כמה הערות על סקסיזם, התאבדות ופוליגמיה/ גיל גרינגרוז
יום ד', 19/09/2007 שעה 9:31
ישנן תופעות חברתיות שאנו נוטים לקבל כתוצר הכרחי של הסביבה המיידית. חיבתם של גברים לנשים בלונדיניות, כמו גם לחזה נשי מפותח, הם נושאים שהתרבות הפופולארית מרבה לדוש בהם. ישנן, לעומת זאת, תופעות שהתרבות המערבית ברובה דוחה מעל פניה, כגון פוליגמיה (ריבוי נשים), הטרדות מיניות ופיגועי התאבדות. מאמר אורח של גיל גרינגרוז, דוקטורנט לאנתרופולוגיה העוסק במחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית, נוטל את התופעות האלה ובודק אותן מזווית שאינה שגרתית (לפחות לא בדיון הבלוגוספירי), כלומר כזו שאינה משרטטת את המציאות על פי דפוסים של התנגשות מעמדית וחתירה לשוויון בין המינים, אלא מבקשת לבדוק את השפעת התהפתחות הביולוגית של המינים על דפוסי ההתנהגות שלהם. בנוסף, הוא מבטא כמה תהיות נוספות על הטבע האנושי, כמו הקשר בין צאצאים ממין זכר לסטטיסטיקת הגרושין או נטייתם של גברים לסכן חיי זוגיות ארוכים למען מאהבת.










מי שקורא בבלוג שלי יכול מן הסתם לראות שאין לי שום רתיעה מלעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כל עוד אני סבור שיש בהם ממש. והנה, יש לי הזדמנות לעסוק בכמה מהנושאים הללו בעקבות כתבה שפורסמה לא מזמן בכתב העת Psychology Today. בכתבה שכותרתה ''עשר אמיתות, שאינן פוליקטלי קורקרט, על טבע האדם'', עוסקים המחברים בנושאים שנויים במחלוקת מכיוון שהם מאמינים (כמוני) שיש בהם מן האמת. כמו שהם מציינים בפתיח שלהם, אצל חלק ניכר ממדעני החברה האבולוציה נעצרת בצוואר בני אדם ולמטה ממנו ולכן הם לא מקבלים את ההסברים הללו. חלק מהנושאים הזכרתי בעבר וחלק יהיו חדשים. אני אסקור את חלקם אבל אתם מוזמנים לקרוא את כל הכתבה באתר שלהם.

כרזת הסרט ''גברים מעדיפים בלונדיניות'' בכיכובה של מרילין מונרו. האם נטייתם של גברים להעדיף צבע שיער בהיר קשורה להיותו תוצר של גן רצסיבי? (מקור תמונה 3)







גברים (עדיין) מעדיפים בלונדיוניות


הזכרתי בעבר מהם המאפיינים החיצוניים שמושכים גברים. סימנים כמו יחס מתניים-ירכיים, פנים וגוף סימטריים, מראה צעיר, הם גורמי משיכה אוניברסליים ששורשיהם האבולוציוניים מעידים על פוריות ובריאות. שני גורמי משיכה שלא היה ידוע אם הם נובעים מסיבות אבולוציונית, קיבלו לאחרונה הסברים אבולוציוניים חדשים. הזכרתי בעבר את המשיכה לבלונד והעליתי הסבר אפשרי אחד שנוגע להיותו של הבלונד גן רצסיבי, שבו התינוק מקבל את צבע השיער של האב ובכך מגביר את הביטחון שיש לו באבהותו. אבל אז השאלה שנשאלת היא, מה קורה באוכלוסייה שבה רוב האנשים בלונדיניים? הסבר אפשרי אחד הוא שכיום ישנן אוכלוסיות מבודדות יחסית של בלונדיניות, ואפשרי בהחלט שבתקופות שבה ההעדפה לבלונד התעצבה, הייתה שונות גדולה יותר של צבע שיער באוכלוסייה. היום, ההעדפה הזו מתבטאת רק באוכלוסיות שבהן לאנשים יש מבחר בין נשים עם צבע שיער שונה.

הסבר אפשרי נוסף להעדפה הזו נעוץ בעובדה שצבע הבלונד משתנה עם השנים. בחורות צעירות עם שיער בלונדיני הופכות בבגרותן לנשים עם שיער חום. לכן, בלונד מעיד במידה רבה על גיל צעיר שהוא אחד המאפיינים המרכזיים במשיכה מינית של גברים. אחת ההשערות לגבי האוכלוסייה בסקנדינביה, שרובה בלונדינית, היא שבלונד הפך לפופולארי דווקא שם בגלל הקור המקפיא. במצב שבו אנשים צריכים להגן על עצמם מפני הקור ולהתלבש בחום, קשה הרבה יותר לראות מאפיינים גופניים שמעידים על פוריות וצעירות. השיער שקשה להסתירו הופך לסממן הבולט ביותר.

אחת השאלות המעניינות ביותר נוגעות לגודל השדיים של נשים. למרות שההערצה לשדיים גדולים חורגת מכל פרופורציה בתרבות המערבית, נראה שקיימת העדפה לשדיים גדולים ברוב התרבויות בעולם. מכיוון שאין קשר בין גודל השד לבין יכולתה של האישה להניק, לא היה ברור איך אפשר להסביר את ההעדפה הזו. לאחרונה צוברת תאוצה תיאוריה של האנתרופולוג פראנק מארלו מהרוורד, שטוען ששדיים גדולים שוקעים או מידלדלים בצורה גדולה יותר עם הגיל, בהשוואה לשדיים קטנים. מכיוון שכך, קל יותר לגברים להעריך את גילה של אישה שיש לה שדיים גדולים על פי המראה בלבד. בנוסף, מחקר שיצא לאחרונה חושף שיתכן שההעדפה של גברים לנשים עם שדיים גדולים נובעת מאותה סיבה שיש להם העדפה ליחס מותניים-ירכיים קטן: נשים עם שדיים גדולים פוריות יותר בממוצע, כפי שנמדד על ידי שני הורמוני המין, אסטרדיול ופרוגסטרון.



האם פוליגמיה טבעית?


פוליגמיה היא מערכת נישואין שבו גבר מתחתן עם מספר נשים בו זמנית. פוליאנדריה זה בדיוק ההיפך מכך, כשאישה נושאת כמה בעלים. לאורך ההיסטוריה האנושית, וגם היום אם מסתכלים על כל החברות בעולם, יש רוב ברור לחברות פוליגמיות. פוליאנדרה נחשבת למאוד נדירה וכוללת קבוצות קטנות מאוד, שגרות בתנאים סביבתיים ייחודיים מאוד (למשל, יש דוגמא לשבט טיבטי כזה). מונוגומיה היא המצאה תרבותית מאוחרת הרבה יותר, והעובדה שהיא לא עובדת כל כך טוב (אחוזי בגידה וגירושין רבים) מעידה שאין היא הכי טבעית לבני אדם (במקרה הכי טוב, אנשים הם כנראה מונוגמיים סידרתיים). אם לא היו שורשים אבולוציוניים לפוליגמיה, היינו מצפים שמערכות הנישואין בחברות בעולם יהיו שונות מאוד זו מזו, כי תרבויות נבדלות זו מזו במרכיבים רבים מאוד. העובדה שרק מספר אפסי של תרבויות אוחז בפוליאנדריה דורשת הסבר.

בפרימאטים אחרים (אבל גם ביונקים ולא יונקים נוספים), מידת הפוליגמיה של החיה קשורה קשר ישיר להבדלים בגודל הפיסי בין זכרים לנקבות. ככל שמידת הפוליגמיות גדולה יותר, כך הגברים גדולים יותר פיסית (בלשון ציורית מעט יותר אפשר לראות שככל שגודל האשכים גדול יותר כך גם הפוליגמיות רבה יותר). גברים גבוהים בכ-‏10% בממוצע מהנשים, ושוקלים בממוצע 20% יותר. זה מעמיד אותנו במקום טוב באמצע במדד הפוליגמיות.

הגודל הפיסי (וגם גודל האשכים) קשורים למידת התחרותיות בין זכרים ונקבות. בתהליך קו-אבולוציוני, גברים מתחרים זה עם זה על לב הנקבות, כשהזכרים החזקים ביותר הם בעלי הגישה למספר הנקבות הגדול ביותר. ככל שהגברים חזקים יותר, כך יש להם שליטה על מספר נקבות גדול יותר בתהליך שמזין את עצמו. ככל שהחברה פוליגמית יותר והגברים חזקים יותר, כך יש הבדלים גדולים יותר בין זכרים לבין עצמם במספר הפרטנריות המיניות. אצל בני אדם למשל, יכולים להימצא גברים פוריים מאוד שיש להם מאות ואף אלפי פרטנריות מיניות, בעוד יש גברים שאין להם פרטנריות מיניות בכלל. אצל בני אדם שבו שני בני הזוג מגדלים את ילדיהם ביחד, נשים מעדיפות גברים גדולים וחזקים שמגינים עליהם מגברים אחרים ופולשים. זה מה שעומד בבסיס ההעדפה של נשים לגברים אתלטיים או כאלו שנראים גבריים יותר כפי שהזכרתי במאמר קודם. כמובן שהיום הצורך בהגנה לא ממש מעשי, אבל ההעדפה עדיין נשארת.

ההעדפות הנשיות לא נעצרות רק כאן. גברים חזקים זה מאפיין אחד, אבל מכאן נובעים גם חלק ניכר משאר ההבדלים הקשורים לסטטוס וליכולת השתכרות עתידית. ברוב החברות בעולם, השונות בהכנסות בין גברים לבין עצמם גדולה הרבה יותר, מהשונות בהכנסות אצל הנשים. כמו בתכונות רבות אחרות, התחרות הקשה בין הגברים לבין עצמם גורמת לחלק גדול מהם להיות עני וחלק קטן להיות עשיר הרבה יותר. כשאישה מעוניינת למצוא בן זוג, היא יכולה בתיאוריה לבחור כל גבר בחברה שלה, אבל היא תצא הרבה יותר מורווחת אם תינשא לגבר עשיר. מכיוון שמספר הגברים העשירים קטן יחסית, אין לפעמים ברירה ומשתלם יותר לחלוק אותו עם אחרות. הרווח שיוצא לאישה מעצם היותה אישה שנייה לגבר עשיר, עדיף הרבה יותר על היותה אישתו הראשונה והיחידה של גבר עני. התפוקה של הגבר כמובן יורדת עם כל אישה, וישנם מודלים מתימטיים שונים שיכולים להעריך את התפוקה השולית של הוספת כל אישה כתלות במרכיבים שונים כמו מידת העושר, מידת התחרותיות בין הגברים לבין עצמם ובין הנשים לבין עצמן וכו'. מהבחינה הזאת, עדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים. הסיבה שבחברה המודרנית יש יותר מונוגמיה, היא כי באופן יחסי, חלוקת העושר בין הגברים לבין עצמם והפער בינם לבין הנשים קטן יותר ממה שהיה לאורך ההיסטוריה האבולוציוניות ואפילו התרבותית הקרובה שלנו (ימי הביניים למשל).

בניגוד למה שמקובל לחשוב הנשים הם אלו שדווקא מרוויחות ממצב של פוליגמיה. יש להן אפשרות לבחור להינשא לגברים עשירים, בעוד שאם הייתה מונוגמיה, רובן היו נתקעות עם גבר עני. דווקא הגברים הם אלו שמפסידים מפוליגמיה. הרבה מאוד גברים נשארים ללא בנות זוג כלשהיא, ומספר גברים קטן מחזיק ברוב הנשים. האירוניה היא כפי שמציינים במאמר, שרוב הגברים בחברות מונוגומיות בטוחים שמצבם יהיה טוב יותר בחברות פוליגמיות. הם רק שוכחים שמכיוון שמספר הגברים שווה למספר הנשים פחות או יותר, פוליגמיה בהכרח תוביל למחסור בנשים להרבה מאוד גברים, אלו שלא נחשבים להכי נחשקים. במקרה הטוב ביותר, גברים יוכלו להשיג אישה הרבה פחות נחשקת מזו שהם יכלו להשיג במצב של מונוגומיה שבה לכל גבר יש אישה אחת.



משפחה פוליגמית ביוטה המורמונית. האם משתלם לאישה לחלוק גבר עשיר עם נשים אחרות על פני הסתפקות בגבר עני יותר? (מקור תמונה 1)

למה מחבלים מתאבדים הם לרוב מוסלמים?


הניתוח הזה מתבסס על סוציולוג מאוניברסיטת אוקספורד בשם דייגו גמבטה. גמבטה מבסס את הניתוח שלו על הדת המוסלמית, שהיא עצמה אינה מעודדת מחבלים מתאבדים. המשתנים החשובים הם יחסי מין או ליתר דיוק היעדרם. בהמשך למה שהוזכר קודם על פוליגמיה, הדת המוסלמית נבדלת מדתות אחרות בכך שפוליגימיה היא הלך חוקי. כמו בכל פוליגמיה, נוצר מחסור גדול של נשים פנויות וזה יוצר בעייה עבור גברים רבים. אם ל-‏50% מהגברים יש שתי נשים, זה אומר של-‏50% האחרים אין נשים כלל. מכיוון שיש הרבה גברים ללא בנות זוג, ורובם ככולם צעירים ממעמד נמוך, הדבר מעלה את הסבירות שרבים מהם ינקטו באלימות על מנת להשיג בנות זוג. מידת הפוליגמיות של החברה קשורה קשר הדוק לשיעור האלימות בחברה (כולל מקרי אונס).

אבל פוליגמיה כשלעצמה אינה מספיקה על מנת לייצר מחבלים מתאבדים. ישנן חברות רבות באפריקה ובאיים הקאריביים עם שיעור פוליגמיה גבוה הרבה יותר שאינו מוביל לאלימות כזו קיצונית (לא שצריך לקנא בהם, במדינות הסהרה יש מלחמות אזרחים תמידיות). האלמנט הנוסף החשוב הוא ההבטחה ל-‏72 בתולות בגן עדן. לאנשים בעולם המערבי, ההבטחה הזו זוכה לקיתונות לעג ובוז, כי קשה לנו לדמיין מצב שבו יש אנשים שמעולם לא היו קרובים להיות בזוגיות. אבל האלמנט הזה כן מושך גברים שיודעים שעל פני כדור הארץ, סיכוייהם למצוא בת זוג אפסיים, ולכן מחפשים את האושר בעולם הבא. תוסיפו לזה את שטיפת המוח האידיאולוגית והדתית שאנשים צעירים וחסרי השכלה עוברים, והרי לכם מתכון למחבל מתאבד. תמיכה לתיאוריה הזו יש בעובדה שרוב המחבלים המתאבדים רווקים (מגמה שבהקשר של הסיכסוך הישראלי-פלשתיני השתנתה קצת בשנים האחרונות).

אגב, על פי אותו ההיגיון, למרות שמסיבות שונות, הסכנה הגדולה הבאה צומחת מסין. בגלל ההגבלות על הילודה כל משפחה יכולה להביא ילד אחד לעולם. מכיוון שרוב המשפחות מעוניינות בזכרים, זוגות מפילים וולדות נקבות והיחס בין זכרים ונשים אינו שווה כמו בשאר העולם. בקרוב מגיע השלב שבו כל אותם צעירים יאבקו על מציאת בני זוג, ויהיו רבים שישארו ללא בנות זוג. זה מתכון לחבית חומר נפץ שמי יודע איך תתפוצץ.



למה בנים מונעים גירושין?


תופעה ידועה זה מכבר היא שהימצאותו של בן במשפחה מקטינה את השכיחות לגירושין אצל זוג. מדוע זה קורה? משאבים כספיים וסטטוס מעלים את ערך הגבר בשוק הפנויים פנויות. האב מעוניין שהילד שלו יעלה את ערך ה''שוק'' שלו על ידי זה שיירש את המשאבים החומריים של האב. הוא יכול לעשות את זה בצורה יעילה הרבה יותר אם הוא קרוב אליו, כלומר כאשר הוא אינו מתגרש מאישתו. אם יש לו בת, אין לו הרבה מה לעזור לה, מכיוון שנשים מוערכות בצורה רבה על ידי יופי חיצוני, וזה משהו שלא ניתן לשינוי מהותי גם אם הוא ישהה בסביבתה. לכן נוכחות האב, קריטית הרבה יותר לילד מאשר לילדה. ככל שהמשפחה עשירה יותר, כך המגמה הזו חזקה יותר, ומספר הגירושין קטן יותר.



האם יש קשר בין ביל גייטס ופול מקרטני ופשיעה?


לקרימינילוגים ידוע זה מכבר על התפלגות הפשיעה. בכל תקופה היסטורית ובכל תרבות, הפשיעה ונטילת הסיכונים עולה עם גיל ההתבגרות, מגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-‏20 ואז נמצאת בירידה בשנות ה-‏20 וה-‏30 לחיים, ומתייצבת מייד לאחריה. אבל הפשיעה אינה ייחודית בהתפלגות הזו. אנחנו מוצאים התפלגות דומה גם בהתנהגויות אחרות שאינן פליליות כמו עשייה מדעית, כתיבה והלחנה של מוסיקה, ציור וכו'. מה מאפיין לכל ההתנהגויות הללו? אלו התנהגויות פומביות, שדורשות הרבה מאמץ ואנרגיה (לעיתים גם סיכון) שמאפשרות לבני זוג פוטנציאליים להתרשם מהן. אין להתפלא שרוב ההתנהגויות הללו מאפיינות גברים, בשיא תקופת התחרות המינית, בעוד אצל נשים המופע שלהן יציב לאורך רוב תקופת החיים.

פול מקרתני לא כתב שיר גאוני כבר עשרות שנים, ביל גייטס כבר אינו אותו גאון מחשבים שהיה בצעירותו והיום הוא בעיקר איש עסקים ותורם נדיב. בעוד שפשעים ועשייה יצירתית לא נראים כקשורים אחד לשני, לשניהם יש מנגנון משותף שמטרתו להתחרות בהצלחה ביריבים פוטנציאליים ולהעלות את ההצלחה הרבייתית של המחזיק ביכולות הללו.



למה גברים חווים משבר אמצע החיים, ומוכנים לסכן הכל בשביל מאהבת?


האם גברים חווים משבר אמצע החיים? לא בדיוק. לפי הסבר אבולוציוני אחד, גברים חווים משבר אמצע חיים רק בתגובה למשבר אמצע החיים של האישה שאיתם, שנובע מהפסקת הווסת שלה. מכיוון שאותם נשים אינן פוריות יותר, הגברים חווים משבר רבייתי משל עצמם. הוכחה לכך שקשר עם אישה לא פוריה קשור למשבר אמצע החיים אצל גברים נעוצה בעובדה שכאשר גברים מבוגרים מתחתנים עם נשים צעירות מהם בהרבה, הם לא חווים משבר כזה. לעומת זאת, גבר בן 25 שמתחתן עם מישהיא בת 50, כן יחווה אותו. לכן זה לא הגיל שלו שמשנה, אלא הגיל שלה. זו אחת הסיבות שגברים בגיל כזה מנסים לחדש את נעוריהם, להיכנס יותר לכושר, לקנות סמלי סטטוס כמו מכונית יוקרתית חדשה - הכל כדי להרשים בחורות צעירות מהם בהרבה על חשבון האישה שאיתם.

כרזה של ארגון הג'יהאד האיסלאמי המהלל פיגועי התאבדות. האם יש קשר בין הפוליגמיה המוסלמית והבטחת הבתולות למתאבדים בעולם הבא? (מקור תמונה 2)

זו גם הסיבה, שגברים בעלי סטטוס גבוה, יכולים להיות נשואים לאישה חוקית אחת, אבל יחזיקו מאהבות צעירות ממנה בהרבה מהצד. בצורה הזאת, הם ממקסמים את האסטרטגיה הרבייתית שלהם. לכן, כשביל קלינטון, או כל אדם בעל השפעה אחר, מעוניין במאהבות, רבים תוהים למה הם מסכנים את כל מה שיש להם בשביל משהו כל כך חסר חשיבות? הנקודה שרובנו לא מבינים היא, שכוח פוליטי, סטטוס חברתי או עוצמה כלכלית, מהווים במידה רבה אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. המטרה האולטימטיבית היא רבייה, ושאר הדברים הם רק אמצעי להגיע אליה. לכן מבחינתם זה לא סיכון, אלא דרך פעולה הגיונית שמובילה אותם למטרה הזו. כמו שמזכירים בכתבה, לשאול למה מישהו כמו נשיא ארה''ב מבזבז את האשראי הפוליטי שלו בבגידה באישתו, דומה בעצם לשאלה למה אדם שהרוויח הרבה כסף מעבודה מבזבז אותו אחר כך. מה שמבדיל את קלינטון מרוב האחרים זה לא שהוא בגד באישתו, אלא זה שהוא נתפס.



גברים מטרידים מינית בגלל שהם לא סקסיסטיים


פועל יוצא של כניסה מאסיבית של נשים לשוק העבודה הוא התחככות גוברת והולכת בין גברים ונשים. על פי הפסיכולוג קינגסלי בראון, ההתחככות הזו מובילה לשני סוגים עיקריים של הטרדות מיניות. אחת מהן, היא זו שבה המעסיק מנסה ללחוץ על עובדת לשכב איתו על מנת שלא תפוטר או שתקודם. השנייה, קשורה ליצירת אווירה עוינת מדי עבור נשים. אווירה מינית מדי גורמת לתחושת אי נוחות לנשים רבות שמובילה הרבה פעמים להטרדה מינית בפועל.

בניגוד להסברים של פמיניסטיות מסוימות בדבר ה''פטריארכיה'' השלטת, ניתן להסביר את שני סוגי ההטרדות על בסיס ההבדלים הידועים באסטרטגיית בחירת בני הזוג של גברים ונשים. מחקרים מראים בצורה חד משמעית שגברים מעוניינים ביחסי מין מזדמנים הרבה יותר מנשים, נושא שכבר כתבתי עליו רבות בעבר. מכיוון שגברים מעוניינים ביחסי מין כאלו גם עם זרות מוחלטות (והקריטריון המרכזי הוא שוב, יופי חיצוני), סביבת עבודה משותפת משמשת עבורם כר פורה פוטנציאלי ליחסים כאלו. פמיניסטיות רבות טוענות שאין בהטרדות מיניות שום דבר שקשור למין, והכל זה רק עניין של אלימות גברית (טענה שהסברתי את מופרכותה בהקשר של האונס). בדיוק כמו שלא נטען ששוד בנק לא נובע מכסף אלא הסיבה שלו היא אקדחים, כך לא הגיוני להתעלם מהמרכיב המיני שבהטרדות מהסוג הראשון. בהקשר של מקומות עבודה יש בוודאי ניצול של כוח, אבל הכוח הוא רק אמצעי שמוביל למין, בדיוק כמו שהכוח משמש אנשים עם סטטוס גבוה להשיג מין בדרכים חוקיות.

לגבי ההטרדות המיניות מהסוג השני, אלו שקשורות לאווירה לא נעימה בעבודה, אחת ההוכחות המרכזיות שלא מדובר באלימות או השפלה לשם עצמה של נשים על ידי גברים, כרוכה בעובדה שההשפלות הללו היו מנת חלקם של גברים, הרבה לפני שנשים נכנסו לשוק העבודה. אלו טקטיקות ידועות להשפלת יריבים באשר הם ואינם ייחודיות לנשים בלבד. כך שלמעשה אין כאן שום אקט מפלה כנגד נשים. דווקא בגלל שגברים מתנהגים עם נשים בדיוק באותה צורה משפילה שהם מתנהגים עם גברים, מראה שלא מדובר במזימה גברית כנגד הנשים באשר הן נשים, מה ששומט את הקרקע מתחת לטיעון שמדובר באפלייה כנגד נשים.










גיל גרינגרוז הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה, בעל תואר שני בסטטיסטיקה ועוסק בעיקר במחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית ובאקולוגיה אבולוציונית התנהגותית. המאמר פורסם במקור בבלוג שלו, הומו סאפיינס.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
לא הבנתי נקודה אחת [חדש]
שולמית   יום ו', 21/09/2007 שעה 19:40 אתר אישי
שלום לך
לא הבנתי את הנימוקים המוכיחים שגברים מטרידים אינם סקסיסטיים. האם הכוונת שהם הטרידו מינית גם גברים או שהם ביקשו להשפיל את הנשים בעבודתם ולא ליהנות מהן.
כל טוב גמר חתימה טובה
שולמית
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא הבנתי נקודה אחת [חדש]
אורי קציר   יום ו', 21/09/2007 שעה 22:06
בתגובה לשולמית
אתר אישי
אם אני מבין נכון את הטענה של גיל, הרעיון הוא במבחינה ביולוגית גברים מתוכנתים לרצות במין מזדמן בשיעור גבוה יותר מנשים ולפיכך הטרדה מינית במקום העבודה אינה נובעת דווקא מרצון להפעיל אלימות גברית כלפי נשים אלא מאותו תיכנות ביולוגי ראשוני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא הבנתי נקודה אחת [חדש]
גיל גרינגרוז   שבת, 22/09/2007 שעה 5:08
בתגובה לשולמית
אתר אישי
היי שולמית,

כמו שציינתי יש שני סוגי הטרדה מינית. זו שקשורה לאווירה עוינת וכוללת הקנטות, השפלות וכו' לא מופנית רק לנשים. מאז ומעולם היו אנשים שהשפילו אחרים.

סוג ההטרדה השני והמהותי יותר קשור לרצון הגברי במין. יחסי הסמכות הם רק אמצעי לכפות יחסי מין וסביבת העבודה המודרנית נותנת להרבה גברים אפשרות להטרדה כזו. הטענה הנגדית היא שאין שום קשר בין הטרדות מיניות ומין. מין על פי הטענה הזו הוא רק אמצעי לשליטה גברית על נשים. הטיעון הזה לא מחזיק מים כי אם גברים היו מעוניינים רק בשליטה, לא היה כדאי להם להשתמש במין בגלל התוצאות הסיכון הגבוה של שימוש כזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה מפספס את המושג פטריארכיה [חדש]
טלי לרנר   יום ב', 24/09/2007 שעה 8:16
בתגובה לגיל גרינגרוז
אתר אישי
הגישה שמדברת על פטריארכיה לא טוענת שמדובר בקונספירציה גברית כדי להפוך את עולם העבודה בלתי נסבל לגברים

פטריארכיה היא תרבות חברתית שמכתיבה תפקידים לכל אחד משני המגדרים. במסגרת התפקידים האלה שהיא מכתיבה (גם לגברים וגם לנשים, באותה צורה כופה) היא יוצרת סביבה שבה לגברים יש כוח רב יותר והם יכולים להרגיש בה בנוח הרבה יותר בקלות

הטענה שהקנטות במקום העבודה תמיד היו שם אבל לנשים זה נתפס כיותר פוגעני היא נכונה. גברים מורגלים, בתור החברה הפטריאכלית להתמודד עם תחרותיות בלתי פוסקת, משחקי כוח ואלימות ולכן בתוך סביבה תחרותית וכוחנית הם יוכלו להשתלב ולהרגיש טוב בקלות יותר ולכן גם להתקדם בתוכה בצורה טובה יותר

מה שאמרת אולי נכון היסטורית אבל הוא לא משנה את המציאות החברתית שבה נשים מודרות ונפגעות ע''י מעגל הקסים החברתי הזה ולא הופך את הקיום שלו למוצדק

טלי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה מפספס את המושג פטריארכיה [חדש]
גיל גרינגרוז   יום ב', 24/09/2007 שעה 8:59
בתגובה לטלי לרנר
אתר אישי
ברור לי שלא מדובר במשהו מודע, איזו מועצת גברים שישבה והחליטה מה לעשות. הבעייה העיקרית שיש לי עם מושג הפטריארכיה היא שהיא נוטה לייחס כל הבדל בין המינים לתרבות, ובדרך כלל כמשהו שמזיק לנשים. אני חושב שהרבה מההבדלים הנראים בין גברים ונשים הם בעלי בסיס ביולוגי חזק שמשתלבים בתרבות. לדוגמא, הטענה שהעלית שגברים מורגלים לתחרותיות בגלל החברה הפטריאכלית אינה נכונה בעיניי. יש מרכיב תחרותי חזק מאוד אצל גברים, בכל תרבות וכמעט בכל הקשר. אני בהחלט מסכים שהם יותר רגילים אליה, אבל בסופו של דבר יש הרבה יותר גברים שנפגעים מאותה תחרותיות מנשים, כי מכלתחילה יש יותר גברים שנכנסים לעבודות תחרותיות. אני לא בטוח שאפשר להפחית את התחרות כי זה משהו די אינהרנטי אצל בני אדם. מה שכן, אפשר בהחלט לקבוע קריטריונים שונים להערכה שלתחרותיות יהיה מרכיב קטן בהם.

בשום מקום אגב לא באתי להצדיק הטרדות או כל דבר, אני פשוט מנסה להבין אותם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה [חדש]
8   שבת, 22/09/2007 שעה 14:32
''התפוקה של הגבר כמובן יורדת עם כל אישה, וישנם מודלים מתימטיים שונים שיכולים להעריך את התפוקה השולית של הוספת כל אישה כתלות במרכיבים שונים כמו מידת העושר, מידת התחרותיות בין הגברים לבין עצמם ובין הנשים לבין עצמן וכו'.''

האם אתה יכול להביא מחקר שמראה שתפוקתו של גבר יורדת עם כל אישה?
האם גברים רווקים מרוויחים יותר מגברים נשואים?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה [חדש]
גיל גרינגרוז   שבת, 22/09/2007 שעה 19:03
בתגובה ל8
אתר אישי
8 תחשוב בהיגיון. חברות פולינמיות הן לרוב חברות מסורתיות שהבעל אחראי על הכלכלה. כל תוספת של אישה מקטין את יכולת התמיכה שלו בכל אישה. הרבה יותר קל להקדיש את כל המשאבים לאישה אחת מאשר ל3 נכון?

מעבר לעניין הכלכלי, ככל שגדל האי שיוויון בין גברים, כך שלכמה גברים יש כמה נשים ויש גברים שאין להם שום נשים, המתח בין הגברים עולה. קשה לגבר עם כמה נשים לדעת מה הן עושות כל הזמן, וחלק עלולות לבגוד בו (מה שקורה אגב כל הזמן עם שימפנזות, שם שימפנזות נחותות בוגדות עם נקבות של זכר האלפא).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה [חדש]
8   שבת, 22/09/2007 שעה 20:32
בתגובה לגיל גרינגרוז
למה אני שואל את זה, כי לאחרונה מרבים לדבר על תרומת עקרת הבית להשתכרות בעלה בהקשר של הסכמי גירושין. אז אם יש לך מחקר לפיו רווקים מרוויחים יותר מנשואים זה אומר שבית המשפט מתבסס על עובדות לא נכונות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה [חדש]
גיל גרינגרוז   יום א', 23/09/2007 שעה 1:27
בתגובה ל8
אתר אישי
נדמה לי שיש פה אי הבנה. לא אמרתי שרווקים מרוויחים יותר. אני יוצא מנקודת הנחה שרווק מרוויח אותו הדבר לפני ואחרי הנישואין. רק שאחרי שמתחתנים הכסף מתחלק בין יותר אנשים (2 או יותר כתלות בכמה נישואין יש). אל תשכח שברוב המקומות שיש פוליגמיה כזו יש חלוקה די ברורה של עבודות, ונשים לא מרוויחות כמו גברים (גם המילה מרוויח לא ממש מדויקת כי במקרים רבים לא מדברים על משכורת כמקובל בעולם המערבי אלא על סחורות, צייד וכו').
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה [חדש]
8   יום ג', 25/09/2007 שעה 10:55
בתגובה לגיל גרינגרוז
למה אי הבנה? הסברה הרווחת היא שאיש הנשוי לעקרת בית מרוויח יותר מאיש רווק בזכות האישה. אז אם הוא מרוויח אותו הדבר אך מבזבז יותר ובפועל מרוויח פחות זה סותר את הסברה הרווחת, לפיה הוא היה אמור להרוויח יותר לפחות מספיק כדי שבפועל ישאר לו אותו הדבר. אז אני רוצה מחקר שמראה שרווקים ונשואים באותו הגיל מרוויחים אותו הדבר, עם הבדל לטובת הרווקים או עם הבדל לטובת הנשואים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נאה דרשת! [חדש]
אילן   יום ב', 24/09/2007 שעה 10:20
...ולא ידעתי אפילו שגם אני מדבר פרוזה!
כבר מזמן הגעתי למסקנה שהאדם הוא בסה''כ בעל חיים (תבוני אמנם, על כל הטוב והרע הנובע מכך!), ואם אפשר לנסח את זה בצורה קצת יותר בוטה: סוג של חיה, ולפיכך מרכיבים בסיסיים ביותר בהתנהגותו הם ''חייתיים'', ונשענים על מרכיבים אבולוציוניים ''פשוטים'' יחסית, הרווחים גם בעולם החי; העידון שמרכיבים אלו עברו בגלל אלמנטים ''תרבותיים'' הוא לא יותר מנדבך נוסף, מעין קרום, על גבי התשתית ה''עבה''.
ראיתי את הערתה של המגיבה טלי לרנר, וכמי שגידל ומגדל 5 ילדים, ומעורב באופן ממשי בחייהם היום-יומיים אני רק יכול לציין שגם בבתים הנאורים והמתקדמים ביותר, וכמעט בלי קשר להכוונת הורים, ואפילו למרות הכוונה כזו, נטיית הבנים היא למשחקים תחרותיים מהסוגים של ''שוטרים וגנבים'', ''קאובואים ואינדיאנים'', ''מלחמות כפתורים'' (כלומר הקמה של חבורות ו''מלחמה'' זו בזו), ושאר עיסוקים שמטרתם גיבוש אופי תחרותי, בעוד שבנות נוטות למשחקי חיברות ו/או בעלי מאפיינים ''טיפוליים''. (אני יודע שאלו הכללות גסות ורחבות, אבל מה לעשות?). ולא - אין בזה שום סקסיזם, ודאי שלא לשמו...
לעניין הפוליגמיה: היתרונות האבולוציוניים בשיטה זו הם בולטים למדי, הן מבחינת הזכרים והן הנקבות, וכל עוד לא כופים עליהם את המכסה ה''תרבותי'', הם אף ינציחו את עצמם מדור לדור, ואני חושב שראיה לכך ניתן למצוא ביחס בטבע בין כמויות הנקבות והזכרים, שדי רחוקים מ- 50:50, ואפילו באופן קיצוני למדי(לטובת הנקבות כמובן). חלק מההסבר ניתן בודאי למצוא בכך שתוחלות החיים של נקבות הן באופן משמעותי ארוכות יותר מאשר של זכרים; אפילו אצל האדם המודרני הפער הוא של כ-‏10% לטובת הנקבות, ובתקופות (לא כל כך מזמן...) שבהן אורך החיים היה קרוב - פחות או יותר - למיצוי פוטנציאל ההתרבות/פריון, הפער באחוזים היה עוד יותר גבוה, בעיקר בגלל עיסוקיהם ומאפייני התנהגותם של הזכרים (לוחמנות, תוקפנות, נטילת סיכון, שולטנות, סקרנות).
ויותר מזה: גם בלי כל מיני טרגדיות יווניות שישכילו אותנו, חבוי גם באדם (כחיה, כחיה..) המרכיב של רצח אב/בן (אבל לא אם/בת!!) כמכשיר לדילול מתחרים פוטנציאליים: אריות ונמרים זכרים עושים את זה, שימפנזים זכרים עושים את זה, ופעם - ללא העידון החברתי - גם האדם היה עושה את זה.
בכל המובנים האלה, אכן ''מותר האדם מן הבהמה - אין'', וככל שדבר זה יהיה ברור יותר ליותר אנשים, יהיה יותר קל להתמודד (או יותר נכון להסתדר, להתאים עצמנו) עם שרידים אלו. התעלמות או הדחקה לא יסייעו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
מירי   יום א', 11/04/2010 שעה 14:35 אתר אישי
מאמר בהחלט מרתק מאוד העשיר בי את תפיסת נושא הגירושין בימינו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אכן מענין [חדש]
IC   יום א', 21/11/2010 שעה 18:57
ונדמה כי נוגע להרבה תחומים
הקישור לעולם הערבי המוסלמי (אף שאיני יודע עד כמה הוא תיאורטי ועד כמה הוא נכון במציאות) היה מאד מסקרן

נדמה אולי שפוליגמיה כן יכולה לעבוד , כשהחברה קטנה (קומונה) ואין בעלות ייחודית על כלום. כשתא משפחתי לא דורש אינטימיות בלעדית ומשמורת פרטנית של כל אם/אב על ילדיהם שלהם בלבד אלא דאגת כלל. אולי...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©