אמיתי כבר צבר קילומטראז' נאה עם הבלוג שלו, שמכניס משב רוח רענן לתפיסה הסוציו-פוליטית של המציאות המיוזעת שלנו. הוא מגדיר עצמו כחובש כיפה שקופה, כלומר כמי שאינו דתי בסממניו החיצוניים אך מחובר מאוד לחשיבה התיאולוגית ולמסורת ההלכתית. במקרים רבים הוא מחבר לקח מסיפור מקראי ואירועים אקטואליים. כתיבתו הייחודית יוצרת גשר אסוציאטיבי אל הארמית של אבותינו, כשהוא בוחר לשנות את הכתיב של ביטויים מסוימים בסגנון דומה (''דמוקרטיא'', ''צנזורא''), מה שמוסיף נופך של מקוריות לבלוג. במקביל, הוא מבטא עמדות סוציאל-דמוקרטיות גם בתחומים של פוליטיקה ואיכול סביבה. החסרון היחיד: הבלוג מיעט להתעדכן בחודשים האחרונים, בשל לוח זמנים אקדמי צפוף של כותבו. ועדיין, ''יהודמו'' הוא אחד הבלוגים החביבים עלי ביותר.
אוּרי הייטנר הבלוג של אוּרי הייטנר את אורי הייטנר הכרתי לפני שנים רבות, תחילה באוניברסיטה ולאחר מכן כשהפכתי לעיתונאי והוא היה פעיל מרכזי בוועד ישובי רמת הגולן ובארגונים נוספים. הייטנר נשאר מעורב מאוד מבחינה חברתית, ובניגוד לאחרים הפעילים בתחומים אלה עמדותיו אינן נראות כאילו נוצקו מתבנית זהה עם פעילים רבים אחרים או מוכתבות על ידי טהרנות נטו. כחבר קיבוץ אורטל הוא כותב רבות על דמות הקיבוצים בעידן המודרני ואינו מתנזר מפוליטיקה וביטחון, מדיניות חוץ, איכות סביבה וגם דיווחים מהמתנ''ס של רמת הגולן. כל זה, בסגנון ענייני, לעתים אף יבש, ותוך בניית מסכת טיעונים שלב אחרי שלב עד למסקנה הסופית. גם אם לא מסכימים עם עמדותיו (והייטנר ממוקם ימינה מהרכז, בניגוד למרבית הבלוגרים המשפיעים), תמיד מעניין לקרוא אותו ולהנות מהדרך בה הן מוצגות.
אורן פרבר מדע ושאר רוח אקולוג ואיש מחשבים, מלמד פיסיקה ומבין גם במוסיקה. נדירים המקרים שבהם מתחברים צירופים כאלה בישות אחת. אצל אורן פרבר זה מתורגם לסדרה של פוסטים הסובבים סביב מדע, פישוטו להמונים ושילובו בתרבות הפופולאריות. מי שמצליח לעשות פופולאריזציה איכותית לנושאים שביומיום אינם מסוקרים באמצעי התקשורת תמיד מושך את עיני. בלוג שהפוטנציאל שלו כבר בתהליכי מימוש.
איתמר זהר חיים של אחרים איתמר זהר מחבב תרבות פופולארית. הרבה פעמים ההעדפות שלו הן נוסטלגיות במהותן ומתורגמות לפרויקטים שהם למעשה אוספי קישורים וסרטונים לאייטמים תרבותיים מלפני שנים. והעובדה שיש לי ולו חיבה משותפת לאותה נוסטלגיה, כמו גם העובדה שהפרויקטים המעניינים שלו בתחום זה משיבים אל התודעה יצירות שלא ראוי לשכחן, מחבבת אותו עלי במיוחד (לבלוג של איתמר זהר בכתובתו הקודמת).
אלון האס ורוני מ. האס מילה של רוני בני זוג מהגליל העליון שכותבים בלוג משותף על אנשים, פעילויות ומקומות בצפון. הדיווחים מגיעים, ברובם, בסגנון עיתונאי כמעט יבש, כזה שהיה נהוג במקומונים הוותיקים בשנות השבעים, לפני שהפכו למה שהם כיום. במובן הזה הפורמט הוא אמנם בלוגי, אבל הסגנון מאוד לא אישי, ומכאן שגם הטוקבקים מועטים למדי. ובכל זאת, מצאתי בו את העניין שבהצצה אל טריטוריה שאנו מכירים אותו כהגדרה גיאוגרפית והיסטורית אבל פעמים רבות איננו טורחים לפרוט אותה לפרוטות האנושיות שלה – מה שכותבים רבים הפועלים באזורי המטרופולין אינם טורחים לעשות.
אמיר אהרוני חיפושים כמשל אמיר אהרוני מגדיר את עצמו כ''ירושלמי שאוהב מוזיקה ולשון''. ואכן, הוא כותב על שני הדברים. הוא כואב את מעמדו המידרדר של הקובוץ בטקסט העברי, ומסביר במדויק מדוע הוא מפסיד מול השורוק בקרב האיטי והמתמשך הזה. הוא מחפש טעויות לשוניות בתוכנית המדינית של מופז ובטקסט של הראל סקעת. והוא גם כותב על ההופעה של ''יו לה טנגו'', שאותה הוא אוהב במיוחד. בחירת נושאים מקורית ומעניינת. בנוסף, קשה למצוא אנשים בעלי כתיבה מוקפדת וזורמת כל כך בבלוגוספירה. יופי.
אסתי סגל מילים מילים תרבותניקית בדם שנמצאת תמיד בצנטרום של הפיילה. כותבת ביקורות ענייניות על ספרים ומוסיקה, עם מקדם התלהמות נמוך בהרבה מהמקובל. תחנות התרבות החשובות שלה הן בגדר חידה לחלק מהצעירים המתבגרים כאן כיום, וטוב שהיא מזכירה אותן. בעלת מודעות חברתית גבוהה, תומכת נלהבת של השידור הציבורי (ואף הדגימה את אפשריותו בפוסט מיוחד על NPR, תחנת הרדיו הציבורית בארה''ב), מבקרת נוקבת על הניוון החברתי העובר עלינו – וכל זה, במידה רבה של פיכחון שמאפשרת גם למי שאינם מסכימים עימה להבין את נקודת המבט שלה ולהעריך את צורה החשיבה שלה. השנה הייתה גם אחת המקימות של ''במחשבה שנייה'', אתר תוכן הכולל בלוגיה משלו ומקדם סדר יום בעל דגשים סוציאליים והומניסטיים (לבלוג של אסתי סגל בכתובתו הקודמת).
אריה מלמד-כץ מדע פשוט תענוג של בלוג מדעי. שיטות להפקת אנרגיה, השפעת טיל ששיגרה נאס''א על תצורת כלבי שמש, בדיקת המיתוס הוותיק שלפיו אכילת גיר גורמת לעליית חום הגוף (ומאפשרת לתלמידים להתחמק מיום לימודים בבית הספר) ודיון בשיטות שונות לקביעת מין העובר והאם זה אפשרי בכלל לביצוע במסגרת הפריה ביולוגית רגילה – את כל אלה אפשר למצוא אצלו, ואף יותר. היפה אצל מלמד-כץ הוא שכתיבתו מפשטת נושאים הנראים להדיוטות כסבוכים מבחוץ ואף מעוררת עניין בהעמקה נוספת. מעולה.
ג'ורג' אם אתה לא אוהב את הדעות שלי, אתה תמיד יכול להשתפר כותבת צעירה ושנונה שצברה כבר ותק נאה ברשת. אני לא קורא הרבה בלוגים שעוסקים באופן תכוף מדי בחוויות אישיות, אבל ג'ורג' חריגה בעניין הזה. היא עושה את זה טוב ומהנה.
דוד מרחב מותר הרוח אחד האינטלקטואלים הבולטים של הימין ברשת. אפשר להתווכח איתו, אבל כל מאמר אנטי-שמאלי שלו ממפורט ומנומק מאוד. כשהוא אינו מסוגל לסבול ישראלים העושים לובי ברחבי העולם למען הטלת סנקציות על הישות הציונית, את תקצובו של המחקר הפוסט-ציוני הפועל נגד המדינה התומכת בו, את התפיסה הרדיקלית לפיה ממשלה ישראלית היא הרוע המוחלט ויש להילחם נגדו בכל אמצעי שהוא. הוא מתרען על סילוף ההיסטוריה, סולד מצדקנות וגלגולי עיניים וניחן בבקיאות מספקת כדי להתפלמס עם מתנגדיו באופן שגורם לקורא לעבור תמיד למשפט הבא (לבלוג של דוד מרחב בכתובתו הקודמת).
חיים שיבי חיים שיבי – על תקשורת ופוליטיקה בעיני, עיתונאים שיודעים לכתוב (ולא רק להביא מידע בצורה בלתי מגובשת לעורכים שכותבים את הטקסט במקומם דה-פאקטו) ומבצעים מעבר לכתיבה ברשת רק מגדילים את מקדם ההערכה שהם יכולים לקבל. חיים שיבי הוא דוגמה טובה. אחרי שנים ארוכות ב''ידיעות אחרונות'' וצבירת ניסיון עצום בכל הנוגע לתקשורת, לפוליטיקה ולתפר ביניהם, הוא פתח לפני שנים אחדות בלוג ב''רשימות'', שבו פירסם מחשבות, ניתוחים ועמדות בקשר לכל אלה, כולל נושאים אתיים. שיבי תמיד ענייני, תמיד בהיר ותמיד מנומק וממקם את עצמו בעמדה בה הוא משקיף על הכול מרחוק, במעין פרספקטיבה השמורה לוותיקים. יחד עם הבלוגים של רביב דרוקר, דבורית שרגל ועוד אחד או שניים, זהו אחד הבלוגים היותר רלוונטיים לקריאה בתחום התקשורת. מה גם שלעתים הוא נוגע בנושאים שגורמים לי להזדהות איתו באופן מוחלט ושנמצאים בפריפריה של העיסוק במדיה, אבל חשובים בפני עצמם לא פחות ואולי אף יותר. אינגלוזה המתמשך של השפה, למשל (לבלוג של חיים שיבי בכתובתו הקודמת).
יואב בלום נקודתיים אחד הבלוגים היותר שוטפים ונעימים שפרחו כאן בשנים האחרונות. הכתיבה שלו שואבת מעולמו האישי (תיכנות), וכך אפשר לראות אצלו תרשימי זרימה על הדרך להגיע לפירסום אישי ודיווחים על משחקי אינטרנט; אבל גם המלצות תרבותיות בלתי שכיחות כאן (מכירים את הקומיקאי האירי אד ברן או את הסרטון על ''מבחן המרשמלו?''), דיווחים על ידיעות מעניינות במיוחד וגם קצת אקטואליה. מעניין.
יונתן כיתאין בשולי המהדורה עורך בעל עט קלה היודע היטב את מלאכת ניתוחו של הטקסט העיתונאי. לעתים הוא בודק הנחות שעומדות בבסיס כתיבתם של מאמרים אקטואליים ומפריך אותן באופן חד ובהיר. בנוסף, הוא גם עוסק בסוגיות פוליטיות כשלעצמן, דוגמת מעמדן של הבטחות בחירות או תפקידה של מפלגת קדימה כלם בפני אובדן עצום של קולות שמבקשים לברוח משמאל לימין. תמיד ענייני וקשוב למתרחש. אחלה (לבלוג של יונתן כיתאין בכתובתו הקודמת).
יעל רגב אפילו עז בלוג עם שם מוזר במיוחד (יש הסבר בגוף הבלוג עצמו), אבל יעל עושה שם עבודה מצוינת. הדיווחים שלה על הטיולים לפינות נידחות על הגלובוס דוגמת אנטארקטיקה ואיי פוקלנד היא מספרת בשפה בהירה ועשירה שיכולה לשלב אותה בקלות ב''נשיונל ג'יאוגרפיק''. מלבד זה, כמו מרבית הבלוגים בפלטפורמת ''העונג'', היא חובבת גדולה של מוסיקה, מבקרת באירועים דוגמת אינדינגב וחוצמזה 3 והפוסט בו בחרה את ארבעת שירי מאיר אריאל האהובים עליה הוא מקסים במיוחד. יופי.
מיכאל זילברמן טופס 630 מהבודדים שנבחרו כאן שנה שנייה ברציפות. כותב איכותי ובעל ידע עצום הרוחש חיבה גדולה לפרשיות היסטוריות נשכחות ויודע לתאר אותן באופן בלתי שכיח. השנה העלה מהאוב את סיפורה המרתק של ציידת המיליונרים פאמלה צ'רצ'יל; את סיפורו של הספורטאי, הפיסיקאי ואיש הביון מו ברג; את העובדות שמאחורי תמונתו של קונרד שומאן, האיש שזינק מעל הגבול בין שתי הגרמניות; ועוד רבים אחרים. היכולת של זילברמן לחבר היסטוריה עלומה לנושאים אקטואליים והחיבה הבלתי-מסותרת שהוא רוחש לאוצרות תרבות מתקופת הילדות הופכות את הבלוג שלו לפנינה אמיתית. תענוג.
מרגוליס לא רואה בעיניים פעיל רשת ותיק וממגיירי תבניות הוורדפרס, שיודע לכתוב גם על נושאים חברתיים ואישיים. בכנות נדירה הוא הוא מודה שאין לו חלופה חברתית אמיתית לקפיטליזם השנוא עליו, מתעב את הטבעת העי אילת במסחרה מאוסה ומהרהר בבעיה הטורדנית האם הרב-ערוציות של הרשת אכן משקפת פלורליזם או שמא היא רק מגבירה א הצורך שלנו להתכנס סביב הדומים לנו ובכך מעצימה קיטובים הקיימים ממילא. יפה.
נמרוד אבישר בלוגיקה שנה שנייה ברציפות גם לבלוגיקה של אבישר ברשימה. כרגיל, ביקורת ליברלית מנומקת ומעוצבת היטב משמאל, שלובה בהרהורים פילוסופיים. לייבניץ, קריפקה וטיורינג צצים בדיון על ההפרדה הדואליסטית בין גוף ונפש והקשר של כל זה לעולם ההיי-טק. הניתוח שלו את הביקורת של יואש מייזלר נגד המהפכה החוקתית של אהרון ברק מרתק את העין ומעורר את המחשבה. כך גם המאמר שלו על שואה, זיכרון, אנושיות וצדק, אותו הכתיר בתואר ''Ecce Homo'', מלים הנטולות ממשפט של ישו הנוצרי ומתארות, בין השאר, את אישיותו של ד''ר עז א-דין אבו אל-עייאש. פשוט כיף לקרוא.
קפיטן עופר, אופטימוס אפרים מילה מילה בלוגרים אוהבים את העיסוק במילה הכתובה, ולעתים גם משתמשים בה ככותרת. במשך הזמן קיבל העיסוק בעברית נפח משלו, אבל התרחב גם לתחומים נוספים. רשמים מאירופה, תובנות משועשעות על העולם החרדי ועוד נגיעות באקטואליה. כתוב היטב. הבעיה היחידה היא שמזה מספר חודשים לא הועלו פוסטים חדשים.
רוני גלבפיש אם תרצי קשה למצוא ברשת שילוב של חוכמה, רגישות וסימפטיה כמו זה שמגישה רוני גלבפיש. היא ניחנה בסגנון כתיבה אישי מאוד, כמעט אינטימי, הרבה פעמים מרומז וכזה שדורש מהקורא לחשוב מעט על הרובד המסתתר מתחת לטקסט. היא מחויבת למאבקים שנראים לה חשובים, אך אינה מהססת לנקוט קו שונה ובלתי מתחסד ככל שהדבר נוגע, למשל, בזכותם של בני נוער לעשות טעויות או בזכותו של אדם שלא לפעול תחת לחץ, גם אם הלחץ אמור להביא לפעולה חיובית. הסיפורים האישיים מעברה נוגעים בטרגדיות, לעתים מצמררים. וכן, היא בהחלט יודעת לספר סיפור (לבלוג של רוני גלבפיש בכתובתו הקודמת).
רוני הפנר השפה העברית כחלק מהמסורת להכניס לרשימת ה-‏25 גם אתר אישי אחד שלא תמיד עונה להגדרה המקובלת של בלוג, דומה כי אתר השפה העברית של רוני הפנר הוא המתאים ביותר. הפנר השקדן אסף עד היום מאות ביטויים המצויים בשימוש יומיומי, עמד על שורשיהם ופירושיהם, הביא היסטוריה מקוצרת של השפה העברית והפך את האתר שלו לאורים ותומים בתחום זה. עבודה נהדרת, לא פופוליסטית ומאוד מועילה. התשובה האינטרנטית הניצחת לאבשלום קור.
רועי רוטמן Roee-geist רוטמן החל לפני מעט יותר משנה עם תיאור עצמי של עורך דין גבה קומה, אוהד מנצ'סטר יונייטד ומת על הכלב שלו. בפועל, רוטמן הוא כותב פורה המשגר תובנות מחכימות על לא מעט נושאים, רובם בנגיעה אישית למדי: תמיכה בתשלום דמי אבטלה למתמחים במשפטים, ביקורת על תופעות גזעניות בסגל המשטרה – וכל אלה לצד ביקורות מוסיקליות בטווח שבין רונה קינן לאלאניס מוריסט. רוטמן עושה את זה קצר, ענייני, ולעתים קרובות מסתפק בהפניה למה שאחרים, לדבריו, הקדימו והיטיבו לומר לפניו. מידת הצניעות, בהקשר זה, אינה חשובה פחות מאשר הכישרון – ושניהם קיימים אצלו.
שאול אמסטרדמסקי תחשוב טעים, יהיה טעים אחד הכותבים היותר רציניים ברשת. עיתונאי שאינו חושש – בניגוד לרבים ממקצועו – לכתוב גם על חייו האישיים. גם כשהוא כותב על אקטואליה וגם כשהטקסט עוסק במשפחתו הוא ישיר, בהיר ולא מתחכם יתר על המידה. יש גם התחכמויות ציניות, אבל דומה שנגיעות מסוג זה הן בלתי-נמנעות כשמדובר בכתובים הבאים מתחום העיתונות. טוב מאוד.
שרה איינפלד חור בסדין כבר למעלה משלוש שנים, מאז התוודתה בפוסט הראשון שלה על היום שבו גילתה שגברים ונשים צריכים לעשות משהו כדי להביא ילדים לעולם, האישה המרתקת הזו מזריקה לנו, במנות קצובות ורהוטות, את סיפורי העולם החרדי שממנו באה. המיניות המודחקת, הדעות הקדומות, העוקצנות כלפי הצביעות של הפוליטיקאים החרדים – כל אלה מובעים בשפה עשירה ורגישה של מי שמכירה היטב את שני העולמות. הביקורת אינה חד-צדדית: באופן דומה היא גם נרתעת מהשטחיות של האייטמים הפופולאריים בתרבות החילונית ומזדעזעת ממה שמשודר בטלוויזיה שלנו. הנקודה הבעייתית היחידה היא שתדירות העדכונים הידלדלה משהו בחודשים האחרונים.
תומר פרסיקו לולאת האל דוקטורנט במדע הדתות הכותב מזה מספר שנים על זוויות שונות של האמונה ופשרה. בשונה מרבים מחבריו, הוא עוסק גם בדתיות לא-יהודית ובכך מרחיב את היקף המידע והניתוח שלו המובאים בבלוגו. הוא עוסק במיניות בבודהיזם, בליטורגיה הודית ובפולחן השומרוני באותה סקרנות עמוקה שבה הוא מחטט בנושאים עסיסיים הקשורים בבני ישראל, דוגמת המיניות בחסידות גור או פרשת ההטרדה המינית שיוחסה לרב מוטי אלון. תענוג (לבלוג של תומר פרסיקו בכתובתו הקודמת).










וכפי שאמרתי, הנה גם רשימה של עשרת הבלוגים המבטיחים, כלומר אלה שפועלים במשך פחות משנה וטומנים בחובם פוטנציאל נאה של גיוון, הבעה ועניין גם לטווח הרחוק.

הכותב הבלוג בכמה מילים
אורי רוזנהק בפאתי מערב אמרתי כבר לא פעם שיש לי חיבה גדולה למי שאוהב היסטוריה ותרבות ומשלב בינם לבי אקטואליה קשה. אורי רוזנהק יושב באטלנטה, כותב מצוין ועושה את זה טוב מאוד. הוא כותב על האוטוריטאריות של וארגאס בברזיל של שנות החמישים ועל טענתה של שלי אלקיים המאשימה את החייל השבוי גלעד שליט בגניבה ספרותית באותה רצינות ובאותו שיקול דעת. מעניין ומבטיח.
איתמר קסנר, יאיר הנדלר , בן לי וולק, יובל פינטר דגש קל בלוג קבוצתי תוסס שאנשיו עוסקים באהבה רבה בשפות ובבלשנות. העיסוק הזה מביא אותם לדלות אל הבלוג שלהם מכל טוב הארץ (שלא לומר תבל ומלואה): ניתוח למדני של טקסטים יומיומיים, כמעט בנאליים, שמקורם בתרגום קלוקל משפה אחרת (''אני עושה מקלחת''); בדיקת הקשר שבין השפה לבין עיצוב התודעה; הקשר בין טוויטר לבין כותרות שגויות בעיתונות הפופולארית; הנטייה למצוא בשפות שונות מלים רבות המתארות תופעה ייחודית – וכל אלה תוך הבאת ציטוטים ממחקרים, מפרסומים בארץ ובחו''ל והרבה תובנות מרתקות ומחדשות. יופי.
בן-דרור ימיני הבלוג של בן-דרור ימיני אחד הכותבים המרתקים ביותר שפועלים כיום במדיה הישראלית. כל טקסט שלו נסמך על נתונים סטטיסטיים, ציטוטים מדוחות ומובאות מפסקי דין. רהוט ומנומק, ימיני מראה לנו פעם אחר פעם את מלוא עוצמתו של מצעד האיוולת המודרני: כיצד הדמוקרטיות המערביות (כולל ישראל, לרבות ביקורת נוקבת על החלטות בית המשפט העליון) מטפחות את הווירוסים האנטי-דמוקרטיים שעתידים לקום עליהן ולכלותן. הוא מבטא נאמן של העמדה שדמוקרטיה אין פירושה הפקרות ושהגדרה עצמית של לאום אין פירושה גזענות שאמורה להוביל לאנטי-תיזה ששמה ''מדינת כל אזרחיה'' – והוא עושה את זה מצוין.
דימי ריידר, נועם שיזף, עידן רינג קו חוץ על היחס המזלזל של התקשורת הישראלית לחדשות חוץ ולמשמעותן נכתב כאן לא אחת. בדרך כלל מתעניינים העורכים רק בביצה שלנו, והבחירות באורוגוואי או המעורבות האמריקאית בהונדורס מעניינת אותם כשלג דאשתקד. קמו שלושה עיתונאים ישראליים והחליטו לחלוק כבוד לתחום המופקר הזה. והם עושים זאת באופן מעורר כבוד: פוסטים ארוכים, מפורטים ועמוסי אינפורמציה ובצידם פרשנויות ענייניות. מי שמעונייןם לקרוא יותר ממאה מילים ב''ידיעות אחרונות'' על הבעיות באפגניסטן או על המלחמה בקונגו (וגם הרבה מאוד על הפוליטיקה הפנימית בארצות הברית) יכול לעשות זאת שם. בלוג משובח.
דורון קרמר ספורט, החיים וכל החרא הזה בלוגים ספורטיביים טובים תמיד תופסים אצלי מקום של כבוד, ובעבר כיכבו ברשימת ה-‏25 כמה וכמה כאלה. דורו קרמר ממשיך את המסורת הזו. הכתיבה שלו מושפעת מעיתונות הספורט האמריקנית (כולל שם הבלוג), אבל היא נעשית עם אהבה רבה לתחום, בעיקר לכדורסל. מי שלא מכיר עדיין את תרגיל ''הכלב הנובח'' בהתקפה מכרעת המתבצעת שניות לסיום המשחק, יוכל למצוא את זה אצל קרמר ולהתפקע מצחוק. נחמד ומרענן.
יוסי מלמן מירוץ החימוש ליוסי מלמן, העיתונאי הוותיק מ''הארץ'', יש אהבה גדולה והתמחות גדולה. האהבה היא הריצה למרחקים ארוכים. ההתמחות היא ענייני מודיעין וביטחון. הניסיון ליצור קשר תוכני בין שני הדברים נראה מלאכותי משהו, אבל נסלח מייד כאשר מתחילים לקרוא את הטקסטים. הרבה בקיאות בחומר ואנליזות שתמיד אפשר ללמוד מהן משהו. אבל גם הוא, כאחרים, אינו מסתפק בהגדרה העצמית המצומצמת ולעתים מרחיב את גבולותיה. ואם מישהו רוצה לדעת מדוע לא תמך מלמן במאבקו המתוקשר של מיקי רוזנטל במשפחת עופר, מה היו שלושת האירועים (או התהליכים9 ששינו את פני החברה כאן או מה הייתה תרומתו של ארט ד'לוגוף לתרבות האמריקאית, הוא מוזמן לקרוא את זה שם.
לוטם מדע וחיות אחרות מורה לביולוגיה המגישה, כהגדרתה, ''ביולוגיה ומדע בשפה פשוטה'', ועושה זאת היטב. אם אתם רוצים לדעת מה הקשר בין צבעו של עוף לבין איכות הזרע שלו, למה יתושים נושאי נגיף מלריה נמשכים דווקא לשותי בירה או מדוע סינדרום הלב השבור אינו פוגע בהכרח בכאלה שנזרקו על ידי בני זוגם יכול לגשת למידע הססגוני הזה באמצעות הפוסטים התמציתיים שלה. לאלה החופרים בבלוג וספירה הישראלית מומלץ גם להקדיש כמה דקות לדיווח שלה על טבלת היסודות של הבלוגרים. בלוג חדשני ומסקרן.
עדנה אברמסון הרפובליקה הספרותית כך נראה בלוג של אדם שאוהב את הנושא שעליו הוא כותב. עדנה אברמסון פשוט נושמת ספרות בכל רגע ורגע וככזו היא משלבת בין ההעדפות הפרטיות שלה לבין האירועים הספרותיים הציבוריים המסקרנים אותה. יש שם חומרים מושכי לב, החל מביקורות ספרים ענייניות והערות סרקסטיות על פאשלות בעריכה וכלה בידיעות מרעננות דוגמת תא הטלפון הקטן והנטוש בכפר אנגלי קטן שהפך, בהשקעה כמעט אפסית, לספריה קטנטנה ודינאמית שמשמשת כמקום להעשרה תרבותית ולמפגש חברתי כאחד. נקי, לא מתחכם ועם הרבה מאוד אהבה לתחום. מענג.
עפרי אילני, גל כץ ארץ האמורי שמו של הבלוג הזה מתכתב עם ההיסטוריה העתיקה של המזרח התיכון. זהו אחד הבלוגים המרעננים ביותר שהופיעו כאן בשנה האחרונה. השניים כותבים על תרבות ואקטואליה ומנתחים את שני התחומים באזמל חד ובהיר. ההסתברות להקמתה של מדינה דו-לאומית; עיסוק בבעייתיות שבספרו של דובר משרד החוץ; תופעת ההצטמצמות הדמוגרפית מרצון; הצביעות שבקידוש דמותם של אינטלקטואלים המבצעים פשעים, דוגמת לואי אלתוסר; וגם בדיקה אם אפשר להגדיר את המצב הגלובאלי ככאוס אם לאו. מצוין.
רפאל אבולעפיה יוצא למלחמה רפאל אבולעפיה היה בן למשפחת שנמנתה על מייסדי תל אביב, לוחם בגדוד נהגי הפרדות בחזית גליפולי ולאחר מכן גם משתתף פעיל (אם כי לא מרכזי) במחתרת הריגול ניל''י. שנים לאחר שהלך לעולמו החליטו נכדתו, רוני אבולעפיה, וחברתה שירי פרציגר כהן, להעלות את קטעי יומנו של רפאל במתכונת של בלוג. אם תרצו, אדם המפציע מתוך מנהרת זמן ושכותב בזמן הווה על 1915. הפרויקט עשוי טוב, נראה טוב ובשלב זה שומר על רמת עניין גבוהה. ואותי, הרי, אין צורך לשכנע שפיסת היסטוריה שמסופרת היטב היא חומר קריאה מעניין והבטחה של ממש לעתיד. לא נותר אלא לקוות שהבלוג ישרוד לאורך זמן.










לפני סיום, רציתי להודות שוב לכל אלה שטרחו לכתוב אלי, להציע בלוגים לרשימה ולנמק את הצעתם. עזרתם לי מאוד, הרחבתם את המגוון שעליו ידעתי והפכתם את הרשימה הזו לטובה יותר. בשל קוצר היריעה, אני מזכיר כאן רק את שמותיהם של אלה שבלוגים שעליהם המליצו נכללו ברשימה הסופית שזה עתה קראתם, אבל כמובן שאני מודה גם לכל אלה שלא נזכרים כאן במפורש.

- לשלומית, על ההצעה לבחור בבלוג ''נקודתיים''.
- לאסתי סגל ולאסתי ידידיה, על ההצעה לבחור בבלוג ''הרפובליקה הספרותית''.
- לגדי, לאמיתי סנדי, לפלפלת ולעדנה אברמסון, על ההצעה לבחור בבלוג ''ארץ האמורי''.
- לכדרלעומר, על ההצעה לבחור בבלוג ''לא רואה בעיניים''.
- לנירית וייס, על ההצעה לבחור ב''בלוג של בן-דרור ימיני''.
- לשלומית, על ההצעה לבחור בבלוג ''אפילו עז''
- לתמר, על ההצעה לבחור בבלוג ''חור בסדין''.
- לתָמר, על ההצעה לבחור בבלוג ''לולאת האל''.
- לרוני גלבפיש, על ההצעה לבחור בבלוג ''הַרפובליקה הספרותית''.
- למיכאל זילברמן, על ההצעה לבחור בבלוג ''קו חוץ''.









לרשימות קודמות:

- לרשימת ה-‏25 של שנת 2005
- לרשימת ה-‏25 של שנת 2006
- לרשימת ה-‏25 של שנת 2007
- לרשימת ה-‏25 של שנת 2008
- לרשימת ה-‏25 של שנת 2009








[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
רשקולניקוב   יום ו', 28/05/2010 שעה 0:51
א. האייל הקורא הוקם לתחייה.

ב. אפשר קישורים?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום ו', 28/05/2010 שעה 1:32
בתגובה לרשקולניקוב
אתר אישי
א. תודה על העדכון. שיהיה בהצלחה לאייל ולעורכיו.

ב. הקישורים כאן. לא בדיוק הבנתי אילו קישורים חסרים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודב רבה, כבוד גדול [חדש]
מיכאל .ז   יום ו', 28/05/2010 שעה 1:51 אתר אישי
אורי, תודה רבה על הבחירה. שמח מאד שזכיתי להכלל ברשימה המכובדת הזו פעמיים ברציפות.
הבלוג שלי, שבחודש הבא יחגוג 3 שנים, הוקם גם בזכותך, משום שהפוסט הראשון שלי בענייני היסטוריה נכתב אצלך כפוסט אורח. לאחר שפורסם, קיבלתי חשק לכתוב על עוד נושאים, ושבוע לאחר מכן הבלוג החדש שלי היה באוויר, מה שהופך אותך לשותף :)
זה היה הפוסט שהוביל ללידתו של הבלוג:
שוב תודה רבה על הבחירה ועל הבמה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גאים להצטרף לרשימה, אבל... [חדש]
אלון האס   יום ו', 28/05/2010 שעה 2:05 אתר אישי
תודה רבה לאורי על הבחירה,
קיבלתי כאן קרדיט שלא ממש מגיע לי - את הכתבות כותבת רוני מ.האס, אישתי, אני הטכנאי...

אכן היוזמה להקים את הבלוג היא שלי, מתוך הערצה לכתיבה של רוני והרגשה שהכתבות הנפלאות שלה הולכות לאיבוד בעיתונות המודפסת.
היא משמשת ככתבת במקומון, אני צופה מהצד בכישרון ובמאמצים הרבים שהיא עושה למען הפיכת הכתבות הללו למקצועיות ורציניות ורוצה שיותר אנשים ייהנו מהכתבות שלה.
לכן, הקמתי את הבלוג והתפקיד שלי - להוסיף כל פרסום שקשור אליה לבלוג.
אבל, כתיבת הפוסטים עצמם הם שלה בלבד.

בכל מקרה, שמח שהבלוג זוכה לחשיפה
ולגבי ההערה על הסגנון היבש, כנראה שהבחירה בוצעה לפני הוספת המדור החדש שלה - ''על הדשא''
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה על המאמץ ! [חדש]
רעות   יום ו', 28/05/2010 שעה 3:43
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

חן חן! [חדש]
תומר   יום ו', 28/05/2010 שעה 5:32 אתר אישי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורן   יום ו', 28/05/2010 שעה 7:21 אתר אישי
תודה מקרב לב!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה! [חדש]
עדנה   יום ו', 28/05/2010 שעה 7:32 אתר אישי
תודה רבה אורי על הבחירה ועל המילים החמות.
נעים נעים נעים לפתוח ככה את הבוקר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
רועי שהגיע אחר-כך   יום ו', 28/05/2010 שעה 8:43 אתר אישי
בכל פעם שאני מגלה שמישהו מוצא עניין בהצצה שמאפשר הבלוג שלי אל תוך מה שעובר לי בראש, אני עובר תהליך שמתחיל בהפתעה, ממשיך בתמהון ומסתיים בשמחה. תודה רבה על הבחירה, זה כבוד גדול.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
רוני   יום ו', 28/05/2010 שעה 8:55 אתר אישי
גם על שכללת אותי ברשימה, ושהוספת מילים נעימות כל כך, וגם על עצם קיום הרשימה הזו, שמדי שנה מרחיבה את מעגל הגלישה הבטלני ומכירה לי פינות שוות ברשת (את מיכאל זילברשטיין הנפלא מצאתי כאן, וגם רבים אחרים).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:02
בתגובה לרוני
אתר אישי
תודה, רוני. רק תיקון אחד, ברשותך: מיכאל זילברמן (ולא זילברשטיין).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
רוני   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:23
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בושה וכלימה. סליחה מיכאל.
(רגע קודם כתבתי מייל למיסטר זילברשטיין אחד, נהיה לי סלט)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
איתמר זהר   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:10 אתר אישי
כבוד גדול נפל בחלקי
מקווה שלא אאכזב את מי שנכנס לבלוג בפעם הראשונה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה ותיקון [חדש]
מרגוליס   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:27 אתר אישי
תודה רבה!

תיקון קטן - שם הבלוג שלי הוא ''לא רואה בעיניים''.
''דברים שעוברים לי בראש'' הוא הבלוג של ירדן לוינסקי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה ותיקון [חדש]
אורי קציר   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:28
בתגובה למרגוליס
אתר אישי
אופס, סליחה. תוקן. זה עלול לקרות כשבוחנים כל כך הרבה לינקים. עמך הסליחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה ותיקון [חדש]
מרגוליס   יום ו', 28/05/2010 שעה 20:42
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מובן, ושוב תודה.

אגב, התודה לכדרלעומר היתה במקומה, הוא אכן זה שהציע את הבלוג שלי.

ועוד הערה קטנה, אני מרגיש שהתואר ''ממגיירי תבניות הוורדפרס'' קצת גדול עלי - בסך שהכל שיפצתי תבנית אחת - וקצת עושה עוול לאנשים הטובים שבאמת ראויים לכך.

ובכל אופן, תודה גם על הרבה בלוגים חדשים ומעניינים שלא הכרתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה! [חדש]
יעל רגב   יום ו', 28/05/2010 שעה 10:41 אתר אישי
הפתעה נעימה לסופ''ש. תודה על ההכללה ברשימה והמילים הטובות, ועל הרשימה בכלל, שבזכותה ניתן להתוודע לבלוגים חדשים שלא הכרתי (התגלית הגדולה שלי ממנה בשנה שעברה היתה ''טופס 630'' המצוין).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גםליאינניק [חדש]
אלמוני   יום ו', 28/05/2010 שעה 11:04
אורי, למה אי אפשר להגיב יותר למאמר הפשטני, הלא מבוסס והכל כך שמרני בגישתו, עד כי יש הרגשה שנכתב בסוף שנות השמונים?
אשמח אם תעביר תגובה זו לשם.
אינני רוצה לבקר את כל מאמרו של אליצור, מאחר וכבר הועלו נקודות חשובות על ידי אינניק, אבל חייבת לומר שהתיאור שלו את עלייתן של דיסציפלינות חדשות כמו מגדר ו''מיעוטים'' (אשר מכונים, אגב, לימודים אתניים) מעיד לא על רק חוסר ידע אודות הקונטקסט ההיסטורי לעלייתן של דיסציפלינות אלו, אלא גם על אי הבנה בסיסית בכל מה שקשור להיסטוריה של מדעי החברה או לתהליכים חברתיים בכלל. גם ''היסטוריון של המדע'' הקלאסי, אשר שוכן בהארוורד או ב UCLA לא היה מסכים עם הטענות של אביצור. מוטב היה לו לו היה גונז את מאמרו לפני שקולגות שלו יקראו אותו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גםליאינניק [חדש]
אורי קציר   יום ו', 28/05/2010 שעה 11:11
בתגובה לאלמוני
אתר אישי
ראשית. אשמח אם תוכל להזדהות בשמך. שנית, פניות מסוג זה עדיף לבצע במייל. הדוא''ל שלי גלוי: ori@aplaton.co.il.

לגופה של שאלה, התגובות למאמר ספציפי זה נחסמו משום שהייתה שם הצפה של טוקבקי זבל, המפנים לקישורים מסחריים שאין מקומם כאן. אנסה לפתוח אותו לתגובות עכשיו ותוכל להתווכח עם אליצור שם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תענוג אינטלקטואלי אמיתי [חדש]
יגאל חמיש   יום ו', 28/05/2010 שעה 12:32 אתר אישי
אורי ידידי הטוב,
אני שותף מלא לניתוח שלך את ''מצבה של הבלוגוספירה'' בישראל. גם אני העברתי את הבלוג שלי מ 'רשימות' לסביבה חדשה.

אבל, מעבר לזה, תענוג אמיתי וחגיגה אינטלקטואלית של ממש לקרוא שוב ושוב את רשימות ה 25. כמו תמיד, עשית לנו את סוף השבוע, ומעבֵר לו,
תודה רבה על השקדנות ההרגישות שאתה מגלה, ועל מה שאתה מגלה,
בהצלחה רבה,
יגאל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אורי היקר [חדש]
דוד מרחב   יום ו', 28/05/2010 שעה 13:33
תודה רבה מאוד על המחמאות, הפירגון וכמובן הבחירה. אני מאוד מעריך את מה שכתבת, אפילו מתרגש, ומקווה לא לאכזב גם להבא. שוב, תודה רבה, מעומק הלב.

דוד מרחב
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה! [חדש]
שאול א.   יום ו', 28/05/2010 שעה 13:55 אתר אישי
המון תודה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
דורון קרמר   יום ו', 28/05/2010 שעה 14:41
אורי היקר,
תודה על הבחירה והמילים החמות. כבוד גדול. אגב התרגיל הוא ''הכלב הנובח'' ולא כפי שצויין.
שבת שלום
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ו', 28/05/2010 שעה 14:43
בתגובה לדורון קרמר
אתר אישי
תודה לך. תיקנתי. לפסוס הקלדה שנובע מסמיכות האותיות ב' וס'.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
רוני ה.   יום ו', 28/05/2010 שעה 16:25 אתר אישי
על הרשימה ועל הבחירה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מה עם בלוגים של מוסיקה [חדש]
אייל מרדיו פרימיום להמונים   יום ו', 28/05/2010 שעה 17:03 אתר אישי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה אורי [חדש]
אריה מלמד-כץ   יום ו', 28/05/2010 שעה 17:16 אתר אישי
עושה חשק להמשיך לכתוב... וגם מספק לי חומר קריאה לכמה חודשים טבים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה על הרשימה החדשה [חדש]
ביילע   יום ו', 28/05/2010 שעה 18:09 אתר אישי
אני מסכימה עם הניתוח שלך על מצב הבלוגוספירה. לדעתי אפשר להוסיף גם את הפופולאריות של רשתות חברתיות אחרות, כמו פייסבוק, שגרמו לשינויים המשפיעים גם על הבלוגוספירה. זה ניכר גם בפלטפורמה ה''פופולארית'' ישראבלוג. יש ירידה גדולה מאד בחצי השנה האחרונה בפעילות שם.
לגבי עבודה בהתנדבות, מנסיוני, זה תיק כבד. אני עוד עושה את זה, אבל זה גוזל ממני הרבה זמן על חשבון המשפחה ועיסוקים אחרים. אני מאד מבינה את האנשים שכבר לא עומדים בנטל ופורשים. מגיע להם כל הכבוד על כל מה שעשו עד עכשיו ואני מאחלת להם הצלחה רבה בעתיד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה על הרשימה החדשה [חדש]
אסתי   יום ו', 28/05/2010 שעה 19:24
בתגובה לביילע
אתר אישי
וואלה הוצאת לי את האותיות מהמקלדת.
הפייסבוק בעיני הוא אחד האוייבים הגדולים של הבלוגיאדה, ובכלל החשיבות של הפוסט הזה היא לגמרי בחלק העליון שלו, מעבר לרצון של כל אחד מאיתנו להכלל ברשימה החשובה והכל כך מעוררת ערגה הזו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אגב, הבלוג של דורון קרמר - יוצא מן הכלל [חדש]
אסתי   יום ו', 28/05/2010 שעה 19:27 אתר אישי
אפילו אני שממש לא אוהבת לקרוא את החלק של הספורט בעיתון (בימים שעוד קראתי עיתון) הגעתי לשם ונשאבתי.
שאפו על בלוג אינטליגנטי, מרתק, מושקע ולדעתי - חשוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
D!   יום ו', 28/05/2010 שעה 19:59
כמה שאני מכיר וכמה שאני אלמד להכיר..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ביקורת לביקורת [חדש]
אלון האס   יום ו', 28/05/2010 שעה 22:36 אתר אישי
על הבחירה של אורי כבר הודתי, מיד כשראיתי את הבחירה,
אבל כשקראתי ביתר זהירות את הביקורת, נראה לי שיש פספוס קטן: אמנם הבלוג עוד לא בן שנתיים,
אבל הבסיס שלו הוא איסוף של למעלה משלוש שנים של פרסום כתבות של הכתבת רוני מ.האס (אשתי) מה שנכתב, קשור בעיקר למאה הכתבות הראשונות -
בתחילה שמשה ככתבת ועורכת ב''על הצפון'' - הכתבות שם ובמיוחד המדור שלה ''אישה'' שייכות לכתיבה בתחילת דרכה העיתונאית,
מאוחר יותר עם תחילת עבודתה ב''דף הירוק'' (מעריב) קיבלה כל פעם תפקיד שונה - לעיתים כתבות עומק, לעיתים ידיעה ורק בהמשך מקבלת מדור - תחילה ''עסק משלך'' ולאחרונה ''על הדשא'' -
בין לבין, נוספו מספר כתבות בעקבות חשיפתה הטלוויזיונית ב''אמא מחליפה''.
בביקורת נראה לי שההתייחסות היא בעיקר לכתבות מהתקופה הראשונה - שימו לב - יש למעלה מ 300 כתבות + סרטים ותמונות...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עברתי על הבלוגים [חדש]
טל   שבת, 29/05/2010 שעה 20:19
אורי, עברתי על הרשימה שלך ומאוד השכלתי ונחשפתי לדברים חדשים שלא הכרתי. אבל יש לא מעט בלוגים ברשימה שלך שלא כל כך מעודכנים. וזה קצת מאכזב אותי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
לוטם   שבת, 29/05/2010 שעה 22:56
תודה על המחמאה, כייף לדעת שאנשים נהנים לקרוא
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
רוני אבולעפיה   שבת, 29/05/2010 שעה 23:13 אתר אישי
אורי,
שמחחנו מאוד להכלל ברשימה, מקווה שנמשיך לקיים את ההבטחה שראית בפרויקט שלנו. תודה גם על הרשימה, כמה טוב שישהו עושה קצת סדר בדברים ואכן ניראה כבר מרפרוף ראשוני שאגלה כאן דברים שווים ביותר.
תודה!
רוני
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   שבת, 29/05/2010 שעה 23:17
בתגובה לרוני אבולעפיה
אתר אישי
רוני, תודה. באותה הזדמנות רציתי לבדוק איתך כמה דברים לגבי הבלוג. האם את יכולה ליצור קשר במייל (ori@aplaton.co.il)?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
יואב   יום א', 30/05/2010 שעה 3:27 אתר אישי
תודה על הבחירה, ועל הרשימה המעשירה.
אני מקווה לעבור עליה בזהירות ובנחישות ולגלות את האוצרות בשבועות הקרובים.
כל הכבוד על ההשקעה והחשיבה שמאחורי כל זה.
תודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אומנית זעירה   יום א', 30/05/2010 שעה 4:45 אתר אישי
אני מחפשת כבר הרבה זמן בלוגים כלבבי והרשימה שערכת עם התאורים המפורטים עזרה לי למצוא. לפחות שלושה, בקלות יתרה. תודה!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
תומר   יום ב', 31/05/2010 שעה 22:41 אתר אישי
הי אורי,
תודה. דברים מעניינים!

ממליץ לך גם על אלה:
החברים של ג'ורג'
דברים בבלוגו
א''י חנוכה
lofiles (מוזיקה)
תומר
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מגניב [חדש]
מיכל ש.   יום ג', 01/06/2010 שעה 16:28 אתר אישי
זאת רשימה מלבבת וגם מאתגרת,
זה קצת כמו לבקר אצל מישהו ולהסתכל
על מדפי הספרים שלו, ולהגיד:
הי, את זה יש לי,
את זה אני עוד רוצה לקרוא,
ורגע, מה זה...ממממ...
מעניין, תגיד, כדאי?

הפלגתי והשכלתי.
תודה!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מגניב [חדש]
אוריה   יום ה', 06/10/2011 שעה 10:03
בתגובה למיכל ש.
אתר אישי
באמת רשימה מללבבת ומאתגרת

תודה
אוריה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
נמרוד אבישר   יום ב', 07/06/2010 שעה 9:49 אתר אישי
אורי, תודה רבה על הבחירה, שוב. לכבוד הוא לי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה רבה [חדש]
אבי   יום ב', 21/02/2011 שעה 9:43 אתר אישי
תודה על העדכון אני שמח שיש אנשים כאלה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ממש מצויין [חדש]
אורלי   יום ה', 06/10/2011 שעה 9:59 אתר אישי
ממש ניפלא האתר הזה

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחכים כבר לרשימה של 2011 [חדש]
אלי לוי   יום ב', 24/10/2011 שעה 16:22 אתר אישי
מעולה,
תודה!

כולם מחכים כבר לראות את הרשימה של שנת 2011
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©