כפייה חרדית לפי מודל אבו-נוואס/ אמיר ליברמן
שבת, 17/11/2007 שעה 1:08
בימים אלה, בהם הארץ סוערת בשל מלחמת היתרי השמיטה, נשכח משהו המאבק היומיומי שנהלים גורמים חרדיים בכל רחבי הארץ כדי לתקוע יתד בתוך שכונות חילוניות, לפתוח שם בפעילות אגרסיבית של החזרה בתשובה ולהשתלט אט-אט על המבנים הציבורים ועל בתי המגורים. מודיעין, עיר חילונית שבה מיעוט סרוג כיפה גדול, נקלעת בימים אלה למצב דומה. החלטה שהתקבלה על ידי הגורמים הקובעים בעירייה, בניגוד להמלצת הדרג המקצועי, עומדת לאפשר לחרדים להשתלט על מבנה ציבור בשכונה חילונית-דתית ולהפוך אותו לבית ספר חרדי - על אף שבשכונה זו אין ולו משפחה חרדית אחת. קצת מזכיר את המעשייה הנודעת על המסמר שהשאיר אבו-נוואס בקיר סלונו לאחר שמכר את ביתו. וגם סיפור מקומם על הדרך בה אילצה קבוצת כדורסל דתית את מתחרתה החילונית לוותר על שתי השחקניות הטובות ביותר שלה. מאמר אורח של אמיר ליברמן המתאר חוויות שהפכו בשנים האחרונות מוכרות מדי לכולנו.










אם יצא לכם להכיר מספר סיפורים כלשהו תוכלו תמיד לשאול אותו על אבו-נוואס. חזקה עליו ששמע על חכם מחוכם זה, מעין לץ עממי בפולקלור הערבי, שאין תעלול בעולם שאינו עולה בידו. מספרים שפעם בא אליו סוחר ארמני וביקש ממנו, מאבו-נוואס, למכור לו את ביתו. מצבו הפיננסי של אבו-נוואס היה אז בכי רע, אבל כללי המשא ומתן היו נהירים לו, ולכן אמר שצואת אביו היא לא למכור את הבית אפילו תמורת אלף מג'ידות. הארמני היה מוכן לתת שש מאות. בסוף הסכים אבו-נוואס למכור בשמונה מאות, אבל בתנאי אחד: שמסמר גדול, התקוע בקיר הסלון, ישאר ברשותו. הארמני חשב שאבו-נוואס קצת מג'נון, אבל הסכים. החוזה נחתם, הכסף שולם והבית נמכר.

יום אחד, אחרי שרכש בית חדש (וזול מקודמו), הגיע אבו-נוואס ודפק בדלת הסוחר הארמני. כששאל אותו הלה מה רצונו אמר שלבקר את המסמר שלו. הארמי, נאמן להסכם, הכניס אותו – ואבו-נוואס נעץ בו עיניו, ראה שהכול בסדר והלך. למחרת הופיע שוב, הפעם בשעת לילה מאוחרת. הארמני הנרגז פתח – ואבו-נוואס נכנס בטענה שעליו לתלות על המסמר את העבאיה שלו. למן אותו יום לא ידע האמרני שקט. פעם הגיע אבו-נוואס כדי לתלות על המסמר אוכף של חמור ופעם זוג נעלים; פעם הניח על המסמר את בגדיו ופעם התדפק לפני עלות השחר כדי לתלות שם תרנגול שחוט. בסופו של דבר נמאס לארמני ששנתו מופרעת כל לילה ובני ביתו אינם יודעים מנוחה, והוא קנה מאבו-נוואס את המסמר בארבע מאות מג'ידות זהב. כלומר, שילם במחיר המסמר סכום השווה בערכו למחצית הסכום בו רכש את הבית כולו.

נער מפגין נגד פלישה חרדית לשכונה חילונית ברמת גן. בקרוב גם במודיעין? (מקור תמונה 1)









נזכרתי במעשייה הישנה הזו כשהתבשרתי, יחד עם שאר תושבי שכונת קייזר במודיעין, על הקצאת קרקע לבית הספר החרדי ''למען אחיי'', בדיוק במגרש בו היה אמור לקום בית ספר ממלכתי דתי. את הקצאת הקרקע אישרה מועצת עיריית מודיעין. אלא שיש בעיה: מרבית תושבי קייזר הם חילונים; מיעוטם – דתיים סרוגי כיפה. אי אפשר למצוא בשכונה שלנו ולו משפחה חרדית אחת. אין כאן בכלל ויכוח על העובדות: אף תלמיד בבית הספר החרדי אינו מתגורר בשכונת קייזר; אחוז חד-ספרתי (במקרה הטוב; נדמה לי שבכלל מדובר בפרומילים) מתגורר בכל במודיעין – וכמעט כל האחרים מתגוררים מחוץ לעיר.

מבחינה עקרונית, כל עוד ''למען אחיי'', עומדים בקריטריונים של משרד החינוך, הם יכולים לפתוח בית ספר. השאלה היא למה דווקא במודיעין, שבה מספר התושבים החרדים הוא בטל בשישים. אני משאיר לכם לנחש בעצמכם אילו קומבינות וחצים הופעלו על ידי אלה שהיו מעוניינים בהקמת בית הספר הזה דווקא בשכונה חילונית-דתית מובהקת כל כך. וכאילו כדי להעצים את הבעיה, הנה נתון נוסף: לילדים הדתיים המתגוררים בקייזר אין בית ספר משל עצמם. ומספרם, כבר אמרתי, משמעותי למדי – וללא ספק אינו עומד בשום פרופורציה לחוסר הייצוג החרדי בין התושבים.

מינהל החינוך המקומי הוא בדרך כלל הכתובת הראשונה לשאלות על פעולות כאלה. בראש מינהל החינוך במודיעין עמד בשלוש וחצי השנים האחרונות אדם בשם מאיר שמעוני. אותו שמעוני מונה לאחרונה למנהל מחוז ירושלים של משרד החינוך. בראיון לעיתונות המקומית המתפרסם בסוף השבוע, הוא נשאל על הקצאת הקרקע עבור ביה''ס החרדי פרטי ''למען אחיי''. שמעוני ענה, שימו לב: ''חברי הנהלת העירייה והמועצה החליטו לאשר הקצאת קרקע זו לשנה, והחלטה זו היא פוליטית ולא מקצועית והתקבלה בניגוד לעמדת הדרג המקצועי בעירייה''.

אחת התגובות היותר צפויות שבהן נתקלתי הייתה ''מדוע לשנוא מבלי להכיר? מעט סובלנות לא תזיק''. המשפט הזה שרף לי פיוז קטן – הדרישה לסובלנות היא תמיד, אבל תמיד, חד צדדית. לשם המחשה, בואו ונהפוך לרגע את הסיטואציה – תארו לכם שעמותה חילונית מוצהרת, תבקש לפתוח בית ספר ממלכתי בבני ברק או במודיעין עילית. בוודאי תגידו - ''זאת פרובוקציה. ייהרג ובל יעבור''. אתם יודעים מה? כנראה שאתם צודקים. אבל הדבר נכון גם כשהופכים שוב את חרב הפיפיות הזו – אין שום סיבה לפתוח בית ספר חרדי באזור שאינו חרדי. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא רצון לתקוע טריז בלב איזור מגורים חילוני על מנת לבסס בו פעילות מוגברת של החזרה בתשובה ושל השתלטות הדרגתית על בתי המגורים בעקבות עזיבה החילונים והדתיים שימאסו בכפייה הזו.

אלה המבקשים לקדם את הנוכחות החרדית באזורים חילוניים (וגם אותם תמימים המאמינים לכל מוצא פיהם של החרדים) מספרים ש''מדובר בסך הכול בבית ספר אחד קטן'' ושואלים בהיתממות ובגלגול עיניים כלפי מעלה ''כמה נזק הוא כבר יכול לגרום''. אז זהו, שהניסיון שנצבר כבר ביבנאל ובפרדס חנה ובגבעת עדה ובצורן ובשאר מקומות שלא ידעו כפייה חרדית קודם לכן, אינו מבטיח עתיד אופטימי במיוחד. מי יכול להבטיח לנו שלא מדובר כאן במדיניות של ''הכנסת רגל'' או, אם תרצו, הכנסת מסמר בקיר כפי שעשה אבו-נוואס לאותו סוחר ארמני?










המקרה הזה מייצג נאמנה את נושא הסובלנות החד-כיוונית. הנושא השני שעליו רציתי לספר כאן קשור יותר לצביעות הכרוכה בהתנהלותם של חוגים דתיים מסוימים – וברפיון האוחז במי שנאלץ להתמודד איתם. מי שמכיר אותי יודע שאחד השגעונות החביבים עלי הוא הכדורסל. אני צופה בכדורסל, הולך למשחקים וכותב בעיתונות המקומית ובכל מיני אתרי רשת. אחת הפעילויות החביבות עלי היא דווקא צפייה במשחקי ילדים ונוער. יש הנאה מיוחדת בזיהוי כישרונות ספורטיביים צעירים כשבע-שמונה שנים לפני שישימו עליהם עין בבתי הספר התיכוניים או בקבוצות הנוער של המועדונים הגדולים.

איגוד הכדורסל, המפעיל את מרבית פעילות הכדורסל הסדירה בארץ , פירסם את החוזר הרשמי מספר 1 לעונת המשחקים 2007-2008. בחוזר זה הודיע האיגוד, בין שאר הדברים, כי ''גם בעונה זו לא יפעיל איגוד הכדורסל ליגה לקט-סל בנות וליגה לילדות'' וש''בליגה קט-סל בנים רשאית כל קבוצה לרשום 2 בנות בקבוצה''. כלומר, שיתוף שחקניות בליגת קט-סל בנים מותר על פי החוקה. יש לכך לא מעט סיבות; המרכזית שבהן היא הרצון לעודד בנות בגילאים צעירים לשחק כדורסל ובמקביל להתמודד עם העובדה שמספר השחקניות הפעילות התחום זה אינו מצדיק, לפי שעה, הקמת ליגה נפרדת לבנות.

והנה, שימו לב, השבוע נודע כי קבוצת קט סל שבה מופיעים שחקנים דתיים, לא הייתה מוכנה לשחק מול קבוצה יריבה, שבה משחקות שתי בנות. הטענה: השחקנים הדתיים, תלמידי כיתות ה', עלולים להיפגע מנוכחותן של בנות חוה על המגרש. רגשותיהם המעודנים יהיו למרמס. הקבוצה החילונית נכנעה – וסיפסלה את השחקניות שלה לכל אורך המשחק.

אירוע כמעט זהה התרחש לפני שלוש שנים במהלך בחופשת הפסח. במסגרת המתנסיאדה ה- 13 של ירושלים נערך טורניר כדורסל. קבוצת הכדורסל של מכבים-רעות כללה, מלבד השחקנים הרגילים מתחום הקט-סל, גם שתי שחקניות האגודה: ים גל ושני פרידמן. בשלב המוקדם ובחצי הגמר הפגינו ים ושני יכולת מעוררת התפעלות, שסחטה לא מעט קריאות הערכה מהמאמנים הרבים שהיו במקום. בגמר פגשה מכבים-רעות את קבוצת פסגת זאב. ראשי פסגת זאב הודיעו שלא יעלו לשחק נגד קבוצה שמשתפת בנות במשחק. היה ברור כי להתנגדות זו יש קשר מקרי בלבד לאמונותיהם הדתיות של המשתתפים. יתר על כן, קבוצות דתיות אחריות שהשתתפו בטורניר לא הביעו שום התנגדות למשחק מול קבוצה מעורבת. אבל מכבים-רעות נכנעה ושיתפה בגמר רק שחקנים ממין זכר. שתי השחקניות המצטיינות היו זועמות ומתוסכלות - ובצדק. ''הם פשוט פחדו מאיתנו'', אמרה לי ים גל לאחר מכן (נחמה פורתא לאירוע המקומם הזה ניתן למצוא בעובדה שמכבים-רעות ניצחה במשחק).

אין לי שום בעיה עם צרכי הצניעות של המגזר הדתי או החרדי, אבל כל עוד כללי המשחק מאפשרים קבוצות מעורבות – עליהם לכבד זאת ולהתנהג בהתאם. רוצים ליגה לבנים בלבד? לבריאות. הקימו נא ליגה משלכם ושחקו בה כאוות נפשכם. אבל התניית הנכונות להשתתף במשחקים בהדחת שחקנים (ובמקרה הזה שחקניות) מהרכבה היא פעולה בריונית ואלימה. לטעמי, לפחות, יש להעמיד קבוצה כזו לדיון, לקבוע לה הפסד טכני, להרחיק אותה ממספר משחקים או להפחית ממאזנה כמה נקודות ליגה. קבוצה שמסרבת לשחק מול קבוצה אחרת, משיקולים כאלו ואחרים, צריכה להיענש (הפסד טכני, הרחקה למספר משחקים) ולא לקבל פרס על התנהגותה.

רחוב במאה שערים. האם יגיעו משמרות הצניעות בקרוב גם לעיר החופשית ביותר בישראל? (מקור תמונה 2).

בואו נשנה גם הפעם את המשוואה - תארו לכם שקבוצה תסרב לשחק נגד קבוצה אחרת, בגלל שזו משתפת שחקנים יהודים או ישראלים. ''אנו נשחק נגדכם רק אם הישראלי/יהודי לא ישותף''. אני מניח שהתגובה שלנו תכלול שימוש מסיבי במילים כמו ''גזענות'' ו''אנטישמיות''. מה פתאום שמישהו אחר יכתיב לנו את מי לשתף במשחק?

כאשר ספורטאים ממדינות ערב מסרבים להתחרות מול מתחרים מישראל בטורנירים בינלאומיים, הם נפסלים ומסיימים את חלקם בתחרות. לעתים אף נוקטים גופי הספורט הבינלאומיים סנקציות נוספות נגד רשויות הספורט של המדינה הסרבנית. אם זה לא יקרה, הרי שנקים זעקה גדולה. עלינו לעשות זאת גם כאשר נציגות המין הנשי אינן יכולות ליטול חלק בקבוצה שלה הן שייכות.









ולסיום, אני רוצה להציג לכם וריאציה אישית לנושא היחסים בין חובשי כיפה לחופשיי כיפה. אבי מולידי נולד וגדל בבית במאה שערים והתחנך על ברכי נטורי קרתא. אביו – כלומר, סבי - היה קפדן עד כדי כפייתיות בכל הנוגע לנושא הדת, מה שלימים יצר תגובת נגד חזקה במיוחד אצל בניו, שהפכו כולם לחילונים. לאחר מותו של סבי הלך אבי לבית הכנסת כדי להגיד קדיש. החוויה הזו הותירה בו רושם חזק למדי ועד מהרה פתח הוא עצמו בתהליך של חזרה בתשובה. אבי הפך להיות איש חרדי, אבל לא שכח את העולם הקודם שבו חי ופעל. הוא לחם בשורות אצ''ל, החזיק בעמדות ציוניות מאוד, היה מזוהה עם תנועת החרות ולא החמיץ אף שידור טלוויזיוני של משחקי מכבי ת''א בגביע אירופה בכדורסל ושל משחקי בית''ר ירושלים בכדורגל (כל עוד המשחקים לא התקיימו בשבת).

לכל אחד מאיתנו הייתה דרך חיים משלו, אבל הוא כיבד את הדרך שבה חי האחר. אבי ''עשה שבת'' מספר פעמים אצלנו במודיעין - ואין הרבה חרדים שאני מכיר, שהיו מסכימים להתארח אצל חילונים לשבת. לכבוד המאורע היינו קונים כלים חד פעמיים, אוכל מיוחד, ויתרנו על הצפייה בטלוויזיה ואף ''שידכנו'' לאבי את השכן הדתי שלנו וביחד הם הלכו להתפלל בבית הכנסת.


אבל ברוב השבתות נהגנו אנו מגיעים לירושלים. אחותו של אבי שאלה אותו פעם: ''זה לא מפריע לך שהבנים שלך נוסעים אלייך בשבת''? ואבי ענה לה, מניה וביה: ''ודאי שזה מפריע לי, אבל כיוון ששניהם לא גרים בירושלים ולשניהם יש עבודה וילדים, הרי שההזדמנות היחידה שיש לי לראות אותם ואת הנכדים, היא בסופי שבוע. אם אני אעיר להם על כך שהם נוסעים בשבת, הם ייעלבו ולא יבואו בכלל ואז לא אראה אותם ולא את הנכדים''.

המסקנה שלי מכל זה ברורה ופשוטה: סובלנות וכבוד לזולת, הם ערכים מאוד חשובים, אבל מדובר במערכת דו-כיוונית. שלא יצפו מאיתנו להיות סובלניים כלפי אלו שאינם מוכנים להיות סובלניים כלפינו.









למאמרים נוספים מאת אמיר ליברמן:


- יומו המופלא של סטיבן ברדבורי
- רשימת ה-‏20: הכדורסלנים הטובים ביותר שלא קיבלו טבעת אליפות של ה-NBA
- יהודים עם דגל צלב קרס








[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
ועל זה לא נותר לי אלא להגיד [חדש]
דוד קסירר   שבת, 17/11/2007 שעה 10:28
חשוב לציין שבמרחק של 5 דקות נסיעה ממודיעין שוכנת העיר מודיעין עילית (ע''ע קריית ספר) שהינה עיר חרדית למהדרין. למותר לציין שהיא משופעת בבתי ספר, בתי אולפנה וישיבות ומספקת את צרכי כל תושביה. גם שכחת לספר שאת התלמידים לבית הפסר החרדי במודיעין ''מייבאים'' בעלי עניין מאותה קריית ספר. עוד דבר הראוי לציון היא העובדה שבית הספר הזה מקבל חסות של גורמים פולטיים חרדיים רבי עוצמה. חברו את כל הנתונים האלה יחד ותגלו כי מדובר בפרובוקציה לשמה שמטרתה לשים את הרגל בדלת החדר ששמו מודיעין. אותו הסיפור חזר על עצמו עם בית חב''ד אותו רצו להקים בלב שכונה חילונית לגמרי בעיר. גם אז עלו אותן הטענות ונשמעו אותם הטיעונים. נכון להיום, ההחלטה על הקמת בית חב''ד (ממה ששמעתי) אושרה והוא הולך לקום בלב העיר.
יש להבין שמדובר באיסטרטגיה חרדית הנובעת מההכרה שכולנו, כל החופשיים, היננו תינוקות שנישבו ועל כל יהודי דתי באשר הוא לנסות ולהחזיר אותנו בתשובה. הטקטיקה היא כניסה לאזורים חילוניים במובהק וביצוע המהלכים הללו מבפנים.

כמי שהיה פעיל שינוי במודיעין ועמד עם שאר החברים כמוכיח בשער בזמן שביה''ס החרדי התחיל לפעול בליגד סנטר (לטובת הקוראים שאינם גרים במודיעין מדובר בבניין משרדים הנמצא מחוץ לעיר), בזמן שתושבי העיר מימנו (ועדיין מממנים) משכורות לשלושה רבני עיר (!), כמי שפעל נגד הקמת בית חב''ד בלב שכונה חילונית, כמי שהתריע שתקציבים עירוניים מופנים תדיר לצרכי הציבור הדתי על חשבון כלל הציבור ובזמן ששינוי התרסקה משום שאנשים חשבו שהיא מילאה את יעודה ואף חיכו לנפילתה ושמחו לאידה - אחרי כל זאת לא נותר לי אלא להגיד ש:
1. תושבי מודיעין עוד יתגעגו לשינוי ובטווח היותר רחוק גם שאר אזרחי המדינה.
2. אני שמח שעזבתי את קייזר (ומודיעין) ועברתי ליישוב קהילתי הומוגני ליד העיר בלי בעיות מהסוג הזה...

אגב, אני אישית יוצא נשכר מהמהלך. יש לי משרד בליגד סנטר הנזכר לעיל הנמצא בדיוק מעל חצר בית הספר החרדי, אותו אחד שאמור לעבור לקייזר. כאשר אני ושאר בעלי המשרדים התלוננו על הרעש והזוהמה אמרו לנו בדיוק את מה שאומרים עכשיו לתושבי קייזר. עכשיו כאשר הבעיה עברה לתוך העיר אנשים (כולל אלה שהשתיקו אותנו קודם) מתחילים להתעורר. אם היו מטפלים בעניין כשעוד היה בחיתוליו, אולי הבעיה הייתה נמנעת. לפחות עכשיו המשרד שלי יהיה שקט...

ומלה אחרונה לתושבי מודיעין - הבחירות קרבות והולכות. שימו לב היטב מי באמת דואג לכם ומי דואג לעכוזו ודי לחכימא...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועל זה לא נותר לי אלא להגיד [חדש]
אורי קציר   שבת, 17/11/2007 שעה 16:50
בתגובה לדוד קסירר
אתר אישי
עובדתית, ניסיון לשנות את מירקם החיים באזור בו מתגוררים אנשים בעלי מאפיינים שונים בתכלית ראוי לכל גינוי ויש לטרפדו בהקדם. ואגב, דוד, עניין זה יכול לבוא לידי ביטוי גם ביישוב קטן יותר והומוגני יחסית כמו זה שבו אתה מתגורר כעת. לפני פחות מעשרים שנה קרה דבר דומה ביישוב רכסים שליד טבעון. אל היישוב, שהוקם בראשית שנות החמישים על ידי משוחררי הבריגדה היהודית וארגון ההגנה, חדרו גורמים חרדיים, הקימו בו ישיבה קטנטנה וזו הלכה ותפחה עם הזמן, משכה אליה עוד ועוד תלמידים מבחוץ ולבסוף שינו הלו כליל את דפוס החיים במקום. חיי התושבים החילוניים הפכו לגהינום, הם נאלצו לעזוב את היישוב והחרדים השתלטו עליו כליל והפכו אותו למרכז ארצי של החזרה בתשובה. רכסים הוא כיום אחד הישובים האומללים בארץ: שיעור זכאי בגרות של עשרים אחוז בערך, הכנסה ממוצעת הנמוכה בשליש מהממוע הארצי וכפי שקורה במרבית היישובים הללו - המוסדות הדתיים הם המעסיקים העיקריים, כך שהמצב אינו משתפר כלל ועיקר.

לא הייתי רוצה שדבר דומה יקרה במודיעין, בפרט אחרי שדברים דומים התרחשו בעבר באילת, באשקלון, בפרדס חנה וביבנאל. מודיעין היא תרכובת מעניינת של משפחות שעזבו את ירושלים האלימה והמתחרדת ושל משפחות שבאו מאזור גוש דן בשל יוקר הדיור המאמיר שם. המירקם שנבנה במודיעין בין חילונים לדתיים, על אף שאינו נטול בעיות, הוא מהאיכותיים שיש כיום בארץ. קהילה חרדית, שכעניין שבשיגרה מנהלת אורח חיים בדלני, סתגרני וחסר כל סובלנות כלפי השונה והאחר, רק תהרוס את המירקם הזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועל זה לא נותר לי אלא להגיד [חדש]
דוד קסירר   שבת, 17/11/2007 שעה 17:30
בתגובה לאורי קציר
כמובן שאני לא יכול שלא להסכים איתך יותר. לא רק בגלל שגדלתי בעיר אשדוד אשר ידועה בריכוז הגדול של חצרות חרדיים אשר השפעתם על מרקם החיים של תושבי העיר הלא דתיים מורגשת היטב אלא גם בגלל החשש שדבר כזה אכן יכול לקרות גם בישוב קהילתי דוגמת זה אליו עברתי זה לא מכבר. אגב, גם אצלנו יש מספר משפחות דתיות אשר עברו תהליך של חזרה בתשובה במהלך מגוריהן בישוב אולם הן אינן מנסות לכפות את רצונן על הכלל אשר רובו המוחלט אינו דתי. מעצם הגדרתו של הישוב כקהילתי (ואני לא יודע מה היה רכסים קודם למצבו הנוכחי) יש משום רצון למנוע מקרים מעין אלה וזאת על-ידי מערכת ''בקרה'' לגבי זהות המועמדים להצטרפות לישוב. אני מקווה שלא אתבדה כי מבחינתי זה בהחלט המפלט האחרון...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
יקי   יום א', 18/11/2007 שעה 0:17 אתר אישי
כתב אמיר:

''אין כאן בכלל ויכוח על העובדות: אף תלמיד בבית הספר החרדי אינו מתגורר בשכונת קייזר; אחוז חד-ספרתי (במקרה הטוב; נדמה לי שבכלל מדובר בפרומילים) מתגורר בכל במודיעין – וכמעט כל האחרים מתגוררים מחוץ לעיר.''

זו שיטה מעניינת: להפריח ''עובדות'' מצוצות מהאצבע ואח''כ לקבוע שאין בכלל ויכוח על העובדות.

ובכן, יש ויכוח על ה''עובדות'' כביכול שאתה מציג - אתם מוזמנים לקרוא בפוסט ''תקיעת סכין ארוכה וחדה בליבה של האוכלוסייה'' בבלוג שלי, מודיעין-ווטש. מומלץ לקרוא גם את הדיון המעניין הנלווה לו, בהשתתפות תושבי קייזר, יו''ר ועד הורים של ''למען אחי'' וחבר המועצה עופר גלנץ.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
אמיר ליברמן   יום א', 18/11/2007 שעה 8:24
בתגובה ליקי
בתגובת העירייה לסוגיית בית הספר של ''למען אחיי'', שפורסמה לפני חודשיים באתר MCITY.CO.IL. כתוב:''בית הספר למען אחי הוא בית ספר מוכר, שאינו רשמי, בניגוד לשאר בתי הספר בעיר שהם מוכרים ורשמיים. בשנת הלימודים הנוכחית תשס''ז פעל בית הספר על בסיס אישור זמני שניתן ממשרד החינוך. לעירייה לא ידוע על מתן אישור גם לשנת הלימודים תשס''ח. ''

''יש לציין כי אחוז התלמידים תושבי העיר מודיעין מכבים רעות בבית הספר ''למען אחי'' עומד על כ-‏42% בלבד''.http://www.mcity.co.il/index.php?id=15156

בבלוג שלך מופיעה הטענה הבאה: התלמידים הלומדים בו משתייכים לציבור הדתי לאומי.

כלומר - גם לפי טענתך, התלמידים בבית הספר שגרים בקייזר, שייכים למגזר הדתי לאומי ולא לחרדי.

לפני כשנתיים חזרתי הבייתה באוטובוס מתל אביב. בתחנה עמדו הרבה אנשים, כולל אחד חרדי. מישהו מהנוסעים שאל אותו אם הוא לא טעה בתחנה, וקיבל את ההסבר הבא :''מה אתה מתפלא? יש גם חרדים במודיעין. אנחנו שכרנו כמה דירות בעיר, יש לנו בית ספר משלנו (יש לי הרגשה שאתה יודע לאיזה בית ספר הוא התכוון) והמטרה שלנו היא להחזיר בתשובה את אנשי מודיעין''. הדברים נאמרו בגאווה רבה,
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
דוד קסירר   יום א', 18/11/2007 שעה 8:33
בתגובה ליקי
יקי אהלן,

קראתי את הפוסט המדובר וכל מה שאני יכול להגיד הוא שדווקא תגובתם של תושבים מהציבור הדתי כדוגמת ''תושב דתי בקייזר'' שיכנעה אותי בצידקת העניין ובמיוחד הקטע הבא:

''בית הספר ''למען אחי'' הינו בית ספר פרטי הממומן על ידי גורמים שונים, שרובם כנראה חרדיים. מעבר לשאלה של האינטרס של גורמים אלו להקים בית ספר לילדים שהם לא חרדים, לא ברור מי מפקח על הנעשה בבית הספר ובדיוק כמו שהיום מלמדים לפי הדרישות של משרד החינוך (כנראה), הם יכולים להחליט מחר אחרת (הרי הם כבר ציפצפו על המשרד בעבר). אם תסתכל בעיתונות המקומית בשנים האחרונות, תוכל לראות אלו מעשים נעשו בצורה לא נכונה (הקמת ביה''ס בדירה פרטית, העברתה לליגד סנטר וכו'). אדרבא, תוכל לקרוא על המאבק חסרת הפשרות של העירייה לסגור את בית הספר, מה שגרם להוצאתו ממודיעין לזמן מה. זה מה שגרם להפתעה הגדולה בעיר כאשר פתאום ביה''ס הפך ליקיר העיר והוחלט לתת לו מקום בתוך העיר. די ברור שזה מהלך פוליטי בשנת בחירות (למרות שלא ברור לכמה אנשים הגרים בעיר יש ילדים שם, להבדיל מהנזק שהם גורמים לעצמם בתוך הציבור הדתי, לפחות בקייזר). העירייה ממש לא חייבת לספק לבית ספר פרטי שבמקרה מספק פתרון לכ-‏100 תלמידי מודיעין (ועוד יותר מישובי הסביבה) מגרש בעיר.''

לדעתי הקטע ממצה ומציג נאמנה הלך רוחות של תושב דתי (ולא חילוני) כך שהאשמה פרובוקטיבית כאנטישמיות אינה רלוונטית כאן.

אני תמיד שם את עצמי בצד השני וחושב מה היה ''אילו''.
לדוגמה, להווי ידוע לכל כי חשמונאים הינו ישוב דתי. להפתעתי התברר לי שיש בו מספר משפחות חילוניות. עכשיו, מה היה אילו אותן משפחות היו דורשות להקים גן / כיתת לימוד בישוב? האם הרוב הדתי היה מסכים לכך? האם בקריית ספר היו מסכימים לכך? התשובה החד-משמעית היא כמובן לא.
אז נכון שהתלמידים מגיעים בהסעות ונכון שיש ישובים אחרים בסביבה (כולל זה שלי) השולח תלמידים למודיעין אולם מדובר בכורח (אין תיכון בניל''י, נעלה, לפיד וכו') אבל בהחלט יש בתי ספר יסודיים בחשמונאים וקרית ספר כך שהמצב הוא לא בדיוק זהה.

עכשיו יקי, אנחנו מכירים לא מהיום, ואני יודע שאתה אוהב להגן על ''מיעוטים נרדפים'' מצד אחד ו''קצת מחפש'' את מרחב מצד שני אולם נראה לי שדווקא כאן המאמבק שלך לא במקום.

אגב, נראה לי שהדיון הפך לפנים מודיעיני והוא כבר לא מעניין את הקוראים שמחוץ למודיעין...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
יקי   יום א', 18/11/2007 שעה 12:23
בתגובה לדוד קסירר
אתר אישי
שלום לאמיר ולדוד,

אמיר, צר לי שגם לאחר שקראת את הבלוג אינך מוצא לנכון לבחון מחדש את ה''עובדות'' שהצגת בפוסט זה. כפי שהסברתי בפוסט, ביה''ס למען אחי הוא בי''ס תורני לציבור הלאומי דתי שקם על רקע אי מתן מענה ע''י עיריית מודיעין במשך 11 שנים לנושא החינוך התורני, בו לומדים 30% מתלמידי הממ''ד בארץ.

לרשויות יש כוח לרדוף ולהתנכל לבי''ס אותו בו אינם חפצים, וקל להציג בי''ס כזה כפורע חוק, בלי כל קשר לאמת ולצדק. אם אתה רוצה ציטוטים אז הנה ציטוט מראש ביה''ס למען אחי:

''''בית הספר 'למען אחי' מונה 250 תלמידים בגילאי א'-ה' והוקם ע''י תושבי מודיעין שביקשו בית ספר תורני. היות והעירייה ומשרד החינוך סירבו להכיר בנו ניגשנו למשפט שנפרס על שנה שלמה, פנינו לוועדת ערער בראשות השופט דן ארבל שפסק כי על משרד החינוך לתת לנו רישיון.''

שיא האבסורד הוא שאתה מציג את ביה''ס הזה כדוגמא ''לכפייה חרדית'' בעוד שההתנכלות אליו וחוסר המענה המתמשך לחינוך תורני במודיעין היא דווקא דוגמא לכפייה של תפיסת עולם הפוכה ע''י הרשויות.

ואותו חרדי שאת דבריו אתה מצטט כה בהתלהבות בוודאי שאינו מייצג את תושבי העיר הדתיים. אתה מוזמן לקרוא את השירשור בפורום מודיעין בתפוז שפתח תושב ציפור בו הוא מטיף לכך ששכונת ציפור תהיה נקייה מדתיים (מזכיר לי Judenrein). ראה קישור שהוספתי לשרשור הנ''ל בתחתית הפוסט בבלוג. למעט קומץ של תושבים- אשר אותו תושב מלין על כך שהם מתביישים להביע את דעתם בריש גלי (מה לעשות, היום אפרטהייד אינו רעיון פופולרי בחברות נאורו) - גם דעותיו המוזרות של אותו תושב אינן מייצגות את תושבי העיר.

דוד, אני יצאתי נגד השימוש ברטוריקה המתלהמת של ''תקיעת סכין ארוכה וחדה בליבה של האוכלוסייה'', שאני מניח שלא תחלוק שמזכירה משטרים אנטישמיים אפלים. אני מאוד מבין לליבם של תושבי קייזר שפועלים למען הקמת הממ''ד באותו מגרש ומדוע הם חוששים שהשכרת המגרש הנ''ל לביה''ס למען אחי עלולה לעכב את הקמת ביה''ס שלהם. שיקול זה אינו רלוונטי לחילונים זוללי החרדים, שעצם הזכרת המילה ''חרדי'' (גם אם מדובר בכלל לביה''ס שתלמידיו הם מהציבור הדתי לאומי) גורמת לקפוץ כאחוזי נחש ולהגיב בהיסטריה שלוחת רסן.

נמאס כבר ממרעילי הבארות ממדרשה של ''שינוי'' אשר הציבור הישראלי נתן להם את התשובה ההולמת בקלפי לפני כשנתיים. מי שמחזיק בדעות כאלה יכול להקים ישוב קהילתי ולסנן בוועדת הקבלה את כל הדתיים כדי שיוכלו לגור בישוב נקי מדתיים. דוד, האם ''נילי'' הוא כזה? ;)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
דוד קסירר   יום א', 18/11/2007 שעה 13:21
בתגובה ליקי
ככה יקי, חזרנו לדיבורים בנוסח ''מרעילי הבארות של שינוי''? וזאת לא רטוריקה מתלהמת? עזוב, אני מכיר אותך מספיק זמן ויודע שאתה לא כזה אבל בכל זאת, קצת נימוס.

עד כמה שזה ישמע מוזר, אני מבין את נקודת המוצא שלך אולם אני חושב שאורי הטיב לבטא זאת בתגובה שלו. בתימצות אומר שכל נסיון של גורם כל שהוא להיקלט בסביבה לא לו ויהיו אלה חרדים בשכונה חילונית, ערבים בשכונה יהודית, לבנים בשכונה של שחורים או חייזרים בשכונה של בני אדם יתקבל בחשדנות ובהתנגדות. זה הרבה יותר בוטה על רקע האג'נדה הלא כל-כך נסתרת של רבים מהחרדים המצהירים בראש חוצות כי כל מטרתם היא להחזיר כמה שיותר חילונים בתשובה. אם מישהו היה מאיים על אורחות חייך ועל הדרך בה אתה רוצה לחנך את ילדיך לא היית מתקומם? רבים מחובשי כיפה סרוגה רואים אף הם בחרדים גורם מאיים בייחוד משום שהחרדים רואים בהם גרועים מהחילונים. האם לא ניתן להבין את רגשות הציבור הדתי-לאומי במודיעין המרגיש מאוים מהנסיון החרדי להיכנס לשכונה? מה עוד שדבר כזה יכול לגרום לתקיעת טריז בין הציבור החופשי ובין הציבור הדתי לאומי על רקע אי הבנת הדקויות בין הסוגים השונים של דתיים ולהפר את האיזון השביר ממילא שקיים עכשיו.

לא הייתי מאמין עליך שאתה כזה תמים ונופל בפח ההצהרות המיתממות של ראשי בית הספר החרדי. הם יגידו הכל, כולל שקרים, על מנת לסלול לעצמם את הדרך. כבר הייתי בסיפור הזה, אני מלווה אותו כבר כמעט שלוש שנים (מאז שאני בליגד). עכשיו הם לא צריכים להגן על עצמם כשיש להם גוי של שבת כמוך שעושה עבורם את העבודה.

לגבי ניל''י אז כן, יש משהו מאוד נוח בידיעה שאני גר בישוב הומוגני. כמו בכל ישוב גם כאן יש חיכוחים בין התושבים על כל מיני דברים אולם לפחות אצלנו אני יודע שזה לא יהיה על רקע של מלחמות דת אשר מטבען נוטות לגלוש מעבר לכל פרופורציה ולמרר למעורבים בהן את החיים.וסליחה, החרדים ודתיים אחרים לא עושים זאת? ניסית לקנות דירה בקרית ספר לאחרונה או לגור בבני ברק? ומה עם פרויקטים לציבור הדתי לאומי במודיעין עצמה?
כל אחד מחפש את חברת הדומים לו. זאת מהותו של האדם כחיה סוציאלית. נוח לנו בחברת בני מיננו ואנו מרגישים מאויימים אם מנסים להפר את האיזון הזה. אולי זה בכלל עניין ביולוגי ולא תיאולוגי. מה דעתך על זה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
אורי קציר   יום א', 18/11/2007 שעה 14:22
בתגובה לדוד קסירר
אתר אישי
יתר על כן - בהמשך לדברי דוד - במודיעין כבר מתגוררות שתי אוכלוסיות שהתקשורת ביניהן טובה למדי, החילונית והדתית-לאומית. אבל מטבע הדברים שתי אוכלוסיות אלה אינן מנסות לקבוע מה יהיה אורח החיים של האחרת. לעומת זאת, במקום שבו קיימת חדירה חרדית ההרמוניה נעלמת ומופיעה האלימות. כעיקרון, כשיש אלמנט חברתי שחוסר-הסובלנות שלו כלפי האחר היא עניין שגרתי ומוכח כדאי מראש למנוע את כניסתו. שאם לא כן, ניאלץ להתמודד עם האלימות הזו כבר לאחר פריצתה. עדיף לנהוג בחוכמה מראש ולא בדיעבד.

ראה מה קרה בבית שמש. בתוך שנים אחדות מאז החלה התנועה החרדית המוגברת לשם הותקפו בעלי חנויות למימכר מזון לא כשר, רחובות נסגרו לתנועה, אוכלוסיה חילונית נתקלה באלימות גוברת ואוכלוסיה דתית-לאומית נמלטה מהמקום כל עוד רוחה בה (חלק גדול ממנה, אגב, עזב למודיעין, בנימוק שהסביבה הפכה אלימה יותר ושהם רוצים לחנך את ילדיהם באווירה מודרנית וסובלנית יותר). אין לי מושג מדוע אתה סבור שהמצב יהיה שונה במודיעין.

לעומת זאת, ראה מה קרה בפרדס חנה. תושבים חרדים נכנסו למבנה במקום, הודיעו שמעתה והלאה הוא משמש כמוסד חינוכי והחלו לשנע אוטובוסים מלאים בחרדים שאינם תושבי המקום כדי שילמדו בו ויצדיקו את תקיעת הטריז הזה בלב שכונה לא-חרדית. ראש המועצה גמגם ורק התארגנות של תושבי השכונה הצליחה להביא לסילוקם של הפולשים. מאז, משום מה, לא נשמעו תלונות משכונה זו על ניפוץ זכוכיות של חלונות של בתים שבהם מושמעת, רחמנא ליצלן, מוסיקה בשבת; וגם לא דווח על הטרדה של בנות המסתובבות בלבשו שלא עומד בוד הצניעות של חסידות זו או אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
יקי   יום א', 18/11/2007 שעה 14:33
בתגובה לדוד קסירר
אתר אישי
דוד, מרעילי בארות היא בהחלט הטרמינולוגיה המתאימה לתאר את אלה שמבקשים להרעיל את באר הדו הקיום בין דתיים וחילונים.

אני מרגיש קצת כמי שמדבר לקיר, משום שהסוגיה כאן היא דתיים-לאומים תושבי מודיעין המבקשים להעניק לילדיהם חינוך תורני על פי אמונתם ומצפונם, ואילו הרשויות ותושבים המתיימרים לדבר בשם הסובלנות והדמוקרטיה מבקשים לשלול זכות זו מהם.

הציבור הדתי לאומי בקייזר לא מרגיש מאוים מהשתלטות חרדית על השכונה - זו פיקציה שלך. הציבור בקייזר שמצפה לביה''ס הממ''ד חושש ובצדק שמא השכרת המגרש לביה''ס למען אחי תדחה את הקמת ביה''ס הממ''ד לו הם מחכים בכליון עיניים.

אני דוגל בעיקרון ''איש באמונתו יחיה'' ואני שמח לקבל שכנים המקבלים עיקרון זה עליהם. אני גר בשכונת בוכמן במודיעין בה יש שיעור גבוה יחסית של דתיים. אנחנו חיים יחד בהרמוניה ואני בהחלט שמח שיש לילדי הזדמנות לגדול יחד ולהתרועע עם ילדים דתיים - פריבילגיה שלא היתה לי כילד שגדל בצפון ת''א. מי שרוצה לחיות בישוב הומוגני ולסנן את שכניו שיתכבד נא וילך לישוב קהילתי בו כולם כמוהו, במקום לעורר ריב ומדון בעיר הפלורליסטית שלנו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
גילת   יום א', 18/11/2007 שעה 14:44
בתגובה ליקי
גם אני גרה במודיעין. אחת הסיבות שאני חושבת שאמיר, אורי ודוד צודקים היא שדווקא כאן השילוב בין דתיים לחילונים מצליח בגלל ששתי האוכלוסיות פתוחות כל כך ושאין שם חרדים.

אני באה מבית שמש. עברנו בגלל שהתנפץ לנו חלום. רצינו לגור בעיר חדשה או מתחדשת שיש בה הרבה אנשים עם כוונות טובות שמוכנים לא רק לחיות אלא גם לתת לשכניהם לחיות. אבל החרדים חיסלו את כל התקון שלנו. בכל שבת היו מתחילות זריקות האבנים, התפילות בקולי קולות ברמקולים והקללות נגד החילונים. תלו שלטים ברחובות שאוסרים על בנות ישראל להלך בלבוש לא צנוע. שרו והרסו מסעדות לא כשרות שהיו בבעלות עולים מרוסיה. מה יש לומר? שכנות טובה בהתגלמותה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
דוד קסירר   יום א', 18/11/2007 שעה 15:42
בתגובה ליקי
יקי, צר לי, אבל אתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר! כמי שמגיע מרקע דתי, אני קצת יותר רגיש לדקויות בין הזרמים השונים ביהדות ואני אומר לך באופן חד משמעי - הציבור הדתי לאומי מאויים, ועוד איך מאוים על ידי הציבור החרדי.
החרדים רואים בחובשי הכיפות הסרוגות משוקצים ממדרגה ראשונה וזאת למה? אם החילוניים הם ''תינוקות שנישבו'' והם חסרי דעה ודעת שלא באשמתם, הרי שהדתי הלאומי הוא דתי מזוייף שאינו מדקדק במצוות וככזה חוטא ומחטיא אחרים משום שהחילוניים יטו לראות בו כמייצג היהדות. מאחר והחרדים רואים רק את עצמם כמייצגי היהדות האותנטית, כל מי שמחזיק בגישה אחרת ליהדות הוא גרוע מצוררי ישראל ובכלל זה לא רק רפורמים וקונסרבטיביים אלא גם חובשי כיפות סרוגות. משהם כאלו, הם המטרה הראשונה להחזרה בתשובה ''אמיתית'' אל דרך המלך החרדית.
הצרה עם מתחסדים מגלגלי עיניים שכמוך היא שאתה דוגל בעיקרון ''איש באמונתו יחיה'' אבל אלה שאתה מגן עליהם כל-כך בלהט, לא דוגלים בעיקרון הזה, לא מניה ולא מקצתיה. לשיטתם ''איש באמנותנו יחיה'' ואם לא, חייו לא יהיו חיים.
זה עיקרון פילוסופי ולא פרקטי. אני דוגל ב''אנחנו כאן והם שם וכך טוב לכולם''.
לגבי הדתיים בבוכמן, חלקם חברים ומכרים שלי (ובלי בדיחות ''חלק מחבריי הטובים ביותר...'' בבקשה), הם רובם מהזן הפלורליסטי יותר כך שהם לא ממש דוגמה ובטח שלא קליינטים של ביה''ס החרדי שאתה מקדם בשמחה רבה כל-כך. מי שמעורר ריב ומדון בעיר הפלורליסטית שלך הם החרדים. עובדה, הכל התחיל אחרי שהם הגיעו...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
ברוך בוחניק   יום ג', 27/11/2007 שעה 22:18
בתגובה לדוד קסירר
לא יכולתי להתאפק.

הבעיה הגדולה בתפיסת עולמך הינה ''הם מאיימים על חיינו'' כמוך ישנם כאלה שאינם רוצים לגור בקרית ספר או בקיבוץ השומר הצעיר,מקומות אלו הינם סקטוריאלים ולכן כנראה המשותף ביננו הוא רב יותר ממה שאתה מדמיין,אנחנו כן גרים בין חילונים וההיפך.

יקי לא נופל בפח מאחר והוא דיבר עם אדם כמוהו שרק שואף לנהל חיים רוחניים יותר (במקרה שלנו יהדות).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעייה [חדש]
דוד קסירר   יום ו', 30/11/2007 שעה 14:06
בתגובה לברוך בוחניק
נא לא להוציא דברים מהקשרם. הם מאיימים על ''אורחות'' חיינו ולא על חיינו ממש. ניסוחים מעין אלה גורמים להקצנה ואתה משתמש ברטוריקה זולה ומתלהמת על מנת ליצור פרובוקציה במקום שאין.

בתשובה לתגובתך הרי שיש הבדל מהותי אחד עעעעננננקקק. החילונים מוכנים שדתיים (ולא משנה מאיזה זרם) יחיו בינהם בעוד חרדים (ובכוונה הדגש הוא על חרדים) לא יסכימו שחילונים או אפילו חובשי כיפה סרוגה יחיו בינהם ולעיתים, במקרים קיצוניים, אפילו יסתובבו בינהם:
הבדל נוסף הוא שאם יש דתיים החיים בין חילונים, לעולם לא ינסו החילונים להשפיע ולשנות את אורח החיים של האנשים המאמינים. דתיים לעומת זאת (וכאן אני כן מכליל גם חובשי כיפה סרוגה) תמיד ינסו, בין אם בנועם או ביותר אגרסיביות, להחזיר את החילונים בתשובה.

ודבר אחרון חביב. הגיע הזמן שדתיים (ולא משנה מאיזו עדה) יפסיקו לנכס לעצמם את הרוחניות. ניתן להיות רוחני גם ללא איצטלא דתית כזאת או אחרת. עצם ההכרזה הזאת מקוממת אותי - כאילו אתם מורידים כל מי שאינו דתי בדרגה לרמה של חיה, בהמה או אמבה. זה לא המקרה אצל הרבה חילונים בעוד שאני מכיר לא מעט דתיים שהרוחניות מהם והלאה. אז אנא ממך, קצת צניעות וכבוד לאחר. מה שאתה דורש מאיתנו החילונים, דרוש גם מעצמך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אורן צור   יום א', 18/11/2007 שעה 14:20 אתר אישי
אני לא מכיר את מירקם החיים במודיען ומהתגובות כאן נראה שיש גם מחלוקת לגבי העובדות, אבל אני יודע שהאופי העירוני של ערים ושכונות משתנה עם הזמן - פעם לכאן ופעם לכאן.

תל אביב כמשל: אני גר בתל אביב, אוהב את הים ואת האווירה (לא את האוויר). אוהב את הזמינות של בתי הקולנוע, תיאטרון והפאבים והעיר הזו שהחילוניות כה טבעית לה נדמית ככזו שהייתה חילונית מאז ומעולם.
אבל - בתל אביב כשבע-מאות (!) בתי כנסת. חלקם קטנים וחלקם גדולים מאוד. רובם ריקים ומזכירים את בתי הכנסת באירופה המרוקנת מיהודים - אולם ענק ובו עשרה זקנים - יושבים בתפזורת - כל אחד במקום בו הוא ישב לפני כמה עשורים, כשבית הכנסת היה מלא.

לאן נעלמו הדתיים של תל אביב - חלקם עברו מן העולם. חלקם עברו אל הפרברים בהגירה הבורגנית הגדולה וחלקם פשוט נדחקו החוצה על ידי אורח החיים התל אביבי - חלקו ספונטני וחלקו מתוכנן בדיוק כדי ''להגר'' אותם החוצה.

הכפיה היא תמיד בכיוון אחד - הצחקתם אותי.
''ניסיון לשנות את מרקם החיים ראוי לכל גינוי'' אומר אורי - כנראה ראוי לגינוי רק כאשר הוא משתנה לכיוון אחד בלבד.

למען האמת אני לא מתלונן. המרקם העירוני משתנה תדיר בתנועת מטוטלת. כמה עשורים לכאן וכמה עשורים לכאן. כך זה בתל אביב וכך זה גם בערים אחרות בעולם. אבל את צעקות הקוזק הנגזל באמת שאין לי סבלנות לשמוע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אורי קציר   יום א', 18/11/2007 שעה 14:39
בתגובה לאורן צור
אתר אישי
לא, אורן. איש לא יטריד אדם שאורח חייו שונה מזה של הרוב אם לא ינסה הוא עצמו להודיע למי שמתגורר בשכונה שעליהם לשנות מסגנונם ומאורח חייהם. העובדה שאתה מתגורר בתל-אביב כנראה לא הבהירה לך מספיק את הנושא הזה, משום שהנוכחות החרדית בתל אביב קטנה מאוד.

''ניסיון לשנות'' הוא התערבות כוחנית. כאשר באים תושבים חדשים לשכונה ותיקה ומנסים לאלץ את תושביה שלא נסוע בשבתות, שלא למכור מזון לא כשר, שלא להתלבש אלא לפי קוד מסוים ושלא לנהוג בכל אופן אחר בו נהגו קודם לכן - זו הפעלת כוח.

אולי תוכל אתה להסביר לי ביישוב הדעת מה טעם יש בתקיעת בית ספר חרדי לתלמידים שאינם מתגוררים בעיר כלל וכלל. משול הדבר לכך שיקימו בשכונתך שלך מסגד נאה שאליו יבואו להתפלל מוסלמים אדוקים מכפר קאסם, שלאחר מכן גם יקימו בית ספר בדירה מקומית ויחלקו כרוזים המאיימים בגהינום ובשאר מרעין בישין על מי שלא יתאסלם במהרה בימינו. ניחא, אם לא היו קורים דברים מעין אלה בעבר - עוד יכולתי להבין. אבל חדירה שהולידה עימותים אלימים בין האוכלוסיות כבר התרחשה בעבר.

הנה דוגמה לא רעה: הרב הניו-יורקי שלמה אליעזר שיק הגיע עם 550 מחסידיו למושבה הגלילית הוותיקה יבנאל והחל לרכוש בה נכס אחר נכס. מוסדות חינוך של חסידות ברסלב נבנו בלב המושבה, במרכז אזורי מגורים ועל מגרשים שיועדו לבתי מגורים.ובהמשך ייסדו החסידים במקום מערכת חינוך חרדית נפרדת המכונה ''יבנאל עיר ברסלב''. כתובות מרוססות בנוסח זה, כמו גם כתובות ''נ-נח-נחמ-נחמן מאומן'' מעטרות יותר ויותר איזורים ובתים, לעומת טיפוח הסביבה והירק הקיימים בבתי המושבה הותיקים. רכבים של החסידים מסתובבים במושבה ומהם מחלקים חוברות וחומר פירסומי חרדי, ומקבצים תרומות. החסידים מעידים על עצמם כי אינם עובדים, וילדים רבים מתגודדים סביב בתיהם. בשנים האחרונות היו אינספור מקרים של איומים, ניבולי פה, יריקות והעלבות, על רקע של פעילויות שלא מצאו חן בעיני הברסלבים (כגון עבודה בשבת). היו גם הצתה ושריפה של מחסנים חקלאיים ושל מכוניות של התושבים החילוניים, תקיפות והשלכת אבנים (ואפילו גרזנים), תקיפת פקחים שהוזמנו, וחיתוכי צמיגים. לאחרונה החלו החרדים גם בתופעה של חיתון קטינים, ילדים וילדות בגילאי 12-14 בניגוד לחוק.

מה בצע מצאו השיקים לבוא ליבנאל מכל המקומות שבעולם? האם חסרים מקומות אחרים בהם ניתן לרכוש בתים עבור אוכלוסיה חרדית גדולה? ואם כבר באו, מדוע להטריד את המקומיים ולנסות להחזירם בתשובה או לכפות עליהם כל מצב אחר שלא בחרו בו? זו כוחנות, אורן. ממש כמו הכנסת מסגד ללב תל אביב במקום שאין בו כלל אוכלוסיה מוסלמית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אורן   יום א', 18/11/2007 שעה 15:09
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אורי, התעלמת מכמה עניינים מרכזיים.
1. אני לא יכול להסביר מה טעם תקיעת בית ספר חרדי מהסיבה שכלל לא שוכנעתי שמדובר בבית ספר חרדי. נראה שלא ברור שבית הספר במודיעין נועד לשרת אוכלוסיה חרדית דווקא והוא מוקם דווקא בשביל האוכלוסיה הדתית לאומית (אבל חרדים זה הרבה יותר מפחיד) - לפחות כך עולה מחלק מהתגובות כאן.
2. הטענה שלי היא שתל אביב אמנם לא הייתה עיר דתית מובהקת אבל היה בה מיעוט דתי לא מבוטל כלל וכלל - מיעוט שנעלם והועלם כי הוצרו צעדיו במכוון ושלא במכוון.
3. אני לא מבין מה שייכים לכאן חסידי יבניאל. אז הם מקללים, יורקים ומנוולים באופן כללי (בהסתמך על עדותך). נו - יש אוכלוסיות נוספות שאפשר לומר עליהם שהם לא נחמדים במיוחד. אוהדי בית''ר, אוהדי חולון. סתם חבורות ערסים. שכבות גיל מסויימות בשמרת. נגדי חיל האויר. אתה יודע - גסות הרוח והעבריינות לא ירדו לעולם ונחתו דווקא אצל החסידים. עשרה קבין של גסות ואלימות ירדו לעולם וחלק ניכר מהם נמצא בקיץ בחופי הים - לא תמצא שם חרדים. אבל אני אפסיק כאן עם הדמגוגיה.

אני רק אבהיר כאן נקודה - אני לא תומך בכפייה דתית כזו או אחרת, אין לי כוונה למנוע ממישהו לנסוע בשבת, לאכול נידות ולבעול שפנים. זה לא בדיוק עינייני. מאידך, הקמת בית ספר (חרדי או לא) יכולה להיות מעצבנת מאוד. בית הספר יכול להיות נטע זר ואפילו מיותר אבל הוא לא בדיוק כפיה דתית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אורי קציר   יום א', 18/11/2007 שעה 16:03
בתגובה לאורן
אתר אישי
אז זה בדיוק ההבדל, אורן. שתל אביב הייתה מראשיתה עיר בעלת רוב חילוני מובהק. מי שבחר לעזוב אותה משום שנוכח לשעת שלא יוכל לקיים בה אורח חיים דתי כפי ראות עיניו הניח שיוכל לעשות כן במקום אחר. מי שבחר להישאר בה ולממש את אורח חייו בהתאם למה שיש או למה שצליח לקדם ולהשיג בדרכים שאינן כוללות הפעלת אלימות - יבורך. אבל כאן הנקודה היא שהחדירות מסוג זה מיועדות להשיג את ההיפך הגמור: להשתלט על רובעי המגורים באמצעות הפעלת שיטות שיביאו להסתלקות האוכלוסיה הקיימת.

יבנאל היא רק משל, אבל כמוהו תוכל למצוא בלא מעט מקומות אחרים. בדוק אצל הרב דוד בניזרי בבית שמש והכרזותיו שבית שמש תהיה חרדית ולא יעזור כלום; או אצל הרב רפאל בובליל מפרדס חנה שהודיע ששכונת נוה רותם תהפוך לקרית חינוך חרדית לתפארת; ואני יכול להביא לך עוד כמה וכמה כאלה.

הנקודה פשוטה: מי שאינו מעוניין לכפות את אורח חייו על זולתו אינו מפריע לאיש. מי שבא ומודיע שהוא כאן ולא יעזור כלום כי זאת דמוקרטיה ואז מה אם התלמידים לא גרים כאן ואתם לא תגידו לי מה מותר לי ומה אסור לי ואם אני ארצה אני אכנס לאן שיתחשק לי וכאן תקום קהילת קודש ולכם החילונים לא תהיה תקומה - נו, אתה מבין לבד מה מקומם של טיפוסים כאלה במקום שמנסה רק לשמור על שיגרת חיים שלווה והרמונית.

אין זה מקרה שדתיים-לאומיים רבים מעדיפים לחיות במשותף עם חילונים מאשר עם חרדים. היכולת לקבל את השונה ולהסכין עם מנהגיו, המשותפת לחסרי הכיפות ולסרוגי הכיפות ככלל, אינה מקובלת ואף אינה רצויה בעולם החרדי. ואגב, במודיעין קיימים לא מעט בתי ספר דתיים שחלקם ממוקמים באזורי מגורים חילוניים. לאיש אין בעייה עם זה. הבעייה כאן היא שלפי הפרסומים (שלא הוכחשו מעולם) מדובר בבית ספר חרדי בלב אוכלוסיה שאינה חרדית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
עובד אדמה   יום א', 28/03/2010 שעה 12:44
בתגובה לאורן
כל המידע על יבנאל עיר ברסלב בגליל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אליצור סגל   יום ב', 19/11/2007 שעה 20:29
בתגובה לאורי קציר
לק''י
אני חושב שאתם מבלבלים בין אוכלוסיה דתית לאומית עם דגש תורני לבין חרדים.
שנית לחרדים וגם לדתיים לאומיים באמת אין איפה לגור.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
עובד אדמה   יום א', 28/03/2010 שעה 12:45
בתגובה לאליצור סגל
כל המידע על יבנאל עיר ברסלב בגליל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אליצור סגל   יום ד', 21/11/2007 שעה 12:25
בתגובה לאורי קציר
לק''י
התשובה הנכונה היא שבאמת חסרים מקומות עבור אוכלוסיה חרדית ואין להם היכן לגור.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
אסתר   יום ד', 16/12/2009 שעה 21:55
בתגובה לאורי קציר
קנאים שכמותכם עוכרי ישראל שכמותכם מי שכתב את הכתבה הזאתי
כל מי שקורא את המאמר הזה שידע שהוא קורא שקרים ועלבונות לצדיק. המוהרא''ש בעצמו אמר שזה סתם עלילות שוא מה שאומרים לעיו שמחתן קטינים וקטינות בגילאי 12- 13-15 וכל אלה.
זה פשוט שקר!!!!!!!!!!!!!!!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
עובד אדמה   יום א', 28/03/2010 שעה 12:45
בתגובה לאסתר
כל המידע על יבנאל עיר ברסלב בגליל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שינוי מירקם האוכלוסיה [חדש]
עובד אדמה   יום א', 28/03/2010 שעה 12:44
בתגובה לאורי קציר
כל המידע על יבנאל עיר ברסלב בגליל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה סיוט... [חדש]
אורחת לרגע   יום א', 18/11/2007 שעה 15:24
סניף של ''למען אחי'' קיים בדיוק קומה מעל מקום העבודה שלי במודיעין.
הילדים מרעישים (ישנה הרגשה שהם יותר נמצאים בהפסקה מאשר לומדים משהו), זורקים זבל מלמעלה, פעם כמעט פגעו לי בראש עם בקבוק מים מינרלים.
כל תלונה שלי זכתה להתעלמות ''אלגנטית'' מצד ההנהלה.
אוי ואבוי אם יוקם עוד סניף שלהם...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה סיוט... [חדש]
דוד קסירר   יום א', 18/11/2007 שעה 15:58
בתגובה לאורחת לרגע
יקירתי, דווקא הסיוט שלך הולך להיעלם משום שבית הספר בליגד הוא זה שעובר לקייזר ולא סניף נוסף שנפתח. גם לי יש משרד בקומה השניה מעל חצר ביה''ס. מה שאת מתארת הוא מנת יומם של כל בעלי המשרדים.
כעת הסיוט שלנו יהפוך להיות הסיוט של דיירי רחוב עמק זבולון...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היהודונים הללו עם האף המעוקל [חדש]
יקי   יום א', 18/11/2007 שעה 22:45
בתגובה לאורחת לרגע
אתר אישי
והילדים המרעישים והמלכלכים שלהם. פיכס!

אני מת על הדעות הקדומות שמפגינים קוראי הבלוג הזה.

את באמת חושבת שהילדים בבית הספר של ילדייך עושים פחות רעש ובלגן בזמן ההפסקה?

הבעיה היא כמובן שמקומם של ילדים אינו בבניין משרדים. גם הם היו מעדיפים שיהיה להם בית ספר מסודר כמו שיש לילדייך, אך כבר 11 שנה בעיריית מודיעין לא חושבים שתפקידם הוא לדאוג לחינוך תורני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היהודונים הללו עם האף המעוקל [חדש]
אורי קציר   יום א', 18/11/2007 שעה 22:59
בתגובה ליקי
אתר אישי
יקי, הסגנון שלך אינו מקובל כאן. אם הבלוג הזה אינו מוצא חן בעיניך, איש אינו מכריח אותך לבקר בו. נראה לי צבוע למדי שאתה משמיץ אותו במקום אחר ובא לבקר בו ולנסות להעביר ממנו מבקרים אליך. התאפקתי ולא הערתי על השטויות האלה עד עכשיו. אבל ההאשמות שמיחסות לגולשים כאן אנטישמיות והביטויים השאולים מהעולם הנאצי חוצות את גבול הסבלנות והסובלנות שלי ומקומן אינו כאן. אם אינך מסוגל להיות ענייני ולדבר בשפה מתונה, סבירה ורצינית כנראה שהגעת למקום הלא נכון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היהודונים הללו עם האף המעוקל [חדש]
אורחת לרגע   יום ב', 19/11/2007 שעה 14:50
בתגובה ליקי
יקי,
אני בטוחה שהילדים מרעישים בהפסקות, אבל בזמן הלימודים שורר שם שקט מוחלט!!! שלא כמו בביה''ס שנמצא ישירות מעל מקום עבודתי.
שלא לדבר על כמויות הזבל שהם משליכים לשביל הגישה למישרדי.
ולא משנה כמה פעמים הערנו להם (אחת העובדות שלנו אפילו הביאה שקית עם הזבל שלהם למזכירות שהסתכלו עליה כאילו נחתה לפני שניה על כדור הארץ...), הם בשלהם.
אין כל קשר לדעה קדומה אלא רק לחוסר שליטה של המורים וההנהלה על הילדים!!!
אין לי שום בעייה שיהיה לילדים הללו ביה''ס מסודר, אבל למה בלב שכונה חילונית? למה לא במודיעין עילית לדוגמא?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מה הסיפור של הכדורסל? [חדש]
יהושע   יום א', 18/11/2007 שעה 22:01
אני רוצה להתייחס לחלק של הסיפור שעסק בכדורסל:למה להכריח קבוצות עם שחקנים דתיים לשחק מול בנות?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מה הסיפור של הכדורסל? [חדש]
אמיר ליברמן   יום א', 18/11/2007 שעה 22:25
בתגובה ליהושע
קודם כל אני שמח שמישהו מתייחס לחלקים נוספים בטקסט שלי.

ולענינינו - כפי שכבר כתבתי, בנות הן חלק בלתי נפרד מליגת הקט סל של איגוד הכדורסל. הנושא מזכיר לי קורס שלמדתי באוניברסיטה העברית בשם ''הציביליזאצייה האירופית של ימי הבייניים'', אצל פרו'פ בנימין זאב קידר(קורס מדהים - מרצה בעל ידע אינסופי שידע להעביר אותו בצורה מרתקת במיוחד).

בתחילת הסמסטר, המרצה הודיע שבמהלך הקורס,יהיה מבחן בקיאות בברית החדשה. שתי סטודנטיות דתיות התמרמרו על כך, אבל הוא הסביר להן שלא ניתן להבין את אירופה בתקופת ימי הביניים, ללא הכרת הברית החדשה.

אלו היו התנאים של הקורס, לא הכריחו אף אחד, אבל מי שלא רצה לקרוא בברית החדשה, נאלץ לחפש לעצמו קורס חלופי.

גם בכדורסל העיקרון דומה - חוקת איגוד הכדורסל ידועה ומתפרסמת הן באתר הבית שלה והן בספר הליגה היוצא מדי שנה. לא מכריחים אף אחד לשחק בליגה. קבוצות רבות משחקות להן בליגות אזוריות שלא קשורות לאיגוד. אבל מי שמשחק בליגת האיגוד, חייב להיות כפוף לחוקיה, שבין היתר מאפשרים שיתוף בנות במשחקי קט סל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מה הסיפור של הכדורסל? [חדש]
אורי קציר   יום א', 18/11/2007 שעה 23:19
בתגובה לאמיר ליברמן
אתר אישי
אפשר לסובב את ההתנייה כדי לבדוק עד כמה היא אבסורדית. אדם מבקש להתגייר אך מסרב ללמוד לשם כך את מצוות היסוד של הדת היהודית ואת הטקסטים המכוננים שלה. כשמגייריו (ולעניין זה אין זה משנה אם הם רפורמיים, קונסרבטיביים או אורתודוכסיים) מסרבים להעניק לו את תעוד הגיור הוא יטען שהלימוד פוגע בזכויותיו הבסיסיות ובחירות המחשבה או האמונה שלו. אבסורד מוחלט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עדכון... [חדש]
אורחת לרגע   יום ב', 19/11/2007 שעה 14:02
ראו עדכון לגבי ביה''ס של רשת ''למען אחי'' מפורום מודיעין בתפוז:

מצרפת לכם עדכון שקיבלתי כרגע משרון מעוז לגבי בית הספר למען אחי בקייזר:
''אתמול (יוםא) בערב התקיימה ישיבת הנהלה בה הוחלט לדחות את בקשת העמותה החרדית למען אחי להקצאת קרקע קבע להקמת בית ספר
כאמור הבקשה נדחתה ורוב חברי ההנהלה (למעט אמנון מרחב ומיכאל חרלפ) הצביעו בעד הדחייה וסירבו להקצות להם קרקע ציבורית בעיר
עדיין החלטת הנהלת העיר להקצות קרקע זמנית לבית הספר בשטח 612 עומדת בעינה אך כפי שנאמר לי על ידי מרבית חברי המועצה והובטח לי על ידי מ''מ ראש העיר מר חיים ביבס לא תצא לפועל
בנוסף בשיחה שקיימתי עם סגן ראש העיר מיכאל חרלפ לגבי נושא זה הוא הציע למקם את בית הספר בשכונת ציפור - שם קיימות עתודות קרקע על פי דבריו- לידיעתם של תושבי ציפור''
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

דוגמת פרדס חנה [חדש]
דב   יום ב', 19/11/2007 שעה 22:36
מכיון שפרדס חנה נזכרה ברשימה כמקום בו משתלטים החרדים,ברצוני להזכיר את המאבק אותו נהלו תושבי שונת נווה רותם ואף זכו בו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גם ירושלים [חדש]
אורן   יום ג', 20/11/2007 שעה 11:54 אתר אישי
מכיוון שגם ירושלים מוזכרת כמקום שהחרדים משתלטים עליו אני רוצה להביא גם את סיפור המאבק הזה +מדריך לזיהוי מוקדם:
(גילוי נאות: הכותב הוא חבר שלי)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
גרה במודיעין..   יום ה', 22/11/2007 שעה 17:51
תיקון קטנטן- לפי מה שהבנתי,רוב האוכלוסיה בקייזר היא אוכלוסיה דתית לאומית [כיפות סרוגות],ודווקא הם צריכים בי''ס ממלכתי דתי יסודי בקייזר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מדברים על כפייה דתית. [חדש]
אלמוני   יום ו', 30/11/2007 שעה 0:41
בתגובה לגרה במודיעין..
אבל מה עם כפייה חילונית?
אתר שנולד כדי להחזיר אנשים בשאלה!
אתר שמביא את כל ה''חסרונות'' בדת,בחרדים ובדתיים..?
נראה לי שיש במה להתבייש..!!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מדברים על כפייה דתית. [חדש]
פלמוני חילוני   יום ו', 30/11/2007 שעה 14:13
בתגובה לאלמוני
מה אתה מקשקש? על איזו כפיה חילונית אתה מדבר לכל הרוחות? הנשתבשה עליך דעתך? אתה יכול להציג דוגמאות לכפיה חילונית או שאתה סתם נוהג לירות תגובות מטומטמות מהמותן?
מי בכלל מנסה להחזיר דתיים בשאלה? יש באתר הזה דיון בעניין בית ספר חרדי בלב שכונה חילונית בעיקרה ואתה נכנס באמצע עם הצהרות מפגרות שלא מן העניין. ואם אתה לא מסוגל לקרוא את כל התגובות ולהגיב לעניין אז יש לך בעיה. אתה דוגמה מצוינת ל''חסרונות'' שיש באנשים דתיים שחושבים שהם הכי טובים וכל השאר מטומטמים.
באמת יש במה להתבייש - בך!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

Rebe Lubavitcher - Judeu é Judeu - Jews for Judaism [חדש]
שימי   יום ו', 13/08/2010 שעה 16:57
בתגובה לגרה במודיעין..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נושא קשה [חדש]
ארז   יום ו', 30/11/2007 שעה 2:22 אתר אישי
מעורר הרבה מחלוקות,
קשה לסכם אותו במאמר יחיד בלבד.
הדעות חלוקות
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הדרישה לסובלנות [חדש]
תגובת הדובר   יום ג', 18/12/2007 שעה 13:53
ראשית אציין, שלא קראתי את כל המאמר.
ברצוני להגיב על הנאמר: ''אחת התגובות היותר צפויות שבהן נתקלתי הייתה ''מדוע לשנוא מבלי להכיר? מעט סובלנות לא תזיק''. המשפט הזה שרף לי פיוז קטן – הדרישה לסובלנות היא תמיד, אבל תמיד, חד צדדית''.
ובכן, הציבור החילוני דוגל בלהכיר, לבדוק, ואפילו לחיות לצד ערכים שהוא אינו מסכים איתם. זה חלק מהמצע החילוני. הציבור החרדי, לעומת זאת, דוגל (איך מדגישים פה?) בהבדלות. הוא דוחה את הגישה הסובלנית כלפי ערכים שהוא מתנגד להם. לכן, אין פלא שהדרישה לסובלנות היא תמיד, אבל תמיד, חד צדדית, שכן מצפים מהדג לשחות, ואין מצפים מהציפור לעשות זאת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אבי   יום ב', 11/02/2008 שעה 20:57
יהי רצון שתחזר בתושבה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כפייה חרדית [חדש]
ברסלב   יום א', 24/04/2011 שעה 12:26 אתר אישי
כן יהי רצון שכל עם ישראל יחזור בתשובה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©