''המרובע ההווה מנקבץ הנמשכים''
שבת, 09/12/2006 שעה 0:08
בראשית המאה ה-‏14 פעל בצרפת ובארגוניה רבי לוי בן גרשון, הלא הוא הרלב''ג. דמותו בלטה עד מהרה בין גדולי הרוח של דודו משום שעיסוקיו חצו גבולות. הוא התפרנס מרפואה, אך עסק גם בדת, בפרשנות המקרא, בפילוסופיה, באסטרונומיה ובענפים רבים של המתמטיקה השימושית. ברם, למרות תרומתו הגדולה למדע בשני השטחים האחרונים כיום אין עוד רבים המכירים את שמו בהקשרים אלה. ''גרסונידס'', כפי שכונה על ידי האירופאים בני זמנו (ההטייה הלטינית של שם אביו גרשון מזכירה את הכינוי שקיבל הרמב''ם - הלא הוא ר' משה בן מימון - מיימונידס), היה פורץ דרכים שמן הראוי להכירו. ולא עוד, אלא שחלק מספריו תורגמו ללטינית ואינם ניתנים להשגה בשפה העברית שבה כתב במקור. אכן, הנה אתגר למתרגמים בני זמננו




אוי, הרבגוניות, הרבגוניות, לאן נעלמת? היכן הם האנציקלופדיסטים נוסח דידרו וד'אלמבר, אלה שעסקו בכל תחום בלי בושה ולא היססו לחקור בכל סוגיה שריתקה אותם ושראו לעצמם לכבוד להכיר מספר רב ככל האפשר של תחומים לעומקם. בעולם בו ההתמחויות הולכות ומתרבות והרב-תחומיות כמעט ונכחדה אלה חסרים כל כך.

דומה שגם רלב''ג היה אחד כזה. לרבים מאיתנו מוכר שמו משמות רחובות מסוימים בארץ ואולי ממשפט או שניים במהלך לימודי ההיסטוריה בבית הספר. אבל רלב''ג היה, ככל הנראה, אחד המדענים המבריקים ביותר בתקופתו, ויחד עם זאת רופא ואיש ספר, רב ופרשן, פילוסוף והוגה דעות. ההספק שלו בחמישים ושש שנות חייו דומה למה שרבים אחרים הספיקו בשתי תקופות חיים לפחות.





העובדה שהוא כמעט בלתי מוכר, נוסף על כך שהוא מוכר בעיקר בראשי התיבות של שמו (בישראל חיות כיום משפחות בשם רלב''ג המתגאות בייחוסן המגיע עד הרלב''ג עצמו), הרי שה''ר'' בראשיתן, המייצגת כמעט תמיד את התיבה ''רב'', יוצרת את הרושם הראשוני שמדובר בעוד אחד מרבני ימי הביניים. ובכן, רלב''ג אכן היה בעל סמיכה לרבנות, אבל מפעלו העיקרי הוא דווקא בתחום מדעי הטבע. ובכל זאת, שבע מאות שנים לאחר תקופתו עדיין ניתן למצוא במרבית האנציקלופדיות והלכסיקונים התייחסויות בעיקר לפרשנותו התורנית ולהתמודדותו עם סוגיות פילוסופיות. היו לו תרומות חשובות לוויכוחים בשאלות היסוד של הפילוסופיה כמו בעיית הבריאה, האחדות האלוהית, נבואה, ההשגחה, הישארות הנפש וכדומה. שיטתו הייתה שכלתנית מובהקת, ללא מוטיבים דתיים מובהקים, והיה בה מרכיב מכריע ליסוד האריסטוטליאני. חסדאי קרשקש, יוסף שם טוב, יצחק עראמה, יצחק אברבנאל, יהודה מוסקטו, יהודה מסר ליאון, מנשה בן ישראל – כל הרבנים החשובים הללו יצאו בשלב כזה או אחר נגד כתביו של רלב''ג בתחומים אלה.

לוי בן גרשון נולד בשנת 1288 בעיר באניול שבדרום צרפת. בנעוריו התמסר ללימודי תורה והלכה, אך טרם הגיע לשנות הבגרות הכניסו אביו גם לעובי הקורה של הבעיות המדעיות של הימים ההם. לימודי קודש ולימודי חול נתמזגו בחינוכו בהרמוניה שלמה. בימים ההם הייתה דרך זו של הוראה מנוגדת להשקפתם של רוב יהודי מערב אירופה. בשנת 1305 הוציא ר' שלמה בן אדרת (רשב''א), מגדולי הרבנים בספרד, תקנה שאסרה על יהודים שטרם הגיעו לגיל עשרים וחמש ללמוד מדעים חיצוניים, חוץ מרפואה. אלא שמשפחתו של לוי בן גרשון נמנתה על המיעוט שהתנגד להחרמת המדעים. מיעוט זה ישב בעיקר בפרובאנס, שם הייתה מלחמת הדעות שהתלקחה בעקבות הפילוסופיה של הרמב''ם חריפה פחות מבמקומות אחרים. לכן בסוף המאה ה-‏13, לאחר מאתיים שנות פריחה תרבותית ומדינית של יהדות ספרד, עדיין הייתה בפרובאנס מסירות לטיפוח המדעים. שם קמו כמה מגדולי הרוח בקרב היהודים ומחו נגד מחרימי המדעים. אחד מהם היה משה אבן תיבון, שתירגם לעברית את ה''יסודות'' של אוקלידס. אחר היה קלונמוס בן קלונימוס, שתרגם לעברית ספרי מדע ערביים חשובים, כגון חיבורי אבן סינא ואבן רושד. גם ר' גרשון, אבין של לוי, נמנה על חוגי המשכילים. לרוח חיבת המדעים ששררה בביתו הייתה השפעה רבה על לוי הצעיר, שהספיק לרכוש לעצמו ידיעות מקיפות במדעים חיצוניים קודם שהגיע לבגרות. את ידיעותיו רכש מתרגומים עבריים של ספרי מדע לועזיים, משום שידע לטינית שוטפת אך ידיעותיו בערבית היו קלושות. כשגדל ובגר, הסביר בספרו החשוב ''מלחמות השם'' את חשיבות התרגומים:

''הננו רואים שהמדעים התפשטו בקרב העמים כמו אריסטו, גלן ולתמי, מפני הדחיפה הנטועה באדם אחרי רכישת חכמה...מפני שהייתה תשוקת האדם בטבע להשגת חכמה, כי היא שלמותו והצלחתו, וישתדלו להעתיק אלו החכמות אל לשונם עד שיתפשטו בזה האופן בכל הלשונות''
(''מלחמות השם'', מאמר 6, פרק 15).
 
שער הספר ''מלחמות השם'', בפ פירט לוי בן גרשון חלק מהתאוריות המתמטיות שלו (מקור תמונה 3)
 

הערתו זו של לוי בן גרשון רומזת על העובדה שבתקופתו אפשר היה לקרוא בתרגום עברי יצירות מדעיות חשובות. רק מתוך הנחה זו אפשר להסביר כיצד הספיק בבחרותו למלא כרסו במדעי דורו, עד שידיעותיו שישו לו מקור ליצירות מדעיות חשובות. הספרות המדעית בלי ספק עשירה הייתה בתקופה ההיא.

ר' לוי בן גרשון - או רלב''ג, כפי שהוא מכונה בקיצור – בילה את רוב ימיו באוויניון, מקום מושבם של האפיפיורים אז. בתקופתו יצאו גזירות קשות על יהודי צרפת, אך חייו של רלב''ג עצמו היו שקטים למדי ולא סבלו מהתהפוכות הללו. כאזרח של עיר האפיפיור ניצל מהזוועות של גזירת הרועים ב-‏1320. את שנותיו האחרונות בילה בפרפיניאן, שהייתה שייכת לארגוניה, חבל ספרדי שבו חיו היהודים בשקט יחסי מאתיים שנים נוספות. ב-‏1344 הלך לעולמו.

ימי חייו של רלב''ג היו מוקדשים לרפואה, שממנה התפרנס, וללימוד תורה וחקר המדעים. הוא הושפע ביותר מגדולי המדע היהודים שחיו בימי הביניים, החל מר' אברהם בר חייא, עבור דרך ר' אברהם אבן עזרא וכלה, כמובן, בפילוסופיה של ר' משה בן מימון, הלא הוא הרמב''ם. בספריו מופיע רלב''ג כפילוסוף מובהק הדן בסוגיות שונות מתוך היגיון חד וקר בעל נטיות אריסטוטליאניות מובהקות.

אך רלב''ג לא חקר לא רק פילוסופיה במובנה המקובל אלא גם אסטרונומיה ומתמטיקה. יתר על כן, בעיני אומות העולם – בשונה מכפי שמקובל אצל היהודים - הוא ידוע יותר דווקא כאסטרונום וכמתמטיקאי מאשר כפילוסוף וכתיאולוג. פער זה מסביר מדוע כאשר הודפס ספרו החשוב ''מלחמות השם'' הושמטו ממנו 136 פרקים של החלק הראשון של המאמר החמישי, העוסק באסטרונומיה ובמתמטיקה, ובמקומו באה ההערה: ''החלק הראשון הוא מחוכמה התכונה וממה שהתבאר מספר המגסטי (הכוונה לספר ''אלמגסט'' של תלמי) וזה החלק ספר גדול בפני עצמו''. והנה דווקא בתוכן החלק הזה מצא האפיפיור חובב המדע קלמנס השישי עניין רב והורה לתרגמו ללטינית.

הישגיו של רלב''ג באסטרונומיה ובמתמטיקה הם רבגוניים מאוד. שמו נודע לתהילה כמחדש ומשכלל למכשיר המדידה ''מטה יעקב''. ''מטה יעקב'' הומצא, כנראה, על ידי היהודי יעקב בן מכיר. מכשיר זה בצורתו הפשוטה מכיל מקל ועליו לוח המאונך לו. הלוח יכול לנוע לאורכו של המקל. כשמקרבים לעין את קצה המקל כשהוא אופקי ומרחיקים או מקרבים את הלוח לעין עד שקצהו כמעט מסתיר את הכוכב אשר את רומו רוצים למדוד - יכולים לחשב את זווית הגובה על בסיס היחס של גודל הלוח למרחקו מן העין. החשוב שבין שכלוליו של רלב''ג הוא צירוף ''הלשכה האפלה'' (קאמרה אובסקורה) ל''מטה יעקב''. ''הלשכה האפלה'' היא תיבה, סגורה מכל צד, שאליה חודר אור דרך נקב קטנטן שבאחת מדפנותיה. המסתכל דרך הנקב אל תוך התיבה רואה על הדופן שמול הנקב תמונה אמיתית והפוכה של גוף הנמצא מחוץ לתיבה מול הדופן שבו נמצא הנקב. סגולה זו של ''הלשכה האפלה'' כבר הייתה, אמנם, ידועה לאוקלידס בתקופתו, אך רלב''ג היה הראשון שמצא לה שימוש מעשי. בעזרתה יכול היה להשוות את קוטר הירח לקוטר השמש ולמדוד את גודל ההתכסות בעת ליקוי החמה. ''הלשכה האפלה'' שימשה, אפוא, לרלב''ג, כמצלמה לכל דבר ועניין.
 
מטה יעקב: מכשיר מדידה ששוכלל על ידי רלב''ג (מקור תמונה 1)
 

על יסוד תצפיותיו השתדל רלב''ג גם להגיע לידי מסקנה חדשה בדבר גודלם היחסי של קוטר הארץ, הירח והשמש; הוא עסק גם בחישובי המרחקים של מסלולי כוכבי הלכת ביחס לארץ. רוב מסקנותיו בתחום האסטרונומיה כתובות במאמר החמישי של ''מלחמות השם'' ובהקדמה ל''לוחות התכונה''. בלוחות אלה מסומנים זמני מולד הלבנה. רלב''ג גילה גם שתקופת חודש ירח קצרה במעט מכפי שחושב עד אז.
 
קאמרה אובסקורה, או ''לשכה אפלה''. התוספת הייחודית של רלב''ג ל''מטה יעקב'' (מקור תמונה 2)
 

חיבתו של רלב''ג לאסטרונומיה הביאה אותו לשלבה אפילו בפירושיו לתורה.למשל, בפרושו לפרשת בראשית הוא מעיר כי אין ממש בהשערה שהארץ סובבת ואילו השמש והכוכבים קבועים במקומם, משום שאם כך היה היינו רואים את בקיעת השחר בנקודה אחת, קבועה בשמיים, ללא שינוי, ובנוסף לכך גם לא היה קורה שהכוכבים העולים עם שקיעת החמה ביום מסוים היו נראים למחרת היום מעל לאופק בעת שקיעת החמה. קושיה זו מבוססת על כל שהארץ מקיפה את השמש ואילו המישור שבו הארץ נעה נוטה בזווית של 23.5 מעלות מעל לקו המשווה. על אף טעות זו, שהייתה מקובלת בדורו, נחשב רלב''ג לאחד האסטרונומים הדגולים של ימי הביניים. דומני כי אחד מהרי הירח אף כונה ''רבי לוי'', לזכרו.

גדולתו של רלב''ג במתמטיקה אינה נופלת מגדולתו באסטרונומיה. רלב''ג הרחיב את המחקר המתמטי של הערבים, והעבירו לעולם הנוצרי באמצעות ספריו שנכתבו עברית על ידו ותורגמו ללטינית עוד בחייו. באופן כזה השפיעו חיבוריו השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה באירופה. הוא עסק בענפים שונים של המתמטיקה. ספריו דנים בבעיות שבתחומי האריתמטיקה, הגיאומטריה והטריגונומטריה. חיבורו המתמטי החשוב ביותר, ''מעשה חושב'', מבוסס על ''יסודות'' של אוקלידס. חיבור זה מחולק לשניים, האחד עיוני והשני מעשי.

הקריאה בספר העברי הזה אינה קלה. המספרים מסומנים בו לפי הערך המספרי של האותיות העבריות, למעט חישובים מסוימים שבהם ייחס רלב''ג לאותיות עבריות ערך מעמדי, כלומר ערכה של כל אות תלוי במעמדה בצירוף הספרות-אותיות שבו היא מצויה (כמו ערך של ספרה התלוי במעמדה, כגון ה-‏2 ב-‏12 שערכה שתיים וה-‏2 ב-‏21 שערכה עשרים). רלב''ג השתמש באותיות א-ט במקום הספרות 1-9 והוסיף להן את האפס בצורתו המקובלת, שלה קרא בשם ''גלגל'' (כפי שכינה אותו כבר קודם לכן ר' אברהם אבן עזרא, שהיה הראשון שהשתמש בכתיב עברי כזה). יתר על כן, בימים שנחכתב ''מעשה חושב'' לא הייתה עוד מקובלת שיטת הנוסחאות בכתיב המקוצר שלה. במקום הנוסחה בא פירוש מילולי מסורבל. כך, למשל, דן רלב''ג בפרק העוסק בסוגיות אריתמטיות במשפט מתמטי שבימינו אנו רושמים אותו כך:
 
 

המשפט הזה, הכתוב בשפה אלגבראית סטנדרטית, מבטא את הכלל שלפיו סכום החזקות השלישיות של המספרים הטבעיים מ-‏1 עד n (n מסמן מספר שלם כלשהו) שווה לריבוע של סכום המספרים מ-‏1 עד המספר n. למש, אם n שווה 5, סכום המספרים מ-‏1 עד 5 שווה 15=1+2+3+4+5. והריבוע של 15 שווה 225=15X15. לפי המשפט הזה:
 
 

כיצד כותב ומבאר רלב''ג את המשפט הזה? שימו לב: ''המרובע ההווה מנקבץ הנמשכים מן האחד עד מספר מונח הנה הוא שווה אל המעוקבים ההווים מהנמשכים מן האחד עד המספר המונח, והיה הנקבץ א ב ג ד ה ואומר שמרובע ההוא מנקבץ א ב ג ד ה שווה למעוקב ההווים ממספרי א ב ג ד ה''. בשפה של בני אדם רגילים יש להחליף את המילה ''מרובע'' ב''ריבוע'', את ''נקבץ'' ב''סכום'' ואת ''מונח'' ב''נתון''.

זו היא רק דוגמה אחת למורכבותו של הטקסט ב''מעשה חושב''. אגב, בעיה כמו זו שתוארה עכשיו העסיקה גם מתמטיקאים שקדמו לרלב''ג. אבל פרק אחר בספר, זה הדן בתורת הצירופים, הוא מקורי בתכלית. תורת הצירופים עוסקת בבעיות הקשורות במספר האפשרויות בסידור עצמים שונים לפי תנאי שונים. המתמטיקאים לא עסקו כמעט בתורה זו עד המאה ה-‏17. רק אצל רלב''ג ניתן למצוא בעיות מסוג זה בצירוף פתרונן. רלב''ג הוא שקבע את הכלל לפתרון בעיות העוסקות במספרן של תמורות אפשריות. הכלל כתוב השפה קשה, אך תוכנו לזה הנלמד בבתי הספר (כלומר שמספר התמורות ב-n אלמנטים שווה למכפלת המספרים הטבעיים מ-‏1 עד n ומסומן בסימן קריאה אחרי המספר האחרון, כלומר עצרת). חיבור אחר של רלב''ג עסק בבעיית המספרים ההרמוניים. מסופר שפיליפ דה ויטרי, הבישוף של העיר מו שבצרפת, התעניין מאוד במוסיקה וביקש הוכחה של משפט מתמטי מסוג זה. רלב''ג נענה לבקשה ומסר לו את ההוכחה הדרושה. חיבורו זה של רלב''ג נשאר רק בכתב-יד לטיני.

אפס, ההיסטוריונים של המתמטיקה מעדיפים לציין את מחקריו של רלב''ג בתחומי הטריגונומטריה כחשובים יותר. בראשיתה הייתה הטריגונומטריה פרק באסטרונומיה. היא צמחה וגדלה מתוך הדרישה לפתרון בעיות אסטרונומיות. מכיוון שהאסטרונומיה עוסקת במשולשים שבכיפת השמיים, דהיינו על כדור, עסקו בתחילה בטריגונומטריה כדורית או ספירית, ורק לאחר מכן עברו אל חקר הטריגונומטריה של המישור, אם כי הראשונה מסובכת מהשנייה. בתקופתו של רלב''ג חי מלומד יהודי, אסטרונום בשם יצחק ישראל בן יוסף, שחיבר ספר אסטרונומיה ושמו ''יסוד עולם'', הדן גם בבעיות הטריגונומטריה, אך חיבורו של רלב''ג מקיף יותר ודן גם בבעיות שבטריגונומטריה המישורית. החיבור הזה תורגם ללטינית לפי פקודת האפיפיור ונפוץ מאוד בקרב חכמי אומות העולם.

ראשיתה של הטריגונומטריה קשורה בחישוב מיתרים. למשל, מה אורך המיתר שמול זווית נתונה במעגל כשקודקוד הזווית נמצא במרכז המעגל ואורך מחצית קוטרו שווה ליחידת המידה רדיוס. כך שתחילה מדדו את המיתרים שמול כל זווית וזווית מדודה. החל מתקופת תלמי עסקו מתמטיקאים רבים בסידור לוחות מיתרים שבהם רשומים מול כל זווית וזווית המיתר השייך לה. ההודים הכירו בכך שיש יתרון ליעילותם של לוחות שבהם לא נתון אורך המיתר אלא אורך מחצית המיתר מול מחצית הזווית. כך הגיעו למושג הסינוס של זווית מסוימת. הסינוס של הזווית ACB שקודקודה במרכז המעגל (שמחצית קוטרו שווה לרדיוס) שווה ל-AB שהוא חצי המיתר AD; לכן, אם AC שווה ל-‏1 ניתן לכתוב, כמקובל בטריגונומטריה: Sin ACB = AB.
 
 

רלב''ג חישב לוחות של סינוסים (כלומר חצאי מיתרים מול חצאי זוויות). הוא השתמש בלוחות אלה במחקריו המתמטיים. הוא קבע את הנוסחה היסודית שבטריגונומטריה, היא נוסחת הסינוס. לפי נוסחה זו בכל משולש יחסי הסינוסים של שתי זוויות שווים ליחסי הצלעות שממולם. ספרו של לוי בן גרשון היה הספר המתמטי האירופאי הראשון שבו נכלל המשפט החשוב הזה.

גם בגיאומטריה היו לו יד ורגל. את רעיונותיו ביטר בהקדמה שכתב לחמשת ספרי ''יסודות'' הראשונים של אוקלידס. במאמר זה הוא השתדל להוכיח את האכסיומות שעליהן ביסס אוקלידס את משפטי הגיאומטריה שלו. כידוע, כל משפט גיאומטרי מוכח על ידי משפטים שכבר הוכחו קודם לכן, אך בסופו נשארים משפטים חסרי הוכחה שלמרות שלא הוכחו איש אינו מפקפק באמיתותם, ואלה הן האכסיומות. הגיאומטריה של אוקלידס מושתתת על תריסר אכסיומות כאלו. המטרה שהציב לעצמו רלב''ג הייתה להוכיח גם את האכסיומות הללו, כלומר ליצור תורה גיאומטרית שאינה מבוססת על אכסיומות אלא אך ורק על משפטים מוכחים. כך, למשל, בחיבורו ''חכמת התשבורת'' (תשבורת=חישוב) השתדל רלב''ג להוכיח את האכסיומה האוקלידית שלפיה ''כל הזוויות הישרות שוות הן''. אך עניין רב יותר יש בדבריו על ''האכסיומהשל המקבילים''. לפי אכסיומה זו, אם נחתכים שני קווים ישרים על ידי קו ישר שלילי באופן שנוצרים זוגות זוגות של זוויות פנימיות, וזוג אחד ימינה או שמאלה מהקו השלישי החותך, כגון הזוויות א' וב' ובו סכומן פחות מ-‏1800, אזי שני הקווים הישרים (או המשכם) ייפגשו.
 
 

רלב''ג טען שאכסיומה זו אינה מובנת מאליה, והוא היה היחידי שבין המתמטיקאים בדורו שטען טענה זו. במאה ה-‏19 הגיעו כמה מתמטיקאים לאותה דעה עצמה אך הם נוכחו לדעת שמן הנמנע להוציא אכסיומה זו מסדרת האכסיומות, משום שהוצאתה לא תאפשר למצוא הוכחות למשפטים חשובים רבים. אך עלה בליבם רעיון אחר: להחליפה באכסיומה אחרת. וכך נבנתה גיאומטריה השונה לחלוטין מזו שאוקלידס הניח לה את יסודותיה. כך נוצרה, למשל, הגיאומטריה של המתמטיקאי הגרמני ברנרד רימן, הקובעת שדרך נקודה הנמצאת מחוץ לישר נתון לא ניתן להעביר אף ישר שמקביל לישר הנתון. חשיבות עבודתו של רימן חרגה לימים מהתחום הגיאומטרי, כששימשה לתיאור העולם הפיסיקלי לפי עקרונות תורת היחסות של איינשטיין.





לו היה חי ר' לוי בן גרשון בימינו, קרוב לוודאי שהיה סופג קיתונות של רותחין מהמימסד החרדי הרואה ביהודי העוסק בתחומי המדע משהו בלתי מתקבל על הדעת. מצד שני, טוב לדעת שפעם היו יהודים שידעו לשלב בין התחומים ולא ראו בכל כל סתירה.





מרבית החומר על מחקריו המתמטיים של רלב''ג, כמו גם האיורים לו (במידה ולא מצוין אחרת), מקורו בסקירה מתוך ספרו של אליעזר שישא רב החובל יוחנן. הספר יצא לאור בהוצאת ''עם עובד'' בשנת 1960.




[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   שבת, 09/12/2006 שעה 23:03 אתר אישי
אתייחס לשתי נקודות.
א. הזכרת את טענתו של רלב''ג שכדור השמש מסתובב הוא סביב כדור הארץ ולא הפוך, והזכרת שזוהי טעות.
גם הרמב''ם טען טענה זו, והרבי מליובאוויטש זי''ע, שידו היתה רבה לו במדעים ובמתמטיקה (ועל כך יעידו אנשי מדע רבים מאוד שהיו אצלו ושוחחו עימו בנושאים אלה) מגן על טענה זו בלהט, תוך הבאת חישובים רבים כראי'.
הי' לי רב בישיבה שהינו מומחה בנושאים אלה, אם תרצה, אבקש ממנו להמציא לי את מראי המקומות המדויקים לעיונך.
ב. הזכרת שאם רלב''ג הי' חי היום, הוא הי' מקבל קיתונות של זעם מצד הממסד החרדי, שאינו שש לעיסוק במדעים.
יש לכך סיבות רבות, בעיקר המציאות שהשתנתה בעם ישראל.
פעם, יהודי שהי' מפסיק לשמור תורה ומצוות הי' מפסיק בכך להשתייך לעם ישראל. לכן גם הי' חשש מועט שיעשו זאת.
במאה וחמשים השנים האחרונות, יש חשש רב שעם התקרבות להשכלת העולם המערבי יתרחקו משמירת תורה ומצוות, ולכן החברה היהודית הקלאסית גזרה על עצמה גזירות וסייגים שאמנם אין מקורם וסיבתם באיסור הלכתי, אלא בגזירה מפאת קשיי הזמן העכשוויים.
וגם היום רבנים רבים עוסקים במתמטיקה ואסטרונומי', פשוט כדי להבין את הלכות קידוש החודש ברמב''ם.
ומי לנו גדול כהרבי מליובאוויטש זי''ע שרכש השכלה כללית בשנות היותו בברלין ובפאריז.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
אורי קציר   יום א', 10/12/2006 שעה 8:41
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
מייק, אנחנו חלוקים כאן. אני יכול להביא דוגמאות נוספות, בין רלב''ג לשניאורסון, של אנשי דת דגולים בקרב הקהילות היהודיות שהיו גם ידענים גדולים במדעים החיצוניים. יהודי שלא שמר תורה ומצוות לא היה מפסיק להשתייך בכך לעם ישראל משום ששמירת מצוות אינה קריטריון שיוכי אלא ציווי הלכתי. ישראל, גם אם חטא, ישראל הוא.

החשש המרכזי היה שרכישת ידע מדעי תביא את המשכילים לראות באור אחר את הגרסאות המקראיות בשאלות שהמדע הגיע בהן למסקנות סותרות. אם היסטוריונים הצליחו לתעד אירועים אנושיים שהתרחשו לפני שנת 3760 לפני הספירה, למשל, פרוש הדבר שיש בכך סתירה לטענה היהודית שבשנה זו נברא העולם.

הדבר העצוב הוא שהיהדות הרבנית במאות השנים האחרונות דוחה את המחקר המדעי כדרך להבין את המציאות ולהתמודד עימה, אך בד בבד מאמצת בשמחה את פירותיו הטכנולוגיים. גם אתה וגם אני לא מכירים יותר מדי רבנים אורתודוכסיים שעוסקים במדעים מדויקים, ואם הם עוסקים בכך רק כדי להבין את כתבי הרמב''ם הדבר גרוע עוד יותר. שהרי אם רמב''ם לא מצא פסול בעיסוק בתחומים אלה, מדוע ימצאו הם? כמה חרדים אתה מכיר שיילכו בעקבות הביוגרפיה של הרבי מלובביץ' וירכשו השכלה בפילוסופיה לא-דתית ובמתמטיקה?

מחקר מדעי אינו צריך לעמוד בסתירה לדעת. המדע שואף להגביר דעת. התורה שואפת להגביר מוסר. מה שרוצה אדם לדעת אינו דבר שההלכה צריכה להתערב בו. רלב''ג הוכיח שניתן להיות אדם דתי ועדיין להיות גם מדען דגול. ר' אברהם זכות, ר' יעקב בן מכיר ובימינו גם אנשים מסוגם של ירמיהו ברנובר וישראל אומן, מראים זאת שעה שעה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
קלמן   יום א', 10/12/2006 שעה 10:29
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
לא הבנתי על מה אתם חלוקים, אתה מסביר ואומר בדיוק מה שהוא הסביר, שניכם מסכימים שאין ליהדות שום התנגדות עקרונית למדע (כפי שהייתה לכנסיה הנוצרית לדוגמה) ושהיחס המתנכר של היהדות הרבנית כיום נובע מתלאות הזמן והאינסטינקט הטבעי להסתגר כנגד איומים חיצוניים, זה חבל אבל לא נורא, יש מספיק מדענים גם ככה.

למיכאל שלום
הופתעתי לשמוע שיש עוד המחזיקים מהרעיון שהעולם סובב סביב כדור הארץ, חשבתי שאני לבד. הנושא מאוד מסקרן אותי, אודה לך מאוד אם תפנה למקורות שדברת עליהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 12:17
בתגובה לקלמן
אתר אישי
אין מולי כרגע את הספרים, אבל הרבה מכתבים בנושא זה קובצו בספר ''שערי אמונה'' בהוצאת ''היכל מנחם'' בירושלים, ובספרים בהוצאת שמי''ר (שומרי מצוות יוצאי רוסי') שפרופ' ירמיהו ברנובר הוא מהעומדים בראשו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
קלמן   יום א', 10/12/2006 שעה 17:54
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
תודה, קראתי בעניין את הסקירה שלך למטה על דעת חכמים,אתה בטח לוקח בחשבון שעבור הקורא הרציונאלי רק מה שהוכח בניסיון מדעי נחשב אמת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 18:41
בתגובה לקלמן
אתר אישי
הזכרת טענה ידועה, שלכאורה כאשר מעמידים אותה במבחן המציאות היא מאבדת את שיווי משקלה.
בדוק כמה דברים נבדקו ע''י מדע ספקולאטיבי ולא אמפירי נתקבלו כהנחות יסוד מוחלטות בתודעה של רוב האנשים המגדירים עצמם ראציונאליים.
תאוריית האבולוצי', היווצרות העולם, כל אלה הם בגדר המדע הספקולאטיבי בלבד, ובכל זאת מלומדים ברוב בתי הספר בעולם כעובדה הסטורית של ממש.

מה שמוסבר בתניא, אמנם לא נמדד בכלים מדעיים, אך זה רק משום שגם למדע יש גבול, ויש תחומים בהם אין לו את כלי המדידה הנחוצים.
המדע יכול למדוד דברים גשמיים, הנמצאים מול עיניו.
בכל השאר הוא יכול רק לשער ולנחש, ולעתים לא רחוקות גם לטעות.
מה שרציתי לומר בקיצור הוא, שזה שהמדע לא מדד את דברי רבינו הזקן בכליו, זה לא מוציא את דברי רבינו הזקן מגדר הרציונאליזצי', אלא פשוט מכניס את דבריו בגדר הדברים שהם מעבר ליכולת השיפוט המדעית הקלאסית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
קלמן   יום א', 10/12/2006 שעה 20:05
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
אתה צודק, למדע יש גבול, רק שהגבול הזה זז כל פעם קצת קדימה ומכרסם בבלתי ידוע. אתה אומר שבתניא (סליחה על הבורות- מה זה תניא ?) יודעים את הבלתי ידוע, אלא שזו ידיעה שאי אפשר למדוד. כלומר יש כאן שני מישורים נפרדים שאינם תלויים זה בזה, כל כמה שהמדע ירחיב את תחום הידע, זה לא יפגום או יפחית מהידיעה הטמונה בתניא.
אם אתה מסכים איתי עד כאן, אני לא מבין מניין הצורך שלך לשלול את התאוריות המדעיות על התפתחות האדם והיקום ולהגן על התורה, מדובר הרי בשתי זוויות ראייה מנוגדות, הגיוני שהן יהיו גם הפוכות, אני לדוגמא עושה בינהן תורנות, פעם אני ככה ופעם ככה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 20:15
בתגובה לקלמן
אתר אישי
תניא בארמית זה ''למדנו'', ומשומשת כפתיחה לברייתא.
(ברייתא - משנה חיצונית שלא הוכנסה ע''י רבי יהודה הנשיא למשנה.)
במילה זו נפתח ספר התניא, ועל כן הוא נקרא על שמה.
ספר התניא נכתב ע''י רבי שניאור זלמן מליאדי (נולד בח''י אלול שנת תק''ה ונפטר בכ''ד טבת שנת תקע''ג. 1745‎-‎1813 ), מייסד חסידות חב''ד.
ספר זה הוא הספר המרכזי והיסודי שמשמש כבסיס לכל אלפי מאמרי החסידות החב''דית שנאמרו במאתיים השנים שלאחריו.

המדע והתורה אינם נוגדים זה את זה, כי אם אדרבה - מסייעים זה לזה, כל אחד בתחומו.
אם מדען זה או אחר הגיע למסקנה הסותרת את התורה, חובה לנסות ולהוכיח את טענת התורה, שאני רואה אותה כחכמה אלוקית, ואבסולוטית בנכונותה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
קלמן   יום א', 10/12/2006 שעה 21:11
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
תודה.
לא אמרתי נוגדות, אמרתי זוויות ראיה מנוגדות,שמביטות באותו דבר מצדדים הפוכים ומשלימים.
סליחה שאני מתעקש, בכל זאת לא ברור לי מדוע צריך להגן על התורה, אם היא מעל ומעבר למדע, למה אתה מוריד אותה ?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 21:19
בתגובה לקלמן
אתר אישי
אכן לא דייקתי בדבריי.
התורה אכן לא צריכה הגנה.
האנשים עשויים להתבלבל מדברים הנראים סותרים, ועל כן צריך לצאת לעזרתם ולהסביר להם את הדורש ביאור.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
אורי קציר   יום א', 10/12/2006 שעה 20:05
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
תרשה לי לחלוק עליך, מייק. תאוריית האבולוציה נמצאה על ידי אינספור מדענים כבעלת תוקף שאינו פחות מכל תאורייה אחרת. היא מתמודדת עם קשיים גדולים בהרבה מתאוריית הבריאה, משום שהיא דורשת הבאת הוכחות אמפיריות ואינה מסתפקת בנקודת התחלה אלוהית ובאמונת שומעיה. זה הרבה יותר מסובך מכפי שאתה משער. הנה כמה פרטים שהבריאתנות לסוגיה מעולם לא טרחה להתמודד עימם, לא כהוכחה ולא כהפרכה, מן הטעם הפשוט שזה לא עניין אותה, שהרי יש בורא עולם אחד ויצירתו השלמה היא יצירה אחת ותו לא.

בצורתה הרחבה ביותר, תורת האבולוציה מבוססת על עקרון בסיסי אחד, שאותו ניסח דרווין: השרדותם של המתאימים ביותר. זוהי טאוטולוגיה (שהרי ההתאמה מוגדרת על-פי היכולת לשרוד), שלא ניתן לחלוק עליה, וגם לא להפריך אותה. על-פי ההגדרות המקובלות למושג ''מדע'', טענה כזו אינה יכולה להחשב לטענה מדעית. עם זאת, מן העקרון היסודי, בסיוע ראיות ממינים חיים וממאובנים, גוזרים הביולוגים תורה מפורטת על ההתפתחות של בעלי החיים למשפחותיהם ומחלקותיהם. תאור זה הוא מפורט במידה מספקת עד שהוא ניתן להפרכה בקלות: די למצוא מאובן של מכרסם בשכבת סלע פרקמברית (מה שלא אירע מעולם). במובנה הזה, האבולוציה היא תורה מדעית מן המנין.

האבולוציה היא מוטיב מרכזי בביולוגיה המודרנית, עד שהביולוג הנודע תיאודוסיוס דובז'נסקי אמר עליה כי ''בביולוגיה שום דבר אינו מתקבל על הדעת, אלא באור האבולוציה''. העדויות לתוקפה של האבולוציה ככלל ושל הברירה הטבעית כפרט, מופיעות בכל תחומי הביולוגיה:

עדויות מתורת המיון, הסיסטמתיקה, אותה יסד השבדי קארולוס ליניאוס במאה ה-‏18. עיקרה הוא חלוקת בעלי החיים והצמחים למינים, סוגים, משפחות ולסדרות, לפי הפנוטיפים (מה שהחל במיון לפי מידת הדמיון הפיזי הנראה לעין ביניהם).
תורת האבולוציה טוענת שאילו בעלי החיים היו חסרי קשרי מוצא (לפי תורת הבריאה) הייתה צריכה להיווצר ערבוביה של צורות שונות. ההדרגתיות במידת השוני מעידה, אם כן, על הקרבה והריחוק של מוצאם המשותף.

ביוגאוגרפיה - חקר תפוצתם של בעלי חיים וצמחים בתנאי מחיה מבודדים (כגון יבשות ואיים). ההסבר אנטומית בעלי החיים המצויים שם כולל הסתגלות אבולוציונית ותולדות התפתחותם ביחס לבידודם הגאוגרפי.

לדוגמה, בעולם החי של אוסטרליה, היונקים המפותחים יותר (העיליים) נדירים שם ביחס ליונקים הירודים. חוץ ממספר עטלפים, מכרסמים, ודינגו, כל שאר היונקים הם בעלי ביב, וחיות כיס, כגון הברווזן, קיפודן הנמליים, הקנגרו והקואלה. בשאר העולם יונקים אלו נכחדו ואת מקומם תפסו היונקים העיליים – הדוב, האריה הסוס וכו'. עובדה זאת ניתן להסביר בעקבות ניתוקה של אוסטרליה משאר העולם לפני כ-‏130 מליון שנה. באוסטרליה לא התפתחו היונקים העיליים והם לא יכלו להגיע אליה בעקבות בידודה.

עדויות מהאנטומיה המשווה – התורה שמשווה בין מבנה הגוף והאיברים של בעלי חיים שונים. כאן ניתן להבחין באיברים הומולוגיים: איברים הדומים זה לזה במבנה הפנימי. השוני יכול להיות במבנה החיצוני ובתפקוד (לדוגמה, הידיים שלנו וכנפי הציפורים – דומים במיקומם בגוף, במבנה העצמות ואספקת הדם). השוני נובע מההסתגלות הסביבתית השונה והשימוש השונה.

כמו כן, ניתן להבחין ב''שרידי איברים'' – איברים או שרירים מנוונים חסרי שימוש. האיברים הם שרידים מהדורות הקדומים שלא נותר להם שימוש.

באדם בלבד נמצאו למעלה ממאה שרידי איברים שונים: התוספתן והמעי העיוור (בבעלי חיים צמחוניים משמשים איברים אלו לעיכול התאית על ידי חיידקים מיוחדים. אצל האדם התוספתן דק ונטול כל שימוש בעיכול), שערות הגוף (החסרות כל חשיבות בשמירת חום הגוף)), עצם הזנב (העוקץ) שהיא שריד של זנב הומנואידים קדומים יותר, ושרירי האוזן, שרוב האנשים אינם מסוגלים להניעם (שריד לשרירי האוזניים של יצורים כגון כלבים, שיכלו להזיז את אוזניהם כדי לשמוע יותר טוב, או לקרר את גופם)
פליאונטולוגיה – תורת המאובנים - המדע העוסק בחקירת סימנים שהשאירו בעלי חיים וצמחים בשכבות האדמה השונות.

בין החיות נמצאו חיות שאינן קימות כיום, צורות מהעבר הרחוק (לדוגמה: הדינוזאורים).

חוליות ביניים הם מאובנים, שמהווים צורות מעבר בין יצורים שחיים כיום. לדוגמה: הארכיאופטריכס (כנף קדומה), מאובן שנמצא בגרמניה במאה הקודמת. עוף זה, איחד בתכונותיו את תכונות העוף ותכונות הזוחל. היה לו מקור, שהיה בעל שיניים רבות; גפיו הקדמיות היו בצורת כנפיים – אך בשוליהן הקדמיות היו אצבעות בנות תנועה מצוידות בציפורניים. זנבו היה כאורך גופו, והוא היה בגודל של תרנגולת. הוא לא היה מסוגל לעוף.

מאובנים חיים הם בעלי חיים וצמחים החיים כיום המהווים צורות מעבר ושייכים לקבוצות שנכחדו מהעולם. לדוגמה הברווזן – יונק החי במזרח אוסטרליה וטסמניה. הוא בעל מקור, פרווה והוא מטיל ביצים. פתח הביב שלו אופייני לעופות וזוחלים (אצל היונקים יש פתחים נפרדים לרביה, שתן, וצואה). הברווזן חי באוסטרליה, שבה לא התפתחו היונקים העיליים, ולא תפסו את מקום היונקים הירודים במלחמת הקיום.

אמבריולוגיה – תורת התפתחות העוברים. בשלבי ההתפתחות הראשונים, דומים מאוד ולדות בע''ח זה לזה. בע''ח מתקדמים עוברים אותם שלבים שעוברים בע''ח נחותים מהם, גם אם השלבים לא רלוונטיים להתפתחותם. כלומר, ניתן לראות חלקים נרחבים בתהליך האבולוציוני של המין כולו במהלך הווצרות של עובר יחיד ממין זה.

לדוגמה: בעוברי האדם וכמו כן בכל עוברי בעלי החוליות, מופעים חריצי הזימים, והזנב בשלבים מקודמים של ההתפתחות. בחודש החמישי מכוסה עובר האדם בשכבה של שערות צפופות, כגון אלו של הקוף. כל אלו מתנוונים, ונושרים בשלבי ההריון.

ביוכימיה – את בע''ח ניתן למיין לא רק לפי מבנה הגוף, אלא גם לפי המבנה הכימי שלו. לדוגמה: השוני בחומרים הבונים את גופנו (החלבונים) שלנו, לבין אלו של השימפנזים הוא 2.5%. ז''א, שאנו ושימפנזים משתמשים בכ - 97.5 אחוז מולקולות אורגניות זהות.

בנוסף לאלו, התפישה האבולוציונית המודרנית חבה חוב גדול לחלוץ התורשה, נזיר בשם גרגור מנדל, אשר ערך ניסויים בגינת מנזרו בהכלאת שני זנים של אפונת גינה. בעקבות ניסויים אלה פיתח מנדל תאוריה בנוגע לאופן בו מועברות תכונות מפרטים לצאצאיהם. תאוריה זו התפתחה באופן משמעותי עם גילוי מנגוני התורשה של התא בשנות ה-‏40 של המאה העשרים. גילוי זה פרץ את הדרך לפרויקט הגנום האנושי ולמגוון רחב של יישומים גנטיים בתעשיה וברפואה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 20:29
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
כמובן שלא אזלזל בשום דבר שאמרת, שרובם ידועים לי כבר קודם כאמיתיים, ולשאר אני מאמין לך, עקב חוסר היכרות מוקדמת שלי איתם.

כל זה אמנם יחסית הגיוני וטוב ויפה, אך זה לא הופך לעובדה.
אנשים ''מאמינים'' באבולוצי' אמונה כמעט דתית, כשחלקם באים לנגח איתה את האמונה התנ''כית.
אך העיקר חסר מן הספר - האבסולוטיות.
מתוקף היות תיאורי' זו רק נסמכת על ממצאים שזה ההסבר ההגיוני היחיד שנמצא להם לעת עתה ולא על מדע אמפירי המחייב צפי' ותיעוד של האירועים - הרי שהמסקנה היוצאת מהממצאים הללו עשוי' בהחלט להשתנות גם לדעת כל איש מדע, בהופעת ממצא חדש שיסתור את התיאורי' ויבנה תיאורי' אחרת.
את הפרט הזה משכיחים, מי ביודעין ומי בשוגג.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 24/12/2006 שעה 23:59
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
שלום אורי.
חיפשתי בשבילך קצת מכתבים מהרבי זי''ע בנושא האבולוצי' בתקוה שזה יעניין אותך, ומצאתי כרגע ברשת רק אחד, האחרים נמצאים בספרים אצלי בבית ואין לי אין לסרוק אותם.
בבקשה:
‎‏
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום ב', 25/12/2006 שעה 0:26
בתגובה לקלמן
אתר אישי
חיפשתי גם עבורך מכתבים מהרבי זי''ע בנושאים שביקשת, והנה הם, בבקשה:

''במענה למכתבה מז''ך תשרי בו כותבת, אשר שמעה ממי שהוא בהחלט, כאילו -כנראה ממכתבה- שזוהי החלטת המדע אשר ברור שהארץ סובבת את השמש וכו', ודלא כהשיטה ההפכית, שכאילו הופרכה על-ידי כמה הוכחות, ושואלת בירור בזה.
וכיון שנראה מהאמור, רוצה לדעת לכל-לראש מהי דעת אנשי מדע - הנה בעשיריות השנים האחרונות החליטו *כל* אנשי המדע העוסקים בשטח זה, אשר אין כל החלטה בדבר, מי מהשמש והארץ עומד במקומו והשני מקיפו. ולא עוד, אלא שהחליטו על יסוד כמה שיקולים *מדעים, שלעולם* לא יוכל המדע להביא ראי' והוכחה בזה. וע''פ המדע כל איש ביכולתו לאחוז שיטה שירצה, או שהארץ עומדת והשמש סובבת אותה או להיפך, או ששניהם סובבים אחד את השני. וכידוע כל זה לאלו המתעסקים בהתפתחות המדעים בתקופתנו, מיוחסת על שיטת היחסיות.
וכאמור זוהי החלטה הכי אחרונה והכי מוחלטה של כל אנשי המדע בדורנו זה.
ועל פי זה מובן שכל המקראות המדברים אודות הליכות השמש מסביב לארץ וכו' - יש ללמדם כפשוטו, ואין על זה כל קושיא.''
(ממכתב כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש זי''ע, א' מרחשוון תש''כ. - שנת 1959 )

מכתב שני:

''אחת מהיסודות בשיטת היחסיות שנתקבלה על דעת כל המדענים בעשיריות השנים האחרונות היא:
שבנוגע ל''סיסטמה'' של שני גרמים הנמצאים בתנועה יחסית אחד לשני, *אי אפשר* לקבוע מי במצב של מנוחה, ומי המתנענע, ולא מפני החסרון בידיעתנו *עתה*, כי אם מפני ''טבע'' הענינים, זאת-אומרת שבנוגע לשאלה האמורה וכיוצא בזה, אין למדע כל עמדה, ואדרבה - *שולל* הוא מענה ברור בהאמור, ועוד יותר -באם תמצאנה קושיות על סברא אחת, יש דוגמתן גם בנוגע לסברא השני', וכמבואר בשיטת היחסיות בארוכה.
מהאמור מובן - שבאם יבוא מי שהוא ויאמר שמאיזה טעם שיהי' בוחר לקבע שגרם פלוני עומד והשני סובב סביבו, *אי אפשר* מנקודת *המדע* - שתמצא *על זה איזה סתירה*.
דרך אגב - גם לפני קום שיטה האמורה לא היתה שלילה *מוחלטת* של שיטת פטולמיס (שהארץ לעולם עומדת והשמש סובב סביבה) כי אם הצהרה ומסקנא שמספר הקושיות על שיטה זו גדול יותר מאשר על השיטה שעל קופרניק אבל גם על שיטת קופרניק הקשו כמה ''קושיות'' ואי הבנות. ואין כאן מקום להאריך..''

(המכתב הוא מכ''ח אלול תשכ''ג, שנת 1963 )

שני המכתבים נמצאים בספר ''ליקוטי-שיחות'' כרך י' עמודים 181-182 .

ידוע לי שהרבי לא מביא מקורות לדבריו כאן, זה מה שמצאתי לעת-עתה. מקוה שזה יעזור לך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה מיכאל [חדש]
קלמן   יום ב', 25/12/2006 שעה 11:28
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
זה מתאים למה שחשבתי, דעת הרבי אינה רחוקה מהפילוסופים של המדע, הם אומרים פחות או יותר אותו דבר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום א', 10/12/2006 שעה 12:12
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
יהודים שעזבו בשנים ההם את שמירת התורה והמצוות נעלמו תוך מקסימום דור שניים.
היכן הם צאצאי הרצל, טרוצקי, ומארקס?

בנוגע לגיל העולם, כתב הרבי זי''ע אינספור מכתבים להגן על הטענה היהודית שהעולם נברא לפי מעט פחות מששת אלפים שנה, ולא דקה לפני זה.
גם פרופ' ברנובר מביא בכתביו ראיות רבות לאישוש טענה זו.

החרדים של היום אימצו את הגישה המרחיקה לימוד חכמות חיצוניות לא מפני איסור הלכתי אלא בגלל החשש שבקרבה לעולם הלא-דתי.
יש גם גישה אחרת, המוסברת בספר התניא, חלק ליקוטי אמרים פרק ח'.
(נכתב ע''י מייסד חסידות חב''ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, שהיום הוא יום שחרורו מהכלא הרוסי בשנת תקנ''ט לאחר שנאסר בעקבות הלשנה שקרית מצד ה'מתנגדים'. יום זה נחגג ע''י חסידי חב''ד בכל רחבי תבל עד עצם היום הזה.)
רבינו הזקן מסביר שם, שכל דבר שאדם עושה, ביחוד אם הוא מכניס זאת לגופו, יש לו השפעה על הנפש. לפי המעשה, כך ההשפעה, חיובית או שלילית.
עוד מוסבר שם, שיש דברים המקבלים חיותם מהקדושה, ויש דברים המקבלים חיותם וקיומם מהקליפות.
(קליפות - כשמם כן הם, מכסים על האור האלקי המחי' את הדבר כקליפה.) גם קליפות אלה מתחלקות לשניים - יש את ג' קליפות הטמאות, מהם מקבלים חיותם הדברים האסורים (אסור - דבר שהוא אסור וקשור בטומאה, ולא יכול להיגאל מתוכה), ויש את קליפת נוגה, המעורבת מטוב ורע.
החכמות החיצוניות באות מקליפת נוגה, והם משפיעות ומתלבשות בחלק הנעלה שבנפש - המוחין.
בגלל עומק הדבר, לא כל אחד יכול להעלות לקדושה את מה שטמון בחכמות אלה.
רבינו הזקן מזכיר שזאת יכול לעשות רק מי שמשתמש בהן כקרדום לחפור בהן, לפרנסה בריוח עבור עבודת ה', או שזה מסייע לו ללימוד התורה, וזו סיבת הרמב''ם ורמב''ן וסיעתן שעסקו בכך.
גישה זו היא גישה קבלית הרואה את העולם כך שליהודי יש סיבה אחת ויחידה להימצאותו כאן בעולם - והיא עבודת ה', ושמירה על טוהר נפשו.
על כן על כל אדם לבדוק בשבע עיניים כל דבר שהוא עושה קודם עשייתו, לראות באם הוא מוסיף למטרה או שמא מזיק לה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תורה ודרך-ארץ [חדש]
מיכאל אוישי   יום ב', 25/12/2006 שעה 0:51
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מצאתי לך עוד כמה מכתבים מהרבי, והפעם בנושא גיל העולם. אני מוכרח להעיר, שיכול להיות שמכתבים אלה לא מבארים את כל הנקודות הנחוצות בנושאים אלה, כי אם נקודות אחדות, וזאת משום שהרבי לא כתב מכתבים אלה כחיבור מקיף בנושא זה או אחר, אלא כתשובות לאנשים ספיציפיים ששאלו שאלה, ותשובת הרבי היתה בהתאם לשאלת השואל, ולא יותר.

מכתב א':

מכתב נוסף, הרבי מתחיל לדבר אודות נושא גיל העולם החל מאות ו':

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   שבת, 09/12/2006 שעה 23:55 אתר אישי
סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש אינה אמת מדעית, זה עניין של השקפה ונוחות בחישובים, קופרניקוס מצא אלטרנטיבה להשקפה הקיימת, שגם מתאימה לאורח החשיבה המערבי הרציונאלי, זה עדיין לא אומר שהיא אמת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
יאנוש   יום ב', 11/12/2006 שעה 22:06
בתגובה לקלמן
אני המום לשמוע שיש עדיין בימינו אלה, סהרורים כמוך.
כן, שכחת להזכיר שאתה גם מאמין שהארץ היא שטוחה וכל אלה הטוענים להיפך, מבלבלים את הביצים(יש אגודה כזאת באנגליה).
זה בערך נכון כמו הכחשת השואה. שיהיה לך לבריאות, אתה זן נדיר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ב', 11/12/2006 שעה 23:09
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
יש לך קישור לאגודה ההיא באנגליה ?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 0:57
בתגובה לקלמן
אתר אישי
מאוד אהבתי את הצורה בה הגבת לאותו יאנוש..
במקום לענות לדבריו הכוללים מלים לא מתאימות לדיון תרבותי, בחרת לנצל את דבריו להוספה בידע.
נהניתי, כבר אמרתי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 8:30
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
תודה מיכאל, רק שתדע שזה בזכותך, אתה כנראה משפיע עלי לטובה, אני מודה שאם הוא היה אומר עלי דברים כאלה בסיטואציה אחרת, הייתי קופץ עליו בשמחה, ויש הרבה על מה לקפוץ,הרי לא הבעתי את דעתי האישית, אמרתי מה שהפילוסופיה של המדע בעצמה אומרת. זאב בכלר, שהוא פרופסור להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע, אומר את זה בעצמו בספרו 'שלוש מהפכות קופרניקניות'.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 9:26
בתגובה לקלמן
אתר אישי
תודה!
זה הוסיף לי עוד משהו למאגר הראיות...

הגישה האישית אצלי היא, שאני לא צריך שום ראי' לכך שהרמב''ם צודק, ואם הרמב''ם אומר שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ ולא אחרת, אז כך הוא הדבר לגביי, ואין אני צריך שום ראי' על זה.
אם מישהו ישאלני - ומה הראי' לזה?
אז באם אני מבין בנושא, אענה לו ואשיב לו ככל יכלתי.
ואם לא - פשוט אגיד לו שאינני יודע, ואמינות הרמב''ם נשארת בעיניי באותו תוקף כמקודם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
אורי קציר   יום ג', 12/12/2006 שעה 9:48
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
כאן חצית את הקו המפריד בין בן אדם לבין ישות מטאפיסית. הרמב''ם, על כל גדולתו ושאר רוחו, היה בשר ודם. אפשר להעריך את פועלו, אבל הערצה עיוורת אליו - או לכל אחד אחר - מגמדת את יכולת השיפוט של המעריץ. הרמב''ם יכול לטעות, ממש כשם שמיכאל אוישי או אורי קציר יכולים לטעות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 11:07
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
זה יסוד באמונת היהדות-הרבנית - קבלת פסקי הלכה שנכתבו ע''י גדולי ישראל ונתקבלו בכל תפוצות כדין תורה שבעל פה, שנמסרה למשה רבינו על הר סיני יחד עם תורה שבכתב.
הרמב''ם מביא את דבריו בקשר לכוכבי הלכת בספרו ה ה ל כ ת י (היד החזקה) ולא הפילוסופי (מורה נבוכים), וספרו זה אכן נתקבל בכל תפוצות ישראל. אף פוסק ברמתו לא חלק עליו בנושא זה, ולכן ממילא דבריו מקובלים ללא-עוררין, ושוב - יש להם תוקף מבחינת מהימנות בדיוק כפי שיש לספר בראשית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 10:39
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
התגובה הראשונה לדברים שלך אינה שונה מהתגובה של אורי, מאחר והוא השיג אותי, אשאל אותך שאלה אחרת. למה אתה מרגיש צורך להחזיק דיעה אישית בעניין? מה זה משנה לך באופן אישי האם כדור הארץ מסתובב סביב צירו או העולם מסתובב סביבו ? הרי גם הרמבם התעסק בשאלות כדי לספר על האמת כפי שראה אותה ולא כדי לגבש את דעתו האישית.
כדי להבין את הרמבם צריך לשאוף לעלות למדרגת התבונה שלו, כאשר אתה מאמץ באופן אוטומטי את דבריו כדיעה אישית, אתה מונע מעצמך להתקרב לדרגתו. רוצה לומר, אם הרמבם היה מאמץ את דרך החשיבה שלך, הוא לא היה מגיע לדרגות כל כך גבוהות של חוכמה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 11:12
בתגובה לקלמן
אתר אישי
יש הבדל בין גישה פילוסופית להלכתית.
אם אגש ואלמד את הכוזרי, ואשוה את דבריו לדברי הרמב''ם בספרו מורה הנבוכים, אמצא הבדלים רבים בין השיטות, למן היסודות ועד לחלק מהמסקנות.
אך לא כן בנוגע לדרך חשיבה הלכתית.
אנו פוסקים לפי מה שכתוב בספרי ההלכה, ולא רק מקבלים את דרך החשיבה ההלכתית מספרים אלה ומשם ממשיכים הלאה לפסוק בעצמנו.
ברגע שהרמב''ם בספרו ההלכתי שהשמש סובבת סביבנו ולא הפוך - הרי בשבילי זוהי הלכה פסוקה (ולא מסקנה מדרך פילוסופית או מחקר מדעי כל שהוא) ושום דבר בעולם לא יזיז אותה כמלוא נימה ממקומה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 20:40
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
הבנתי את ההבדל, לא ידעתי ששאלות באסטרונומיה קשורות להלכה, חשבתי שההלכה דנה אך ורק בשאלות מצוות עשה ואל תעשה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 22:39
בתגובה לקלמן
אתר אישי
האסטרונומי' חשובה להלכה, פשוט בשביל הלכות קידוש החודש.
כפי שאנטומי' חשובה עבור הלכות שחיטה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 23:07
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
אם כך, מה הבעיה, אני מכיר את חישובי האסטרונומיה הטריגונומטרית מקרוב בעבודתי כנווט ימי, הם נותנים תוצאות ברמת דיוק של שנייה, הם נוחים וזמינים לשימוש, מדוע לא להשתמש בהם להלכות קידוש הלבנה, למה ולהעדיף חישובים שמעט אנשים מבינים? נראה לי לא פרקטי לפסול חישובים מדויקים רק בגלל שהם מבוססים על הנחת יסוד אחרת מזו של הרמבם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 23:57
בתגובה לקלמן
אתר אישי
הלכות קידוש-החודש כלל לא פרקטיים להיום, שכן היום אין סנהדרין המקדשת את החודש על-פי ראיית העדים, ולכן אין לדיינים צורך בידע מוקדם בנושא אסטרונומי שיכריע אם עדות העדים מציאותית בכלל או לא.
אבל בימים שכן עשו כך, (ובימים שיבואו, במהרה בימינו אמן) היו צריכים לדעת למשל את מיקומה המדויק של הלבנה במפת השמים בכל יום ויום מהחודש, בכדי לדעת אם עדות העד שהעיד שהלבנה היתה במקום פלוני בצורה פלונית ביום פלוני - מציאותית או לא.
עבורי הלכות קידוש-החודש ברמב''ם הם סינית מדוברת, אני לא מבין בהם ולא כלום, אבל יש לא מעט אנשים שאוהבים את זה ומכירים הלכות אלו על בוריין.
מאחר ואינני מבין בהלכות אלו, אינני יכול להשיב לך אם חישוביו והנחות היסוד של הרמב''ם בנושא זה מוכרחות עבור ההלכה, או שמא זה לא עקרוני, ואפשר גם לחשב בדרך אחרת.
אני פשוט לא מבין בזה.
(ובכלל - אינני יודע פשוט, אבל מי אמר שהחישובים שמשתמשים בהם כיום אינם אותם חישובים המובאים ברמב''ם?
בדוק בעצמך -
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
יאנוש   יום ג', 12/12/2006 שעה 17:22
בתגובה לקלמן
כן יש לי.
זה נקרא: The Twisted Minde Institude
Baker str' 666
London
תכתוב להם תקבל חברות כבוד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 17:46
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
האנגלית שלי לא משהו, אולי הכי טוב שאפתח מוסד כזה בעצמי. תגיד, אתה יכול אולי להסביר מה הרתיח אותך כל כך, הרי אין סכנה שאצליח להסיט אנשים מדעתם, מחשבות כמו שלי רק אנשים מסובבים יכולים לחשוב, אז מה הסכנה ?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
יאנוש   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:23
בתגובה לקלמן
סלח לי מאוד, אבל אתה נותן לעצמך קרדיט מיותר.
אתה לא מרתיח אותי ולא מכעיס אותי בכלום.
אני גם יודע ששום עובדה מדעית לא תסיט אותך מאמונותיך.
אני רק המום לדעת שיש עדיין בימינו אלה, המאה ה-‏21, אנשים החושבים שהשמש סובבת סביב כדה''א והארץ שטוחה.
כלומר, ימי הביניים לא תמו.
אנא אל תפריע לעצמך, תמשיך להאמין במה שאתה רוצה. לבריאות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:52
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
אה, הבנתי, כשאתה רגוע אתה משווה אותי בלי להתבלבל למכחישי השואה, רק בגלל שאני מחזיק בדעה ההיפותטית שקיימות שתי דרכים להשקיף על העולם, ושהעובדה שהאחת השתלטה על הדמיון האנושי, אינה אומרת שהקודמת פסולה, מעניין איך אתה מגיב כשאתה עצבני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:54
בתגובה לקלמן
אתר אישי
קלמן, בוא נישאר בגבולות הדיון שנגזרים מהמאמר, בסדר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 19:39
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אין בעיה, אורי, בשבילך אני מוכן להתאפק.
(דרך אגב, גם ההורים שלי הגיעו מספרו והם מכירים את משפחת אלבז )
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 12/12/2006 שעה 20:03
בתגובה לקלמן
אתר אישי
צירוף מקרים מעניין. אם מישהו מכם זוכר משהו מהמשפחה בכלל, או מנתן והוריו בפרט, הם מוזמנים לספר עליהם כאן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 20:43
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מבטיח לשאול, אם יעלה משהו מעניין אספר בשמחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
יאנוש   יום ה', 14/12/2006 שעה 11:42
בתגובה לקלמן
כשאני עצבני, מוטב לך לא לעמוד בדרכי, אבל לעניינינו אני לא עצבני, אלא מופתע ומשועשע.
הרעיון שיש מבחינה מדעית-עובדתית שתי אפשרויות שונות להשקיף על העולם, פסול מעיקרו.
פעם, בימי חלדי באוניברסיטה, שאלתי מרצה למדעים דתי כיצד הוא מיישב את הסתירה בין המדע לאמונה, והוא ענה לי תשובה חכמה, אני מאמין! שהעולם נברא בשבעה ימים, אבל אני גם יודע! שהעולם קיים כבר מליארדי שנים.
כלומר, הוא עשה דיכוטומיה שלמה בין האמונה והידיעה ועל כך מגיע לו הרבה כבוד, אבל הוא היה אדם חכם.
מהבחינה הפילוסופית ניתן לברוא עולמות שלמים ושונים, ניתן להאמין בדברים שונים וסותרים, לעשות מניפולציות לעילא ולעילא. אולם, מהבחינה העובדתית-אמפירית, קיימת רק אמת אחת, הנובעת מתצפית אחת, מהסק לוגי אחד, מחישוב מתמטי אחד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ו', 15/12/2006 שעה 0:47
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
הוא לא עשה דיכוטומיה, מגיע לו כל הכבוד מפני שהוא למד להשלים איתה. אילו היה לך אומץ לפשפש בעצמך, היית מוצא את הדיכוטומיה הזו גם אצלך. בחרת להתקע בצד העובדתי, האמפירי שלא מבלבל את המוח עם אין ספור אפשרויות ומסתפק באמת אחת מוכחת, זה נוח וקל וזו זכותך כמובן, אבל אין לך מה להשוויץ.
לא הבנתי למה הוא אדם חכם ואני מכחיש שואה, בגלל שקוראים לי קלמן ?!
אפרופו עצבני, הבטחתי לבעל הבלוג להתנהג באיפוק, הוא מבקש לשמור על דיון תרבותי וצריך לכבד את זה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
יאנוש   יום ב', 18/12/2006 שעה 11:42
בתגובה לקלמן
למה הוא אדם חכם? כי הוא יודע לעשות את הדיכוטומיה הזו ואתה לא. ובוודאי שזו דיכוטומיה.
כנראה שיש לך בעיה בהבנת הנקרא. כפי שכבר כתבתי, יש מבחינה פילוסופית אפשרות למניפולציות רבות, אולם מהבחינה האמפירית מדעית, יש רק אחת!
אל תיסחף, אני לא אמרתי שאתה מכחיש שואה, אלא אמרתי שההתכחשות למציאות האמפירית היא דומה להכחשת השואה, יש הבדל ביניהם.
ובאשר שקוראים לך קלמן, מה שייך? כנראה שיש לך תסביכי נחיתות בעניין השם, או מה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
קלמן   יום ב', 18/12/2006 שעה 11:56
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
עם כל הכבוד לאורי, אתה לא משאיר לי ברירה אלא להסביר לך למה הבנת הנקרא שלך גרועה משלי, תקרא עוד פעם, אמרתי שהוא לא צריך לעשות את הדיכוטומיה, אלא רק להכיר בעובדה שהיא קיימת אצלו, אני משווה את עצמי אליו כי גם אני גיליתי את הדיכוטומיה הזו אצלי.
זה לא קשור להשכלה, לרמת הידע או לתואר אקדמי, אלא ליכולת של בנאדם לראות את עצמו ולהשלים עם מה שהוא רואה. כמו שאמר מיכאל, אתה מציג גישה פנאטית לא פחות מהדתיים, וגם, לא הכחשתי בשום מילה את המציאות האמפירית, אני רק אומר שהיא לא הייתה קיימת אילולא תמכה בה מציאות מדומה שאתה, להבדיל ממני ומהחכם ההוא, כל כך מבועת ונפחד ממנה עד שאתה חייב לחזור לכאן ולהכחיש אותה חזור והכחש.

לגבי שאלת קלמן, מדובר בבדיחה פרטית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 19/12/2006 שעה 10:48
בתגובה לקלמן
אתר אישי
מה שמסקרן אותי הוא כיצד מציאות מדומה תומכת במציאות אמפירית. לתומי סברתי שבמציאות אמפירית תומכות הוכחות אמפיריות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

זה נכון [חדש]
קלמן   יום ג', 19/12/2006 שעה 15:39
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
למציאות האמפירית יש קבוצת תמיכה נאמנה ומסועפת בכל העולם, היא כוללת לא רק את המדענים והחוקרים השוקדים יומם וליל להרחיב ולבסס אותה, אלא גם נאמנים חובבים המפיצים ומהללים אותה. אם נעביר את המבט מהקהילה התומכת במציאות האמפירית לפרטים המרכיבים אותה, נמצא שם בני אדם, וכל אדם הולך בסוף יום העבודה לישון, וכשהוא נרדם הוא חולם ונכנס לעולם מדומה, שם הוא לא סתם בורג בקבוצת תמיכה, אלא מרכז שהכל מתייחס אליו ונובע ממנו.
אם תגיד שאני יוצא מתחום הדיון במציאות האמפירית ומבלבל את המוח עם דברים שבכלל לא קשורים, אני מסכים איתך, אני לא מתווכח על המציאות האמפירית עצמה, אלא מנסה להראות שהמציאות האמפירית נתמכת על ידי אנשים בשר ודם שלא היו יכולים לבצע את העבודה הזו אילולא היו מסוגלים לקיים ולחיות בעולם מדומה, לחלום על פרס נובל ושאר כיבודים שהחברה מעניקה למי שמצטיין בתמיכה בעולם האמפירי. מעבר לכך, יכולת הדימוי והחשיבה במושגים מופשטים היא שבסופו של דבר מקדמת ומרחיבה את המציאות האמפירית.

(דרך אגב, ראיתי פרק על תולדות הישוב, סיפרו שם על פרשת הכניעה של ראש העיר ירושלים לאנגלים במלחמת העולם השנייה ונזכרתי בפוסט שהקדשת לנושא. ראיינו עד ראיה שהשתתף בפגישה בתור ילד, הוא סיפר שצמד החיילים הבריטים, שחיפשו מזון ואספקה למפקד שלהם, ביקשו מממשלחת הכניעה אש, היו להם סגריות אבל לא גפרורים, לא יודע למה דווקא הפרט הזה קפץ לי מול העיניים, אולי בגלל שהזדהתי איתם)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 10:11
בתגובה ליאנוש
אתר אישי
אפרופו הכחשת השואה, זו אולי הזדמנות לספר למה מרוקאי בן מרוקאים כמוני מתהדר בשם קלמן. זה היה כינוי של אבא שלי במחנה מעצר בקפריסין בתקופת הבריטים, הוא ניסה לעלות לארץ יחד עם צעירים רבים ממרוקו באונית המעפילים 'יהודה הלוי'.אולי בגלל שהצחיק אותם, אולי סתם התקשו להגות את השם המקורי. תקופת המעצר הייתה כנראה מהתקופות המאושרות בחייו והוא אהב לספר סיפורים על תקופת היותו קלמן. כשנכנסתי לבלוגוספירה חשבתי שבחרתי בשם הזה כמחווה לדמות מסיפורי הילדות שלי, היום אני רואה בבחירה הזו גם תרומה צנועה לזיכרון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני עם מיכאל [חדש]
מיכאל אוישי   יום ג', 12/12/2006 שעה 11:13
בתגובה לקלמן
אתר אישי
יפה..
באמת התפלאתי על השם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לקלמן [חדש]
דודו בן עמי   יום ג', 12/12/2006 שעה 11:15
בתגובה לקלמן
סליחה על הבורות - אבל מהו שם משפחתך, קלמן?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עטיאס אריה [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 17:48
בתגובה לדודו בן עמי
אתר אישי
השם רשום גם באתר שלי, אתה יכול לקפוץ לבקר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחוכם מאוד מצדך [חדש]
קרפד   יום ג', 12/12/2006 שעה 16:37
בתגובה לקלמן
להתייחס לפן יחיד בעסק המורכב והמסובך הזה (הפן הגאומטרי), ולמצוא דווקא בו את הפרצה שכביכול מאשרת את המשך ההתפסות לבורות האנתרופוצנטרית.
בצד הגאומטריה ישנן אקסיומות, היפותזות, חוקים, שנבדקו ועומתו בחקירה אמפירית אינטנסיבית ונטולת אמוציות באופן יחסי, ונמצאו (עם טווח שגיאה מסויים) אמיתיים מ ד ע י ת.
''סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש אינה אמת מדעית זה עניין של השקפה ונוחות בחישובים''- המשפט הזה שגוי בהחלט על כל האמירה שבו. ניתן להתווכח האם הנחות יסוד מדעיות הן אמיתיות, שהרי יש בהן אלמנט של אמונה, גם אם הוא מינימלי, אולם לא ניתן להתווכח, במסגרת המרחב המדעי- זה שבתוכו הנחות היסוד הן אמת בלתי מעורערת, על אמיתיותה של התפיסה ההליוצנטרית (מקסימום על דיוקה), ובהחלט שלא ניתן לפטור את כל הסיפור באמצעות נפנופי ידיים של ''נוחות בחישובים'', זוהי רזולוציית השקפה מביכה בקלישותה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחוכם מאוד מצדך [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:04
בתגובה לקרפד
אתר אישי
אתה מצפה ממני לדחוס רעיון שלם לתגובה של שתי שורות, עדיין לא הגעתי למדרגה כזו. ההשקפה שכדור הארץ הוא מרכז עומד לא סותרת את האמת האוביקטיבית מפני שאין אמת כזו, ועל כך מסכימים רוב המדענים. לאסטרונומים שקדמו לקופרניקוס היו לוחות חישוב שחזו במדויק תופעות אסטרונומיות למרות שהתבססו על ההנחה שכדור הארץ הוא מרכז העולם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמת אובייקטייבית? [חדש]
קרפד   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:45
בתגובה לקלמן
האין השתמשת בפוסט הקודם במונח ''אמת מדעית''? הרי זו האמירה לה בדיוק התייחסתי.
בנוגע לאסטרונומים בטרם קופרניקוס:
1: תחזיות אלו יכלו להצליח (בצורה עקבית)רק במערכת הקטנה הכוללת את כדור הארץ והשמש, היות שהמניפולציה האנתרופוצנטרית אינה מסוגלת לקיים את אחיזת העיניים מחוץ למערכת זו, למשל עבור הכוכב שבתאי שמסלולו תלוי בשמש, ואדיש כמעט לחלוטין לכדור הארץ.
2: המידע של אסטרונומים אלו הוא מידע ממופה. גם היום מדעי הטבע האמפירים עוסקים בליקוט ומיפוי, אך מטרת העל היא ניסוח חוקים על מנת ליצור מערכת של מידע נגזר בתיאום עם שאר ענפי המדע על פי הפרדיגמה המדעית. לפיזיקאים אין את הפריבילגיה שיש למתמטיקאים ללכת מלכתחילה בדרך ההגיונית, כלומר החוק מכתיב את ההתרחשות, אך עם כל הקשיים ונסיונותיו של הטבע להצניע את הצורה בה הוא פועל, מצליחה התעשייה הפיזיקלית, לאחר מאמץ אמפירי כביר לנסח חוקים המבוקרים כל העת, ובינתיים עומדים על תילם. הפעילות המדעית של האסטרונומים דאז היא חד כיוונית וערכה המדעי נחות בסטנדרטים מודרנים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמת אובייקטייבית? [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 19:36
בתגובה לקרפד
אתר אישי
אתה צודק, כשאמרתי אמת מדעית לא התנסחתי במדוייק, לא חשבתי שיש כאן כרישים כמוך.
היום, להבדיל מפעם, ההשקפה שכדור הארץ במרכז העולם נחשבת הבל רוח, לא יתכן שכל היקום סובב סביב כדור הארץ הזניח אי שם במערכת השמש שבירכתי גלקסיית שביל החלב, אף על פי כן, מבחינה עקרונית בלבד, אף אחד לא יכול להוכיח שזה לא נכון, נכונות החישובים אינם הוכחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחוכם מאוד מצדך [חדש]
אורי קציר   יום ג', 12/12/2006 שעה 18:52
בתגובה לקלמן
אתר אישי
אין אמת אובייקטיבית? אני לא מכיר מישהו שיחתום על אמירה כזו, קל וחומר איש מדע. אני מניח שלשיטתך העובדה שהשמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב גם היא אינה אמת אובייקטיבית. ואולי גם העובדה שבני אדם מתחלקים לזכרים ולנקבות גם היא אינה אמת אובייקטיבית. ברצינות, קלמן, הקביעה הזו אין לה שום עיגון במציאות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמת אובייקטיבית היכן? [חדש]
קרפד   יום ג', 12/12/2006 שעה 19:25
בתגובה לאורי קציר
כשמזכירים אמת אובייקטיבית בתנאים רגילים בהם החיים מתנהלים, דהיינו במרחב הפיזי, הרי שאין ויכוח שקיימות אמיתות אובייקטיביות. במרחב המטאפיזי, לעומת זאת, ניתן לחלוק על כל נסיון ''לחתום'' על אמת מוחלטת בהחלט (כך הפך דקארט לשק האגרוף של הפילוסופיה המערבית שלאחריו).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחוכם מאוד מצדך [חדש]
קלמן   יום ג', 12/12/2006 שעה 19:56
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אני מסכים עם קרפד ומוסיף, מה שאתה קורא לו אמת אוביקטיבית הוא מה שהשכל המוגבל שלנו מסוגל לתפוס, האמת המוסכמת בתקופה שלנו, היא שונה מהתקופות הקודמות וללא ספק תשתנה בשנים הבאות. האמת האוביקטיבית לתפיסתי, לפחות בהגדרה, אמורה להיות נצחית וקבועה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מחוכם מאוד מצדך [חדש]
אורי קציר   יום ג', 12/12/2006 שעה 20:05
בתגובה לקלמן
אתר אישי
כל אמת היא נכונה מדעית כאשר היא מוכחת באמצעים מדעיים מוסכמים ומקובלים. השכל האנושי תופס יותר ויותר מהמציאות עם התקדמות הזמן, משום שדרכי המחקר משתכללות והטכנולוגיה מתפתחת בהתאם. לענייננו, התפיסה שלפיה כדור הארץ, כמו גם שאר כוכבי הלכת, סובבים את השמש במסלולים קבועים, היא תפיסה שקופרניקוס וגלילאי הוכיחו כבר לפני מאות שנים. למרות כל ההתקדמות המדעית שחלה מאז, תפיסה זו לא הופרכה אלא נהפוך הוא - אומתה שוב ושוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמרת הגר''א מווילנא [חדש]
מיכאל אוישי   יום ה', 14/12/2006 שעה 20:53 אתר אישי
נתקלתי היום בכמה שורות הקשורות למאמר זה, שעשויות לעניין אותך:

''הגר''א עצמו עסק בחכמת ההנדסה ובחכמת התכונה. בחוגו פעלו ר' מנשה מאילייא, מגדולי התורה והחכמה, אחד הממציאים החשובים שבדור, ור' ברוך משקלוב, מגדולי סופרי-המדע בעברית. [בהקדמתו ל'ספר אבקלידס' מוסר ר' ברוך בשם הגר''א את המימרה: כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משאר החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד] ''.

(ספר ''מורה הנבוכים'' להרמב''ם הוצאת מוסד הרב קוק, מבוא כללי חלק א' - ''דרך ה''מורה'' בנתיב הדורות'' מאת הרב יהודה אבן שמואל, הערה 45 .)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמרת הגר''א מווילנא [חדש]
אורי קציר   יום ו', 15/12/2006 שעה 0:17
בתגובה למיכאל אוישי
אתר אישי
לא כל כך ברור מהפיסקה הזו מה משמעות אותו עיסוק של הגאון מווילנה וחבריו בהנדסה ובאטסרונומיה. ייתכן שהתעניינו בכך ותוא לא. לעיסוק זה יש משמעות אך ורק אם נחלו בו הישגים מיוחדים כלשהם המבדילים אותם מחובבים אחרים. העובדה שמדבר בגדול בתורה אינה זקוקה להוכחה; אבל דומני שתסכים עמי שבכך שאין זה תנאי להיותו גדול גם במדעים מדויקים, ובפרט בכלאה שנחשבים חילוניים במובהק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אמרת הגר''א מווילנא [חדש]
מיכאל אוישי   יום ו', 15/12/2006 שעה 0:41
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אמנם אין כאן דבר ברור בנוגע לרמת עיסוקו בכך, אבל דבר חשוב כן יש כאן - הפתגם מהגר''א משמעו שחוסר ידע בחכמות חיצוניות אלה, מביא אוטומטית לחוסר ידע גדול עוד יותר בתורה, מכאן למדים ח ש י ב ו ת גדולה ללימוד חכמות חיצוניות מסוימות בעיני הגר''א.
ועוד דבר למדים, שהגר''א ותלמידיו לא חששו לעסוק בחכמות אלו, ולא סברו שזהו ביטול תורה, כי אם, כאמור, סיוע ודבר מוכרח ללימוד התורה.

כמובן ששיטת החסידות היתה אחרת, וגם היהדות החרדית-ליטאית של היום תפסה דוקא את הריחוק החסידי מחכמות חיצוניות.
דומה שתלמידיו האמיתיים של הגר''א כיום (גם בגישתו לעלי' לארץ ישראל ובראייתו עלי' זו כנדבך בדרך לגאולה העתידה) הם דוקא הכיפות הסרוגות מבית מדרשו של הראי''ה ע''ה קוק, המשלבים לימוד תורה ולימוד מקצועות חול יחדיו בישיבות התיכוניות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נוע תנוע? [חדש]
א אחיטוב   יום ב', 28/05/2007 שעה 17:13
טענתו של הרבי מליובאוויטש שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ היא טענה דתית פילוסופית. יחד עם זאת לדברי הרבי לפי תורת היחסות לא ניתן לקבוע מי נע ביחס למי וליתר דיוק מבחינה מדעית קביעה כזו היא חסרת משמעות. כלומר ניתן לראות את כל היקום כנע ביחס לכל נקודה במרחב. מכיוון שכך אין ''בעיה'' וסתירה בין הטענה שהשמש נעה ביחס לכדור הארץ. ראיית כדור הארץ במרכז נובעת מהתפיסה הדתית שיש לבריאה מטרה והיא עבודת האדם את הקב''ה ממילא כל הבריאה כולה לא נועדה אלא לשמש תפאורה ו/או אמצעי לעבודת האדם את קונו. המשמעות התפיסתית הנובעת מכך היא שכדור הארץ הוא המרכז.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מטה יעקב [חדש]
אהרון בורג   שבת, 31/05/2008 שעה 17:51
אשמח מאד לקבל מידע מדוייק היכן פרסם הרלב''ג או תיאר את המצאתו ''מטה יעקב''.
עד היום קראתי כמעט בכל מאמר אודות הרלב''ג אודות המצאה זו, אולם כל נסיונותי לאתר את המקור לדעה זו כשלו.
תודה
אהרון בורג
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©