אהבי נשרים/ וולט ויטמן
יום א', 28/03/2010 שעה 16:49
היום יצאתי מהעבודה מוקדם, לקחתי את ביתי הקטנה איתי ובדרך הביתה החלטנו שחבל לבזבז יום אביבי יפה כל כך בשהייה בבית. שינינו כיוון ונסענו ליער צרעה הקריר והמוצל. רק אתמול היינו שם, והגשם הפך את המקום לבוצי והקשה על הנסיעה בשבילי העפר. אבל היום, אחר שעות ארוכות של שמש חמימה, הכל השתנה. וכשפנינו אל תוך היער, נפרש לעינינו האביב במלוא יפעתו. מרבדי עשב ירוקים, קבוצות של פרחים המתגודדות סמוך לסלעים, שיחים המשרגים את זרועותיהם זה בזה ויוצרים סובך פראי. פשוט תענוג של מקום. וכשהשקפנו מאתר הקבר הכפול בו טוענים כאלה ואחרים שקבורים שמשון ואביו, ראינו נוף נדיר ביופיו של ההרים, שהכפרים המנקדים אותם, של שמיים כחולים ושל ציפורים המשייטות בהם. ואז, כשצפינו בכל היופי הזה, צף במוחי הטקסט היפהפה ההוא של ויטמן הגדול: ''אהבי נשרים''.









את עלי עשב של וולט ויטמן קניתי כבר לפני הרבה שנים. באותה תקופה היו ספרי השירה נדירים על מדפי, אבל כשקראתי אי-פה אי-שם טקסטים של ויטמן, החלטתי שאני חייב להשיג את הטקט השלום. וכך הלכתי פעם לחנות הספרים הקרובה ביותר, שלשלתי אי-אלו מעות לידי הזבנית ורכשתי לי את הספר עב-הכרס ההוא. הפורמט לא היה ידידותי, העומד הטקסטואלי גדול - אבל העונג גדול מכפי שאפשר היה לתאר.

ויטמן נחשב בעיני רבים לגדול משוררי אמריקה במאה ה-‏19. משורר פורץ דרך, משורר הדמוקרטיה וחרות האדם, מי שיצר סגנון שירי חדש, המתאפיין בשורותיו הרחבות ובמיקצב מקורי,זורם, תוך שהוא מוותר על האלמנטים הפורמאליים המסורתיים של השירה, כמו משקל וחריזה סדירים. שירתו,הנועזת הן בצורתה והן בתכניה, השפיעה עמוקות על התפתחות השירה האמריקאית המודרנית של המאה ה-‏20, מכאן, ועל השירה האקספרסיוניסטית הגרמנית ואף העברית, מכאן. (אורי צבי גרינברג, למשל, כינה עצמו בשנות העשרים בשם ''וולט ויטמן העברי'').

כדי להבין את כתיבתו האפית של ויטמן צריך להכיר קצת לעומק את תולדותיה של אמריקה בתקופתו. אמריקה שמבעבעת ממתחים בין שחורים ללבנים, בין צפון לדרום, בין עיר לכפר, בין מזרח מתועש וגועש למערב חקלאי ופתוח. ויטמ ניסה להקיף את כל אלה תוך שהוא נודד על פני יבשת הענק. בין לבין, גם שילב בכל אלה את מאפייניו האישיים, לרבות שירה הומו-אירוטית לירית ויפה. הוא כתב על ספינות המפליגות בים ובנהר, על המהפכנים האירופיים הלוחמים על חירות עמם, על החלוצים הפורצים דרך מערבה - וגם על גדלותו של הטבע שהוא עצמו סירב לקחת כמובן מאליו. מי שצולל את נבכי ההיסטוריה והפולקלור של אמריקה ההיא יכול ליהנות הרבה יותר ממי שנחשב לאחד מגדולי מבטאיה בכל הזמנים.

וכך חזרתי ל''אהבי נשרים''. המתאר את יחסיהם הסוערים של שני עופות אציליים כאלה שחגו, ככל הנראה, בטווח ראייתו של המשורר. שיר אביבי במוצהר, אף שהאביב אינו מוזכר בו אפילו פעם אחת. שיר של משיה והתעלסות, של אהבה והתחדשות, של התעוררות כל מה שהיה רדום בחורף המושלג. כשקוראים את המלים כמעט אפשר לחוש את קולותיהם החדים המפלחים את האויר, שלא לדבר על הרוח הנעה ופורעת את העשב הירוק והארוך של ערבות אמריקה.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על השיר הזה. וכמובן, חג אביב שמח לכולנו.




 
 





השיר ''אהבי נשרים'' נכתב על ידי וולט ויטמן ב-‏1880. הוא תורגם לעברית על ידי שמעון הלקין ופורסם בספר עלי עשב, שיצא לאור במקור בספרית פועלים - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1952. השיר שמוצג כאן הסרק מתוך מהדורה מורחבת של עלי עשב שפורסמה ב-‏1984.





[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
תרגום ומקור [חדש]
דוד קסירר   יום ב', 29/03/2010 שעה 11:36
ואני חשבתי לעצמי כמה קשה לתרגם שירה לשפה אחרת...
הייתי שמח לקרוא (אם תוכל להביא) גם את המקור באנגלית.
חוצמזה, נהדר. ממש דמיינתי את שני הנשרים במעופם / מלחמתם / משחקם.

חג שמח וד''ש למשפחה,
דוד
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תרגום ומקור [חדש]
אורי קציר   יום ב', 29/03/2010 שעה 15:13
בתגובה לדוד קסירר
אתר אישי
בחיי אשתה צודק. הייתי צריך להביא את המקור באנגלית, אבל משום מה לא חשבתי על כך.

אז הנה, אני מקווה שכאן תתוקן הטעות שלי:

{THE DALLIANCE OF THE EAGLES}
By Walt Whitman

Skirting the river road, (my forenoon walk, my rest,)
Skyward in the air a sudden muffled sound, the dalliance of the eagles,
The rushing amorous contact high in space together,
The clinching interlocking claws, a living, fierce, gyrating wheel,
Four beating wings, two beaks, a swirling mass tight grappling,
In tumbling turning clustering loops, straight downward falling,
Till o'er the river pois'd, the twain yet one, a moment's lull,
A motionless still balance in the air, then parting, talons loosing,
Upward again on slow-firm pinions slanting, their separate diverse flight,
She hers, he his, pursuing.

1880

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חיים   יום ב', 29/03/2010 שעה 18:51
שיר יפה בלי ספק, אבל, שירה צריך לקרוא במקור.
שירה בניגוד לפרוזה, מעוצבת ע''י השפה ובלעדיה היא מאבדת את נשמתה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חיים השני   יום ה', 01/04/2010 שעה 2:08
מעניין לראות שהמקור כתוב בשפה הרבה יותר ישירה מאשר התרגום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שיר מקסים [חדש]
שונית   יום ב', 26/04/2010 שעה 22:57
איזה שיר מקסים! מאוד נהניתי לקרוא אותו! ותודה גם על הטקסט האנגלי. אהבתי גם את התיאור שלך במרחבי צרעה.אני מלמדת עכשיו את שירי ויטמן וזו חוויה אדירה! תודה לך!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שיר מקסים [חדש]
  יום ו', 06/12/2013 שעה 13:35
בתגובה לשונית
לאחרונה נחשפתי ליצירותיו של וולט ויטמן ונטרפתי לגמרי. תהיתי לעצמי האם תוכלי לפרסם פה שירים אחרים? אני בתהליכי קניית הספר ''עלי עשב'' אבל כבר אין לי סבלנות לחכות. גם אשמח לדעת את דעתך האישית. תודה רבה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

על עיט ונשר [חדש]
משי   יום ג', 18/05/2010 שעה 0:36 אתר אישי
אכן שיר יפה, גם במקור וגם בתרגום הנהדר, לדעתי. אלא שטעות קטנה ונפוצה בו. מדובר על עיט ולא על נשר. השיר גם מדומיין כך יותר טוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©