ההזדמנות של לבני
יום ג', 13/05/2008 שעה 10:34
אהוד אולמרט מסובך עד מעבר לראשו בפרשיות שהמשטרה חופרת וחוקרת בהן. יתכן שיסיים את תפקידו לפני תום הקדנציה שלו וייתכן שלא, אבל ברור כי גם אם יצליח איכשהו לצאת מכל התסבוכות האלה, הרי שתדמיתו נפגעה באופן חמור ביותר. בנסיבות הללו ראוי כי יוחלף על ידי ציפי לבני, הנראית כעת כמועמדת האטרקטיבית ביותר שיכולה קדימה להציע. לבני לא נחשדה מעולם בפלילים ומוחזקת בעיני כאדם ישר. היא נחשבת לאישה אינטליגנטית ומוכשרת, מתונה בתפיסתה המדינית וכמי שמילאה בהצלחה את תפקידיה המיניסטריאליים הקודמים (בינוי ושיכון, קליטה, משפטים). יש לה רקע ביטחוני מסוים, היא בעלת גישה ריאליסטית ונחשבת למזוהה עם הדרישה לחיזוק שלטון החוק. אם יחד עימה יחזרו לזירה הפוליטית עוד כמה אנשים בעלי חוש אחריות שבמשך השנים פרשו ממנה, אולי אולי נראה התאוששות מה במעמד הפוליטיקה הישראלית.









בספרה ''מרד הנפילים'' מתארת איין ראנד את קורותיהם של ממציאים, תעשיינים ואמנים מוכשרים במיוחד, הנאלצים להתמודד עם חברה החומסת מהם את פרי המצאותיהם ולמעשה מענישה אותם בגין יושרם והאינטליגנציה שלהם. ביניהם אפשר למצוא יצרן מתכות הממציא פלדה קלה וזולה במיוחד; מהנדס המתכנן מכשיר לקליטת חשמל סטאטי מהאוויר וניצולו היומיומי; ובעלת חברת רכבות שמפתחת תשתיות איכותיות במיוחד. כשמגיעה ההתעמרות בהם לממדים מדאיגים במיוחד, פורשים הגאונים הללו לעמק נסתר בקולורדו ומקימים בו את מושבת החלומות שלהם. ללא נוכחותם הולכת המדינה האמריקנית ומתמוטטת. אז, רק אז, הם נענים לקריאה הציבורית, יוצאים ממחבואם ומתחילים לבנות את כל העסק מחדש.

ככל שתופתעו מהקביעה הזו, יש בישראל אנשי ציבור ישרים ומוכשרים. יושר ציבורי וכישורים אישיים גבוהים חייבים להיות בנמצא בכל סקטור פוליטי. מסיבה זו אני לא נכנס כאן לשאלת הנטיות הפוליטיות שלהם; לצורך הנושא שבו עוסק המאמר הזה הנטייה הזו אינה מעניינת ואינה רלוונטית. הם משתדלים לבצע את עבודתם הציבורית לפי הבנתם. הם מקדמים הצעות חקיקה שהעיסוק התקשורתי בהן הוא דל במקרה הטוב ולא קיים במקרה הרע. הם אינם פופוליסטיים. הם נרתעים מקבלת טובות הנאה, לא מדברים על עצמם במונחים היסטוריים, אינם מככבים בחקירות משטרה וברוב המקרים הדימוי הציבורי שלהם אפרורי עד משעמם.

אולמרט ולבני. הזדמנות נדירה (מקור תמונה).

רוצים שמות? בבקשה. בני בגין. יוסי שריד. אברהם פורז. אריה אלדד. אילן גילאון. לובה אליאב. מנחם בן-ששון. רוני בריזון. עוזי ברעם. אלי גולדשמידט. שי חרמש. בני טמקין. שלי יחימוביץ. יצחק לוי. יוסי כץ. אלכס לובוצקי. עוזי לנדאו. עמרם מצנע. דן מרידור. אורה נמיר. מיקי איתן. גדעון סער. אופיר פינס. אמנון רובינשטיין. וזו סתם רשימה מקרית שדליתי מזכרוני המקליש. אין טעם להתווכח על הערכים הפוליטיים שכל אחד מהם מייצג. הנושא כאן אחר לגמרי: מבחינת מה שהאנשים הללו מייצגים, התרכובת ההכרחית של יושר אישי וכישורים פוליטיים ואינטלקטואליים, הם בהחלט נבחרי ציבור ראויים. שלא תהיה טעות: הם פוליטיקאים, וככאלה גם עוסקים בפוליטיקה, כולל בצדדים הפחות סימפטיים הקשורים בה. אלא שנראה שסף האחריות הציבורית שלהם גבוה מהמקובל. נדמה לי שאם נשים אידיאות בצד ונתמקד בשאלה ''מי ראוי להיות חבר כנסת'', רובכם תסכימו איתי שמדובר באנשים ראויים. ואם נחזור לאיזכור של הרומן המופיע בפסקה הראשונה – לו הדבר היה תלוי בי, הייתי מזמין את אלה מביניהם שכבר פרשו מהכנסת שישובו מעיסוקיהם ויתרמו מזמנם ומכישוריהם לפרלמנט המידרדר שלנו.








הבעיה המרכזית היא שרוב רובם של האנשים הללו מוצאים עצמם בדרך כלל תחת תקרת זכוכית פוליטית (לא מיינתי את השמות שרשמתי כאן אלא לפי קריטריון אחד בלבד: שהאנשים המוזכרים ברשימה עודם בחיים). וכאשר אני בוחן אותה שוב, אני מגיע למסקנה שרק בודדים מהם (דן מרידור, יוסי שריד ואמנון רובינשטיין) כיהנו בתפקידים מיניסטריאליים בכירים ומבוקשים (בדרך כלל המשרדים המבוקשים ביותר והבכירים ביותר הם הביטחון, החוץ, האוצר והחינוך), ובאחד המקרים (מרידור) הדבר קרה רק לאחר שהופעל לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו לבצע את המינוי. אחרים כיהנו כשרי משפטים, עבודה, פנים, תחבורה, תיירות וכדומה. מדובר בתפקידים חשובים מאוד כשלעצמם, אבל נדיר למדי למצוא פוליטיקאי המזנק ישירות מהם אל לשכת ראש הממשלה. לא לחינם ביקש עמיר פרץ, לדוגמה, לכהן כשר ביטחון בממשלת אולמרט. הוא הבין היטב שללא מילוי אחד מארבעת התפקידים הללו יקשה עליו לטעון שיש לו ניסיון ניהולי וביצועי על סדר יום לאומי כלשהו. כהונתו כשר הביטחון נועדה למלא את החלל הזה.

מטבע הדברים, כל פוליטיקאי רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר. ''אף אחד לא נכנס לחיים הפוליטיים כדי לסיים כראש המשמרת הצעירה'', אמר פעם אברום בורג כשנשאל על ידי רזי ברקאי על שאיפותיו הפוליטיות בעתיד. הוא צדק. אין אדם פוליטי שאינו חולם להתקדם אל המשרה הבכירה ביותר האפשרית עבורו.

אבל כפי שאמרתי, המשרה הבכירה ביותר, ראשות הממשלה, מושגת פעם אחר פעם על ידי פוליטיקאים שמוכנים לעשות כל דבר כדי להגיע אליה. הקו האדום שלהם גמיש מאוד. עמותות פיקטיביות, העברות כספים חשאיות, קשרים עם טיפוסים מפוקפקים, עסקאות נדל''ן משונות, אי-תשלום עבור שירותים ומוצרים שונים - בכל אלה הספיקו ארבעת ראשי הממשלה האחרונים שלנו להסתבך כהוגן. כולם נחקרו על ידי המשטרה, כולם איבדו את זיכרונם כשנשאלו שאלות מביכות, כולם הסתתרו מאחורי גורמים כאלה ואחרים שעליהם הטילו – בדרך זו או אחרת – את האחריות למעשים שיוחסו להם עצמם. למעשה, נראה כי כיום מזוהה תפקיד ראש הממשלה עם שחיתות אישית או ממסדית באופן כמעט אוטומטי. כשמטמיעים את הנורמות האלה במשך תריסר שנים ויותר, הציבור לומד להבין שאין אלטרנטיבה.

קחו את מערכת הבחירות הקרובה כדוגמה. ברק ונתניהו יתמודדו בראשות העבודה והליכוד, בהתאמה. אולמרט הודיע שיעמוד בראש קדימה. הניסיון שהצטבר במהלך כהונתם של שני הראשונים היה עגום למדי, הן במישור הציבורי והן בזה האישי. גם השלישי אינו נחשב בדיוק להצלחה גדולה. אלא שלאולמרט, בניגוד לקודמיו, יש כרגע אלטרנטיבה. קוראים לה ציפי לבני.

לבני, ככל שהדברים ידועים לי, לא נחשדה מעולם בפלילים ומוחזקת בעיני כאדם ישר. היא נחשבת לאישה אינטליגנטית ומוכשרת, מתונה בתפיסתה המדינית וכמי שמילאה בהצלחה את תפקידיה המיניסטריאליים הקודמים (בינוי ושיכון, קליטה, משפטים). יש לה רקע ביטחוני מסוים, היא בעלת גישה ריאליסטית ונחשבת למזוהה עם הדרישה לחיזוק שלטון החוק. במלים אחרות, דומה שהשררה עדיין לא פגמה בתכונותיה החיוביות.

רק אדם שמשלב הגינותו האישית עם כישורים מדיניים ברמה גבוהה והצגת חזון מרחיק ראות לעתיד יוכל לשקם את הדימוי הציבורי המחורר של תפקיד ראש הממשלה. לבני נתפסת בציבור כאדם כזה. יתכן בהחלט שקיימים כמה נבחרי ציבור נוספים כאלה במפלגות הגדולות, אבל לבני היא הממוקמת כרגע בנקודת הזינוק הרלוונטית ביותר להגיע לתפקיד הרם הזה.

חוק יסוד הממשלה קובע כי ''נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו''. בהתאם לכך, ועל בסיס אותה נבצרות, החליף אולמרט עצמו בינואר 2006 את אריאל שרון חסר ההכרה. אם ייאלץ אולמרט לעזוב את תפקידו לפני שישלים את כהונתו, לבני תחליף אותו. אבל גם ללא הסעיף הזה, נראה כי מבין המועמדים שיש להם סיכוי להגיע לראשות הממשלה היא המתאימה ביותר לתפקיד הזה.

לפני הפריימריז לראשות מפלגת העבודה כתבתי כי לטעמי, לפחות, המועמד המתאים ביותר מבין המתמודדים הוא אופיר פינס (שוב: לא הבחיר ביותר, לא הפופולארי ביותר ולא הנערץ ביותר; המתאים ביותר). אני סבור כעת כי ציפי לבני היא המתאימה ביותר לעמוד בראש רשימת קדימה. גם אם אינכם מסכימים עם הבחירות הפרטיות שלי, דומני שלא תכחישו את דברי אם אומר שהם עדיפים על ההנהגה הקיימת.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מסכימה מאוד [חדש]
שיר-דמע   יום ג', 13/05/2008 שעה 11:30 אתר אישי
אבל כמה הערות:

- הייתי מוסיפה את ח''כ אורית נוקד לרשימת הפוליטיקאים הישרים שלך. לגבי שלי יחימוביץ' התלבטתי, לא כי היא לא ישרה אלא כי היא מבחינתי עדין עיתונאית/פעילת זכויות סוציאליות, והיא עוד לא הספיקה לצבור קילומטרז' פוליטי משמעותי. כלומר, אין ספק שהיא עושה עבודה פרלמנטרית מדהימה ורצינית, אבל אני לא בטוחה שהיא לגמרי עשתה את המעבר מפוליטיקה לתקשורת, וגם לא נראה לי שהיא מספיק זמן בפוליטיקה כדי להתלכלך. ואגב, זו רק אני, או שלנשים בפוליטיקה באופן כללי נקשרות פחות שערוריות ושחיתויות (אסתרינה טרטמן ונעמי בלומנטל כיוצאות מן הכלל) ? מאידך, משום מה נדמה לי שלאורה נמיר נקשר משהו, רק לא זוכרת מה.

- ציינת את דן מרידור כיחיד ברשימה שהגייע לתפקיד בכיר, אבל גם יוסי שריד וגם אמנון רובינשטיין כיהנו באחד מארבעת התפקידים החשובים שציינת - שניהם כיהנו בתפקיד שר החינוך, והיו מן הטובים שבהם. אגב, לדעתי גם שר המשפטים נחשב תפקיד בכיר ועמדת כוח לא קטנה.

-אני כבר הרבה זמן בעד לבני, אבל היה לה איזה פיאסקו קטן סביב פרסום דו''ח וינוגרד שקצת מאפיל על התדמית הרצינית שלה.

- ואחרון חביב: כשניסיתי לחשובמי שבאופן רשמי אמור להחליף את ראה''מ במקרה שלא יהיה כשיר למלא את תפקידו, השם שצץ לי היה דווקא חיים רמון, שלמיטב זכרונו נושא בתואר ממלא מקום ראש הממשלה. אבל לא זכור לי ששמו הוזכר בהקשר זה. האם יכול להיות שאחרי הכל, אפילו שחזרתו לחיים הפוליטיים זכתה להכשר בית המשפט, מישהו שם מבין שזה לא ראוי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה מאוד [חדש]
אורי קציר   יום ג', 13/05/2008 שעה 11:57
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
לנשים לא נקשרות פחות שערוריות בפוליטיקה. הסיבה לרושם שלך היא שפשוט יש פחות נשיםם בפוליטיקה. נדמה לי שהיו עוד כמה שהסתבכו בכל מיני בעיות: לימור לבנת בפרשת מרכז הבנייה, רוחמה אברהם בפרשת אגרקסקו ועוד אי-אלו פרשיות. אני לא זוכר שום שחיתות שיוחסה לאורה נמיר. הייתה לה התבטאות בנושא העולים מחבר המדינות, כשלטענתו שליש מהבאים הם קשישים, שליש חד-הוריים ושליש אני כבר לא זוכר מה. בדיעבד היא הייתה אחת משרות העבודה הטובות בתולדות המדינה. לגבי רובינשטיין ושריד - את צודקת, ומייד אתקן את הטעות.

ולגבי מחליפו של אולמרט: חיים רמון הוא המשנה לראש הממשלה. ציפי לבני היא ממלאת המקום, וככזו היא היורשת שלו במקרה של הפסקת כהונה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ישרה, ישרה, אבל... [חדש]
אבי   יום ג', 13/05/2008 שעה 11:37
מי שהולכת עם אולמרט לבחירות - גם אם אינה מושחתת בעצמה - מוצאת עצמה משחיתה שרץ בקנה-מידה שעוד לא היה פה.
נכון שאם היתה נשארת עם נתניהו לא היתה הופכת לראש-ממשלה ב-‏2008, אלא ב-‏2012 (נניח).
אבל בדמוקרטיה, לא הנבחר מעניין אלא הבוחר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אור ברקת   יום ג', 13/05/2008 שעה 13:11 אתר אישי
אני לא זוכר של מי הציטוט וגם המילים הן מזיכרון חופשי:

הנהגה דורשת גדלות נפש, טיפוס למעמד ההנהגה דורש קטנות נפש, למרבה הצער מעטים האנשים שניחנים בשתי התכונות.

ויסלח לי מקור הציטוט על העילגות :)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תקרת הזכוכית [חדש]
דובי   יום ד', 14/05/2008 שעה 19:36
אולי פשוט שנה גישה : צא מתוך נקודת הנחה מקאווליסטית הטוענת כי פוליטקאי , בהגדרתו , מן הראוי שיהייה מושחת , בהגדרה הכוללנית של מושחת. צא מתוך נקודת הנחה שלא תוכל לשנות התנהגותם של פוליטיקאים כי , רובם , הם תוצר של הסביבה בה הם פועלים. עכשיו במקום לנסות ולמצוא פוליטיקאי הגון - כזה אשר יתקל בתקרת הזכוכית באופן כמעט וודאי - צור מנגנוניי בקרה אשר ''ינטרלו'' את אי ההגינות הפוגעת באזרח. במילים בוטות יותר : אני מעדיף פוליטיקי מושחת עד יסוד - כזה שהמשפט ''בכחש ובמרמה יוליכמו שולל'' מהווה את המצע הרעיוני לפועלו ובתנאי שלא יפגע בחירותי האישי ו ...בחשבון הבנק שלי. נכון , מנגנונים שכאילו אינם פשוטים בבניה אולם , כך אני מניח , מחבריי החוקה האמריקאית ( בוודאי כפי שעולה מהפדרליסט ) יצאו מנקודת ההנחה כי טבע האדם רע מיסודו ולפחות עד עכשיו , לא באופן מלא , מנגנוניי הבקרה פועלים לא רע. לטעמי הניסיון למצוא ''פוליטיקאי הגון'' לא רק שלא יצלח הוא נוגד את האינטרס של האזרח - אני מעדיף מניפולטור מקצועי שיתמרן כך שצרכיי הבסיסים יושגו ... מהר. ובהערת שוליים - מגורים צנועים , מילים ''נכונות'' אי שחיתות ניראת לעין ... הם התנהלות של ''מושחת חכם''. כל ביאוגרפיה ענינית הדנה בפוליטיקאי כזה או אחר חושפת אדם שבהמעטה ''אינו מושלם''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תקרת הזכוכית [חדש]
אורי קציר   יום ד', 14/05/2008 שעה 20:18
בתגובה לדובי
אתר אישי
יצירת מנגנוני בקרה הכוללים איזונים ובלמים הם חלק אינטגרלי מתוך כל תהליך דמוקרטי. ככל שאני מעריך את פועלם של מנסחי החוקה האמריקנית, הפ פעלו בסביבה מדינית שונה לגמרי מכפי שקיימת כיום בישראל. הם ניסחו חוקה שניסתה לגשר על פני פערים בין 13 מדינות ולכן, למשל, יצרו שני בתי קונגרס: האחד שבו יש שיקוף של האוכלוסיה (יתרון למדיונת הגדולות) והשני שבו יש ייצוג שווה לכל המדיות (יתרון לקטנות). וכך זה הולך ונמשך.

יש בדמוקרטיה הישראלית לא מעט איזונים ובלמים שמשום מה אינם זוכים ליותר מדי הערכה. מבקר המדינה, בית המשפט העליון, השקיפות הגבוהה של הכנסת - אפשר שלא לאהוב את המוסדות האלה או להניח שיעילותם אינה מכסימלית, אבל אי אפשר לחלוק על העובדה שהם לא מניחים לרשות המבצעת לעשות מה שמתחשק לה.

בנושא החיתות - ובכן, הניסיון מלמד שאפילו בארה''ב יכולים פוליטיקאים מושחתים להגיע לצמרת. אני הייתי מעדיף להכניס לפוליטיקה אנשים יושרם הוא כרטיס הביקור שלהם. זה עדיף בעיני על הניסיון העקר להבחין תמיד באישיותו ובמעשיו של פוליטיקאי אם הם נעשים מתוך כוונה טובה או כדי להשיג איזו טובת הנאה אישית. אף אזרח רגיל לא יעמוד בזה.

שיהיה ברור: אי אפשר למנוע מראש כל פעולה פוליטית שמטרתה להביא תועלת לפוליטיקאי היוזם אותה או למקורבים אליו. לו היה ניתן לעשות כן היינו חיים בעולם מושלם. בעולם כשלנו עלינו לעשות כלמאמץ כדי שבזירה הפוליטית יהיה מספר מינימלי של פעילים שזו המוטיבציה העיקרית שלהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תקרת הזכוכית [חדש]
דובי   יום ה', 15/05/2008 שעה 15:12
בתגובה לאורי קציר
ניסיתי ,ללא הצלחה , להציג דברים ברמת העקרון - העניין הוא לא השוואה בין ארה''ב לישראל אלא עצם קיומו של מנגנון בקרה היוצא מנקודת הנחה ''שהאדם רע מייסודו''. בישראל מנגנוני הבקרה אינם פועלים ודו''חות מבקר המדינה , או היחס לבית המשפט הם רק קצה הראיה למה דברים אינם פועלים. שינוי ההתייחסות לפוליטיקאי יאפשר בניית מנגנוני הגנה יעילים שהרי מראש הם ''יקחו בחשבון'' שהפוליטיקאי הוא ''אדם רע''. לשם המחשה לו ניתנה הסמכות למבקר המדינה להכניס למעצר ללא מישפט כל מי שעבר עבירה מנהלתית , האמן לי , הפקידים היו חושבים ''אלף פעם'' לפני שהם מקצרים דרך אפילו לאמא שלה ... ובבקשה זו רק דוגמה מוקצנת לצורך המחשה אני ממש לא מתכוון שהפיתרון הוא דיקטטורה משפטית או כל דבר דומה. ובסוף אנחנו כנראה נישאר חלוקים ואולי זה עניין של גיל ... ככל שאני ''אוסף שנים'' אני נוטה יותר ויותר להניח שהאדם רע ביסודו , פעם האמנתי אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
חיים   שבת, 17/05/2008 שעה 16:48
ב''מעריב'' של יום שישי מצוטט אולמרט האומר על ליבני שהיא לא מוכשרת ובלתי אחראית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

so [חדש]
אלמוני   שבת, 17/05/2008 שעה 17:46
בתגובה לחיים
''מוכרח להיות ציני'' - אבא שלי המתמודד על ראשות קדימה אמר שאולמרט וליבני אינם מוכשרים וגם לא אחראיים. כשהיינו ילדים אמרנו , על אמירות כאילו ''הפליץ ונישאר בחיים. בקיצור באמירתו של אולמרט אין כלום מעבר לאמירה : אני פוחד מלבני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
ירון   יום ב', 19/05/2008 שעה 12:54 אתר אישי
לבני אכן בנתה לעצמה את דימוי נקי המייצר יושר והגינות תוך שמירה על ממלכתיות נאורה. כמו כן התפקידים האחרונים שלה כשרת משפטים לא היוותה הצלחה כבירה, שכן אילולא אריק שרון שתמך בה זמן רב, אך עם זאת אין ספק שהיא המועמדת המובילה במפלגת קדימה. בבחירות הקרובות כפי שנראה שיתקיימו בעוד חצי שנה בערך, תהיה הזדמנות לעם לומר את דברו, שכן צריך להסתכל בראי ולומר את האמת ורק את האמת כי המנהיג המייצר מנהיגות בכל פרמטר אפשרי הוא בנימין נתניהו, הוא בשל יותר מכל אדם אחר.המערכת התקשורתית סבלה שנים ממנהיגות חסרת איכויות וזאת ע''י התסיסה השלילית שיצרה מול נתניהו על מנת שהוא לא ייבחר.
וכך זה נראה מערכת שלטונית חלולה לגמרי המהלכת איימים לא פעם על מערכי התקשורת השונים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אבי בסיאוב השילטוני [חדש]
דובי   יום ה', 22/05/2008 שעה 2:05
בתגובה לירון
לא התקשורת יצרה את ''ביבי המפחיד'' מעשיו ובעיקר אווירת הנהנתנו שנתן לה הכשר במעשיו הם שהביאו אותו עד הלום . יש הבדל כביר בין מילים יכולת דיבור מרשימה והתססת המונים לבין מנהיגות. ראה ערך משה רביינו - וד''ל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש איתה רק בעיה אחת: [חדש]
אסף   שבת, 24/05/2008 שעה 19:42
היא לא כל כך חכמה..
ומה לעשות זה מאד חשוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכים עם דבריך בהחלט. [חדש]
SilentMike   יום ב', 26/05/2008 שעה 16:17 אתר אישי
אף שאינה מושלמת, ואף שכמה פעולות שעשתה וכמה דברים שאמרה לאחרונה לא נראו לי, אני חושב שציפי לבני עולה עשרות מונם על אולמרט ועל כל מועמד אחר בקדימה. היושר והרצינות שלה הם שינוי מרענן. אני מקווה שהיא לא תיפול קורבן לזאבים שסביבה. אני חושש שאולמרט ינסה להפיל אותה איתו, בשל נבזותו ואנוכיותו אם לא בגלל אף סיבה אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©