ההצעה הצנועה של ג'ונתן סוויפט/ יואב איתמר
יום ו', 27/10/2006 שעה 10:20
בשנת 1729, שלוש שנים לאחר שזכה לתהילת עולם בזכות ספרו ''מסעי גוליבר'', פרסם ג'ונתן סוויפט את ''הצעה צנועה'', אלגוריה קצרה שנכתבה כביקורת על ניסיון השתלטות של איל הון על אחד מהשווקים המובילים באירלנד באותה תקופה - הטבעת המטבעות. הפתרון שמציע סוויפט על מנת להתגבר על בעיית הילודה בקרב האירים היא הפיכת ילדיהם למאכל תוך שימוש בהסברים רציונליים לכאורה המצדיקים את הפתרון המוצע. יואב איתמר, הידוע בכינויו האינטרנטי ''האביר שלא היה'' ומפעילו של הבלוג האיכותי ''חלומות וסיוטים'', תירגם את היצירה הזו לעברית והוא מביא אותה כאן, כמאמר אורח, בלווית הערות והסברים. ''הגם שאין זה דיוקן אחד לאחד של מצבנו בארץ, יש בחיבור נקודות דימיון מפתיעות'', הוא קובע. ויש צדק בדבריו










ב''הצעה צנועה'', פורק הסופר והסאטיריקן האירי ג'ונתן סוויפט1 את זעמו על חוסר היכולת של הפוליטיקאים באירלנד, צביעותם של העשירים, עריצותם של האנגלים, והעליבות וההזנחה שבה חיים תושביה. בעוד שהמסה מקוננת על מצבה העלוב של אירלנד החשופה כמעט לחלוטין לניצול האנגלי, היא גם מבטאת את סלידתו של סוויפט מהעם האירי שאיננו מסוגל לדאוג לעצמו. אף אחד לא יוצא טוב מהמסה הזאת. לא רק האנגלים כי אם האירים אשמים במצבם, הפוליטיקאים וההמונים כאחד. רחמיו על סבלם של האירים הוא רב, אולם הוא גם מהול בביקורת על חוסר יכולתם להתמודד עם בעיותיהם שלהם.

פמפלטים פוליטיים היו תחביב אופנתי בתקופתו של סוויפט, וכמות גדולה של הצעות כיצד לשפר את מצבה של אירלנד מבחינה כלכלית וחברתית פורסמו חדשות לבקרים. הפארודיה של סוויפט כתובה בסגנון ובשיטה שבה נכתבו פמפלטים אלה, והאירוניה המורבידית בפתרונו מגלה את ייאושו לאור כשלון העיתונות להשיג התקדמות לפתרון המצב. היצירה מציגה את חוסר יעילותה של המנהיגות האירית, וגם תוקפת את נטייתם של רבים ממתקני העולם המודרני ליעילות כלכלית והפרטה. בעוד שסוויפט עצמו היה הוגה חריף בתחום הכלכלה, הוא הביע, על פי רוב, בוז לנסיונות יישום ''מדעיים'' לדאגות הומניטריות.

האתגר הרטורי העיקרי של חיבור אירוני זה הוא תפיסת תשומת הלב של קהל אדיש. סוויפט מוכיח את רעיונותיו בצורה שלילית וקושר ביחד עמדות מזעזעות, שלא ניתן להגן עליהן כדי להטיל אשמה ודיבה כוללת. המסה מתקדמת דרך סידרה של הפתעות שמהממות את הקורא ואז גורמים לו לחשוב באופן ביקורתי, לא רק על מדיניות, אלא גם על ערכים ורצון לפעולה.

אירי רעב מכין לעצמו ארוחה מגופו של ילד עני. אלגוריה חריפה במיוחד על המצב באי הירוק באמצע המאה ה-‏18 (מקור תמונה 1)

הגם שאין זה דיוקן אחד לאחד של מצבנו בארץ, יש בחיבור נקודות דימיון מפתיעות, המוכיחות שבשישים שנות מדינה לא רק שלא התקדמנו מבחינה סוציאלית, מנהיגותית ומוסרית, אלא אף הלכנו אחורה. גם בפרסומו הראשון של הטקסט בתרגומי הייתה לו השפעה מסוימת, והיו בלוגרים ואתרים חברתיים שציטטו מתוכו פסקאות וניסו לנהל דיון סביב הטקסט. אולם פרסומים אלה טבעו בתהום הנשייה, וברצוני להוציא טקסט זה שוב אל כיכר העיר האינטרנטית, להתווכח עליו, להוביל לשינוי.

ובכן, הרי לכם הטקסט המתורגם של מאמרו של ג'ונתן סוויפט.





הצעה צנועה למניעת הפיכתם של ילדי העניים באירלנד לנטל על הוריהם וארצם והפיכתם למועילים לחברה (הערות: ג'ק לינץ' ויואב איתמר)







''מי שהולכים ברחובותיה של עיר מפוארת זו2, או מטיילים בכפרים, נעצבים אל ליבם מאוד, כאשר הם רואים את הרחובות, הדרכים ודלתות הבתים הומים מקבצניות, ואחריהן משתרכים שלושה, ארבעה או שישה ילדים, כולם עטויי בלויי סחבות ומתחננים לנדבה מן העוברים והשבים. אימהות אלו, במקום שיוכלו לעבוד למחייתן, נאלצות להוציא את כל זמנן בקיבוץ נדבות למען קיום ילדיהן חסרי הישע: כשהם גדלים הם הופכים לגנבים עקב מחסור בעבודה , או עוזבים את מולדתם להילחם למען הטוען לכתר מספרד3 או מוכרים את עצמם לעבדות מתיישבים באיי ברבדוס4.

''אני חושב כי מוסכם על ידי כל הצדדים, כי מספר עצום זה של ילדים בזרועות אימותיהם,או בעקבותיהן, או בעקבות אבותיהם, הם נטל נוסף על מצבה העגום העכשווי של הממלכה5; על כן מי שיוכל למצוא שיטה הוגנת, זולה וקלה להפיכת ילדים אלו לחברים מועילים לאומה ראוי להוקרה כה רבה מן הציבור , עד שפסלו יוצב כאנדרטה למושיע האומה.

''אולם כוונותי רחבות הרבה יותר מפתרון בעייתם של ילדי הקבצנים המוצהרים; אני מתכוון לפתור את בעיותיהם של כל הילודים בגיל מסוים הנולדים להורים אשר יכולים בקושי רב לתמוך בהם ונזקקים לנדבותינו ברחובות.

''אשר לי, הקדשתי שנים רבות של מחשבה לנושא חשוב זה, ושקלתי באופן בוגר את תוכניותיהם של הוגים אחרים, ומצאתי אותן מלאות תמיד שגיאות חישוביות גסות. נכון הדבר, שתינוק אשר אמו המליטתו זה עתה, יכול להתקיים מחלב אמו במשך שנה תמימה, בתוספת מעט מאוד מזון מסוג אחר; לכל היותר תאלץ אמו להשקיע במזונו שני שילינגים, תזונה אותה יכולה האם להשיג בוודאות, או להשלימה באמצעות שאריות, בעזרת עיסוקה החוקי בקבצנות; ואני מציע שבדיוק בגיל שנה נטפל בהם בדרך כזו שבמקום שיהיו לנטל על הוריהם ועל הקהילה6 או יגוועו ברעב, או ידרשו את שארם וכסותם לשארית חייהם, יפעלו בדרך הפוכה לחלוטין ויתרמו להזנתם והלבשתם, לפחות באופן חלקי, של אלפים רבים.

''ישנו יתרון חשוב נוסף לתוכניתי, כי זו תמנע את ההפלות מרצון, ואת המנהג האיום של נשים לרצוח את ילדיהן הממזרים, אויה ! כה נפוץ הוא מנהג זה בינינו, אני משער שהקרבתם של התינוקות התמימים והעניים הללו באה למנוע את ההוצאה הכספית הכרוכה בגידול הילדים הממזרים מאשר את הבושה הכרוכה בכך, דבר שמעורר עצב ורחמים בלבו של הפרא האכזר ביותר.

''מספר הנפשות בממלכה מוערך במיליון וחצי, ולפי חישובי, מבין אלו ישנם מאתיים אלף זוגות שנשותיהם בעלות יכולת פריון; ממספר זה הפחתתי שלושים אלף זוגות המסוגלים לכלכל את ילדיהם, על אף כי חוששתני שלא יכולים להיות זוגות רבים כל כך לאור המשבר הנוכחי בממלכה; אולם לאחר שקיבלנו נתון זה כעובדה, ישנם עוד מאה ושבעים אלף זוגות מולידים. הפחתתי עוד חמישים אלף מנשים אלו שיפילו את תינוקן, או שילדיהן ימותו ממחלה או תאונה במהלך שנתם הראשונה. מכאן שנותרו עוד מאה ועשרים אלף ילדי עניים הנולדים מדי שנה. השאלה היא רק איך נגדל ונטפל באותם ילדים, במצב זה, אשר כפי שציינתי בלתי אפשרי לממש את הפתרונות שהוצעו עד כה. איננו יכולים להעסיקם במלאכת יד או חקלאות; איננו בונים בתים (כוונתי לאזורים הכפריים) ולא מעבדים את האדמה בעזרתם7: רק לעיתים נדירות הם יכולים להתקיים באמצעות גנבות, עד הגיעם לגיל שש, חוץ מאשר אלו בעלי כישרון טבעי, שהם, אני מודה, הם לומדים את יסודות המלאכה בגיל מוקדם יותר, על אף שניתן לראות בהם רק מתלמדים כפי שנודע לי מפי אחד ממנהיגי הקהילה ממחוז קאוואן, שהצהיר בפני כי לא נודע לו על יותר ממקרה אחד או שניים שהתפרנסו מכך לפני גיל שש, אפילו באותו אזור בממלכה שיצאו לו מוניטין כבעלי המקצוע המעולים ביותר במלאכה זו.

''סוחרינו הבטיחו לי, כי ילד או ילדה מתחת לגיל שתים עשרה אינם מוצר בר מכירה; אפילו בהגיעם לגיל זה ערכם אינו עולה על שלוש לירות, או שלוש לירות וחצי כתר לכל היותר; סכום אשר אינו עומדת ביחס להוצאתם של ההורים או של הממלכה, או את ההוצאות על מזון וסחבות, שעשויים להגיע עד פי ארבעה לפחות מסכום זה.

''עתה אם יותר לי להציג בצניעות את מחשבותי, כולי תקווה כי לא יזכו להתנגדות המועטה ביותר.

''כפי שהובטח לי על ידי אמריקאי בעל ניסיון מבין מכרי בלונדון, תינוק צעיר ובריא בן שנה הוא מזון טעים מאוד, מזין ובריא, אם מבושל, צלוי, אפוי או שלוק; ואין לי ספק כי באותה מידה הם יכולים להיות בסיס טוב לפֶרֶקסת או נזיד בשר8.

''אני מציע לציבור לקחת בחשבון את הצעתי לגבי אותם מאה ועשרים אלף ילדים. ניתן לשמור עשרים אלף מהם לצורכי התרבות. רבע מתוכם צריכים להיות זכרים; זוהי כמות רבה מזו שאנו מותירים לצורך זה בקרב עדרי כבשים, בקר למאכל או חזירים; הסיבה לכך, בעיני, היא שילדים הם לעיתים נדירות פרי נישואין, משום שהפראיים מבינינו כלל אינם מחשיבים מוסד זה. לפיכך, זכר אחד יכול לספק את צורכיהן של ארבע נשים. מאה אלף הילדים הנותרים יכולים להימכר בגיל שנה לבעלי המעלה והרכוש ברחבי הממלכה; תמיד כדאי להמליץ בפני האימהות לתת לילדיהן לינוק ככל יכולתם בחודש האחרון לשהותם עמן, על מנת שיהיו שמנים ודשנים בעת הגשתם לשולחן. ניתן להכין מכל תינוק לפחות שתי מנות במסיבה לחברים. כאשר המשפחה סועדת לבדה, חלקו הקדמי או האחורי יהווה מנה לא רעה בכלל, ויהיה טוב מאוד אם יישלק, ביום הרביעי, בתוספת מעט מלח ופלפל, במיוחד בחורף.

ג'ונתן סוויפט. ילדים בזרועות אמותיהם הם נטל עצום על החברה (מקור תמונה 2)

''חישבתי כי משקלו הממוצע של ילוד הוא שנים–עשר פאונד ובמהלך שנה תמימה אם יפוטם כדבעי, יגיע למשקל של עשרים ושמונה פאונד9.

''אני מודה, כי מזון זה יהיה יקר למדי, ועל כן מתאים עד מאוד לבעלי הבתים10, אשר כבר זללו בכל פה את ההורים ויהיו קהל היעד המתאים ביותר בשביל הילדים.

''בשר תינוקות יאכל לאורך כל השנה, אולם יהיו בשפע במיוחד במרץ, מעט קודם לכן, ומעט אחר כך; כפי שנאמר לנו על ידי סופר נכבד, שהוא גם רופא צרפתי דגול11, דגים מהווים מקור מזון מפרה ביותר, מספר רב יותר של ילדים נולדים במדינות קתוליות תשעה חודשים בערך לאחר הלֶנְט12, מאשר בכל עונה אחרת; מכאן שיש להניח כי שנה לאחר הלנט השווקים יהיו מוצפים וגדושים מכרגיל; כי מספר הילודים הקתוליים13 גדול ביחס של לפחות אחד לשלושה בממלכה זו; ולפיכך יש יתרון כולל בכך, שיופחת מספר הקתולים שבינינו.

''כבר הערכתי את העלות של גידול בן קבצנים (ולתוכו הכנסתי גם את כל הפועלים החקלאיים, הפלאחים וארבע חמישיות מבין פועלי האיכרים) בשני שילינג לשנה14, כולל סחבות; ואני מאמין שאין אדון הגון שיסרב לתת עשרה שילינג עבור ילד שלם ושמן, שכפי שהוכחתי הרגע ניתן לעשות ממנו לפחות ארבע מנות בשר טוב ומזין, כשעליו לסעוד רק עם חבר מיוחד או עם בני משפחתו. כך ילמד הגביר להיות בעל בית טוב ויהפוך לאהוד יותר על אריסיו האם תרוויח שמונה שילינגים נטו, ותהיה כשירה לעבודה עד שתלד ילד נוסף.

''אלו המקמצים יותר את ידם (כפי שזמנים אלו דורשים), יכולים לפשוט את עורה של הגוויה; עור זה, לאחר עיבוד, יהפוך לכפפות אופנתיות לגברות ומגפי קיץ לאדונים מהודרים15.

''בדבלין עירנו ניתן יהיה לייסד בתי-מטבחיים מיוחדים לצורך מטרה זו באיזוריה הנוחים יותר. מומלץ כי הקצבים יקנו את הילדים חיים ויכינו אותם לבישול בעודם חמים לאחר השחיטה, כפי שאנו עושים לחזירים המיועדים לצלייה.

''אישיות נכבדת, אדם נאמן באמת ובתמים לארצו, אשר את מעלותיו אני מעריך מאוד, ניאות באחרונה לדון עמי אודות הנושא והציע שכלול נוסף לתוכנית. הוא סיפר לי כי אדונים רבים מבני הממלכה השמידו לאחרונה את עדרי הצבאים שלהם, וכי הוא משוכנע כי הדרישה לבשר צבי תסופק היטב באמצעות גוויותיהם של נערים ונערות שגילם אינו עולה על ארבע-עשרה, אולם אינו נמוך משתים-עשרה; ישנו מספר רב כל כך של שני בני המינים בכל מחוז, העומדים לגווע ברעב, עקב המחסור בעבודה; הוריהם ודאי יוותרו עליהם, אם עודם בחיים, ולא אזי שארי בשריהם הקרובים ביותר. אך עם כל הכבוד להצעתו של חבר טוב כל כך ופטריוט דגול כל כך, איני בטוח כי אני מסכים; שכן בשרם של הזכרים, כפי שמכרי האמריקאי הבטיח לי, לאור נסיונו הרב, קשה ודל, כמו זה של תלמידי בתי ספרנו, בשל פעילותם הגופנית המתמדת, ואינו טעים; פיטומם כלל לא יפתור את הבעיה. שחיטת הנערות, אם יורשה לי להעיר בענווה, מהווה הפסד ציבורי, היות ובקרוב יהפכו אף הן לבעלות כושר התרבות; מלבד זאת אין זה בלתי מתקבל על הדעת כי מספר אנשים מצפוניים יזדעקו למנוע זאת, (אפילו שלא בצדק) משום שיוטרדו במידת מה מן האכזריות, אשר, הנני מודה ומתוודה, היוותה את הסיבה המרכזית להתנגדותי לכל תוכנית, בלא קשר להיותה רצופה בכוונות טובות.

''אולם על מנת להצדיק את חברי, הוא הודה בפני כי פְסָלְמָנֶצֶר16 המפורסם, יליד האי פורמוזה, שעבר להתגורר בלונדון לפני יותר מעשרים שנה, היה זה שהכניס לראשו את הרעיון. במהלך אחת משיחותיהם, סיפר לידידי, שבארצו, כאשר צעיר מוצא להורג, מוכר המוציא להורג את גופתו לאנשים רמי מעלה כמעדן, וכי בתקופה שהתגורר שם נמכרה גופתה של נערה דשנה בת חמש-עשרה, שנצלבה בעוון הנסיון להרעיל את הקיסר, לשר הפנים ירום הודו, ולפקידי ממשלה בכירים נוספים, נתחים נתחים שהורדו מן הגרדום, בארבע-מאות כתרים. ואכן אינני יכול להכחיש, כי אם היה הדבר מושת על מספר נערות עסיסיות מעירנו, שאין להן פרוטה17 ואינן יכולות לצאת מפתח ביתן בלא כיסא אפיריון המוחזק על ידי משרתים, ולהופיע בתיאטראות וכינוסים ציבורים לבושות בגדים משובחים מתוצרת חוץ, שאינן משלמות עבורם לעולם - בטוחני כי הממלכה לא תיגרע מכך.

''אנשים מסוימים בעלי רוח נכאים העלו חשש ביחס למספר הרב של העניים, שהנם קשישים, נכים או חולים, ונתבקשתי להקדיש מחשבה לשאלה כיצד ניתן להקל את נטלם הכבד המוטל על האומה, אולם אינני מודאג ביחס לנושא זה משום שידוע כי הם מתים מדי יום ונרקבים בקור וברעב, בזוהמה ומזיקים, במהירות המתקבלת על הדעת. ובאשר לפועלים הצעירים, הרי שמצבם מעודד באותה מידה; הם אינם יכולים לעבוד ועל כן הם גוועים ברעב עד כדי כך שאם הם אי פעם נשכרים לבצע עבודות פשוטות , אין להם הכוח לבצען וכך הם והמדינה מתרחקים בבטחה מן הרעות העתידות לבוא.

''סטיתי זמן רב מן הנושא העומד על הפרק, ועל כן אשוב אליו. אני חושב שהיתרונות של הצעתי הם ברורים וטובים וחשיבותם רבה.

''ראשית, כפי שכבר ציינתי, הדבר יפחית את מספרם של הקתולים, המתרבים בקצב מהיר יותר מאתנו מדי שנה ומהווים את הוולדנים העיקריים של אומתנו וכן אויבינו הגרועים ביותר; ואשר נשארים בבית מתוך מטרה להעביר את הממלכה לטוען לכתר הספרדי ומקווים שיתרונם יעמוד להם עקב המחסור בפרוטסטנטים טובים רבים כל כך שהעדיפו לעזוב את ארצם, מאשר לשלם, בניגוד למצפונם מעשר לכנסיה לכמורה עובדת האלילים18.

''שנית, לדיירים העניים יותר יהיה סוף סוף דבר מה בעל ערך משל עצמם, אשר על פי חוק ניתן לעקלו למען תשלום שכר הדירה לבעל הבית היות ודגניהם ומקנם כבר נתפסו ומטבעות בשבילם הם דבר לא מוכר.

''שלישית, עלות גידולם של מאה אלף ילדים, מגיל שנתיים ומעלה, היא עד עשרה שילינג לראש לשנה. דבר שיגדיל את נכסי האומה בחמישים אלף לירות שטרלינג מדי שנה, מלבד היתרון בהוספת מנה חדשה על שולחנם של בעלי הממון בממלכה, שלהם טעם מעודן. הכסף יתגלגל בינינו לבין עצמנו והטובין ישמשו לעידוד הצמיחה והייצור.

''רביעית, אימהות המתרבות תדיר, לא רק שירוויחו שמונה שילינגים נוספים כל שנה ממכירת ילדיהם, אלא גם יפטרו מן הצורך לדאוג לצורכיהם מעבר לשנתם הראשונה.

אחת הסצינות הידועות ביותר מיצירתו הסאטירית של סוויפט: גוליבר מוצא עצמו כפות בידי מאות ליליפוטים זעירים ולמרות גודלו אינו יכול למוש ממקומו (מקור תמונה 3)

''חמישית, מזון זה יביא לקוחות רבים לבתי המרזח, בהם הפונדקאים יעזרו בתבונתם הרבה וימצאו את המתכונים הטובים ביותר שיתאימו לבשר באופן מושלם. ובבתיהם יסתופפו אדונים רבים המעריכים עצמם בצדק על טעמם הטוב: טבחים מוכשרים שידעו כיצד להשביע את רצון אורחיהם , יוכלו להרוויח מהם ממון רב ככל שישכילו.

''שישית, הדבר יהווה תמריץ לנישואין, דבר אשר בכל האומות הנאורות נתמך בעזרת מענקים או נכפה מכורח חוק ובעזרת עונשים. הדבר יגביר את דאגתן של האימהות לילדיהן ואת עדינותן כי במקום להיות אחראיות לגידולם של תינוקות עניים, ייתמכו במידה זו או אחרת על ידי הציבור ויהוו מקור לרווח במקום הוצאה. אנו צפויים לתחרות עזה בין הנשים הנשואות, שיחקו אחת את השניה, יביאו את ילדיהם השמנים ביותר לשוק. הגברים יהפכו להיות עדינים ומתחשבים כלפי נשותיהם כפי שהם דואגים לסוסותיהם ולפרותיהן העומדות להמליט, או לחזירותיהם ההרות. הם יפסיקו להכותן ולבעוט בהן (כפי שקורה לעיתים קרובות מדי) מחשש להפלה. ישנם עוד יתרונות שיווצרו עם ביצוע התוכנית, למשל תוספת של עוד אלפי נתחי בשר לבשר המשומר המיועד לייצוא. התרבות בשר החזיר ושיפור האומנות של הכנת שינקן טוב, שחסרה אצלנו בגלל החיסול הרב של חזירים, העולים באופן כה תדיר על שולחננו;

''כיצד ניתן להשוות את טעמם והדרם לזה של תינוק מפוטם בן שנה. תינוק צלוי שלם יצור רושם עז בסעודה השנתית בבית ראש העיר ובעת הילולות ציבוריות אחרות, אולם לא ארחיב על כך מפאת קוצר היריעה.

''נניח שאלף משפחות בעירנו יהיו צרכניות קבועות של בשר תינוקות, מלבד אלו אשר יאכלו אותו באירועים משפחתיים במיוחד בחתונות, ובטקסי הטבלה. אני צופה שדבלין לבדה תתקיים מדי שנה על עשרים אלף תינוקות ושאר הממלכה (סבורני כי שם ימכר הבשר במחיר זול במידת מה) תתקיים על שמונים אלף הגופות הנותרות.

''איני יכול לחשוב על התנגדות אחת אותה ניתן להשמיע נגד התוכנית, פרט לטיעון שמספר האנשים בממלכה נמוך בהרבה. זאת, לא אכחד, היתה הסיבה המרכזית לכך שהצעתי תוכנית זו לעולם.כפי שהקורא ודאי יבחין, חישבתי פתרון זה רק לממלכת אירלנד ולא לשום ממלכה אחרת שהיתה, ישנה, או לדעתי, אי פעם התקיימה בעולם. על כן שאיש לא יזכיר לי פתרונות אחרים: לא מיסוי בעלי הבתים בינינו בשיעור של 25%19: לא ההימנעות משימוש בבגדים ורהיטי בית שאינם מתוצרת ארצנו: לא דחייה מוחלטת של השימוש בחומרים ובכלים המעודדים חיי תפנוקים20: לא על הפחתת עלותם של הגאווה, היוהרה, הבטלנות, והימורים בקרב נשותנו : לא חיסכון, חוכמה ונקיטת מידה: לא למידת אהבת הארץ מהי וכיצד שונים אנו מתושבי לפלנד או טופינמבו21: לא אודות סיום הסכסוכים והפיצול לסיעות בתוכנו אל לנו לנהוג כיהודים שהמשיכו לרצוח אחד את השני גם כשעירם נכבשה: לא אודות כך שיש להיזהר ממכירת ארצנו ומצפוננו בשכר פרוטה: לא ללמד את בעלי ההון להפגין מידה אחת של רחמים כלפי דייריהם, ולבסוף, אל תדברו איתי על הנחלת רוח כשרון, רוח כנה ויצרנית, בבעלי החנויות, משום שלו תעבור החלטה לקנות רק מתוצרת ארצנו, יתאחדו הם לרמותנו ולעשקנו במחיר, במידה ובטיב ולא ניתן להביאם להציע הצעה הוגנת אחת לעסוק רק במסחר, על אף שהוזמנו לעשות כן לעיתים קרובות.

''לפיכך, אני חוזר על דבריי, בל איש יעז לדבר עימי אודות נושאים אלו , עד שתהיה לו ולו תקווה קלושה שיתקיים נסיון כנה ואמיתי לקיימם.

''ברם, לדידי, נמאסו עלי מזה שנים רבות כל אותם חוזים בעלי הדעות העקרות חסרות התוחלת ובטלות החסרות כל סיכוי להצלחה ועלתה בדעתי הצעה זו , אשר, בהיותה חדשה לגמרי יש בה משהו מוצק ואמין ואינה כרוכה בהוצאות רבות או בקשיים גדולים ואיננה נשגבת מכוחותינו, ואיננו ממיטים על עצמנו סכנה בחוסר צייתנות לאנגליה. לא ניתן לייצא סחורה זו משום שבשר רך מאוד איננו סובל השרייה ארוכה במלח הגם שיכולתי לנקוב בשמה של מדינה שתשמח לאכול את כל אומתנו בלעדיו22.

''אחרי הכל, אינני כה נוקשה ולא אפסול מן היסוד כל דעה אחרת אותה יציעו מלומדים, שתהיה כנה, זולה קלה ויעילה באותה מידה. אולם בטרם דבר מה מסוג זה יקודם בניגוד לתוכניתי, ומישהו יציע תוכנית טובה ממנה, אני מבקש מן ההוגה או ההוגים האחרים לשקול בכובד ראש שתי נקודות. ראשית, לאור המצב הנוכחי, כיצד יוכלו למצוא מזון וביגוד למאה אלף פיות וגבות חסרי תועלת. שנית, ישנם מליון בני אנוש בקירוב ברחבי ממלכה זו אשר אם מחייתם תושקע ותחושב יחד יותיר אותם בחוב של שני מיליון לירות שטרלינג אם נוסיף את הקבצנים המקצועיים ואת מרבית האיכרים, החקלאים, והפועלים על נשותיהם וטפם שהם קבצנים הלכה למעשה: הנני מתאווה לכך שכל אותם פוליטיקאים אשר מסתייגים מהצעתי, ויש להם אומץ לענות לי, שישאלו תחילה את הוריהם של בני תמותה אלו, אם אינם חושבים שגורלם ישפר עליהם לו ימכרו למזון, בגיל שנה, באופן אותו תיארתי , ובכך יחסך מהם גורל נצחי ואומלל כפי שחוו אותו הם עצמם, של דיכוי על ידי בעלי בתים, של חוסר היכולת לשלם את שכר הדירה בלא כסף או מקצוע, היעדר תנאי מחייה מינימליים, בלא בית או בגדים שיגנו עליהם מפני פגעי מזג האויר הליכה בעקבות הוריהם, באופן בלתי נמנע או שמא יחוו גורל נורא אף יותר מזה של צאצאיהם לנצח.

''אני טוען, במלוא הכנות, שאין לי עניין אישי בפעולה לקידום תוכנית זו, ואין לי שום מניע מלבד שירות טובתה של ארצי , עידוד המסחר, סיפוק צורכי הילודים וסעד לעניים ,וסיפוק תענוג מסוים לעשירים. אין לי ילדים שממכירתם אוכל להרוויח ולו פני שחוק אחד; צעיר ילדי הוא בן תשע ואישתי הגיעה זה מכבר לגיל הבלות.''







1סוויפט פרסם מאמר זה תחת שם בדוי ועל כן נחסכו ממנו ייסורים להם זכו בעלי סאטירות אחרים בני תקופתו. (י.א.)
2דבלין, בירת אירלנד.
3הטוען לכתר היה ככל הנראה ג'ימס השלישי שניסה לפלוש לאנגליה בשנת 1715. ג'ימס השלישי היה בנו של ג'ימס השני מבית סטיוארט שגורש מאנגליה בשנת 1689. יורשיו של ג'ימס השני היו קתוליים ומדינות קתוליות באירופה שימשו להם כמקום מקלט. (י.א. וג.ל.)
4האירים חתמו על חוזי עבודה שחייבו אותם לעבוד כפועלים זרים תמורת משכורות נמוכות במטעי הסוכר באיי ברבדוס.
5מאמר זה חובר לאחר שתי שנות בצורת רצופות. (י.א.)
6הקהילות המקומיות היו אחריות לתמוך באלו שלא היו יכולים לעבוד.
7בריטניה הטילה מגבלות חמורות על החקלאות האירית.
8פרקסת (fricassee) – מנה העשויה מחתיכות עוף קטנות או מיני בשר אחרים המתובלים ברוטב חריף. (ג'ונסון) ראגו – נזיד בשר מתובל היטב (ג'ונסון)
9אנגלי - 0.454 ק''ג. 12 פאונד – 5.443 ק''ג. 28 פאונד - 12.701 ק''ג. (י.א.)
10הכוונה לבעלי האחוזות והבתים האנגליים שהשתלטו על אדמת אירלנד ונצלו את תושביה.
11סוויפט העיר כי מדובר בראבלה מחבר הספר גארגאנטואה ופנטגרואל שתורגם לאחרונה ע''י עידו בסוק. (י.א)
12תקופת צום בת ארבעים יום לפני חג הפסחא. (י.א.)
13בלשון התקופה ביטוי זלזול – popish. סויפט מתחזה כאן לכלכלן אנגלי שמרן ומכאן הנימה השלילית במיוחד כלפי הקתולים.
14בלירה אנגלית היו עשרים שילינג.
15פסקה זו נשמטה מן התרגום להצעה צנועה של דן דאור משנת 1986. חשיבותה היא באירוניה שלו היו האדונים קונים בגדים מתוצרת אירית הילדים האירים לא היו גוועים ברעב והופכים לתוצרת אירית. (י.א.)
16ג'ורג' פסלמנצר היה מתחזה שטען כי מוצאו מן המזרח הרחוק. בשנת 1704, פרסם ספר מפוברק על החיים בטייוואן (פורמוזה): תיאור היסטורי וגיאוגרפי של פורמוזה ושם כתב כי מדי שנה מוקרבים לאלים 18,000 נערים והכהנים אוכלים את לבבותיהם החיים.
17במקור groat – גרוטה - מטבע אנגלי עתיק שערכו אגורה. נשים היו מטרה קבועה בסאטירה האנגלית של העת ההיא. וככל הנראה לא היו זכאיות לחלק דומה מרכוש הגברים, אלא הסתפקו בנדוניה. (ג'ל. וי.א.)
18היות והכנסייה הפרוטסטנטית היתה יותר פוריטנית מהכנסיה האנגליקנית שבראשה עמד מלך אנגליה נוצרה מחלוקת דתית שהביאה לפרישתה של הכנסיה הפרוטסטנטית מהכנסיה האנגליקנית ולהגירה שלילית מאירלנד. סוג אחר של פורשים היו הנון-קונפורמיסטים שגם להם התנגד סוויפט.
19סוויפט מפרט פתרונות בה תמך. זהו למשל מעין מס הכנסה של 25% שיושת על בעלי קרקע שאינם מתגוררים בה.
20גם כאן ישנה העמדה של אורח החיים הפרוטסטנטי-פוריטני מול אורח החיים הקתולי המפונק. (י.א.)
21מחוז בברזיל.
22רמיזה לאנגליה.








יואב איתמר הוא עורכו של הבלוג ''חלומות וסיוטים''.






[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
איך הם לא נכחדים? [חדש]
אבי   יום ו', 27/10/2006 שעה 11:59 אתר אישי
הצרה עם הסוציאליסטים למיניהם היא שלמרות שהם לא מתפרנסים מעמל כפיהם, הם פשוט לא נכחדים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך הם לא נכחדים? [חדש]
אילן   יום ו', 27/10/2006 שעה 16:16
בתגובה לאבי
זה נכון גם לגבי בעלי שכל קטן ו/או זין קטן, למרות שזה מנוגד לגמרי לעקרונות אבולוציוניים.
אולי בכ''ז יש אלוהים, והוא מעדיף סוציאליסטים ובעלי שכל/זין קטן באותה מידה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך הם לא נכחדים? [חדש]
בריין   יום א', 29/10/2006 שעה 21:49
בתגובה לאילן
ובכן,
האבולוציה הגנטית (באדם) נעצרה והסתיימה לה, אי שם לפני 10,000 שנה (!!!)
האדם מתקן עיוותים גנטיים באמצעים טכנולוגיים: לבוש, רפואה ועוד סתם בתור דוגמא - ניקח את תחום האופטיקה תערוך משאל קטן כמה אנשים הרכיבו משקפיים בכיתה לפני 40-50 שנה ותכנס לכיתה היום... הפגם הגנטי הזה משכפל את עצמו ומתרחב בלי כל מעצור.
פעם אנשים שלא ראו, התקשו להשיג אוכל ומתו בגיל צעיר...

אז איזה אבולוציה כן מתקיימת היום? אבולוציה תרבותית. האבולוציה מתבטאת כיום בידע שמועבר מדור לדור, בכתב ובע''פ. במנהגים, בהתנהגות וכו'.

ואל תטעו לחשוב - בכל תרבות גדולה, מסתבר שצריך ממש חייבים גם את בעלי הזין הקטן ובעלי השכל הקטן. כנראה בדיוק כמו שהקפיטליזם המערבי צריך את אותה כמות זעומה של סוציאליסטים אידיאליסטיים שתעמיד אותו על מקומו.
תרבות חד גונית היא תרבות חלשה ובטבע רק החזק שורד. ככה לא נוצרה לה תרבות של אליטיסטים בלבד, או תרבות של חזקים בלבד או אפילו טפשים בלבד. כולם צריכים את כולם ומכיוון שנדרשות כמויות גדולות של אנשים כדי לשרוד צריך גם מישהו שינהל אותם ויתווה כיוון ומדיניות.

איך בוחרים אותו? טוב זה כבר סיפור אחר...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך הם לא נכחדים? [חדש]
מרג'   יום ג', 31/10/2006 שעה 20:12
בתגובה לבריין
מילא בעלי שכל קטן, מילא חלשים, מילא משקפיים

אבל למה חייבים גם את בעלי הזין הקטן?!

-לא שאני לא בעד ביודיוורסיטי. להיפך. מאד בעד. אבל גם גבולות צריך שיהיו-
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אילן   יום ו', 27/10/2006 שעה 12:23
אהבתי. גם את הפרוזה וגם את הרעיון עצמו. בהתחשב במאפייני הקהילות הערבית/בדואית מצד אחד והחרדית/אמונית מצד שני, נראה לי שיש אצלנו פוטנציאל רב.....
צריך גם לחשוב על עוד טכניקות שאפשר לאמץ - למשל לשלוח גדודים-גדודים של צעירים לכל מיני מלחמות מיותרות, וכך נמנע מהם עשרות שנות סבל כמובטלים (ולא לחינם הביטוי לכך הוא ''בשר תותחים'').
ובהתחשב בכך שאנחנו כבר כמעט 300 שנה אחרי הצעה זו, ולרשותנו עומדים כלים מדעיים הרבה יותר מתוחכמים, אפשר וכדאי לעשות שימוש בהשבחה גנטית, כדי להפיק יותר משקל לנפש (כמקובל לגבי בהמות ועופות משק); אני מאד מקווה שמישהו דאג לשמור DNA של משפ' שרון (האב, הבן, ורוח הקודש של לילי ז''ל), שבו טמונה תקווה גדולה מאד וכבדת משקל (תרתי משמע..) לעתידו של פרוייקט (ויש שיקראו לזה ''מיזם'') שכזה.
נותר רק לדון האם מן הראוי שהעניין ינוהל ע''י גוף ממשלתי, או שמא יפה לכך ההפרטה; אני אינני יודע מה התשובה הנכונה יותר, אבל אני מניח שאנשים שמבינים יותר ממני בתחום יתרמו (תרתי משמע...) לקבלת ההחלטה הראויה יותר....
ברור שכל האמור לעיל מתאים רק לצרכני בשר בכלל, ולחילוניים שבהם בפרט, שהרי בידוע הוא שבשר אדם אינו כשר למאכל יהודים כשרים (או שזה ההפך??)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אורי קציר   יום ו', 27/10/2006 שעה 13:16
בתגובה לאילן
אתר אישי
גם ההומור כבר לא מה שהיה. אני מניח שאם מישהו היה מפרסם טקסט דומה לזה היום, היו כולם עטים עליו מכל עבר. החרדים היו זועקים על גבי כל בימה ופשקעוויל שזוהי אנטישמיות, הערבים היו שולחים אותו לבית משוגעים ואילו הפמיניסטיות ומצדדי זכויות הילד היו נוקטים נגדו צעדים משפטיים והעיתונות הייתה מסבירה שמדובר בכלל בכלב שוטה שיש לבודדו ולהחרימו. כמה אנשים כבר היו מבינים שמדובר בפרפראזה על סוויפט?

יואב צודק בכך שהוא סבור שהטקסט אקטואלי גם כיום. המנהיגות הפוליטית משותקת וחסרת אונים אל מול בעיות השעה ואילו הייאוש לגבי היתכנות השינוי הולך ומתפשט. האנלוגיה מדויקת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אילן   יום ו', 27/10/2006 שעה 13:41
בתגובה לאורי קציר
אקטואלי. בטח שאקטואלי.
דרך אגב, שמת לב ששוב לא נפקד מקומם של היהודים בטקסט?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אורי קציר   יום ו', 27/10/2006 שעה 13:46
בתגובה לאילן
אתר אישי
ודאי, ובקונטקסט של השמדה עצמית, כמובן. הפכנו למשל למי שמחסלים את סיכויי עצמם באמצעות הקזת דם הדדית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אילן   שבת, 28/10/2006 שעה 19:03
בתגובה לאורי קציר
אם תשתמש בלינק שסיפק יואב לטקסט המקורי של ההצעה, תגלה ש 3-4 פסקאות, ובהן הפסקה המתייחסת בין השאר ל''מלחמות היהודים'' בתוך ירושלים הבוערת, ''הועלמו'' מהטקסט, ובמקומן מופיע קו תכלכל ואלגנטי; מעניין מי לא הרגיש נוח עם זה....
לגופו של עניין, אני שב ומזכיר לך, שלא המרד של 66-70, ולא חורבן הבית (על כל השטויות שהתלוו לו, כמו מלחמת האחים וההתאבדות הקולקטיבית במצדה) הביאו לחורבן הישוב היהודי/ישראלי בא''י; היישוב הזה המשיך להתקיים, ואף לגדול ולפרוח במשך 70 שנים נוספות שעד מרד בר-כוזיבא (''בן השקר''), והיה בינו ובין רומא דיאלוג מאד מעניין ופעיל בנושאי דת בכלל, ומונותאיזם בפרט; יש עדויות נכבדות על הווצרותה של אופנת ''התייהדות'' בקרב עשירי ומשכילי רומא החל מתחילת המאה השניה לספירה.
מה שהביא לחיסול הממשי של היישוב הזה כמעט כהרף עין, היה מעשה המרד המטופש הזה ע''י הבריון עם הביצים הגדולות והשכל הקטן, בחסות קליקת המימסד הדתי שבראשות רבי עקיבא, מה שמראה לך שלא תמיד יש יתרונות בלימוד תורה בגיל מאוחר, ושקשישים שמרבית חייהם מאחריהם לפעמים נישאים על גלי ההורמונים של צעירים ונמרצים יותר שעימם הם היו רוצים להזדהות - לא לגמרי שונה מההערצה הכמעט עיוורת של בגין ז''ל ל''מצביא''(הוא גם השווה אותו ממש מס' פעמים לבר-כוכבא!) אריק שרון בעת מלחמת שולל הראשונה; וכמו רבי עקיבא - גם בגין הלך לעולמו (בכאב לב וברפיון רוח) כתוצאה מאותה הערצה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ויפה לכך הביטוי ''ארץ אוכלת יושביה'', לא? [חדש]
אורי קציר   שבת, 28/10/2006 שעה 19:45
בתגובה לאילן
אתר אישי
זו גם יכולה להיות עדות לכך שלדת קל יותר לרתום את עצמה לשירות הלאומנות מאשר לעזרתן של אידיאות מנוגדות לכך. זה די מובן כשמדובר באידיאות ששוללות את הדת כעיקרון (כמו הקומוניזם לגווניו) אבל ביישות ריבונית שבה אין, הלכה למעשה, שלילה של הדת בקרב יוצאיה, זה עלול להיות הרסני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סויפט וצמחונות [חדש]
אור בר-טל   יום ו', 27/10/2006 שעה 18:17
מעניין אם סוייפט תמך בצמחונות
לפי הסיפור אפשר לחשוב שכן
שהרי אין הבדל בין אכילת ילדים
לאכילת צאצאיהם של חיות אחרות.

או אולי בעצם יש הבדל:
בני אדם יכולים להגן על עצמם,
אם באמצעות נשק,
התארגנות פוליטית
או שימוש ברטוריקה
ואילו החיות וצאצאיהם הם חסרי אונים.

ראה גם את סיפורו של ניל גיימן (''איש החול''):
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סויפט וצמחונות [חדש]
שי   יום ו', 27/10/2006 שעה 22:16
בתגובה לאור בר-טל
נו באמת...
לא צריך לדחוף צמחונות לכל מקום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סויפט וצמחונות [חדש]
בועז כהן   שבת, 28/10/2006 שעה 7:23
בתגובה לשי
אתר אישי
דווקא ההערה על הצמחונות מעניינת... אני מודה שאישית זה עושה לי מחשבות עמוקות על הסתפקות בפירות, לחם וסויה.

ולגבי סוויפט: הוא צרב את אחד הדימויים הכי חזקים בתולדות האנושות, של גוליבר עצום המימדים, הכפות בידי גמדים זעירים, שלא מאפשרים לו לזוז.

זה משל מוצלח לכל-כך הרבה דברים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הערה שנשמטה [חדש]
יואב איתמר(האביר שלא היה)   שבת, 28/10/2006 שעה 11:59 אתר אישי
לסוויפט לא היו ילדים כלל ולמרות ששמו קשור בשלוש נשים שונות מבחינה רומנטית, ככל הידוע, מעולם לא נישא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא משהו חריג [חדש]
אלי מ.   שבת, 28/10/2006 שעה 13:05
ויש עוד. לא ממש המלצות , אבל סיפורים אגדות ועלילות.
הנזל וגרטל (עמי , תמי ) נשלחו ליער תחת שישמשו מזון להוריהם. ואני בכלל חושב שהמכשפה שביער היתה אמו של האב . ככה היו שולחים אוכל לסבתא הרעבה, במקום לסחוב סירים על הגב. הסיפור הזה קצת יותר מאוחר מההמלצה של סוויפט. אבל גם לפני כן עוד היו מקרים דומים. עלילות דם נגד יהודים .
בעיירות לא היה מזון בשפע וכשמזמינים את כל המשפחה המורחבת לערב פסח , ראוי שהסעודה תהיה עשירה וטובה ולא פחות משביעה מזו של רייזלה הגיסה, שאירחה שנה קודם. אז - שילמדו הגויים האלה שלא נותנים לילדים לשחק לבד ליד השכונות היהודיות ועוד לפני החגים.
דוקא הספרטנים היו מוזרים בקטע הכלכלי . הם השמידו באמת רק את החלשלושים והדפוקים כי להם היה חשוב לנצח במלחמות עם חיילים החזקים. נו, הכבוד והתהילה.
סוג של אאוגניקה ישירה.
בכל זאת הישרדות. בסרט ''מלך עכברוש'' , ואני זוכר רק את ג'רג' סיגל (השחקן) , מבשל את כלבו האהוב של אחד מחבריו ליחידה הצבאית שהיתה בשבי היפני ושהחיילים השתוקקו למשהו טעים . הוא הרויח, החיילים נהנו מבשר משובח ורק החייל הטומטום שגידל את הכלב שאירח לו לחברה - השתגע. לא יודע למה. בגלל אובדנו של הכלב שגידל באהבה, או בגלל שגנבו לו פירות עתידיות של הכנסתו. ולמה אכלו את הכלב ? (אגב רק אחרי שאכלו אותו , זה נתגלה להם).
כי לא היו ילדים במחנה. גם לא נשים.
אבל זה כבר סיפור אחר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש ירוקה [חדש]
דודו   שבת, 28/10/2006 שעה 23:50
הרעיון של סוויפט לא נעלם. בשנת 1969 יצא למסכים סרט בשם 'שמש ירוקה'. הסרט מתרחש בניו יורק בשנת 2022. מוצרי מזון טבעיים כמו פירות, ירקות ובשר נעלמו. כדור הארץ סובל מצפיפות וניו יורק היא עיר בת 40 מיליון בני אדם עניים ומורעבים. הם שורדים בזכות הקצבת מים מהממשלה ואספקה שוטפת של מזון מסתורי בשם ''שמש ירוקה''. צ'רלטון הסטון הוא בלש החוקר את הירצחו של נשיא חברת המזון. תוך כדי החקירה הוא מגלה את הסוד הנוראי שמאחורי המרכיב הראשי במזון שכולם אוכלים. הומור או אפוקליפסה אנחנו נמשיך לקוות או לתכנן את אכילת בני מיננו. בינתיים אנחנו עושים את זה בצורות אחרות
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש ירוקה [חדש]
פינקי   יום א', 29/10/2006 שעה 21:32
בתגובה לדודו
ובאמת,
אתם לא חושבים שיש יותר מדי אנשים בעולם?
הרוב הגדול חיים חיי עוני אומללים.
חלקם מסטולים מדי בשביל להבין איפה הם נמצאים.
משוגעים לא חסר,
אנשים עם שיגעון גדלות וכאלה שסתם חיים את חייהם בלי לדעת שהם מזהמים והורסים את הסביבה לבאים אחריהם.

והאמת, שגם ההיסטוריה מלמדת (וגם התחושה) שלא באמת אפשר לצאת מזה תמיד היו פושעים, תמיד היו שליטים ונשלטים ועריצים ומסכנים. פשוט היום הם מתוחכמים יותר ומוחפשים אחרת. אבל בעצם הכל אותו הדבר.

אז למה לא להתחיל הכל מחדש להביא אותה באיזה מבול מעשה ידי אדם ולהתחיל מבראשית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©