מידגם אמצע הקדנציה: כיצד מצביעה הבלוגוספירה?
יום ד', 24/10/2007 שעה 10:04
מהי נטייתם הפוליטית של הבלוגרים ברשת? בכמה בדיקות עלה כי הרוב המכריע של אלה מהם המצהירים בגלוי על הזדהותם הפוליטית תומכים במפלגות הממוקמות שמאלה מהמרכז. אם לוקחים בחשבון את הנתונים הללו ברור כי אין כמעט שום מיתאם בינם לבין ההתפלגות הפוליטית בציבור הרחב (שבה יש לימין אחיזה משמעותית בהרבה). מאחר ותופעה דומה (התחזקות של גורמים פוליטיים שמעמדם במפה הלאומית נחלש דווקא במיתחם האינטרנטי) קיימת בארצות הברית, הדבר מעלה את השאלה האם הדבר קורה משום שהכוחות הפוליטיים המשמעותיים עדין אינם מטילים את מלוא משקלם על הפעילות ברשת או שהרשת עצמה מהווה מקום מיפלט לבעלי עמדות שבציבור הרחב הן בלתי פופולאריות למדי. מכל מקום, העובדה שבשנתיים האחרונות נפתחו בישראל אלפי בלוגים חדשים מצדיקה בהחלט מישאל דומה. ובכן, מהי העדפתכם הפוליטית העכשווית?









מלחמה, ועדת חקירה, פרשיות שחיתות, כלכלה משגשגת. אהוד אולמרט (מקור תמונה 1).

אשתקד, זמן מה לפני הבחירות לכנסת השבעה-עשר, עשה חנן כהן ניסיון לברר האם נטייתם הפוליטית של הבלוגרים הישראליים תואמת, פחות או יותר, את דימויים הנפוץ כמי שהעדפתם שמאלה מהמרכז. המתודולוגיה שלו הייתה פשוטה: דגימת עשרים הכותבים שלהם מספר רב ביותר של פרסומים באתר פוליטינט (שנחשב כאינו מזוהה פוליטית וככזה שמאפשר פרסום של מאמרים בקשת דעות רחבה למדי). לאחר מכן עבר בלוג בלוג ובדק את התבטאויות הכותב במגוון נושאים שעל סדר היום. את התוצאות קיטלג לארבע קטגוריות (שמאל קיצוני, שמאל מתון, ימין מתון, בלתי מזדהים. אני מרשה לעצמי להניח שלו מצא בין הבלוגרים הנדגמים כאלה שניתן לקטלגם כימין קיצוני היה פותח גם קטגוריה כזו). לבסוף, שיקלל את הציונים ופרסמם את ממצאיו בטבלה (משום מה פורסמו 19 בלוגים מתוך העשרים). התוצאות היו מעניינות: 11 מהנדגמים הוגדרו על ידי חנן כשמאלה מהמרכז. שבעה נוספים הוגדרו כבלתי מזדהים ורק אחד הוגדר כמשתייך לימין. כלומר, על פניו הוכחה הסברה שבקרב הבלוגרים שמפרסמים בתדירות גבוהה יחסית מאמרים פוליטיים קיים רוב משמעותי למזדהים עם מפלגות השמאל.

הבדיקה שביצע חנן סבלה מכמה בעיות. ראשית, היא הסתמכה על ההנחה שבלוגר פוליטי מעוניין לעשות נפשות לעמדותיו ולכן לא יסתפק בפרסום מאמריו בבלוגו האישי אלא יעשה זאת גם באתרים נוספים. יתכן בהחלט שקיימים בלוגרים שלתפיסתם עדיף, למשל, לפרסם את הגיגיהם ברשת החברתית בה הם פועלים. שנית, המדגם שלה היה מצומצם מאוד. אינני בקיא בסטטיסטיקה אבל אני זוכר במעורפל מהלימודים שמדגם בן שלושים פרטים נחשב כמינימאלי לצורך בדיקה של ממש. כלומר, בהחלט יתכן שהרחבה המדגם הייתה משנה מהותית את ההתפלגות. שלישית, בדיעבד התברר כי חלק מהבלוגרים שהוגדרו כ''בלתי מזדהים'' לא היו בדיוק כאלה. דבורית שרגל, למשל, הזדהתה בטוקבקים לאותו מאמר כמשתייכת לשמאל הפוליטי ואילו עמדותיו המוצהרות של עופר לנדא מושרשות היטב בימין.

מתודית, הבדיקה של חנן כהן אולי לא ענתה על הדרישות המקצועיות שהיה מציב בפניה סטטיסטיקאי מוסמך, אבל בהחלט הצביעה על כיוון ברור. בדיקה זו פורסמה ב-‏19 בפברואר 2006. להזכירכם, מדובר היה במעט יותר מחודש לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה.

מספר ימים לפני אותן בחירות קיבצתי, בעזרתו האדיבה של חנן, מבחר העדפות פוליטיות של בלוגרים שהצהירו בגלוי על הצבעתם. חלק מאותם מזדהים נחשבים למובילי דעה ברשת, או לפחות לכאלה שאתריהם האישיים נקראים על ידי קבוצה גדולה או בעלת השפעה. ייאמר מייד שגם כאן לא היה מדובר במבחן מדעי במיוחד. היתרון העיקרי שלו, מלבד גודלו (שגם אותו אני לא תפוס כמשמעותי במיוחד), היה ביטול הצורך לבצע הערכה סובייקטיבית של עמדת הבלוגרים הללו, משום שהם עצמם ביטאו את עמדותיהם במפורש. אחד החסרונות שלו הוא בכך שהמשאל לא הגיע כנראה לריכוזים של בלוגרי ימין, כמו אתר ''כיפה'' או אתר ערוץ שבע.

התוצאות היו חד-משמעיות. בטבלה שבה היו 68 הצבעות נכללו, בין היתר, 30 הצבעות למפלגת העבודה, 7 לחד''ש, 5 למרצ, 4 לירוקים, 3 לתפנית, 2 לעלה ירוק ו-‏1 לבל''ד. במלים אחרות, המפלגות שעמדותיהן המדיניות והחברתיות מצויות מהמרכז ושמאלה זכו יחד ליותר מ-‏73 אחוזים מהקולות. אם מתרגמים את המספרים הללו (גושית בלבד, שכן ''תפנית'', ''עלה ירוק'' ואחרות לא עברו את אחוז החסימה) למונחים פרלמנטריים מדובר ב-‏88 מנדטים, רוב גושי מוחץ שדומה כי לא היה בכנסת למפלגת שלטון כלשהי מאז ומעולם - קל וחומר לא מאז המהפך של 1977, בו הוגדרה סופית החלוקה הדו-גושית הצמודה. לשם השוואה, בבחירות עצמן קיבלו מפלגות אלה (לא כולל רשימות שמאל נוספות שהתמודדו אך לא עברו את אחוז החסימה) פחות מ-‏28 אחוזים מהקולות. מפלגות המרכז (קדימה, הגימלאים ושינוי) צברו תשעה קולות בלבד, ואילו הימין (איחוד לאומי/מפד''ל, הליכוד וישראל ביתנו) – שבעה קולות בלבד. גם כאן – נתון נמוך בהרבה מכפי שזכו לו בבחירות לכנסת השבעה-עשר.

מכאן, שנטיית הבלוגרים המזדהים להצביע עבור מפלגת העבודה ושמאלה ממנה מובהקת הרבה יותר מאשר נטיית הציבור הכללי. בהתאמה – אחיזת המרכז והימין בבלוגוספירה רופפת למדי. יתר על כן, דווקא במדגם גדול פי כמה מזה שביצע חנן כהן בפברואר 2066 וכשהפילוח אינו מבוסס על חלוקה גולמית אלא על העדפה מפלגתית קונקרטית, מתברר עד כמה הייתה נכונה מסקנתו הראשונית של חנן ועד כמה רחב הפער שבין שמאל מוצהר וימין מוצהר בבלוגוספירה.

קדנציה בעייתית בעבר. הבטיח לפרוש אחרי וינוגרד. אהוד ברק (מקור תמונה 2).

לא ברור אם הבלוגוספירה משנה, הלכה למעשה, את כל תפיסת המציאות ברשת. הקונסנזוס בבלוגוספירה הישראלית הוא שמאלה מהמרכז. המרכז והימין הם החריגים. מי שמבטא עמדות ימין בבלוג האישי שלו ברשת אולי מצוי במסגרת הקונסזוס החוץ-אינטרנטי אבל ברשת עצמה הוא במיעוט. מי שמבטא עמדות מרכז במדגמי הבלוגרים שנבדקו עד כה אולי נחשב ידי הרוב כאיש הקונסנזוס, משום שההשוואה המיידית היא להתפלגות האלקטוראלית הארצית – אבל מבחינה מתמטית גרידא הוא כמעט יסוד זניח.

לא ברור גם אם העובדה שהבלוגוספירה אינה משקפת את ההתפלגות הפוליטית בציבור הרחב חריגה כשלעצמה. הווארד דין, דמוקרט מוורמונט שאיש לא העניק לו סיכוי משמעותי לזכות במועמדות מפלגתו לנשיאות, הוכיח כבר ב-‏2004 כי גם מועמד אנונימי יכול לגייס מערך תמיכה אינטרנטי גדול. יובל דרור מספר בגלוב כי הפוליטיקאי הליברטריאני רון פול (שסיכוייו להיבחר לנשיאות ארצות הברית דומים לסיכוייה של בריטני ספירס להיבחר כאפיפיור הבא) מקבל תמיכה אינטרנטית אדירה בהשוואה לכל מועמד אחר במרוץ הנשיאותי של 2008. האם המועמדים הפופולאריים יותר עדיין אינם סבורים שהם זקוקים לבסיס תמיכה אינטרנטי רחב משום שהתמיכה הרחבה לה הם זוכים מפצה על כך? ואולי הרשת הפכה להיות מפלטם של אלה שאינם חשים שדעותיהם זוכות לביטוי יומיומי רחב בתקשורת הממוסדת ומסיבה זו הם מהווים בה אחוז ניכר, כמעין ''מדינת מהגרים'' פוליטית-וירטואלית? שתי האפשרויות הגיוניות.









כל אלה תיאורים של ניסיונות שהתבצעו סמוך למועד הבחירות. אלא ששני תהליכים מעניינים התרחשו מאז. מדובר, אמנם, בפרק זמן לא גדול, אבל במונחים אינטרנטיים כמות השינויים העשויה להתחולל בו היא משמעותית מאוד.

התהליך הראשון קשור בעיקרו בזמן שחלף מאז התקיימו אותן בחירות. אהוד אולמרט החליף את אריאל שרון והקים ממשלה חדשה בשיתוף העבודה, ישראל ביתנו, ש''ס והגמלאים. חודשים ספורים לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה, שהשלכותיה הן כנראה הרבה מעבר לדיון הציבורי הנרחב שהתחולל בעקבותיה. צה''ל לא הצליח לשתק את ירי הטילים של החיזבאללה וישראל שילמה מחיר של עשרות הרוגים, הרס עצום ופגיעה קשה בהרתעה הביטחונית ובחוסן העורפי. עזה נכבשה באש ובחרב על ידי החמאס, מה שהביא להקמת משטר תיאוקרטי, לפירוק ממשלת איסמעיל הנייה על ידי אבו מאזן, להגברת ירי הקסאמים על היישובים הישראליים הסמוכים לרצועה ולהידוק המצור הישראלי עליה, כלכלית וצבאית כאחד. ראש הממשלה הסתבך בכמה וכמה פרשיות שריח שחיתות נודף מהן והפופולאריות שלו שקעה לשפל חסר תקדים. שר האוצר, אברהם הירשזון, התפטר לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה בחשד לגניבת כספים מהסתדרות העובדים הלאומית. הנשיא משה קצב הורשע בעבירות מין בעסקת טיעון והוחלף בשמעון פרס. חיים רמון הורשע בעבירת מין וממשיך בקריירה הפוליטית שלו כמשנה לראש הממשלה. מטוסי חיל האוויר הפציצו מתקן גרעיני סורי בקרבת דיר א-זור והותירו את הרושם שמלחמה נגד סוריה היא יותר מאשר אפשרית ושפעולה נגד מערך הגרעין האיראני היא רק עניין של זמן. הכלכלה, כמעט אדישה לכל אלה, הוסיפה לשגשג. ישראל התקרבה לארגון ה-OECD יותר מאי-פעם, הבורסה הוסיפה לעלות ודירוג האשראי הבינלאומי השתפר. מערכת החינוך עדיין נראית רע מאוד, האלימות בבתי הספר משתוללת, הפשיעה האלימה בעלייה והקיצוצים פוגעים בחלקים נוספים ממוסדות הרווחה. במלים אחרות, כמו בכל קדנציה ממשלתית, הציבור אינו יכול להתעלם מהמתרחש בבואו להעריך מחדש את עמדותיו הפוליטיות. והבלוגוספירה, רוצים או לא, היא ציבור. מספרית, לפחות.

התהליך השני קשור, בעצם, בהפיכת הבלוגוספירה מקומץ אנשים המבקשים לבטא את טעמם האישי בכתיבה לציבור של ממש, שהשפעתו על דעת הקהל אמנם אינה ניכרת עדיין אך להערכתי תגדל בעתיד. ב-‏2006, וגם ב-‏2007, הוסיפו הבלוגים לצוץ בקצב מסחרר. הרבה מהם, כידוע, הם אמצעי ביטוי של בני תשחורת בבעיותיהם היומיומיות ואינם נוגעים כלל בנושאים פוליטיים. אבל קיימים גם לא מעטים המבטאים סדר יום אישי-ציבורי משולב של בעליהם, כמו גם פעילות פוליטית ישירה, שלא לומר ענפה. אגרגטורי ה-RSS הגדולים, כמו Grapes של אביעד קדרון, Blogish של עופר מוסטגמן ודומיהם, מביאים את תכניהם של מאות בלוגים, שבמידה זו או אחרת מסוננים על ידי מנהליהם ואמורים לעמוד ברף איכות מסוים. אין משמעות הדבר שלכל המאות הללו יש עמדות פוליטיות מוצקות ומוצהרות, אבל ברור שהקהל הגדול הזה יכול להפיק מתוכו מדגם משמעותי יותר מאלה שנעשו בעבר.









קדנציה בעייתית בעבר. נתפס כאחראי להליכת הליכוד לאופוזיציה. בנימין נתניהו (מקור תמונה 3).

בעשורים שחלפו מאז המהפך הפוליטי ההיסטורי של 1977 החזיקה מפלגת העבודה על גלגוליה השונים (''המערך'', ''ישראל אחת'') בשלטון ללא שותף שווה-מעמד (כמו הליכוד או קדימה) פחות שש שנים. ארבע שנות ממשלת רבין-פרס ועשרים חודשי שלטונו של אהוד ברק. זהו זה. התקופות האחרות היו תקופות שלטונן של הליכוד, קדימה או ממשלות אחדות לאומית על הרכביהן השונים. אפשר להתווכח על השאלה אם סדר היום של מפלגות הימין כיום חופף לאידיאות שהגדירו אותן כימין ב-‏1977 (למשל, התביעה לשמור על ארץ ישראל כיחידה אחת שלמה בשליטת ישראל) או לציין את העובדה שמרבית ראשי הממשלה מהימין (למעט יצחק שמיר) אימצו תפיסות פרגמאטיות בהרבה לאחר עלייתם לשלטון, אבל עובדתית הציבור מעדיף להישלט על ידי ראשי ממשלה הממוקמים ימינה מהמרכז (בעיקר כאלה שמקורותיהם האידיאולוגיים בימין ובמשך השנים עברו תהליכי פרגמאטיזציה והתמרכזות). במלים אחרות, בכל השנים האלה הקונסנזוס הפוליטי בישראל הוא מהמרכז וימינה.

אבל נחזור, ברשותכם, לביצה הפוליטית דהיום. בניגוד לתחזיות המוקדמות שליוו את הקמתה, ההערכה המקובלת כיום היא כי יש ביכולתה של ממשלת אולמרט להחזיק מעמד עד שנת 2009. המציאות הפוליטית הבלתי-יציבה הפכה כהונה רציפה של ממשלה אחת במשך שלוש שנים לכמעט בלתי אפשרית. ברם, אם לוקחים בחשבון שאנו מצויים כעת באמצעה של אותה כהונה חזויה ושמינה צמח לא תתפנה בקרוב לערוך מדגם הצבעה של בלוגרים, אולי הגיעה השעה לעשות משהו בנושא זה.

ובכן, אני מזמין כל בלוגר שחפץ בכך להודיע כאן ועכשיו על הזדהותו הפוליטית הנוכחית. הנתונים הבסיסיים ידועים: נתניהו אולמרט וברק יעמדו, בהתאמה, בראשות הליכוד, קדימה והעבודה. כל זמן שאין שינוי בהנהגת המפלגות האחרות, ההנחה היא שהיו''ר שלהן עתה יהיה גם מנהיגן בבחירות הקרובות לכנסת. ברשותכם, בלי התניות ובלי אמירות חסרות כל משמעות מעשית (דוגמאות למעוניינים: ''אני מצביע עבור מפלגת העבודה, אבל רק אם יעיפו משם בבעיטה את אהוד ברק'', או ''אני שמה פתק של חד''ש, אבל רק אם הם מתאחדים עם הירוקים וקוראים לגוז'נסקי לחזור מהפנסיה''). הנתונים ירוכזו, כבעבר, בטבלה שגם תקשר אל בלוגיהם של המזדהים. עמדות יכולות להשתנות, כמובן, ולכן הטבלה שתיבנה כאן אינה משקפת יותר מאשר נטייה בנקודת זמן נתונה, אבל היא יכולה ללמד אותנו משהו.









שם הבלוגר/ית שם הבלוג הבחירה, בכמה מילים
מרק קפלון מסעותיו של מרק בשבילי החיים ליכוד
''מאחר שנראה שהבחירות הקודמות היוו גזר דין מוות על כל סימן של ליברליות בפוליטיקה הישראלית והשאירו בכנסת בעיקר את הפופוליסטים וחדלי האישים, ובהנחה שאותו הרכב מפלגתי ואנושי יעמוד לבחירה, אני אסתכן בחרם משפחתי ואצביע ליכוד''.
Efyska משפחה ישראלית נחתה בהולנד מרצ
''כי זהבה גלאון שם, כי זו המפלגה היחידה שפועלת כל הזמן לקידום מעמד הנשים ולסוציאליזם הומני''.
איתי אשר עבודה שחורה חד''ש
''אני אמשיך להיות חבר מפלגה במפלגת העבודה, כדי לקדם את הראויים ו'לחסל' את המושחתים. לכנסת אצביע חד''ש כדי לדאוג שדב חנין שוב ייכנס לכנסת''.
ולדי דבוייריס רייטינג רמזורים שינוי
''ברמת העיקרון, אמשיך להצביע ל'שינוי', בהיעדר אלטרנטיבה ליברלית ראויה''.
יוחאי עילם שטויות בשתי שפות - Things and stuff חד''ש
''אצביע לחד''ש בזכות דב חנין שעושה עבודה מעולה בכל התחומים. לצערי, ההשפעה קטנה מאוד מספסלי האופיזיציה. הלוואי ויכולתי להצביע שוב עבודה, אבל אני נחוש להעניש אותם''.
הראל לייבוביץ הקבינט של לייבו עבודה
''רק מפלגת העבודה. כי לה המצע הנכון ביותר בתחום המדיני, בטחוני וחברתי''.
אבי אהרן אובייקטיביזם ליכוד
''הכי קרובים למפלגה קפיטליסטית, גם אם יש להם עוד המון עבודה לעשות''.
נינה פוטנציאל מבוזבז ירוקים
''כי הם היחידים שנראה שבאמת אכפת להם ממה שיהיה פה בעתיד. כי הם היחידים שעדיין לא הצליחו לאכזב אותי (בעיקר בגלל שהם עדיין לא עברו את אחוז החסימה). כי הם היחידים שאני לא חוטפת בחילה כשאני מחזיקה את פתק ההצבעה שלהם''.
אביעד קדרון גרייפס - תוכן גולשים בעברית מרצ
''בכל מע' בחירות אני מתלבט בין העבודה ומרצ ובכל פעם קורה משהו שמטה את הצבעתי למרצ. בפעם הקודמת זו הייתה רשימת המועמדים של מרצ. הפעם זה היה ההפסד של אופיר פינס. ולכן, כרגע, אצביע למרצ''.
אלכסנדר מאן הבלוג של אלכסנדר מאן קדימה
''במצב העניינים הנוכחי אני ממשיך ובוחר במפלגת קדימה, ובמיוחד אם העומד בראשה הוא אהוד אולמרט, שכן האיש הנו נכס ישראלי רציני בפוליטיקה בינלאומית וניחן בתכונות טרומיות חשובות של פילפול והבנת המציאות האפורה מסביבו. לשון אחר: המדובר בשחקן לא-רע שהלך והשתפר בשנה וחצי האחרונות. הוא אינו גנראל ואינו גואל-ישראל, אינו צדיק ואינו קדוש, וגם אינו פילוסוף גדול. האיש ניחן בכוח עמידה בלחצים ועצם הרעיון שמוכן להיות ''לא פופולארי'' מוצא חן בעיניי עד למאוד. בחו''ל, אגב – ובמיוחד באירופה – הופעותיו ללא דופי והוא משדר פיקחות והבנת המציאות על כל צבעיה וצביעותה''.
אפי פוקס קודח ושות' קדימה
''אני בהחלט שותף לדעתו של אלכסנדר מאן. קדימה, ולא בשל הנימוקים על אולמרט (שאני שותף לרובם, ומתנגד לחלקם), אלא כי רוב חברי הכנסת שיושבים מטעמה של קדימה היום על כיסא המחוקקים, ניראה לי כאנשים ראויים, כך גם סגל השרים, ושאר נושאי התפקידים''.
הגר שקד עין לציון צופיה חד''ש
''נכון לעכשיו חד''ש נראית לי המפלגה שחשוב לחזק''.
אורי דורי Ecce Iudaeus יהדות התורה
''משך שנים הצבעתי למפלגת העבודה. מעט מאד מפלגות בקשת הפוליטית מקיימות את הבטחותיהן לבוחר בכל הקשור לסדר היום החברתי. אף שאני יהודי חילוני, אני בוחר להצביע למפלגה שסדר העדיפויות שלה חף מכל שיקול מדיני''.
יובל יובלוג עבודה
''לא בהתלהבות גדולה ולא מאהבת ברק, אבל בגלל היעדר אופציה רצינית אחרת משמאל לקדימה. בעבר הצבעתי למרצ, אבל כשיוסי שריד ואילן גילאון לא שם - אין סיבה אמיתית. עוד יכול להשתנות עד הבחירות''.
נתי יפת מחשבות פוליטיות פתק לבן
''בבחירות האחרונות הצבעתי עבודה בגלל האג'נדה החברתית של פרץ. כרגע, אני לא רואה את עצמי מצביע לברק, נתניהו ואולמרט, שכולם בעיני גרועים, אופורטוניסטים ומשת''פים של ההון בדיוק באותה מידה, למרות שהייתי רוצה להכניס את שלי יחימוביץ' לכנסת. גם עם חד''ש מאוד קשה לי, לא אוהב את הסגנון של ברכה, למרות ההערכה הגדולה לחנין...כרגע, אם אני צריך לבחור...זה מן הסתם יהיה פתק לבן. גם זה סוג של אמירה''.
דורון גרינשטיין ינשופה של מינרווה עבודה
''הואיל וכולנו מבינים כי המשחק הפוליטי בישראל הוא בגדר ברירת מחדל,הרי שעלינו לפעול למען ביסוס האתוס הסוציאליסטי של המפלגה ולא להפקירה לגחמות האולטרה-קפיטליסטיות של העומד בראשה. כל מי שטוען כי 'יחימוביץ' היא צדקת יחידה' ובאותה נשימה מצהיר שיצביע לחד''ש, משרת באופן חד משמעי את התחזקותם של ביבי וברק מחד, ומחליש בהכרח את הקול הסוציאליסטי האמיתי במפלגה מאידך. אדרבא, פרגמנטציה של העבודה, לא רק שלא תוביל למימוש אג'נדה סוציאליסטית שלמה נוסח חד''ש...אלא גם תפלס לברק את הדרך לממשלה בראשות ביבי''.
אלעד הן יסו''ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית עבודה
''כי היא המפלגה שבתוכה יש סיכוי להאבק על דמות הסוציאל דמוקרטיה הישראלית''.
נדב פרץ הרהורים של אבא עבודה
''כי היא המפלגה שבתוכה יש סיכוי להאבק על דמות הסוציאל דמוקרטיה הישראלית''.
דני בלוך נ.ב. - אתר התגובות האקטואליות של דניאל בלוך עבודה
''אני נוטה כברירת מחדל להצביע עבודה בגלל כמה מחברי הכנסת שלה - אופיר פינס, שלי יחימוביץ', קולט אביטל וכמה מן השרים''.
הצועד בנעליו הסטוריון מצעד המחץ חד''ש
''אם תקום מפלגת מושמטים אצביע בעדה, אבל בינתיים חד''ש היתה ונשארה, כמו שכתבתי, המסמר הקטן היחיד שמנקב מעט את ערימת הרוב המגוייס אוטומטית להצעות ההולכות והופכות את המדינה למקום שפחות ופחות אפשרי לחיות בו לאזרח הקטן בעיקר אם הוא לא יוצא צבא וחבר במועדונים הציוניים ה'נכונים'''.
יהונתן קלינגר Intellect or Insanity עבודה
''למרות כל האכזבות. למרות הכל, למרות שאין במפלגה מועמד אחד שראוי באמת לכבוד למעט שלי יחימוביץ', אני אריץ אותה בפריימריס''.
אביגיל בכלר הֲגִיגַיִּל קדימה
''בדיוק כל מה שאלכסנדר מאן אמר, ובנוסף לדבריו גם העדר מועמדים ראויים מאולמרט''.
נמרוד אבישר ישראלי, יהודי, שמאלני, ציוני מרצ
''בהיעדרה של מפלגת העבודה מחד ושל אלטרנטיבה ליברלית ראויה, נראה לי ראוי לחזק את מרצ''.
יהל זמיר חברה עכשיו עבודה
''מתוך הסיכוי לפתח אלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית, ובשביל לחזק את שלי יחימוביץ'''.
מקס הזועם סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות... פתק לבן
''הפוליטיקאים הבינו שהם יכולים להיות גרועים במידה בלתי נסבלת כי אנחנו אחראים מספיק כדי להעדיף אותם על האופציה הקצת יותר גרועה, ''הרע במיעוטו''. הטריק הזה חייב להפסיק לעבוד להם. אני מסרב לשתף אתם פעולה בזה, ולכן אשים פתק לבן''.
אודי מנור למה ומדוע סוציאל-דמוקרטיה היא השאלה ומדינת רווחה היא התשובה עבודה
ללא נימוק.
יהושע בן משה בן משה ברשת עבודה
''ההצבעה של הבלוגרים לא חשובה כלל. פעילות ישירה בכל התחומים, רק היא יכולה להשפיע''.
יואב לוי פסוקו של ג'ואב עבודה
''אם היום יש בחירות, קשה לי לדעת במי אבחר. היות ואין אני מאמין בפתק לבן, אני בוחר שוב בעבודה, אך עם פזילה לכיוונה של מרצ''.
אורית לביא משפחתובלוגיה מרצ
''בבחירות האחרונות הצבעתי, לראשונה בחיי, לעבודה. אך שוב התגלה שכל קשר בין מצע המפלגה לבין מעשייה הוא מקרי בהחלט - החל מה''אין עם מי לדבר'' של ברק ומהעמקת אחיזת המתנחלים בגדה תחת אחריותו, וכלה בזניחת המצע החברתי והעמקת הקיצוצים לטובת העשירונים העליונים (הפעם גם דו''ח בנק ישראל מהשבוע מאשר זאת). לפיכך אצביע שוב למרצ, גם אם ללא שמץ חדווה''.
יואב איתמר ממנטו מורי - חלומות וסיוטים 2 פתק לבן
''אחת הסיבות שהצטנן הלהט שלי לכתוב הוא שאין יותר במי לבחור, אין למי להצביע, אין אמת יותר. לכו תעשו כסף, לכו תשקיעו את הזמן בהישרדות, בהנאה, בחיים''.
ירדן אגם ירוק חד''ש
''כדי שחנין יהיה בכנסת ובגלל שלדעתי חד''ש היא היום המפלגה היחידה שפועלת כדי לשנות באמת. כל שנותר לי הוא לתת לה את הכוח הפרלמנטרי לכך''.
איתי חיים המניפסט החילוני לאומי ליכוד
''אם לא 'התקווה', אז תוכל לשבץ אותי כמצביע 'הליכוד'''.
נרדי גרין בְּ ל וֹ גְ נָ רְ דִ י מרצ
''למה שלא יצביעו המורים למרצ כאיש אחד? מי היו שרי החינוך הטובים ביותר למערכת החינוך? שולמית אלוני ויוסי שריד...סיבה שניה להצביע מרצ: באנאפוליס מגשימים את חזונה של מרצ מיום הקמתה - 'שתי מדינות לשני עמים'. אם מרצ הייתה בקואליציה, מפלגה גדולה וחזקה, אולמרט לא היה נזקק לחסדי המפלגות הפשיסטיות החילוניות והחרד''ל השס''י''.
כרמל ויסמן Absolut Carmel ירוקים
''בגלל מה שנינה אמרה ובגלל הדס, המזכ''לית המקסימה שלהם, שהיא אדם טוב ואמיתי שיכניס קצת אור לכנסת''.
מתי שמואלוף המבוקש בל''ד
''1. בשל הרדיפה הלא דמוקרטית את ח''כ לשעבר עזמי בשארה. 2. בשל האיתגור הרעיוני, הלאומי, האזרחי, הדמוקרטי בשאלות ערכיות שמפלגת בל''ד מעלה בפעילותה בכנסת. 3. בשל ניסיון לשבור את ''ייהוד'' הכנסת ולנסח שיתוף פעולה יהודי וערבי בשאלות חברתיות מהותיות''.










סיכום


דומה כי אין כל ויכוח על כך שבניגוד לימי טרום-הבחירות עצמם, בנקודת הזמן הנוכחית מעט מאוד בלוגרים הודיעו על העדפתם הפוליטית. ניתן להניח כי יכולות להיות לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת, אדישות גרידא; השנייה, ייאוש מפני האלטרנטיבות הפוליטיות הקיימות. יתכן שייאוש זה מקורו בעודף ציפיות ממפלגה שנתפסת עתה כמרכזבת או בקושי להתמודד עם המחסום הפסיכולוגי הכרוך בהעתקת הנאמנות האישית למפלגה אחרת. יתכן בהחלט גם שחלק מהם לא היו מודעים לקיומו של הפוסט הזה. חוסר הרצון להצביע בולט עוד יותר על רקע העובדה שמתוך 68 המצביעים שרוכזו בטבלה בבחירות 2006 רק ארבעה או חמישה הודיעו על העדפתם גם הפעם.

קשה לייצר ניתוח של ממש נוכח מיעוט יחסי של המצביעים. ובכל זאת, בולטת שוב העובדה שבלוגרים המצביעים מהעבודה ושמאלה נוטים להזדהות במידגמים כאלה הרבה יותר ממצביעי קדימה וימינה. יתכן שזה מייצג רוב של ממש בבלוגוספירה, אבל לשם קביעה מסוג זה יהיה צורך במידגם גדול יותר. המצביעים עצמם מבטאים בהעדפותיהם קשת של עמדות, החל מרצון לשמר רמה גבוהה של קפיטליזם במשק (ליכוד), עבור דרך פרגמאטיזם ומוכנות להעניק הזדמנות נוספת לאהוד אולמרט (קדימה), שאיפה לעצב חברה בעלת מאפיינים סוציאל-דמוקרטיים (עבודה) ולקדם ליברליזם וזכויות אדם (מרצ) וכלה בהצבעה לחד''ש, שבחלקה היא הצבעת מחאה נגד העבודה ובחלקה רצון לשמר את מקומות של ח''כ דב חנין - ח''כ מצטיין בפני עצמו - בכנסת. חנין אינו הח''כ היחיד משמאל שזוכה לאהדה ולהערכה; שותפה למעמד זה גם שלי יחימוביץ', פרלמנטרית שקדנית המהווה לא פעם אופוזיציה לחוגים רחבים במפלגתה שלה. גם פתק לבן - עוד ביטוי של אכזבה או ייאוש - הוא אופציה רלוונטית עבור חלק מהמצביעים.

רבים מהמצביעים נוטים לנמק את הצבעתם ברצון לתגמל ח''כים ספציפיים. בין הבולטים שבהם: כאמור, דב חנין; וכן שלי יחימוביץ', אופיר פינס, זהבה גלאון וקולט אביטל. הערכה אישית ניתנה גם לראש הממשלה אולמרט ולחברי הכנסת של קדימה. לעומת זאת, אין כמעט שום התייחסות לרצון לתגמל מפלגה שלמה על פועלה בקדנציה האחרונה.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
ליכוד [חדש]
מרק ק.   שבת, 20/10/2007 שעה 10:09 אתר אישי
מאחר שנראה שהבחירות הקודמות היוו גזר דין מוות על כל סימן של ליברליות בפוליטיקה הישראלית והשאירו בכנסת בעיקר את הפופוליסטים וחדלי האישים, ובהנחה שאותו הרכב מפלגתי ואנושי יעמוד לבחירה, אני אסתכן בחרם משפחתי ואצביע ליכוד.

הסיכוי הריאלי היחידי שזה לא יקרה יהיה אם ציפי לבני תעמוד בראש קדימה ותצליח לנסח מצע למפלגה המשונה הזו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היי, אתה אוהב את הארי פוטר, נכון? [חדש]
:)   שבת, 20/10/2007 שעה 14:06
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מר''צ [חדש]
efyska   שבת, 20/10/2007 שעה 17:47 אתר אישי
כי זהבה גלאון שם, כי זו המפלגה היחידה שפועלת כל הזמן לקידום מעמד הנשים ולסוציאליזם הומני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כיצד אצביע [חדש]
איתי   שבת, 20/10/2007 שעה 18:09 אתר אישי
אני אמשיך להיות חבר מפלגה במפלגת העבודה, כדי לקדם את הראויים ו''לחסל'' את המושחתים. לכנסת אצביע חד''ש כדי לדאוג שדב חנין שוב ייכנס לכנסת.

פירוט:
בבחירות הקודמות הצבעתי עבודה בגלל המצע החברתי הסוציאל דמוקרטי שלה והרצון להעביר את מרכז הכובד בדיון הציבורי לכיוון החברתי-כלכלי. מאז הבחירות מפלגת העבודה מאכזבת ביותר, כאשר נקודות המפתח מבחינתי היו הבחירה של פרץ בתיק הביטחון, פרשת ליברמן, התנהלות בנושאי התקציב וחוק ההסדרים וכמובן הבחירה באהוד ברק: ימני מדי בשבילי הן מדינית והן כלכלית, שלא לדבר על הדרך המושחתת לכאורה בה נבחר. אין לי סיבה להצביע עבודה. יש לי סיבה להמשיך להיות חבר בה כי יש בה אנשים ראויים שצריך לחזק, כמשקל נגד ל''גדודים'' של פואד שמחון והרצוג, שהפכו את מפלגת העבודה לסמרטוט הדבק בכיסאות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

החלוקה המקובלת ל''ימין'' ו''שׂמאל'' היא חסרת ערך [חדש]
ד''ר אוֹרי אמיתי   שבת, 20/10/2007 שעה 20:42 אתר אישי
נטיה ימנית פירושה: שאיפה להקטנת תפקיד המדינה במשק לאפס; צמצום השירותים הניתנים על ידי המדינה לאזרחים; צמצום הפיקוח על הפעילות העסקית; צמצום המיסוי; אמונה עיוורת ב''יד הנעלמה'' כתחליף אלהים.

נטיה שׂמאלית פירושה: שאיפה להגדיל את אחריות המדינה על המשק; שאיפה להגדיל את השירותים הניתנים על ידי המדינה לאזרחים; פיקוח הדוק על הפעילות העסקית; מיסוי גבוה יותר (כדי לממן את השירותים הנ''ל); אמונה עיוורת בכך שהידיים הנעלמות אוחזות בסיגרים שמנמנים בחדרי אח''מים במועדונים הסגורים לקהל הרחב.

ולכל זה אין קשר, ולו מקרי, לסכסוך העברי-ערבי על ארץ-ישׂראל, או על שאלת ''שטחים תמורת שלום''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני מניח שאני לא אפתיע אף אחד [חדש]
ולדי   שבת, 20/10/2007 שעה 22:57 אתר אישי
בעבר, הצבעתי ל''שינוי''.

היום אני עדיין חבר ב''שינוי'', אבל אני בספק רב אם המפלגה הזו תוכל לשרוד עד הבחירות, ו/או לעבור בהן את אחוז החסימה.

אבל, ברמת העיקרון, אמשיך להצביע ל''שינוי'', בהיעדר אלטרנטיבה ליברלית ראויה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני חבר עבודה אצביע חדש [חדש]
איתי   שבת, 20/10/2007 שעה 23:05 אתר אישי
מבקש לבטא עמדה זו בסקר ולא לקחת רק חצי ממנה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני חבר עבודה אצביע חדש [חדש]
אורי קציר   שבת, 20/10/2007 שעה 23:39
בתגובה לאיתי
אתר אישי
איתי, הטבלה נועדה לבטא העדפות הקשורות להצבעות ולא לחברות במפלגה. ראה נא את הטקסט שכתבתי: ביקשתי במפורש לא להכניס התניות כלשהן הקשורות להצבעה. בכל מקרה, עמדתך רשומה בטוקבק שלך שממנו גם נלקח הציטוט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הצבעתי עבודה,. אם יהיו בחירות עכשיו, אצביע לחד''ש [חדש]
יוחאי   שבת, 20/10/2007 שעה 23:37 אתר אישי
הצבעתי עבודה בהתלהבות גדולה. עבדתי למענם בבחירות והתלהבתי מהרוח הסוציאל דמוקרטית שהשפיעה על כל המערכת הפוליטית בעקבות בחירת עמיר פרץ ליו''ר בנובמבר 2005.
הכל השתנה באופן קיצוני אחרי הבחירות. אין לי כח לפרט. לא רוצה לבכות. רק שלי יחימוביץ' צדיקה בסדום. סדום קטנה לעומת חטאי העובדה. את פעילותי הפוליטית אני עושה קצת בבלוג, והרבה בעבודה שחורה: http://blacklabor.org
אצביע לחד''ש בזכות דב חנין שעושה עבודה מעולה בכל התחומים. לצערי, ההשפעה קטנה מאוד מספסלי האופיזיציה. הלוואי ויכולתי להצביע שוב עבודה, אבל אני נחוש להעניש אותם.
אם יהיה שינוי משמעותי במרצ, אשקול להצביע עבודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
הראל לייבוביץ   יום א', 21/10/2007 שעה 6:16 אתר אישי
רק מפלגת העבודה. כי לה המצע הנכון ביותר בתחום המדיני, בטחוני וחברתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 8:08
בתגובה להראל לייבוביץ
אתר אישי
מה שווה המצע אם מה שעושים בפועל שרי המפלגה נוגד את המצע - גם המדיני וגם הכלכלי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הליכוד [חדש]
אבי   יום א', 21/10/2007 שעה 10:15 אתר אישי
הכי קרובים למפלגה קפיטליסטית, גם אם יש להם עוד המון עבודה לעשות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
שולמית   יום א', 21/10/2007 שעה 10:48 אתר אישי
מאמר של אורי קציר שאני רואה בו ראיית הנולד, במהות.

אשר לנטייתי הפוליטית . הצבעתי מערך כברירת מחדל ועשיתי זאת בצער וספק. פעם נהגתי להצביע מר''ץ, גם לא בהתלהבות יתרה.

כיום דעותיה נעות ימינה כשמדובר אופרטיבית. זאת בעקבות '' ההתפקחות '' שלי מאפשרות של הסכם עם פלסטינים. אני מאמינה בפתרון של השבת הגדה לירדן ושל עזה למצרים. נקווה שהדברים ינועו בכיוון זה. זאת בתקווה שכוחות איסלאמיים קיצוניים לא יתפסו את השלטוןם בשתי מדינות אלה. אני משוכנעת שאין פתרון מדיני של קבע, שלעולם לא יקבלו אותנו כאן. זאת מתוך ראייה הסטורית. כנראה, נחיה כאן על חרבנו, אם נחיה.
אני פסימית בהשקפה אך אופטימית באמונה באפשרות להתפתחות שאל צפינו.
ואי , נסחפתי.
כל טוב
שולמית
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום א', 21/10/2007 שעה 10:51
בתגובה לשולמית
אתר אישי
ואילו היית מצביעה עכשיו, שולמית, מה הייתה בחירתך?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני אצביע [חדש]
נינה   יום א', 21/10/2007 שעה 11:09 אתר אישי
כמו ב-‏2 סבבי הבחירות האחרונים למפלגת הירוקים (איכות הסביבה). כי הם היחידים שנראה שבאמת אכפת להם ממה שיהיה פה בעתיד. כי הם היחידים שעדיין לא הצליחו לאכזב אותי (בעיקר בגלל שהם עדיין לא עברו את אחוז החסימה). כי הם היחידים שאני לא חוטפת בחילה כשאני מחזיקה את פתק ההצבעה שלהם.
בברירה בין לשים פתק לבן לאות מחאה לבין לתרום את קולי למפלגה שברור לי שלא תעבור את אחוז החסימה, בחרתי באופציה השניה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מר''צ [חדש]
אביעד ק   יום א', 21/10/2007 שעה 11:57 אתר אישי
בכל מע' בחירות אני מתלבט בין העבודה ומר''צ ובכל פעם קורה משהו שמטה את הצבעתי למר''צ.

בפעם הקודמת זו הייתה רשימת המועמדים של מר''צ. הפעם זה היה ההפסד של אופיר פינס.

ולכן, כרגע, אצביע למר''צ.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 21/10/2007 שעה 12:54 אתר אישי
לפני כשנתיים ערכתי רשימה שנקראה ''מדריך לבוחר הישראלי'' ( ראה http://mann.blog.lab.co.il/story?id=85&base= ), אשר בה התייחסתי באופן כללי לבחירות בישראל ולרעיון הבחירות באשר הוא – רצוי ומצוי. אני מאמין שהדברים שכתבתי אז כוחם גם יפה הפעם, אם כי בשנתיים האחרונות אני הולך ומשקלל את אבחנותיי בנושא זה ביחס ישר לתרבות במקום נתון, קרי: מה שנאה עבור אירופה (ותלוי גם איפה באירופה), אינו נאה עבור ישראל ולהיפך.

ולגופו של עניין: הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי בבחירות בישראל הוא המועמד לראשות הממשלה מטעם כל תנועה, קיקיונית ככל שתהיה – וזאת ביחס ישר למעשיו עד כה בכנסת הנוכחית במידה וכבר כיהן כח''כ.

במצב העניינים הנוכחי אני ממשיך ובוחר במפלגת קדימה, ובמיוחד אם העומד בראשה הוא אהוד אולמרט, שכן האיש הנו נכס ישראלי רציני בפוליטיקה בינלאומית וניחן בתכונות טרומיות חשובות של פילפול והבנת המציאות האפורה מסביבו. לשון אחר: המדובר בשחקן לא-רע שהלך והשתפר בשנה וחצי האחרונות. הוא אינו גנראל ואינו גואל-ישראל, אינו צדיק ואינו קדוש, וגם אינו פילוסוף גדול. האיש ניחן בכוח עמידה בלחצים ועצם הרעיון שמוכן להיות ''לא פופולארי'' מוצא חן בעיניי עד למאוד. בחו''ל, אגב – ובמיוחד באירופה – הופעותיו ללא דופי והוא משדר פיקחות והבנת המציאות על כל צבעיה וצביעותה.

בקיצור: אני בוחר קדימה, ומקווה שאולמרט ימשיך ויעמוד בראשה.

בהערת ביניים אוסיף שאינני חושב שיש הרבה טעם לנהל מסעות-מגן-דוד נגד ראש ממשלה מכהן באירועים הקשורים בעברו. המועד היאה לבירורים מסוג זה הוא לאחר סיום כהונתו, וגם אז יש לחשוב על טובת המדינה והרזון-דטרה המנחה אותה.

ארגו: ישראל זקוקה לפרגמאטיקה ולא לאידיאולוגים ו/או מושיעים, וכמובן גם לא לסתם דמויות מקורבנות ו/או חביבי ה-PC.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
אפי פוקס   יום א', 21/10/2007 שעה 13:51
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
למרות חוסר הפופולאריות באמירה שכזו.
אני בהחלט שותף לדעתו של אלכסנדר מאן. קדימה, ולא בשל הנימוקים על אולמרט (שאני שותף לרובם, ומתנגד לחלקם), אלא כי רוב חברי הכנסת שיושבים מטעמה של קדימה היום על כיסא המחוקקים, ניראה לי כאנשים ראויים, כך גם סגל השרים, ושאר נושאי התפקידים.

הסוציאליזם של העבודה מת מזמן, והימין לא מצליח לצאת מהתפיסה המשיחית וההפחדה, מעבר לכך, הוא בהחלט נטול אופקים. רק מפלגה גדולה עם מצע רחב תוביל לחוקה לישראל, הפרדת הדת מהמדינה, הפרדות מהשטחים הכבושים ותהליך מדיני מפוקח. יעמוד בה מי שיעמוד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 21/10/2007 שעה 15:29
בתגובה לאפי פוקס
אתר אישי
קדימה היא ברירת המחדל של הפוליטיקה הישראלית, כיוון שאינה אידיאולוגית ואינה דתית. האמת היא שאינני חושב שקדימה תוביל לפריצות דרך משמעותיות בשום תחום, אך לבטח לא תרע את המצב הגיאו-פוליטי עוד יותר, אולי מפני שאין לה את המוסרניות וגלגולי העיניים של מפלגת העבודה, ולא את חזון העצמות היבשות של הליכוד.

גם אלוהים אינו משחק שם תפקיד מרכזי.

הדבר המעניין בקדימה, לשיטתי, היא אולי ההתמצעות וההכרה בדברים המובנים מאליהם שפירושו: חוסר הצורך באידיאולוגיות תומכות שיסבירו לעם היושב בציון מדוע הוא יושב שם. לא צור מחצבתנו ולא לחם להמונים, ובטח לא בלבולי ביצים על דו-קיום, דו-חיים, דו-רגלי וכ'.

בקיצור: הקטנה מבין כל הרעות האפשריות, והמציאותית ביותר בנוף התרבות הישראלי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 8:29
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
אלכסנדר, חבל שלא גרת בירושלים בזמן שאולמרט היה ראש העיר וחבל שלא גרת בצפון הארץ בזמן מלחמת לבנון. יש הבדל גדול בין הדברים היפים שאומרים בנאומים בחו''ל ובין המציאות בשטח. הצהרות יפות על שלום עם הפלסטינים על שינוי שיטת המשטר בישראל או לחלופין על מהפכה בחינוך לגיל הרך נשארו בגדר מלים יפות ומרשימות. אולמרט מעולה בדיבורים, הרבה פחות במעשים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הכל דיבורים [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ב', 22/10/2007 שעה 9:46
בתגובה לאיתי
אתר אישי
עקרונית, אני נוטה להסכים עימך. קיים אצל אולמרט פער רציני בין הרצוי למצוי וכן גם בין דיבורים למעשים, אולם זהו מצב העניינים הכללי בשדה הפוליטיקה הלאומי והבינלאומי, שכן קבלת החלטות וביצוען הן שתי אופרות שונות. הפוליטיקה היתה ונשארה 'אמנות האפשרי', ומטבע הדברים יש בה מסחר סוסים ופשרות שנראות לעיתים עלובות. על ספינים למיניהם טרם דיברתי.

זאת ועוד: אני גם אסכים לקביעה שאולמרט אינו אלא בחזקת בבואה של מפלגת קדימה – שאינה דומה או שונה ממנו, אך זהו הדבר הסביר היחידי שיש כרגע בשטח: אנשים נעדרי כל חזון ולצון, אשר מבינים היטב את חוקי הפוסטמודרניזם ואת חוסר היכולת להוות יוצא דופן בעולם שהופך גלובאלי, לטוב ולרע.

לא נותר אלא לחפש את האלטרנטיבה שיכולה לשלוט בגובה להבות הסכסוך, ונראה שאולמרט עושה זאת לא רע, ואולי אפילו טוב – לפחות בחו''ל, וזה הדבר היחידי שקובע בעצם.

כל השאר אינו אלא דיבורים על הכל-דיבורים להבנתי, שכן מהפיכות גדולות אינן מחכות מעבר לדלת בשלב זה, ועל כן אין הרבה טעם לגלות אכזבה עמוקה או סתם עלבון כללי. עצם השחרור מפוליטיקה של אידיאליזם טרוט עיניים ואמירות בומבסטיות מימין ומשמאל הוא כבר הישג נאה מבחינתי.

אתה רשאי לפרש דברים אלה כסוג של ציניות, אולם היא עדיפה בעיניי מאמונה עיוורת ביכולתו של הפוליטיקאי הדמוקרטי לשנות מהלכי היסטוריה באיווחה אחת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הכל דיבורים [חדש]
איתי   יום ג', 23/10/2007 שעה 11:05
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
אלכסנדר, אני מקווה שקראת את דברי הפתיחה לפחות של
דוח הביניים של וועדת וינוגרד. דבריך על ''האלטרנטיבה שיכולה לשלוט בגובה להבות הסכסוך'' אינם תואמים את הדוח הזה, של וועדה שמינה אולמרט עצמו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הכל דיבורים [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ג', 23/10/2007 שעה 12:40
בתגובה לאיתי
אתר אישי
כאמור, נעשו טעויות שונות במהלך המלחמה, אך יתכן כי תהיה למידה מסויימת מהן שפירושו צמצום נזקים אפשרי בעתיד. ייתכן גם שלא, אך ברור לי שאיש מבין המבקרים לא היה מבצע זאת טוב יותר, שכן הכישלון היה טמון בעצם השיטה: מחסני חירום ריקים, עורף חשוף, היעדר מקלטים ציבוריים, מערך אספקה שהתמוטט בצפון ועוד.

וועדת וינוגראד היא ועדת וינוגראד, עם כל הכבוד – אך הדברים המשמעותיים עבור ישראל נקבעים בחו''ל הקרוב והרחוק, וכאן מתגלה אולמרט כשחקן מוכשר, אשר מבין שסכסוך זה אינו ממש פתיר או כפי שציינתי: כל מה שניתן לעשות זה בשלב זה הוא לנסות ולשלוט בגובה הלהבות.

המזה''ת התיכון הוא איזור נפיץ, ולאו דווקא אולמרט אשם בכך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בלוגרים אנא הצביעו גם בפתק לבן [חדש]
איתי   יום א', 21/10/2007 שעה 13:51 אתר אישי
אחת התופעות הבולטות בבלוגוספירה מאז הבחירות היא התרחקות מפוליטיקה במיוחד אצל כותבים שהיו מאוד פוליטיים
(ובכללם כאלו שהופיעו בסקר הקודם: חנן כהן, שוקי גלילי, אסי סיקורל ועוד).

לכן סביר שפרויקט חשוב זה יזכה כאן לפחות היענות מזה של ימי ההולדת. אם ברצונכם לאותת משהו ליושבים בכנסת, הצביעו כאן ''פתק לבן'' אם נואשתם מכל האפשרויות הקיימות
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בלוגרים אנא הצביעו גם בפתק לבן [חדש]
אורי קציר   יום א', 21/10/2007 שעה 14:18
בתגובה לאיתי
אתר אישי
פתק לבן הוא כמובן אופציה לגיטימית לגמרי. דא עקא שמעבר להיבט המחאתי אין בה, לטעמי, יותר מדי תועלת. שהרי פתק לבן אינו נמנה כקול כשר וכמוהו כקול פסול.

אני לא בטוח שזו התרחקות מפוליטיקה כמו סוג של נפילה בין הכיסאות. מצד אחד העבודה נתפסת כאופציה ריאלית; מצד שני היא טורחת לאכזב את בוחריה בכל פעם מחדש. יש בכך גם תמימות פוליטית מסוימת: עד כמה אתה באמת מסוגל להאמין שמנהיג - יהיה סדר היום שלו רלוונטי ואטרקטיבי ככל שיהיה - מסוגל באמת לכפות על המערכת הפוליטית שינויים מרחיקי לכת בטווח זמן קצר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

חד''ש [חדש]
הגר שקד   יום א', 21/10/2007 שעה 13:53 אתר אישי
נכון לעכשיו חד''ש נראית לי המפלגה שחשוב לחזק.
ואגב, נדמה שמסתמן כיוון הצבעה שונה של חברי ''עבודה שחורה'', שכולם הצביעו בבחירות האחרונות לעבודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אגודת ישראל [חדש]
אורי   יום א', 21/10/2007 שעה 14:11 אתר אישי
משך שנים הצבעתי למפלגת העבודה. מעט מאד מפלגות בקשת הפוליטית מקיימות את הבטחותיהן לבוחר בכל הקשור לסדר היום החברתי. אף שאני יהודי חילוני, אני בוחר להצביע למפלגה שסדר העדיפויות שלה חף מכל שיקול מדיני.
המאמר מקיף ממצה ומעניין, אבל חסר בו פרט אחד שלדעתי הוא חשוב. לא מצאתי את הסוקרים במגרש החרדי שלאחרונה תפס מקום של חשיבות מרובה בבלוגוספירה הישראלית והארץ-ישראלית, וחבל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

העבודה [חדש]
יובלוג   יום א', 21/10/2007 שעה 14:56 אתר אישי
לא בהתלהבות גדולה ולא מאהבת ברק, אבל בגלל היעדר אופציה רצינית אחרת משמאל לקדימה. בעבר הצבעתי למרצ, אבל כשיוסי שריד ואילן גילאון לא שם - אין סיבה אמיתית. עוד יכול להשתנות עד הבחירות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אין לי אף אחד [חדש]
יואב איתמר   יום א', 21/10/2007 שעה 15:20 אתר אישי
אחת הסיבות שהצטנן הלהט שלי לכתוב הוא שאין יותר במי לבחור, אין למי להצביע, אין אמת יותר. לכו תעשו כסף, לכו תשקיעו את הזמן בהישרדות, בהנאה, בחיים.
אם לחזור שניה ל''הימורו של פסקאל'' - זה ההימור הכי בטוח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אין לי אף אחד [חדש]
אורי קציר   יום א', 21/10/2007 שעה 15:22
בתגובה ליואב איתמר
אתר אישי
וזה אומר מה? פתק לבן?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אין לי אף אחד [חדש]
איתי   יום ה', 25/10/2007 שעה 7:35
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
נראה לי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אין לי אף אחד [חדש]
יואב איתמר   יום ה', 25/10/2007 שעה 13:46
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
עם כל הצער שבדבר - כן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא ממש תובנה אדירה [חדש]
אלעד הן   יום א', 28/10/2007 שעה 17:15
בתגובה ליואב איתמר
אתר אישי
את זה יכולת לכתוב גם לפני מערכת הבחירות האחרונה. למעשה מדובר במטבע הכי שחוק בספר האמירות הא-פוליטיות.
ראה את התגובה שלי למטה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קשה [חדש]
נתי יפת   יום א', 21/10/2007 שעה 15:40 אתר אישי
בבחירות האחרונות הצבעתי עבודה בגלל האג'נדה החברתית של פרץ. כרגע, אני לא רואה את עצמי מצביע לברק, נתניהו ואולמרט, שכולם בעיני גרועים, אופורטוניסטים ומשת''פים של ההון בדיוק באותה מידה, למרות שהייתי רוצה להכניס את שלי יחימוביץ' לכנסת.

גם עם חד''ש מאוד קשה לי, לא אוהב את הסגנון של ברכה, למרות ההערכה הגדולה לחנין (שאותו ניסיתי להכניס לכנסת בהצבעתי ב-‏2003, ללא הצלחה). כרגע, אם אני צריך לבחור - ההחלטה שלי תמיד מתנקזת לרגע האחרון בקלפי, וגם עכשיו אינני יודע מה ייכתב בעוד שורה... (ערוך אותי אוֹרי) - זה מן הסתם יהיה פתק לבן. גם זה סוג של אמירה.

סביר מאוד להניח שעד הפעם הבאה בקלפי העניין הזה ישתנה, אם כי מאז הצבעתי הראשונה ב-‏1996 לא קרה שהייתי מרוצה מהנציגים שלי במשכן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
עמית גל   יום א', 21/10/2007 שעה 19:00 אתר אישי
את הבחירות האחרונות ניצלתי כדי לטפס על הר בטורקיה ולחזות משם בליקוי חמה מלא. מזמן איבדתי אמון בפוליטיקה הישראלית. סביר להניח, תחת ההנחות שאורי ציין - כלומר שלא יהיו שינויים מרחיקי לכת בפוליטיקה הישראלית - שאעדר גם בבחירות הקרובות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כמה תובנות ראשונות [חדש]
אורי קציר   יום א', 21/10/2007 שעה 19:40 אתר אישי
מספר המצביעים עד כה לא היה רב במיוחד, בוודאי בהשוואה למזוהים בחירות 2006. יחד עם זאת, אפשר כבר לראות כמה מגמות:

1. היעדרות המצביעים. אפשר להניח שבחלק מהמקרים מדובר באכזבה רבתי מהמערכת הפוליטית או, לכל הפחות, אכזבה ממפלגה ספציפית (העבודה?) שטרם תורגמה לחציית המחסום הפסיכולוגי של העתקת נאמנות למפלגה אחרת. העבודה, שלה היה מספר המצביעים הרב ביותר מבי הבלוגרים בתקופת הבחירות, מאבדת הרבה גובה.

2. דילוג על מרצ. בכמה וכמה מקרים הודיעו מצביעי העבודה כי הם מעדיפים להצביע עבור חד''ש בבחירות הקרובות. המעבר במקרה זה אינו בהכרח בשל העובדה שמצביעי העבודה מתכחשים לאידיאה ציונית כלשהי, אלא בשל סימפטיה אישי, בעיקר ל''כ דב חנין, שנתפס כמי שפועל באמת ובתמים ליישום עקרונותיו.

3. השמאל עדיין נהנה מרוב. נכון, הרוב הזה מפוצל מאוד, אבל הוא עדיין רוב. אם נשווה למפלגות העונות בתדעה שלנו על הגדרת ה''שמאל'', כלומר מהעבודה ושמאלה, נראה שבן שני הנתונים יש יחס הפוך. דהיינו, הרוב לשמאל בקרב המצביעים אינו יכול להעיד בשום אופן על רוב כזה בקרב כלל הבוחרים במדינה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כמה תובנות נוספות מחו''ל [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 21/10/2007 שעה 21:50
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
1. מפלגת העבודה היא מפלגת המתאכזבים. במידה רבה ניתן לומר שגמרה עם רבים מבני הקאדר הצעיר של מצביעים ממוצא יהודי במדינת ישראל, כמו גם עם מגזרים אחרים – להוציא אולי את מגזרי המיעוטים. זאת ועוד: העובדה שהמליכה בראשה גנראל מיל. עטור זיגזוגים מדיניים מן העבר אינה מבשרת טובות.

2. נראה כי המעבר מהעבודה לחד''ש נובע על רקע אכזבה עמוקה זו, שפירושו רדיקליזציה רעיונית בקרב אלה המתחבטים בסוגיות הזהות השונות המתקיימות במדינת ישראל, לפחות בקרב אלה שחיפשו את המע''מ הערכי של מפלגה שתמיד ביקשה להיות מוסרנית ולעסוק בתיקון עולם. במידה רבה הדבר מזכיר מעין מעבר מכיפה סרוגה לכיפה שחורה, שכן חד''ש מייצגת לכאורה ערכים בלתי מתפשרים שאינם נותנים למציאות לבלבל אותה. שפירושו: עדיפים בלויי הסחבות הישנים והטובים של חד''ש המחממים בחורף – על פני בגדי המלכים החדשים והטרנדיים של מפלגה המתבוננת יום-יום במראה האלקטוראלית.

3. השמאל, להגדרתך זו, אכן נהנה מרוב בקרב פובליציסטים למיניהם (גם ברחבי העולם הגדול, אם כי בשיעורים שונים מאשר במדינות אירופאיות), שכן המושכים בעט מייחסים חשיבות רבה לתחושות קוגנטיביות ופחות לתחושות בטן ראשוניות.

--------------

מדוע מדלגים על מר''צ?

אולי מפני שאינה בשר ואינה דגים, כדברי המשורר פיכטה. עבור אנשים בעלי תיאבון שמאלני מציעה מפלגה זו מרק דלוח למדיי, ועבור אנשי מרכז ליברליים היא נראית כבעלת נראטיב חד-צדדי. אם אינני טועה הרי שברגע האמת לא הצביעו חבריה עבור הנהגת נישואין אזרחיים בישראל, וברגעים אחרים זיגזגו כרוב המפלגות האחרות (ראה מלחמת לבנון השנייה).

בעבר הצבעתי למר''צ, שכן חשתי שמפלגה זו מייצגת ערכים שבהם אני נוטה לתמוך – ולמעשה תומך בהם עד עצם היום הזה – אך התקבעותה על נראטיב חד-צדדי בסכסוך המזרח התיכון הפריעה לי מאוד בשנים האחרונות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כמה תובנות ראשונות [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 8:07
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הדילוג על מרצ נעשה אצלי לפחות בצער רב, משום שאני רואה בעצמי ציוני, ולכן קשה לי מאוד הבחירה בחד''ש. כפי שיש לי ביקורת רבה על ברק יש לי גם ביקורת רבה על מחמד ברכה, ועל התנהלות לא דמוקרטית של מפלגתו.

הסיבה העיקרית לדילוג על מרצ הפעם (בעבר הצבעתי עבורה) היא העובדה שבתחום המדיני אין לה כבר מה לחדש ובתחום הכלכלי-חברתי היא ימנית לטעמי (עיינו במשנתו של יוסי ביילין באתרו האישי). אילו מרצ היתה בהנהגת רן כהן הייתי מצביע מרצ בשמחה. המנהיגות של ביילין-גלאון הופכת אותה למפלגת בלה-בלה של קוריוזים ובגצים, לא רלוונטית ומנותקת מרוב העם.

בשורה התחתונה הייתי רוצה להצביע עבור מפלגה ציונית סוציאל דמוקרטית. לא העבודה, לא מרצ ולא חד''ש הן מפלגות כאלה, ואין סימנים להקמתה של מפלגה חדשה. מפלגת העבודה עשתה צעד קדימה עם כניסתם של פרץ יחימוביץ' וברוורמן ושלושה צעדים ענקיים אחורה עם חזרתו של הברק (תהליך שפרץ עצמו אחראי לו חלקית לדעתי).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רק עבודה [חדש]
דורון גרינשטיין   יום א', 21/10/2007 שעה 20:00 אתר אישי
אין ספק כי התוצאות של מערכת הבחירות הקרובה תהיינה נייר לאקמוס למחדלי המלחמה האחרונה, לשחיתות ולעוני הגואה. לי נראה כי ארון הקבורה הפוליטי של קדימה ערוך ומוכן ליום הבוחר. נשגב מבינתי איך עדיין נמצא מי שיטען כי לרוה''מ מידות תרומיות*, אולם זה לא ממש רלוונטי לאור התפוררותה הטוטאלית של קדימה בסקרים.

ולעניין חבריי מן השמאל. אני אולי אומר כאן את המובן מאליו אבל חשוב לחזור ולומר זאת השכם וערב: הואיל וכולנו מבינים כי המשחק הפוליטי בישראל הוא בגדר ברירת מחדל,הרי שעלינו לפעול למען ביסוס האתוס הסוציאליסטי של המפלגה ולא להפקירה לגחמות האולטרה-קפיטליסטיות של העומד בראשה. כל מי שטוען כי ''יחימוביץ' היא צדקת יחידה'' ובאותה נשימה מצהיר שיצביע לחד''ש, משרת באופן חד משמעי את התחזקותם של ביבי וברק מחד, ומחליש בהכרח את הקול הסוציאליסטי האמיתי במפלגה מאידך. אדרבא, פרגמנטציה של העבודה, לא רק שלא תוביל למימוש אג'נדה סוציאליסטית שלמה נוסח חד''ש (שהיא,אד-הוק,בגדר מצע בוסר עבור רוב השמאל),אלא גם תפלס לברק את הדרך לממשלה בראשות ביבי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רק עבודה [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 8:27
בתגובה לדורון גרינשטיין
אתר אישי
כאשר נבחר עמיר פרץ ולקח את העבודה לכיוון יותר סוציאליסטי ויותר שמאלי מדינית, שלא לדבר על ''אפקט השפם'' ומוצאו המזרחי - הדבר גרם לבריחה המונית של מצביעים לעבר קדימה והגמלאים. על הבריחה הזו דיברו רבות בתקשורת וכך יצא שהמצביעים החדשים הרבים שפרץ הביא (מדברים על 11 מנדטים מתוך 19!!) בקושי איזנו את הבורחים ומפלגת העבודה נותרה חלשה. בריחה זו לא נעשתה בחשאי אלא באמירה חזקה: גנבו לנו את המפלגה, אנחנו לא נצביע לפרץ. עכשיו לי גנבו את המפלגה (החלפת יור באמצע קדנציה ע''י מי שאפילו לא היה ברשימה לכנסת, שלא לדבר על טוהר הבחירות) ואני לא מתכוון להצביע ברק.

מה שפחות נוהגים לדבר עליו בתקשורת הוא שבריחה זו לא לוותה בפרישה מחברות במפלגה, וכך מצביעי קדימה מושכים בחוטים במפלגת העבודה ובפרט במרכז המפלגה, דבר שהפך את חיי עמיר פרץ לגיהינום.לכן אני מתכוון להישאר חבר מפלגה ואעשה ככל יכולתי להדיח את ברק פואד ויתר נדבקי הכיסאות.

אנשי ברק הבינו שחזרתו לשלטון כרוכה במספר מנדטים נמוך שתקבל העבודה בבחירות, לכן פיצלו בין בחירה לכנסת ובין חברות למפלגה. מה שאני מצהיר כעת הוא תמונת ראי של הבריחה לקדימה. אם זה היה לגיטימי עבורם זה לגיטימי גם עבורי, והלוואי שאוכל להצליח בהדחת ברק כפי שהצליחו הם בהדחת פרץ.

יכולתי לעשות זאת באופן חשאי כדי לא להצטייר כ''פייגליניסט'' אך איני מאמין בחוסר כנות. הבדל נוסף ביני ובין פייגלין הוא שאני לא רץ לשום תפקיד במפלגה ולא מריץ אף אחד.

והכי חשוב -
חשוב לי שידעו בכירי העבודה שהליכתם לכיוון קדימה (חד צדדיות מדינית, ימין כלכלי) כרוכה באיבוד מצביעים.

אני חושב שבחירתם של אנשי יסו''ד (ר' למטה חתימות אלעד הן ונדב פרץ) ושל אנשי המשמרת הצעירה היא בחירה של פראיירים. זו בחירה המוכיחה לברק שההליכה ימינה כדאית: ה''שמאלנים'' במפלגת העבודה לא ינטשו, ויגיעו עוד הרבה מצביעים מהימין בזכות התנגדותו לתהליך השלום.
על מפלגת העבודה להבין שאם אין לה אידיאולוגיה אז האנשים האידיאולוגים לא ירוצו בשבילה בכבישים לתלות שלטים וגם לא ינהלו עבורה מסע בחירות בהתנדבות ברשת, כפי שהיה בבחירות 2006.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רק עבודה [חדש]
אורי קציר   יום ב', 22/10/2007 שעה 10:37
בתגובה לאיתי
אתר אישי
איתי, הבחירה שלך ללכת על פתק אחד וחברות במפלגה אחרת היא סוג של מניפולציה. היא אינה שונה בהרבה ממה שעשו אותם אלפי תומכים של משה פייגלין שהתפקדו לליכוד, הקפיצו אותו לדירוג גבוה במרכז המפלגה ואחר כך, כשהוברר שלא יהיה לו סיכוי להיכלל במקום גבוה ברשימה, הצביעו עבור מפלגות אחרות לחלוטין לכנסת. אז נכון, אתה לא פייגלין, אבל אתה נוהג כאחד מתומכיו. מה ההבדל?

עמיר פרץ עשה כמה טעויות גורליות. האחת הייתה שהשיח המהפכני שלו הבריח מהמפלגה הזו אנשים קצת יותר מתונים ומיושבים בדעתם, כאלה שלא בנויים למהפכות חדות ומהירות אלא לשינויים איטיים והדרגתיים. השנייה הייתה שוויתר על אחריות למנגנוני הרווחה תמורת משרד הביטחון היוקרתי. היו עוד כמה, אבל אלה החשובות ביותר.

לטוב ולרע, מפלגת העבודה היא מפלגה ציונית. הצבעה עבור מפלגה אנטי-ציונית משמעותה פשוטה: חיזוק המחנה האנטי-ציוני, אותו מחנה שתומך במדינה המעוקרת מסמליה הלאומיים, מייחודיותה כבית לאומי לעם היהודי (2 בנובמבר, יום השנה התשעים להצהרת בלפור, הולך ומתקרב, וכדאי שנזכור את משקלה העצום בהכרה הבינלאומית בצורך לקהים מדינה ליהודים כאן) ולמעשה עשה כל שביכולתו כדי למנוע את הקמתה מלכתחילה. דב חנין הוא חבר כנסת מצוין, ועל כך אין חולק, אבל אם כל שמעניין אותך הוא להבטיח את בחירתו של דב חנין לכנסת הבאה, מדוע אתה מוכן לשלם על כך בהחלשת הטיעון הציוני? האם אין זה חלק ממכלול השיקולים? וחבריו של חנין לסיעה? האם הם ח''כים טובים כל כך (הם לא, דרך אגב).

אם היה דב חנין מייצג את מחוז בחירתך בשיטת בחירות אזורית שבה הנציג בכנסת חייב קודם כל דין וחשבון לבוחריו, ניחא. אבל לא זה המצב. הקריאה לחברי העבודה לדלג על אופציית מרצ משמאל לעבודה תביא להיחלשות העבודה, לצניחת סיכוייה לשוב לשלטון ולמיזעורה הנוסף של מרצ (שעלולה אף שלא לעבור את אחוז החסימה). מה ירוויח השמאל מזה - רק לך פתרונים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
אלעד הן   יום א', 21/10/2007 שעה 20:30 אתר אישי
אני אצביע עבודה כי היא המפלגה שבתוכה יש סיכוי להאבק על דמות הסוציאל דמוקרטיה הישראלית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
נדב פרץ   יום א', 21/10/2007 שעה 23:13
בתגובה לאלעד הן
אתר אישי
כנ''ל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 8:10
בתגובה לאלעד הן
אתר אישי
ר' תשובתי לדורון גרינשטיין
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

למפלגת אופוזיציה מהשמאל [חדש]
שושי שמר   יום א', 21/10/2007 שעה 20:31 אתר אישי
בבחירות האחרונות הצבעתי לעבודה. לא עוד - בהרכב הכוחות הנוכחי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

למפלגת אופוזיציה מהשמאל [חדש]
אורי קציר   יום א', 21/10/2007 שעה 20:35
בתגובה לשושי שמר
אתר אישי
אז למי תצביעי, שושי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

למפלגת אופוזיציה מהשמאל [חדש]
שושי שמר   יום ב', 22/10/2007 שעה 11:32
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בכוונה לא ציינתי, כי אני רוצה שיתאמצו יותר.
תלוי גם בהרכבי הרשימות. מבחינתי אפשר להצביע על קודים של רשימות (כגון m5t.&13%) ולוותר על שמות מפלגות ועל מצעים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה, כנראה [חדש]
דני בלוך   יום ב', 22/10/2007 שעה 9:05 אתר אישי
אני נוטה כברירת מחדל להצביע עבודה בגלל כמה מחברי הכנסת שלה - אופיר פינס, שלי יחימוביץ', קולט אביטל וכמה מן השרים. אבל אני שומר את החלטתי הסופית עד סמוך לבחירות כדי לראות מהו הרכב הרשימה ואיך התנהגה העבודה עד אז בממשלה ומוצה לה. הבעייה היא שבינתיים אין לי אלטרנטיבה משמעותית הממזגת את עמדותי המדיניות עם גישתי הסוציאל-דימוקרטית. אם מר''צ תשתנה, אולי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האם רק אני חשוב שהשאלה אינה השאלה הנכונה? [חדש]
ד''ר אוֹרי אמיתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 9:43 אתר אישי
כמעט לא משנה למי מצביעים. פרט למספר מצומצם מאד של חברי כנסת, כולם חוזרים על אותן קלישאות שחוקות, ובשטח אינם עושׂים דבר.
גם בסקר כאן אחד הנימוקים הנפוצים ביותר הוא הרצון ''להכניס'' לכנסת מועמד זה או אחר. כמעט אף אחד אינו מזדהה עם מפלגה. בצדק. השיטה רקובה לגמרי.

ולמען הסדר הטוב - בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגת ''עתיד אחד'', ואם תתמודד שוב, יש סיכוי לא רע שאצביע עבורה בשנית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האם רק אני חשוב שהשאלה אינה השאלה הנכונה? [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 10:03
בתגובה לד''ר אוֹרי אמיתי
אתר אישי
זו לא השאלה החשובה ביותר אך זו שאלה חשובה מאוד, והיה מעניין במיוחד אם אורי היה מצליח לדגום בדיוק את אותם אנשים שענו לו בפעם הקודמת.

אפשר לקטר עד מחר שהשיטה רקובה, אך במצב הקיים זה רק עלול להביא להחלפת השיטה הרקובה בשיטה עוד יותר רקובה (ע''ע משטר נשיאותי - ליברמן). גם אנשים שרוצים בחירות אזוריות לא מבינים שהבחירות המוניציפליות מקבילות למצב זה (בחירה אישית עם מס' מועמדים מצומצם, לא בהכרח מחויב למפלגה) ועדיין לא גורמות לכך שאנשים ישרים ומקיימי הבטחות ייבחרו לראשות העיר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האם רק אני חשוב שהשאלה אינה השאלה הנכונה? [חדש]
אורי קציר   יום ב', 22/10/2007 שעה 11:43
בתגובה לאיתי
אתר אישי
אז זהו, שבפעם הקודמת זה היה יותר איסוף של קישורים לבלוגים שמפעיליהם הזדהו בגלוי כתומכים במפלגה זו או אחרת. כתוצאה מההצטברות, באו רבים והזדהו לראשונה או היפנו לקישורים שאליהם לא הגעתי קודם לכן.

שיטת הבחירות בישראל זקוקה לשינוי של ממש. שיטת הרשימות אינה יעילה עוד ולצד ח''כים איכותיים ופעלתנים נדחקים לא מעט עסקנים חסרי מוטיבציה ו/או כישורים פרלמנטריים. המחוייבות שלהם לבוחרים היא בעלת ממוצע נמוך, מה שמביא, בין השאר, להימנעותם מהתבטאות של רבים מהבלוגרים שדווקא הסכימו להזדהות ביום הבחירות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האם רק אני חשוב שהשאלה אינה השאלה הנכונה? [חדש]
איתי   יום ב', 22/10/2007 שעה 13:38
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הפתרון לבעיה שאתה מעלה הוא לדעתי לא ביטול הרשימות/מפלגות אלא ויתור על מעמדם של מתווכים כגון מרכזי מפלגה ויתר ''שרי העשרות'' ו''שרי המאות''. ממליכי מלכים אלה משחיתים את הפוליטיקה ומרחיקים ממנה אנשים טובים.

לטענתי לא את השיטה יש לשנות אלא את התנהלות הציבור, ובכלל זה התקשורת שהיא בעת ובעונה אחת ''נציג הציבור'' וצינור מתווך בין הציבור למנהיגיו. המפתח פה הוא לא מינהלי אלא חינוכי-הסברתי.

כל עוד רוב הציבור יודע על עמיר פרץ בעיקר את מה שאמרה דמותו בארץ נהדרת, מוכן לבלוע סיסמאות כמו ''נקבע גבולות קבע באופן חד צדדי'' (קדימה לפני הבחירות) ונכנע לסדר היום שמכתיבה לו התקשורת (שיש בה יותר מדי דריסת רגל להון) לא ניוושע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא הייתי משנה, חד''ש [חדש]
הצועד בנעליו   יום ב', 22/10/2007 שעה 10:09 אתר אישי
מפלגת העבודה הוכיחה את עצמה מעבר לציפיותי הגרועות ביותר (שלא לדבר על האחרים) ודב חנין, לעומת זאת, הוא היחיד שהתנגד בכנסת להצעות חוק כמו זאת: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/915670.html
ולעומתו מפלגת העבודה נעלמה כששורה של הצעות חוק הפוגעות בזכויות האזרח עברה, וגם תרמה משלה לאווירה. מתחת לעין מתהווה לנו מדינה פשיסטית בראשות הדיכטרים לסוגיהם במפלגת הבובות של קדימה וב''ישראל ביתינו'' שמהנדסים לנו כאן משהו פוטיניסטי, ומפלגת העבודה נתנה לכל זה יד ועכשיו היא הולכת כצאן לטבח אחרי אהוד ברק. אם שלי יחימוביץ היתה מצטרפת לחד''ש הייתי שמח. אם תקום מפלגת מושמטים אצביע בעדה, אבל בינתיים חד''ש היתה ונשארה, כמו שכתבתי, המסמר הקטן היחיד שמנקב מעט את ערימת הרוב המגוייס אוטומטית להצעות ההולכות והופכות את המדינה למקום שפחות ופחות אפשרי לחיות בו לאזרח הקטן בעיקר אם הוא לא יוצא צבא וחבר במועדונים הציוניים ה'נכונים' http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54112...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

החזון והמועד [חדש]
שפי   יום ב', 22/10/2007 שעה 10:59 אתר אישי
פעם, ביום בחירות באחת משנות ה-‏80, לפני שהלכתי להצביע נקלעתי לביתה של שכנה, זקנה ירושלמית. על הקיר היתה תלויה תמונה של עובדיה יוסף, אז הרשיתי לעצמי לשאול אותה אם היא מצביעה עבור ש''ס. תשובתה היתה שהיא לא הולכת להצביע כי היא בעד אלוהים, וככל הידוע לה הפעם אין לו פתק. אולי זה נשמע שאני צוחק עליה, אבל האמת היא שההפך.

כשאני לא מוצא מאמר שמביע את דעתי אז אני כותב אחד כזה, ולהבא אולי זה מה שאעשה לגבי מפלגה. מי לאדוניי אליי.

כמה ימים לפני הבחירות האחרונות כתבתי את זה:
אורי, בטבלת ימי ההולדת אני רואה שדווקא כן הכנסת את עצמך. אז מה קרה הפעם? אפלטוני? או שמינית את עצמך לאחד משופטי העליון, זה שמכהן כיו''ר ועדת הבחירות. :-)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
יהונתן קלינגר   יום ב', 22/10/2007 שעה 13:33 אתר אישי
אין מה לעשות,
למרות כל האכזבות. למרות הכל, למרות שאין במפלגה מועמד אחד שראוי באמת לכבוד למעט שלי יחימוביץ', אני אריץ אותה בפריימריס.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
אביגיל בכלר   יום ב', 22/10/2007 שעה 13:48
בדיוק כל מה שאלכסנדר מאן אמר, ובנוסף לדבריו גם העדר מועמדים ראויים מאולמרט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קדימה [חדש]
הגר שקד   יום ג', 23/10/2007 שעה 1:51
בתגובה לאביגיל בכלר
אתר אישי
אין מועמד ראוי? אפילו בעל המכולת השכונתית שלנו יהיה ראש ממשלה ראוי מאולמרט. (וסליחה מראש מבעלי המכולות).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עוד קצת [חדש]
אורי קציר   יום ב', 22/10/2007 שעה 17:09 אתר אישי
אם מישהו מכם מכיר בלוגרים מזוהים שלא תרמו עדיין את הזדהותם הוא מוזמן ליידע אותם בקיומו של הפוסט הזה. כדי ליצור תמונת מצב אמינה אנו זקוקים למספר רב ככל האפשר של מזדהים.

קדימה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מרצ [חדש]
נמרוד אבישר   יום ג', 23/10/2007 שעה 0:25 אתר אישי
בהיעדרה של מפלגת העבודה מחד ושל אלטרנטיבה ליברלית ראויה, נראה לי ראוי לחזק את מרצ.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
יהל זמיר   יום ג', 23/10/2007 שעה 15:20 אתר אישי
מתוך הסיכוי לפתח אלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית, ובשביל לחזק את שלי יחימוביץ'.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

למרצ וכועס על ההשמצות עליה [חדש]
שמאלני   יום ג', 23/10/2007 שעה 23:13
אני מצביע למרצ וכועס על ההשמצות עליה. אמנם לבחירות להנהגת מרצ אני אצביע לזהבה גלאון משום שהיא פעילת שמאל פעלתנית מאוד שהימין בסה''כ מפחד ממנה. אך ביילין לדעתי ראוי מרוב חברי הכנסת כולל שלי יחמיבוץ ושאר חברי העבודה.
עוד בשנת 2000 הזהיר ממשלת אחדות למרות שבתור מקורב לפרס יכל לקבל תיק טוב. כל תפקיד שר שקיבל דאג דבר ראשון לראות כיצד לשפר את השירות כלפי האזרח הקטן ואיזה תפקדים ואיזה כספי ציבור מבוזבזים יש. זכורה במיוחד כניסתו למשרד הכלכלה, והכרזתו כי זהו משרד מיותר שיש לסגור.
ולכל המתגעגעים לחד''ש ולסוציליזם הישן על הכישלון של הקומניזם אין טעם להרחיב. רק שילוב נכון של קפטליזם וסוציאליזם שמותאם למדינה ולאזרחיה כמו בקנדה ומערב אירופה יכול להצליח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

למרצ וכועס על ההשמצות עליה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 23/10/2007 שעה 23:35
בתגובה לשמאלני
אתר אישי
שמלאני חביב, זוהי הצבעה לבלוגרים בלבד. האם יש לך בלוג משלך?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

פתק לבן. [חדש]
מקס הזועם.   יום ד', 24/10/2007 שעה 2:38
הפוליטיקאים הבינו שהם יכולים להיות גרועים במידה בלתי נסבלת כי אנחנו אחראים מספיק כדי להעדיף אותם על האופציה הקצת יותר גרועה, ''הרע במיעוטו''. הטריק הזה חייב להפסיק לעבוד להם. אני מסרב לשתף אתם פעולה בזה, ולכן אשים פתק לבן.
אני מקווה שאם שיעור ההצבעה ירד בצורה דרמטית מספיק, המערכת הפוליטית תסבול מאבדן לגיטימציה מסויים שאולי יוביל להופעת אלטרנטיבות, אבל אני לא אגיד שאני בונה על האפשרות הזאת.

נכון לעכשיו, חד''ש היא המפלגה היחידה בשמאל שראוי להצביע בשבילה, אבל מה לעשות שלמרות שאני תומך ברבות מעמדותיה המעשיות ודי מסמפט את דב חנין, אני לא שותף להשקפת עולמה הקומוניסטית. אולי אלבש חליפת חלל וכפפות אזבסט ואצביע בשבילה בכל זאת, אבל זה לא סביר.

מרצ הפסיקה להתקיים מבחינתי מאז שביילין מונה ליו''ר, והסיבה היחידה שהגופה הזאת ממשיכה לתפוס מקום מיותר בכנסת היא שהמגזר שלה ממשיך להצביע עבורה באותה האוטומציה של בסטיונר ממחנה יהודה שמצביע ליכוד. זהבה גלאון היא נקודת האור כרגע, אבל זה לא מה שיגרום לי לשים פתק.

למפלגת העבודה הצבעתי בפעם האחרונה (גם לקודמות הצבעתי בעבר) בגלל הסיכוי שעובדת היבחרו של פרץ ליו''ר (ולא פרץ האיש) יכלה לשבור דפוסי הצבעה ישנים ומקובעים ולפתוח פתח לחיבור בין השמאל לעניי הפריפריה. החיבור נוצר, אבל טורפד מיידית ע''י הגווארדיה הלבנה של המפלגה, ופרץ נתן לאגו שלו ללכת להוביל אותו ישר למלכודת של אולמרט, משרד הביטחון. התוצאה ידועה.

לא רק שלא אצביע לעבודה בראשות ברק גם באיומי רובה, לא אצביע למפלגה הזו בשום קונסטלציה אחרת. העבודה היא גורם ההרס מס'1 של הפרלמנטריזם הישראלי. בהשתתפותה בכל ממשלה בכל מחיר היא הפכה את הדמוקרטיה הישראלית לריקה מכל תוכן ואני עומד על דעתי שלא תהיה תקומה לשמאל הישראלי כל זמן שהמפלגה הזאת קיימת. שלי יחימוביץ' עושה עבודה יפה יחסית, אבל לא תגרום לי לתמוך בצמפלגה שאני רוצה שתפסיק להתקיים בכלל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
אודי מנור   יום ד', 24/10/2007 שעה 6:56
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
יהושע בן משה   יום ד', 24/10/2007 שעה 8:39 אתר אישי
ההצבעה של הבלוגרים לא חשובה כלל.
פעילות ישירה בכל התחומים, רק היא יכולה להשפיע.
שינוי החוק לדגם הדני (המצביע קובע את מיקום המועמדים ברשימה אליה נתן את קולו)יכולה למנוע את בעיות הפרימריס , ואת התופעה המבישה של חברים במפלגה אחת המצביעים למפלגה אחרת
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עבודה [חדש]
יהושע בן משה   יום ד', 24/10/2007 שעה 20:10
בתגובה ליהושע בן משה
אתר אישי
עבודה כמובן

רשמתי גם את הבלוג של חוג רעננה בההערה המקורית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מפלגת העבודה [חדש]
הפרולטר   יום ד', 24/10/2007 שעה 11:08 אתר אישי
מפלגת העבודה -ברור!

הקמתי ומפעיל בהתנדבות את אתר 'הבמה הרעיונית של תנועת העבודה' (www.labor.org.il) כמקום שבו חברי ותומכי העבודה יוכלו לפרסם תכנים, מאמרים ודעות באופן חופשי וללא צנזורה.

זאת, מתוך אמונה שמפה הפוליטית, מדינית וחברתית של ישראל רק מפלגת מרכז-שמאל חזקה שבה מגוון עמדות (החל ממרכז ברקי וכלה בשמאל מצנעי בתחום המדיני והחל ממרכז ברקי וכלה בשמאל יחימוביצ'י חברתי ודרך חובשי כיפה, חילונים וכו'....) יכולה לאפשר לישראל לצעוד קדימה.

אז מדי פעם גם אני מפרסם שם הגיגים ממוחי הקודח, אבל בעיקר נהנה ממגוון הדעות והעמדות שאחרים שמחים לפרסם על חשבוני ... :-)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מפלגת העבודה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 24/10/2007 שעה 11:20
בתגובה להפרולטר
אתר אישי
תוכל להכניס כתובת בלוג, פרולטר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קשה קשה [חדש]
יואב לוי   יום ד', 24/10/2007 שעה 23:06 אתר אישי
מאז גיל 16, ובמשך למעלה מ-‏11 השנים האחרונות אני פעיל במפלגת העבודה. לפני מס' שבועות ביטלתי את חברותי במפלגה.
אם היום יש בחירות, קשה לי לדעת במי אבחר. היות ואין אני מאמין בפתק לבן, אני בוחר שוב בעבודה, אך עם פזילה לכיוונה של מרצ
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קשה קשה [חדש]
איתי   יום ה', 25/10/2007 שעה 7:30
בתגובה ליואב לוי
אתר אישי
אני חושב שחברותך במפלגה חשובה יותר מהצבעתך לכנסת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מר''צ [חדש]
אורית   יום ה', 25/10/2007 שעה 9:36 אתר אישי
למודת אכזבות מ''אישים'', אני מצביעה זה שנים ארוכות על-פי אידיאולוגיה ומצע ומשתדלת להתעלם מהאנשים ובפרט מהעומדים בראש המפלגות - אף אחד מהם לא יקבל את קולי בהצבעה אישית.
בבחירות האחרונות הצבעתי, לראשונה בחיי, לעבודה. אך שוב התגלה שכל קשר בין מצע המפלגה לבין מעשייה הוא מקרי בהחלט - החל מה''אין עם מי לדבר'' של ברק ומהעמקת אחיזת המתנחלים בגדה תחת אחריותו, וכלה בזניחת המצע החברתי והעמקת הקיצוצים לטובת העשירונים העליונים (הפעם גם דו''ח בנק ישראל מהשבוע מאשר זאת).
לפיכך אצביע שוב למר''צ, גם אם ללא שמץ חדווה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תהיות [חדש]
איתי()   יום ה', 25/10/2007 שעה 15:21
''הרוב המכריע ..תומכים במפלגות הממוקמות שמאלה מהמרכז. ..מאחר ותופעה דומה (התחזקות של גורמים פוליטיים שמעמדם במפה הלאומית נחלש דווקא במיתחם האינטרנטי) קיימת בארצות הברית''
באמריקה, עד כמה שידוע לי, הבלוגרים הציגו תמיד עמדה שונה מזו של כלי התקשורת, דווקא בזה שהביאו תפישת עולם ''ימנית'' או ''שמרנית''.

''צה''ל לא הצליח לשתק את ירי הטילים של החיזבאללה וישראל שילמה מחיר של עשרות הרוגים, הרס עצום ופגיעה קשה בהרתעה הביטחונית ובחוסן העורפי. עזה נכבשה באש ובחרב על ידי החמאס, מה שהביא להקמת משטר תיאוקרטי, לפירוק ממשלת איסמעיל הנייה על ידי אבו מאזן, להגברת ירי הקסאמים על היישובים הישראליים הסמוכים לרצועה ולהידוק המצור הישראלי עליה, כלכלית וצבאית כאחד. ראש הממשלה הסתבך בכמה וכמה פרשיות שריח שחיתות נודף מהן והפופולאריות שלו שקעה לשפל חסר תקדים.''
בעיני תאור מאד מוזר, בעיקר כשהוא בא באצטלה של תאור ''אובייקטיבי''.
הידעת? במלחמת לבנון (שנמשכה קצת יותר מחודש) נהרגו פחות חיילים ישראליים מאשר ביום הראשון של מלחמת ששת הימים.
להזכירך, רק לפני שנתיים שלוש פעל פה ברחובות הערים הטרור של האינתיפאדה השניה.
לפעמים כדאי לנסות לא להסחף בתוך ההיסטריה שכלי התקשורת שמחים לסחוף את כולנו אליה.

אני עם הירוקים, או עם מפלגה ירוקה אחרת שתקום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תהיות [חדש]
אורי קציר   יום ה', 25/10/2007 שעה 19:37
בתגובה לאיתי()
אתר אישי
יפה מאוד. אתה מוזמן לתאר את האירועים כאוות נפשך בבלוג שלך, או בכל מקום אחר שבו תחפוץ. את תופעת הבלוגים באמריקה אתה מוזמן ללמוד קצת יותר מקרוב ולהביא נתונים קצת יותר בדוקים ממה שכתבת. אם אתה רוצה תיאורים ''סוחפים'' יותר של המצב תשתדל שלא לכנות תיאורים ''בלתי סוחפים'' בשם היסטריה. ואם אתה מעוניין שאכניס את ההעדפה הפוליטית שלך לטבלה - אנא ציין את הבלוג שלך (אם יש כזזה). זוהי הצבעה לבלוגרים בלבד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האשלייה האופטית שממחזרת את עצמה בכל פעם מחדש [חדש]
ויליאם גאן   שבת, 27/10/2007 שעה 0:42
ואפתח ברשותכם במה שאירע לי בבחירות 77 הזכורות לטוב:

בעת ההיא הייתי תומך נלהב של מפלגה אחת שנחשבה שמאלית קיצונית. למי שעוד זוכר שמה היה של''י ובראשה עמד איש יקר ורב פעלים, לובה אליאב.

יצא כך שבערב הבחירות החמצתי את שידור הטלויזיה ההוא שבו הכריז חיים יבין את המילים ההן שכבר נכנסו לפנתיאון הפוליטי הישראלי, שכן שימשתי כמשקיף בקלפי אחת במקום מגורי ועד לשעת חצות היינו כולנו עסוקים בספירת הקולות, מבודדים לחלוטין מן העולם החיצוני.

כשהסתיימה ספירת הקולות היה מצב רוחי מרומם עד גבה גלי: ערימה נאה של פתקי הצבעה הנושאים עליהם את סימנה של תנועת של''י הייתה מונחת בין פתקי המפלגות האחרות, סיבה טובה לגאווה.
באותה קלפי קיבלה הרשימה 3.5% וחישוב פשוט הראה כי אם אכן אלה התוצאות בכל הארץ הרי שאנו צפויים ל4 חברי כנסת (כל אחוז הוא 1.2 ח''כ).

שמח וטוב לב צעדתי אל המטה האזורי ברמת אביב כדי לדווח על התוצאות, אבל כשהגעתי סוף סוף למקום התבררה לי האמת המרה: לא די ששל''י בקושי מגרדת את המנדט השני, אלא שהליכוד הביס בנוקאוט מהמם את העבודה.

מה שלא ידעתי אז היא כמובן העובדה שתוצאות של קלפי בודדת אינן משקפות כלל את התוצאות הסופיות, וכי גם למיקומה של הקלפי יש חשיבות רבה: במקרה שלי הקלפי הייתה ממוקמת בפרבר צפוני של תל אביב מקום שם יש למפלגות שמאל אחוז הצבעה העולה בהרבה על אחוז ההצבעה להן זוכות המפלגות הללו במישור הארצי, וכך הוא המצב מאז ועד עצם היום הזה.

כל ההקדמה הטרחנית הזו באה כדי להבהיר שתי תופעות:

האחת: פעמים רבות חלקנו חיים בבועה מן הסיבה הפשוטה שלרובנו אין כלל מגע עם פלחי אוכלוסייה שונים משלנו ולכן אנו נוטים פעם אחר פעם ליפול בפח האשלייה (החוזרת על עצמה מדי מערכת בחירות בדיוק מתמטי) שאותה מציאות ''תואמת'' את הסביבה בה אנו חיים.

הדגמה מצויינת לאשלייה הזו היא דבריה של ידידה אחת שלי מאותם ימים שאמרה בתמיהה רבה כי: ''איך זה יכול להיות ששל''י קיבלה רק שני מנדטים, הרי כמעט כל מי שאני מכירה הצביע של''י?...''
טוב, הבחורה התמימה צדקה: בסביבתה הקרובה, ב''מילייה'' שלה - סטודנטים חילונים אשכנזים מן המעמדות העליונים- אכן רבים היו אלה ששילשלו לקלפי פתק הנושא את האות ''ש'', אבל המציאות בפועל הייתה כזו שאלה היו דווקא מיעוט מבוטל בקרב כלל המצביעים.
וזה מביא אותנו לתופעה השניה: התקשורת על מגוון גילוייה מוטה באופן גורף לצד אחד של המפה הפוליטית. (רמז למי שלא הבין: זה לא לצד הימני)
היום קראתי כתבה מאלפת המדגימה היטב את העיקרון הזה ב''דה מרקר''. רואיין שם אברי גלעד שאמר באופן מפורש כי ידידו הטוב ג'קי לוי לא זכה עד היום לתכנית משלו בטלויזיה המיינסטרימית למרות כישרונו שאינו מוטל בספק בשל העובדה שמה שיש לו על הראש אינו ''עובר מסך''.
וזה נדמה לי אומר את הכל.
המדיה מתנהלת במנעד מצומצם וצפוי מראש שבו אין מקום לרוסים (זוכרים את העליהום על נטשה מוזגוביה? בגלל המבטא, כן?...) לאתיופים, לחרדים, לדתיים לאומיים, ועל מתנחלים אין בכלל על מה לדבר.
אורי אורבך והחרדי ההוא הם על תקן של ''דתיים מחמד'' למי שעדיין לא תפס איך הדברים עובדים.

הבלוגוספירה היא כיום חלק בלתי נפרד מן המרחב התקשורתי וראה זה פלא: גם בה אנו מגלים בדיוק את אותו חתך דעות הקיים בתקשורת ה''ממסדית'', כך שלמרות נפלאות האינטרנט המצב הבסיסי לא השתנה במאומה - ההטייה גם כאן היא במובהק לצד מסויים של המפה הפוליטית.

כך נוצר איזה דיסוננס קוגניטיבי, שהרי הגולש בבלוגים מקבל את הרושם הוירטואלי כי כל עם ישראל ואישתו מפגין בבילעין, מתנגד ל''מדיניות האפרטהייד'', מאמין נלהב בטנטרה יוגה ובבודהיזם, נמנע מללעוס המבורגרים במקדונלדס, מתעב את בוש, מתנגד לגלובליזציה ומצביע מר''ץ.

בעולם האמיתי, מסתבר, העניינים מתנהלים אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האשלייה האופטית שממחזרת את עצמה בכל פעם מחדש [חדש]
אורי קציר   שבת, 27/10/2007 שעה 2:12
בתגובה לויליאם גאן
אתר אישי
מסכים עם כל מילה שלך, וכבר אמרתי זאת בעבר. הבלוגוספירה מצטיירת - לפחות בהסתמך על הבלוגרים המזדהים כאן - כנוטה במובהק שמאלה. זה אולי גם מסביר חלק גדול מאכזבתם של אלה שלא הצביעו במדגם הנוכחי: חוסר ההתאמה בין הקונסנזוס הרחב לפני הבחירות ב-‏2006 בדבר הצבעה למפלגות השמאל לבין התוצאות בפועל הוא משמעותי במיוחד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האשלייה האופטית שממחזרת את עצמה בכל פעם מחדש [חדש]
איתי   יום ב', 29/10/2007 שעה 0:12
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
השאלה למה אתה קורא ''הבלוגוספירה''
אם תבצע מדגם כזה בישראבלוג תקבל ייצוג נאמן בהרבה למציאות הארצית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האשלייה האופטית שממחזרת את עצמה בכל פעם מחדש [חדש]
אורי קציר   יום ב', 29/10/2007 שעה 8:44
בתגובה לאיתי
אתר אישי
אין לי שליטה על זה. הרי גם לכאן אפשר להגיע מישראבלוג. ובינינו, כמה להערכתך מכותבי ישראבלוג הם בכלל בעלי עמדות פוליטיות של ממש?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
ירדן   שבת, 27/10/2007 שעה 13:14 אתר אישי
אצביע לחד''ש.
כדי שחנין יהיה בכנסת ובגלל שלדעתי חד''ש היא היום המפלגה היחידה שפועלת כדי לשנות באמת. כל שנותר לי הוא לתת לה את הכוח הפרלמנטרי לכך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מתאים לניתוח של עוז אלמוג [חדש]
אורית   שבת, 27/10/2007 שעה 18:40
ראשית, כל הכבוד על היוזמה ועל הסקירה.
מסקנות הניתוח שלך מתאימות לניתוח נטיית התקשורת לעמדות שמאלניות, שפורסמה בספרו של עוז אלמוג ''פרידה משרוליק''.

ממצא זה לא מפתיע. האליטות בישראל יותר שמאלניות מהציבור.
אם זה ישפיע על תוצאות הבחירות הבאות?
לדעתי המציאות תכתיב לנו ממשלה ימנית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מתאים לניתוח של עוז אלמוג [חדש]
אורי קציר   שבת, 27/10/2007 שעה 20:35
בתגובה לאורית
אתר אישי
לא קראתי את ''פרידה משרוליק''. האם תוכלי לפרט מעט יותר בנושא זה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הציצו ונפגעו (שלא נאמר קיצצו בנטיעות) [חדש]
אלעד הן   יום א', 28/10/2007 שעה 16:56 אתר אישי
בלוגרים רבים, כך נדמה לי, חוו בבחירות הקודמות חוויה ראשונה של נקיטת עמדה פעילה בבחירות. הם באו אל העיסוק בפוליטיקה עם הרבה כוונות טובות אבל עם מעט מאד הכנה לכך שמדובר בשדה של מאבק רב עצמה על שליטה, ולא דיון אינטלקטואלי על רעיונות וערכים. רובם הופתעו מאד מכך שמצעים הם נייר (או קובץ מחשב) ולא שום דבר אחר. חלקם פשוט ציפו לכ''כ הרבה שיום לאחר הבחירות הם כבר היו מאוכזבים מה''לכלוך''.

כל אלה שתמכו במפלגת העבודה ועכשיו לא יודעים איפה לקבור את עצמם בעצם נכנסו לעסק לא מוכנים. כעת הם חוזרים לעמדות מתחמקות ונוחות (וא-פוליטיות) כמו פתק לבן ושאר נחמות בסגנון ''לפחות אני בסדר גם עם העולם חרא'' (הצבעה לחדש בשביל חנין, לצורך העניין).

בואו נשים דברים על השולחן: ממש לא חשוב בשביל מי אנשים בודדים מצביעים. קול בודד הוא רק קול בודד.
הדרך להשפעה ולשינוי היתה ועודנה להתפקד למפלגה ולהאבק על דרכה.

וכאן אולי הדבר הכואב ביותר שבלוגרי מפלגת העבודה לא הבינו: מפלגה - כל מפלגה - ועל אחת כמה וכמה מפלגה שהיא בעיקרה מפלגה נאו ליברלית בעלת קשרים עבותים עם ההון כמו מפלגת העבודה, אינה בית חם מהסוג שהם חיפשו. מפלגה היא שדה קרב.

אז בלוגרים, מה שאתם באמת צריכים לבחור אינו הבית המתאים לכם (שמתי לב שלא מעט מהבלוגרים הביעו אי נחת עד שאט נפש מהבית שבחרו לעצמם), אלא את שדה הקרב המתאים לכם. אחרי שבחרתם אותו תתחילו לעבוד.

אני, בכל מקרה, רואה במפלגת העבודה את השדה הרלוונטי למאבק על הסוציאל דמוקרטיה הישראלית ואני ממליץ לכם להצטרף אל המאבק הזה.

למי אתם הולכים להצביע בבחירות?
האם זה באמת כ''כ חשוב?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הציצו ונפגעו (שלא נאמר קיצצו בנטיעות) [חדש]
אורי קציר   יום א', 28/10/2007 שעה 17:33
בתגובה לאלעד הן
אתר אישי
לא מסכים איתך. הקול חשוב לא פחות מההתפקדות. הנה האופנה החדשה: להתפקד למפלגה א' ולהצביע למפלגה ב'. מה צורך יש למפלגה בכמה עשרות השקלים שאתה משלם עבור ההתפקדות אם ממילא אינך מתכוון לתרום גם את קולך למענה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הציצו ונפגעו (שלא נאמר קיצצו בנטיעות) [חדש]
איתי   יום ב', 29/10/2007 שעה 0:08
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אורי זו לא אופנה חדשה, את מה שאני מציע אף אחד בינתיים לא קונה...

רוב ''מאוכזבי העבודה'' שפגשתי (ורבים מהם נענו למדגם שלך) נוקטים באחת משלוש דרכים:
א. לבלוע את הצפרדע ולהצביע עבודה-ברק כעסקת חבילה עם רצונם להשפיע על המפלגה. אנשים אלה נותנים פרס לברק ופואד שמצליחים לזכות בכל הקופה מבלי לבחור למפלגה הזו דרך: שלום או מלחמה? קפיטליזם או סוציאליזם?
יותר מזה, בהצביעם ''עבודה'' הם מחזקים את אלו שמיישמים בשטח כשרים את הצעדים נגדם הם נלחמים כגון הפרטת חח''י ומעונות במשרד הרווחה.
ב. להעביר תמיכתם למפלגה שמאלית יותר - בעיני לגיטימי.
ג. להפוך לצפים / פתק לבן - שזה הכי גרוע בעיני, בערך כמו להצביע לגאידמק.

אלעד, משום שבמלחמה כמו במלחמה זכותי החוקית והמוסרית להשתמש בנשק שתומכי ברק ופרס השתמשו בו בהמוניהם בבחירות 2006: הם חשו שהמזרחי הסוציאליסט גנב להם את המפלגה והצביעו קדימה, אך בלי לבטל את חברותם במפלגה ''שלהם''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אם מפלגת ''התקווה'' תרוץ [חדש]
איתי חיים   יום ה', 01/11/2007 שעה 22:42 אתר אישי
אני מצביע ''התקווה''.

מפלגה חילונית לאומית שמייסדה חה''כ פרופ' אריה אלדד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אם מפלגת ''התקווה'' תרוץ [חדש]
אורי קציר   יום ה', 01/11/2007 שעה 22:47
בתגובה לאיתי חיים
אתר אישי
ההצבעה הוגבלה מלכתחילה למפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת הנוכחית. מכל מקום, אם מפלגת התקווה תתמודד בבחירות לכנסת הבאה בהחלט יהיה אפשרי לבחור בה אז. בקר כאן סמוך לתאריך הבחירות והצבע שוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אם מפלגת ''התקווה'' תרוץ [חדש]
איתי חיים   יום ו', 02/11/2007 שעה 12:07
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אם לא ''התקווה'', אז תוכל לשבץ אותי כמצביע ''הליכוד''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מפלגת ההומואים והלסביות [חדש]
עמית   יום א', 11/11/2007 שעה 9:51
אני אצביע למפלגה הגאה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בלוגנרדי מרצ [חדש]
נרדי   יום ה', 29/11/2007 שעה 8:32 אתר אישי
סיבה ראשונה להצביע מרצ:במאהל המחאה של המורים מתלוננים שאין למורים כח פוליטי ושיש רק שתי מפלגות שתומכות בהן: מרצ וחד''ש ושצריך חבר כנסת שידאג לעניינהם. מה קרה ב 60 שנות מדינה שהם לא הצביעו למפלגות שתומכות בהם? למה שלא יצביעו המורים למרצ כאיש אחד? מי היו שרי החינוך הטובים ביותר למערכת החינוך? שולמית אלוני ויוסי שריד.
סיבה שניה להצביע מרצ: באנאפוליס מגשימים את חזונה של מרצ מיום הקמתה - ''שתי מדינות לשני עמים''. אם מרצ הייתה בקואליציה, מפלגה גדולה וחזקה, אולמרט לא היה נזקק לחסדי המפלגות הפשיסטיות החילוניות והחרד''ל השס''י.
צריך עוד סיבות?: טוהר כפיים, מנהל תקין, אידיאולוגיה.
לכן בלוגנרדי בעד מרצ.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בלוגנרדי מרצ [חדש]
אביגיל בכלר   יום ד', 12/12/2007 שעה 2:47
בתגובה לנרדי
אתר אישי
זאת בדיוק זוית הראייה הכה-ישראלית שהכי מטרידה אותי.
אילו מרץ היתה בקואליציה...

למה לא אילו קדימה היתה מפלגה גדולה וחזקה אולמרט לא היה זקוק לחסדי שום מפלגה, פשיסטית ככה או פשיסטית אחרת?

כל עוד המצביעים מחשבים את הרכב הקואליציה (הדימיונית, כפי שתמיד מסתבר) ועל פי זה מצביעים - אי אפשר יהיה לבצע פה שום מדיניות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מצוינת, כרגע אין לי תשובה [חדש]
שיר-דמע   יום ד', 05/12/2007 שעה 12:30 אתר אישי
כבוגרת קיבוץ של השומר הצעיר, אני מצביעה מסורתית של מרצ (מימי מפ''ם), וכך אכן עשיתי בשתי מערכות הבחירות הראשונות בהן הצבעתי.

בבחירות האחרונות נואשתי ממרצ והצבעתי עבודה. למה? בגלל המצע החברתי של פרץ ויחימוביץ' לעומת ביילין, בגלל שהעמדות המדיניות שלי התמרכזו קצת, האמון בפרטנר בצד השי ירד, והרגשתי שמרצ משחקת על גבול הפוסט-ציונות ממש, ובגלל אורית נוקד.

בינתיים הספקתי כבר להתאכזב מאוד מפרץ, אם כי כתושבת הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה, שמחתי שלא להצבעתי למר''צ. הדחת פרץ ועלייתו של ברק לא ממש תורמות לאמון שלי במפלגת העבודה.

מבין המפלגות הקיימות כרגע, ''קדימה'' היא מרכז מדי בשבילי (שלא לדבר על חוסר אמון קיצוני באולמרט. אם לבני היתה בראש, אולי הייתי שוקלת), וגם עמדותיה החברתיות לא לגמרי ברורות. חד''ש לחלוטין לא אופציה בהיותה אנטי-ציונית. נשארת, שוב, ההתלבטות בין העבודה למר''צ. בשתיהן, הראש הנוכחי לא נראה לי. אם היוזמה להריץ את חיים אורון לראשות מרצ תצלח - נראה לי שזו הבחירה שלי. אם לא, אולי אחפש איזו מפלגה קטנה לתמוך בה, כפי שבעבר שכנעתי בני משפחה שרצו להימנע מהצבעה שיצביעו עבור ''ישראל אחרת'', שלא עברה בסוף את אחוז החסימה (באותן בחירות עוד הצבעתי מרצ).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מצוינת, כרגע אין לי תשובה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 05/12/2007 שעה 12:58
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
גימלאים? ירוקים? עלה ירוק?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מצוינת, כרגע אין לי תשובה [חדש]
שיר-דמע   יום ה', 06/12/2007 שעה 10:58
בתגובה לאורי קציר
הגימלאים לא כזה הוכיחו את עצמם בקדנציה עד כה. אני לא יכולה להגיד שאני עוקבת בקפידה אחרי הנעשה, אבל ממה שכן, אני לא מרגישה שאני שומעת שהם עושים איזשהי עבודה משמעותית. בעיקר מריבות פנים-מפלגתיות ורקצת רעש על ניצולי שואה.

עם הירוקים יש לי בעיה מצפונית, כיוון שבעבודתי הנוכחית כעורכת-דין אני עוסקת באיכות הסביבה מהצד השני של הנושא. אפשר היה להגיד שאצביע אליהם כדי לתקן את מה שאני עושה לפרסנתי כנגדם, הבעיה היא שבמסגרת העבודה אני נחשפת לחלקים הפחות-חיוביים בעבודתם של הירוקים, וזה לא עושה לי חשק להצביע להם.

ועלה ירוק - מילא אם הייתה לי נגיעה כלשהי לעניין שלהם, אבל מימיי לא נגעתי בסם ואני ממהתומכים הנלהבים של החוק למניעת עישון בגירסתו החדשה, אז רגולציה של סמים?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מצוינת, כרגע אין לי תשובה [חדש]
אורי קציר   יום א', 09/12/2007 שעה 23:42
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
נגמרו לי המפלגות הרלוונטיות... כשתימלכי בדעתך, האם תוכלי לספר כאן?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מצוינת, כרגע אין לי תשובה [חדש]
שיר-דמע   יום ב', 10/12/2007 שעה 9:30
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בוודאי.

אני מניחה שאחרי הבחירות הפנימיות במרצ, אם ייבחרו חיים אורון או רן כהן, יהיה מה לדבר על לחזור הביתה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עוד קול לירוקים [חדש]
כרמל   יום ד', 12/12/2007 שעה 18:12 אתר אישי
בגלל מה שנינה אמרה ובגלל הדס, המזכ''לית המקסימה שלהם, שהיא אדם טוב ואמיתי שיכניס קצת אור לכנסת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אצביע בל''ד [חדש]
מתי שמואלוף   יום ב', 28/01/2008 שעה 23:20 אתר אישי
היי אורי,
אשמח אם תוסיף את בחירתי.
אני אצביע בל''ד בשל מספר סיבות:
1. בשל הרדיפה הלא דמוקרטית את ח''כ לשעבר עזמי בשארה.
2. בשל האיתגור הרעיוני, הלאומי, האזרחי, הדמוקרטי בשאלות ערכיות שמפלגת בל''ד מעלה בפעילותה בכנסת.
3. בשל ניסיון לשבור את ''ייהוד'' הכנסת ולנסח שיתוף פעולה יהודי וערבי בשאלות חברתיות מהותיות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©