המקרה המדהים של סטלה וולש
יום ב', 07/11/2005 שעה 21:36
ספק אם הייתה אי פעם תופעה דומה לזו של האתלטית הפולניה-אמריקנית סטלה וולש, ששלטה באתלטיקה הנשית כמעט שליש מאה. וולש אספה תארים, מדליות וגביעים כאסוף ביצים עזובות, ואף הפכה לגיבורה לאומית במולדתה, פולין, לאחר שהעדיפה את ייצוגה על פני לבישת מדי נבחרת ארצות הברית. וולש קבעה הישגים מדהימים גם לאחר שחצתה את גיל החמישים ולאחר פרישתה אף הוכנסה להיכל התהילה של האתלטיקה האמריקנית. תקרית טראגית בקליבלנד הביאה סוף מפתיע לסיפורה המדהים של האתלטית הגדולה הזאת









סטלה וולש. אחת הגדולות בהיסטוריה ?

השם סטלה וולש לא אומר הרבה בימינו. גם אם נרמוז שמדובר בספורטאית אדירה, אחת הגדולות בהיסטוריה, הדבר לא יאמר מאומה לאיש. סביר להניח כי איזכור שמה בקרב מדגם מקרי של נשאלים יסחוט זקיפת גבות ונדנודי ראש חסרי אונים. אבל ראוי לה, לאישה שכזו, שנזכור אותה, אם לא בשל הישגיה המרשימים בתחום שבו עסקה, לפחות בשל האמת שהתבררה לגביה לאחר מותה.

בכל מה שנוגע להישגים, כדאי לפתוח בשני נתונים. בשנת 1927 ניצחה הנערה בת ה-‏16 מקליבלנד ראשונה במירוץ לחמישים יארד במסגרת המבחנים האולימפיים של ארצות הברית. בשנת 1954, עשרים ושבע שנים לאחר מכן, זכתה אותה סטלה וולש - בפעם החמישית ברציפות - באליפות ארצות הברית בקרב חמש לנשים.

סטלה נולדה ב-‏1911 בפולין כסטניסלבה ואלאסייביץ'. כשהייתה בת שנתיים היגרה משפחתה ללארצות הברית, התיישבה בקליבלנד ושינתה את שמה לוולש (Walsh). כבר בילדותה התברר כי סטלה הקטנה ניחנה בכשרון בלתי רגיל בתחום האתלטיקה הקלה. עד מהרה החלה להתמודד בתחרויות הארציות ושברה שיאים בזה אחר זה. במהלך הקריירה הארוכה שלה החזיקה סטלה וולש בלא פחות מ-‏41 תארי אליפות אמריקניים באתלטיקה ובמשך שנים רבות גם הייתה בעלת שיאים עולם במקצועות בהם התחרתה.

שנות העשרים והשלושים, בהן החלה הפריחה הגדולה של סטלה וולש, היו שנות הזוהר של האתלטיקה הבינלאומית. שמותיהם של אתלטים כפבו נורמי, וילה ריטולה, הרולד אברהמס ואריק לידל נישאו על שפתי כל חובב ספורט. בפולין, ארץ מולדתה של סטלה, היו יומרות גבוהות בתחום ההישגיות הספורטיבית, ועסקני הספורט שלה חיפשו נואשות אחר ספורטאים כשרוניים שיוכלו לייצג אותה במשחקים האולימפיים. ואז הגיעה השמועה מאמריקה כי באוהיו מתגוררת משפחת מהגרים פולנית ולה בת השוברת שיאים אמריקניים מדי שני וחמישי. משלחת שיצאה במיוחד לארצות הברית הצליחה לשכנע את הנערה לשוב לארץ מולדתה ולייצג אותה בתחרויות הבינלאומיות.

ההחלטה שקיבלה הכוכבת העולה של האתלטיקה האמריקנית עוררה שערורייה אדירה. מאחר וסטלה הייתה התקווה מספר אחת של נשות אמריקה באולימפיאדת 1932. כל חבריה ומכריה יצאו נגדה והטיחו בה האשמות, לא פחות ולא יותר, של בגידה. אבל סטלה התעקשה וסירבה לשנות את החלטתה. היא הפליגה לפולין ובהגיע שעת משחקים האולימפיים התייצבה באיצטדיון האולימפי החדש בלוס אנג'לס במדים האדומים-לבנים של פולין. היא ניצחה במירוץ 100 מטרים לנשים, כשהקדימה בהטלת חזה את הקנדית הילדה סטרייק, קבעה תוצאה של 11.9 שניות - והביאה לארצה מדליית זהב. משם עברה למעגל הזריקות וזכתה במדליית כסף בזריקת דיסקוס ובהערצת הקהל כולו.

כשחזרה לפולין התקבלה כגיבורה לאומית. העיתונים דיווחו על שיאיה והישגיה בכותרות ענק. שנה אחת לאחר מכן, ב-‏1933, היא קבעה שיא עולמי בריצת 60 מטרים, כשגמאה את המרחק ב-‏7.3 שניות - שיא שהחזיק מעמד למעלה משלושים שנה. לשם השוואה, שיאו האלמותי של בוב בימון בקפיצה לרוחק (8.90 מטרים), שיא שהושג בגבהי מכסיקו סיטי ב-‏1968 ושנחשב לבלתי שביר, עמד על תילו 23 שנה. לאחר מכן החלה לשבור שיאי עולם בזה אחר זה. היא היתה האישה הראשונה בהיסטוריה שרצה 100 מטרים בפחות מ-‏12 שניות, וב-‏1934 העמידה את השיא על 11.7 שניות. ב-‏1935 קבעה שיא נוסף, כשרצה 200 מטרים ב-‏23.6 שניות - שיא שהחזיק מעמד 17 שנים רצופות.

באולימפיאדת 1936 הזכורה לשמצה (זו שנערכה בברלין ושהגיבור הספורטיבי הזכור ביותר ממנה הוא האתלט השחור ג'סי אואנס שלעג לתורת הגזע של היטלר כשזכה בארבע מדליות זהב), שוה הופיעה סטלה תחת דגל פולין. הפעם הייתה התמודדותה בריצת 100 מטרים לנשים מלווה בשערורייה קטנה. בריצה ניצחה מי שהייתה אז יריבתה הגדולה של סטלה בעולם האתלטיקה, האמריקנית הלן סטיבנס. סטיבנס גם קבעה אז שיא עולם חדש, 11.5 שניות. סטלה הגיעה למקום השני ונאלצה להסתפק במדליית הכסף. סטלה הנרגזת דחקה בעיתונאים מפולין ששוחחו עימה לשאול את סטיבנס באשר למינה האמיתי - כלומר, אמרה כמעט בפה מלא שסטיבנס היא גבר המתחפש לאישה. ההתבטאות הזו הביאה לסטיבנס לא מעט צרות: היא נאלצה לעבור בדיקות מדוקדקות כדי להוכיח מעל לכל ספק שהיא נקבה מלידה ושאין בה שום סממן מין זכרי - בדיקה שלא הייתה נחלתה של אף ספורטאית אחרת באותה אולימפיאדה.

סטלה וולש מנצחת בריצת 100 המטרים במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס ב-‏1932. האם יש לשלול ממנה את המדליה?

סטלה עצמה הוסיפה להתחרות ובין היתר זכתה באליפויות עולם ובאליפויות אירופה, שלא לדבר על 16 תארי אליפות לאומיים בפולין. ב-‏1939 פרצה מלחמת העולם השנייה ופולין קרסה תחת הוורמאכט. סטלה חזרה לארצות הברית ובילתה שם את השנים הבאות בתחרויות ובזכיות באליפויות אמריקאיות אין ספור. היא שלטה על מסלולי הקפיצה, הזריקה והריצה שלטון כמעט ללא מיצרים. סביר להניח שלו היו הדברים מתנהלים כתקנם והמשחקים האולימפיים של 1940 ו-‏1944 היו נערכים (הם בוטלו בשל המלחמה) הייתה סטלה שבה מהם עם כמה מדליות זהב נוספות. באותה תקופה גם התגלתה הרבגוניות הספטריבית שלה בכל הדרה. היא הייתה שחקנית כדורסל וקלעה למעלה מעשרים נקודות למשחק בממוצע. במשך זמן מה השתייכה לקבוצת הכדורסל של פילאט, שקבעה שיא אמריקני בפני עצמו, כשניצחה ב-‏202 משחקים רצופים. בדומה לבייב דידריקסון, הספורטאית הרבגונית בת תקופתה, הפגינה גם סטלה יכולת אגדית בגולף ובסופטבול. למרות ההישגים הללו, סירבה סטלה לכל ההצעות שהופנו אליה לעבור למקצוענות. היא נשארה חובבת טהורה ולא הסכימה להתחרות תמורת כסף.

בשנת 1945 קבעה האצנית בת ה-‏34 שיא עולמי מדהים, כשעברה 100 מטרים ב-‏11.2 שניות בלבד. כדי להבין את המשמעות אפשר לציין שרק ב-‏1960 הצליחה אתלטית אמריקנית - וילמה רודולף - להשיג תוצאה טובה יותר באולימפיאדת רומא; שלא לדבר על כך ששיא ישראל עומד היום, כמעט ששים שנה מאוחר יותר, על 11.45 שניות. אפס, השיא של סטלה לא אושר, אולי מפני שהשופטים באותה תחרות ראו בו הישג בלתי מתקבל על הדעת.

לאחר שחלפו אימי המלחמה החליטה סטלה להישאר בארצות הברית. ב-‏1947 גם זכתה לקבל אזרחות אמריקנית. היא התאמנה ללא הרף בניסיון לעבור את המבחנים למשחקים האולימפיים בלונדון ב-‏1948, אבל חוק אמריקני ישן שאסר על ספורטאית שייצגה מדינה זרה לייצג מדינה נוספת, מנעה ממנה את ההשתתפות. היא נאלצה להסתפק בצפייה מהיציע ובחריקת שיניים ראתה כיצד זוכה ההולנדית פאני בלנקרס-קון, שעליה גברה בכל תחרות אפשרית, בארבע מדליות זהב ובתהילת עולם. היא שבה לארצות הברית והיה עליה להמתין ארבע שנים נוספות עד אולימפיאדת הלסינקי. אולם מאמציה לא עלו יפה והוועד האולימפי האמריקני סירב לשנות את החוק. הלסינקי נותרה, איפוא, יעד בלתי מושג.

ב-‏1955 חלו שתי תפניות בחייה של סטלה. הראשונה הייתה נישואיה לאמריקני הארי אולסון. השנייה הייתה החלטתו של הוועד האולימפי האמריקני לשנות, סוף סוף, את החוק. תחרות בשמה של מדינה שנייה הפכה, איפוא, לאפשרית עבורה. ההחלטה התקבלה זמן קצר יחסית לפני המשחקים האולימפיים במלבורן. בגיל בו חלק מחברותיה כבר הפכו לסבתות דהרה סטלה על המסלולים כשהיא חושבת רק על דבר אחד - מדליית זהב אולימפית נוספת.

המבחנים נערכו הפעם בפילדלפיה. סטלה התייצבה לריצת 200 המטרים. היתה זו ריצת המבחן היחידה, ומאחר שהיא הייתה ריצה מוקדמת החליטה סטלה שלא להאמץ יתר על המידה להשיג תוצאה טובה, אלא להסתפק במקום ראשון או שני בלבד. היא סיימה את המקצה שלה ראשונה וניגשה אל דוכן השופטים כדי לשמוע את התוצאה שלה (שנמדדה אז ידנית; כיום יכולים האתלטים לראות את התוצאה שהשיגו מתנוססת על גבי לוח אלקטרוני גדול). היא לא ידעה שהשופטים החליטו לקבוע את המשתתפות לפי הזמנים הטובים ביותר ולא לפי המקומות הראשונים והשניים במקצה. מאחר ובמקרים אחרים הושגו תוצאות טובות יותר נותרה סטלה בחוץ. למעשה, חסרו לה רק שתי עשיריות השנייה כדי להיכלל בנבחרת האולימפית.

הלן סטיבנס (מימין) מקדימה את סטלה וולש בגמר מאה המטרים השערורייתי משחקי ברלין 1936. סטלה וולש נראית מצד שמאל של התמונה, כשהיא מפגרת במעט אחרי סטיבנס. וולש, במה שהתגלה כאחד התעלולים האירוניים ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים, רמזה שיש לבדוק את מין המנצחת

היא החליטה להתמודד גם עם הצרה הזו. היא הבינה שבגילה יקשה עליה להתחרות כאצנית והחליטה להשקיע את עיקר כוחה בריצות לרחקים בינוניים של 400 ו-‏800 מטר. במקביל, הוסיפה גם לקפוץ ולזרוק. היא פרשה מפעילות רק אחרי גיל חמישים, לאחר קריירה בה קבעה 103 שיאים שונים, בהם עשרים שיאי עולם, וזכתה ביותר מ-‏1500 מדליות. ב-‏1975 הונצח שמה בהיכל התהילה של האתלטיקה האמריקנית, מה שקיבע סופית את מעמדה ואת הישגיה בהיסטוריה של הספורט.

ב-‏1980 בא קיצה הטראגי של האתלטית הגדולה הזו. במהלך חילופי ירי בין שוטרים לשודדים במרכז קניות בקליבלנד נפגעה הקשישה בת ה-‏69 מכדור תועה ונהרגה. עולם האתלטיקה הוכה בהלם והתאבל עליה מרות. אבל ההפתעה האמיתית צצה ימים ספורים לאחר מכן. ניתוח שלאחר המוות שבוצע בגופתה של סטלה גילה כי בגופה היו אברי מין זכריים וכרומוזומי מין זכריים ונקביים גם יחד. תופעה זו ידועה כמוזאיסיזם (או מוזאיקה) והיא מתועדת בספרות הרפואית.

העולם כולו הוכה בתדהמה. הילדה סטרייק, שהפסידה לסטלה במשחקי לוס אנג'לס, הייתה מופתעת גם היא - אך בד בבד החלה להעלות רמזים מן העבר. ''היא הייתה שקטה ומעולם לא נשארה (ללון) במלון עם יתר הבנות'', סיפרה, ''היא הייתה מגיעה לאיצטדיון עם מכונית בלוויית המאמן שלה, ומייד לאחר התחרות עוזבת יחד איתו''. אתר אינטרנט קנדי העלה בעקבות זאת את השאלה המתבקשת האם יש להעניק לסטרייק את המדליה שבה זכתה סטלה באותם משחקים.

מתברר כי הדבר אינו פשוט כל כך. ב-‏1990 גילו מדענים כי גן בשם SRY, היושב על כרומוזום Y, הוא האחראי להיווצרות עובר ממין זכר. לקראת המשחקים האולימייפם בברצלונה ב-‏1992 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי שהבדיקות הרפואיות שיבוצעו למשתתפים יכללו מעתה גם בדיקה לגילוי נוכחות גן SRY. אבל גנטיקאים הזהירו כי גם הליך זה אינו מספק, משום שבכל מידגם גנטי מתגלים חריגים לחוקים הכרומוזומליים, כמו נשים עם כרומוזום X וגברים ללא גן SRY. ההתלבטות הארוכה הביאה לכך שלקראת משחקי 2000 בסידני החליט הוועד שלא לבצע עוד בדיקות לגילוי זהותם המינית של המתחרים בנימוק ששום מבחן כזה אינו מספק תשובה מוחלטת. ב-‏17 במאי 2004 קבע הוועד כי כל עוד מינו של אתלט מוכר על ידי החוק והוא יכול להוכיח כי השלים שנתיים של טיפול הורמונלי לאחר שעבר ניתוח לשינוי מין הוא יכול להתחרות גם אם קודם לכן השתייך למין אחר. החלטה זו - שלא הייתה רלוונטית בימי סטלה, משום שניתוחים לשינוי מין כמעט ולא בוצעו אז - תחול החל ממשחקי אתונה, בקיץ הקרוב.

השאלה אם סטלה וולש היתה אישה בעלת חריגות גנטית או גבר בתחפושת היא שאלה שעוד תידון לא מעט. לפי שעה, מכל מקום, לא נשללו ממנה תאריה והמדליות שבהן זכתה כאישה. יתכן שיום אחד יקום מאן דהוא מצאצאי הספורטאיות שהפסידו לה וידרוש להעניק את המדליות ואת השיאים ההם למפסידות.


מקרים נוספים

דורה ראטג'ן, קופצת לגובה מגרמניה שהחלה את חייה כהרמן ראטג'ן, היא אחת הדוגמרות היותר מוקדמות של החלפת מין. ראטג'ן התחרתה במשחקי ברלין 1936 והישגיה בקפיצה לגובה דירגו אותה במקום הרביעי

בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים ידועים עוד מקרים - אם כי מפורסמים פחות - של ספורטאים שהתחרו בשם מין אחד למרות שהיו שייכים למין האחר. הרמן ראטג'ן, קופץ לגובה מגרמניה, התחרה במשחקי 1936 תחת השם הפרטי דורה, וזכה במקום הרביעי.

ב-‏1964 זכו האחיות הסובייטיות תמרה ואירינה פּרֶס בחמש מדליות זהב עבור ארצן. כאשר הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי על עריכת בדיקות לגילוי זהות מינית לקראת משחקי מכסיקו 1968, השתיים פשוט נעלמו. הדבר עורר חשד כבד שהשתיים היו, למעשה, גברים לכל דבר.

אווה קאלובוקובסקה מפולין הייתה האתלטית הראשונה שנכשלה במחני הזהות המינית. גם זה קרה ב-‏1968, ולגביה נקבע כי יש לה ''כרומוזום גברי אחד יותר מדי''. המזרח גרמנייה היידי קריגר הולעטה בכמות כה גדולה של סטרואידים אנאבוליים שלא היה ניתן לקבוע כלל את מינה. ב-‏1997 עברה ניתוח לשינוי מין, שינתה את שמה לאנדריאס קרוגר ונישא/ה לאישה.

באליפות העולם ברכיבה על אופני הרים לנשים השתתפה ב-‏2002 אישה בשל מישל דומארסק, שקודם לכן הייתה גבר באותו שם (אם כי באיות שונה). העיתונות דיווחה אז כי יותר משלוש מאות מתחרות חתמו על עצומה שדרשה לפסול את השתתפותה. באותה שנה השתתפה מייאן באגר, שנולדה כגבר לכל דבר, באליפות הפתוחה של אוסטרליה בגולף.

המקרה המפורסם ביותר עד 1980 היה, ללא ספק, זה של רנה ריצ'ארדס. האיש שנולד כריצ'ארד ראסקינד שינה את מינו בניתוח והורשה להתחרות באליפות הטניס הפתוחה של ארצות הברית כאישה לכל דבר. מאוחר יותר הפכ/ה ריצ'ארדס למאמנ/ת של כוכבת הטניס מרטינה נווראטילובה.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
השיאים העולמיים שלו וולש [חדש]
יורם אהרוני   יום ב', 07/11/2005 שעה 23:35 אתר אישי
השיאים העולמיים של וולש
1) 100 – 11.9 – 1932
2) 100 – 11.8 – 1933
3) 100 – 11.7 – 1934
4) 200 – 23.6 – 1935
5) 50 – 6.4 - 1933(השוואת שיא)
6) 60 - 7.6 – 1929 (השוות שיא)
7) 60 – 7.4 – 1932
8) 60 – 7.3 – 1933
9) 80 – 9.9 – 1931
10) 80 – 9.8 – 1933
11) 200 בקו ישר – 24.1 – 1932
12) 220 יארד – 24.3 – 1935
13) 220 יארד בקו ישר – 24.3 – 1935
אשמח לקבל פרטים על שבעה השיאים האחרים מאחר שהם לא מופיעים ברשומות. יתכן שמדובר בתוצאות שלא אושרו כמו ה - 11.2 ב - 100. המדהים ביותר הוא כמובן השיא ב - 200 - 23.6 - שיפור של שניה שלמה לשיא הקודם!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

השיאים העולמיים שלו וולש [חדש]
אורי קציר   יום ג', 08/11/2005 שעה 8:38
בתגובה ליורם אהרוני
אתר אישי
תודה על הסטטיסטיקה המרהיבה, יורם. אני מניח שאתה צודק ושהשיאים האחרים שקבעה וולש לא אושרו. מכל מקום, מעניין שלגביה אין הוועד האולימפי הבינלאומי והתאחדות האתלטיקה הבינלאומית נזעקים להטיל סנקציות בדמות ביטול השיאים והעברתם - אף כי בדיעבד - לאחרים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש ''כוכבית'' [חדש]
יורם אהרוני   יום ג', 08/11/2005 שעה 18:02
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בספר ממנו דליתי את השיאים - הספר הסטטיסטי שיצא לקראת אליפות העולם ב - 2001, יש ליד כל השיאים של וולש מעין כוכבית, בעצם סימן שאלה הפוך, ובמקרא כתוב - later identified as a man. אין כאן שאלה של סנקציות כי שיאיה הרי מזמן נשברו. אני חושב שההתאחדות הבין-לאומית לאתלטיקה (IAAF) לא מתעסקת במחיקה מן ההיסטוריה של שיאים שכבר נשברו. מה הטעם בכך? המקרה האחרון שבו נמחק שיא קיים היה דומני כאשר פסלו את שיאו של בן ג'ונסון בריצת 100 מטר מאליפות העולם 1987 - 9.83 וזאת לאחר שהוא נתפס בסיאול אחרי שקבע 9.79 (שיא שמעולם לא אושר) והודה בועדת החקירה בקנדה כי נטל סמים גם לפני שקבע את ה - 9.83. שים לב שבמקצועות הקיימים היום יש לה 4 שיאים בלבד. מספר השיאים ששובר אתלט לא מעיד בכרח על גדולתו. קרל לואיס לא שבר למעשה שיאים באצטדיון פתוח (רשמית הוא כן שבר אחרי שמחקו את הישגיו של ג'ונסון ב - 100). בעבר היו הספרינטרים יכולים לשבור שיאים במגוון מרחקים במטרים וביארדים, בקשת ובקו ישר והיום נשארו להם רק ה - 100 וה - 200. רצי הבינוניות והארוכות יכלו לשבור שיאים במרחקים כמו 1320 יארד, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 15, 20, ו - 25 מייל ולנשים למשל היו חמישה מקצועות עם שיאים רשמיים בכדור-ברזל חוץ מהשיא הסטנדרטי ב - 4 ק''ג.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש ''כוכבית'' [חדש]
אורי קציר   יום ד', 09/11/2005 שעה 13:54
בתגובה ליורם אהרוני
אתר אישי
אגב, נדמה לי שבדומה ל-‏11.2 של סטלה וולש ב-‏100 מטרים, גם שיא שקבעה וילמה רודולף (מדליסטית הזהב ברומא 1960) - 11.0 שניות - נפסל משום שנחשב כבלתי סביר.

נכון הוא שלא תמיד כמות השיאים מעידה על האיכות, אבל מקרים כשל קארל לואיס - אתלט בעל איכויות פנומנליות שמקדים בהרבה את תקופתו אך אינו מצליח לשבור שיאים פנומנליים אחרים - הם נדירים למדי. לואיס, אגב, חצה את מחסום ה-‏8.90 מטרים בקפיצה לרוחק שאותו הציב בוב בימון במכסיקו סיטי, אבל נכנע באותה תחרות עצמה (בטוקיו) לשיא עדיף של מייק פאואל.

האם תוכל לציין, יורם, אילו משיאיה של סטלה וולש עודם עומדים על תילם?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הגזמת [חדש]
יורם אהרוני   יום ד', 09/11/2005 שעה 15:47
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
השיאים של סטלה וולש, לפחות אלה העולמיים, נשברו מזמן. יכול להיות שהיא עדיין מחזיקה בשיא כלשהו כמו שיא מועדון, שיא אצטדיון וכיוב', אך הישגיה רחוקים מאד מאלה שהשיגו נשים בשנות השמונים של המאה הקודמת (עיין ערך פלורנס גריפית-ג'וינר המנוחה). ראוי לציין שבמקצועות העיקריים שלה, מקצועות הספרינט, שינו את שיטת המדידה והחל מ - 1977 מוכרים רק שיאים שנמדדו במדידה אוטומטית. יש שיאים שלה שלא נשברו רק משום שה- IAAF הוציא אותם מרשימת המקצועות בהם מוכרים שיאים. כאלה הם השיאים בריצת 50 מטר באצטדיון פתוח (6.4; לשם השוואה השיא העולמי בריצת 50 מטר באולם הוא 5.96); השיא שלה בריצת 80 מטר (9.8)והשיא ב - 200 מטר בקו ישר (24.1; למותר לציין שהיא עצמה רצה 200 בקשת מהר יותר...). 11.7 במדידה ידנית זה לכל היותר 11.90 במדידה אוטומטית וכראה שאף פחות טוב. אני זוכר עדיין תחרויות בארץ בהן הופעל שעון אוטומטי וגם בוצע שיפוט ידני וההבדל היה בדרך יותר משלוש עשיריות, לפעמים אפילו 7 עשיריות...אנחנו יודעים היום על סמך פיענוח פוטו-פיניש שבוצע הרבה שנים אחרי תחרויות מסוימות כי השופטים שגו והעניקו מדליות לאתלטים הלא נכונים. כך למשל דורגה שירלי סטריקלנד דלה-הונטי רק במקום החמישי בריצת 200 במשחקים האולימפיים בלונדון 1948 אך פיענוח צילומי הגמר שבוצע 30 שנה מאוחר יותר הוכיח כי היא בעצם הגיעה שלישית! על רקע זה לא קשה להבין למה נפסלת תוצאה של 11.2 של רצה שהשיא האישי שלה, שהוא גם השיא העולמי, עומד על 11.7 בלבד. כנראה שהייתה סיבה מוצדקת לפקפק בכשרות התוצאה... לגבי רודולף לא זכור לי מקרה דומה, אבל היא קבעה תוצאה טובה מהשיא העולמי שלא אושרה כשיא מאחר שמהירות הרוח הייתה מעל 2.0 מטר/שנייה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש ''כוכבית'' [חדש]
משה   יום א', 13/11/2005 שעה 10:15
בתגובה לאורי קציר
הישגה של וילמה רודולף לא אושר מאחר והיתה רוח מעל המותר ולא משום סיבה אחרת. כעבור מספר שנים מועט כבר רצו נשים 11.2 ואף מהר מכך ואיש לא הרים אפילו גבה.
לעניות דעתי לא צריך לחפש את הסנסציה בכל דבר. וולש היה רצה גדולה (גם אם היו לה ''נספחים'' זכריים) וכמוהה סטפנס שלמעשה לא נוצחה מעולם, אבל גם לא שמעתי שעברה מבדקים כל כך חמורים בנוגע למין. קלובקובסקה נפסלה עוד ב-‏1966 (היא אמרה בהזדמנות אחת ''לא יודעת מה אתם רוצים לחבר שלי זה לא מפריע''...).האחיות פרס לא זכו ב-‏5 מדליות זהב ב-‏1964 כי אם רק ב-‏2 (הן נעלמו לאחר הנהגת בדיקות המין ב-‏1966, אולי גם בגלל גילן ?).
יש עוד דוגמאות לחשדות ולנסיונות להשיג ולפברק תוצאות(בימינו יש חשדות חמורים אף יותר בנוגע להונאה בספורט, אבל זו כמובן אופרה אחרת).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש ''כוכבית'' [חדש]
אמיר ליברמן   יום א', 27/11/2005 שעה 17:30
בתגובה לאורי קציר
רק בכדי להעמיד דברים על דיוקם: לואיס קפץ בטוקיו למרחק של 8.87 מ'. לואיס השיג אמנם באותה התחרות, מרחק של 8.91 מ', אבל בעזרת רוח לא חוקית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יש ''כוכבית'' [חדש]
אמיר מלדמן   יום ה', 21/08/2008 שעה 2:03
בתגובה לאמיר ליברמן
רק בכדי להעמיד דברים על דיוקם: הרוח כן הייתה חוקית היא הייתה בדיוק בגבול של המוטר
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

חשבתי שיש מקרה אחר, מפורסם [חדש]
החברה השמינית   יום ג', 08/11/2005 שעה 12:17 אתר אישי
אריק שינגר מאוסטריה, שנולד כאינטרסקסואל (הרמאפרודיט, עפ''י ויקיפדיה, היא מילה מעליבה. לא ידעתי, חשבתי שזה תיאור רפואי אובייקטיבי) וב-‏1966 היה אלופת העולם בסקי (כאריקה שינגר); אבל נפסל לקראת אוליפיאדת החורף של 1968 (גרנובל) כשהתגלו אצלו הסממנים הגבריים. אריקה הייתה מופתעת מן החדשות - כי היא גודלה כאישה . אריקה החליטה לעבור ניתוח לשינוי מין ולהפוך לגבר מלא.

זה מקרה שדומה למקרה של סטלה וולש, כי סביר להניח שגם היא לא ידעה שהיא הייתה אינטרסקסואלית (אלא אם לא הבנתי את הפיסקה על הניתוח לאחר המוות והיא הייתה בעלת איברים חיצוניים של שני המינים).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נבכי האתלטיקה הנשית בעדין סטלה וולש [חדש]
אורי גולדבורט   יום ג', 15/11/2005 שעה 16:40
שלום לכם.
קצת סדר:
1) הקופץ/קופצת גובה מגרמניה היה/היתה ראטיין ולא ''ראטג'ן''...
2) האלופה האולימפית מברלין היא הלן סטיפנס ולא ''סטיבנס''.
3) לשרלי סטריקלנד, עליה השלום [ראו הספד מלא שכתבתי עליה בגליון הדו-ירחון ''עולם הריצה'' לפני כשנה] ניתן מקום מוטעה בריצה ל-‏200 מטרים בלונדון 1948,אבל למיטב זכרוני מקום רביעי ולא חמישי.
4) אני חושש, שהסיפור עם החלטת השופטים להעלות רצות סיבוב רק לפי זמנים, במבחנים האולימפיים של ארה''ב ב-‏1956, אין לו שחר.
5) אין כל ספק בנכונות המדידה של זמנה של רודולף ב-‏100 מטרים במשחקים האולימפיים ב-‏1960 (11.0) והפסילה נעשתה רק בגלל שהרוח עברה את גבול המתור להכרה בשיאים - כפי שיורם אהרוני אכן מציין.
6) כאן זה לא שייך לעובדה, אלא לפרופורציה, אבל הרולד אברהמס ואריק לידל, מנוחתם עדן, מפורסמים עקב הסרט ''מרכבות האש'' הרבה יותר מאשר בגין הימנותם על גדולי ודגולי האתלטיקה בין המלחמות. בוודאי שלא עמדו בליגה אחת עם נורמי ואפילו ריטולה. הרבה לפניהם נמנים אתלטים מופלאים, כמו איזה ג'סי אוונס אחד שכמובן הזכרתם, אבל גם הכידונאי הפיני מטי יירווינן, הגרמני רודולף הרביג (שיאן עולם בשלושה מרחקי ריצה) , היפני צ'והיי נמבו (שיאן עולם הן בקפיצה למרחק והן במשולשת- האחרון עם ''דבל '' זה] ועוד כמה.

...וכמובן שהמאמר מצויין עם או בלי מספר אי-דיוקים וראוי לכל שבח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נבכי האתלטיקה הנשית בעדין סטלה וולש [חדש]
אורי קציר   יום ג', 15/11/2005 שעה 20:29
בתגובה לאורי גולדבורט
אתר אישי
אורי, המון תודה על תוספת המידע ועל התיקונים. אחדים מהם אני מקבל בשמחה, אבל על שניים מהם לפחות יש לי מחלוקת. הלן סטיפנס אמנם כתבה את שמה באופן בו נתת את תעתיקו העברי, אבל האמריקנים והקנדים נוהגים לבטא את השמש סטפן או סטיפן כמעט כמו סטיבן. אמריקנים שאני מכיר דיברו עליה כעל הלן סטיבנס והבטיחוני נאמנה שכך מקובל לקרוא לה שם.

אשר למבחני 1956 - בספרו של מיכאל מרגולין, ''גיבורי ספורט'', מצוין כי אכן כך התנהלו המבחנים באותה שנה.

וכאמור, בנוגע לפרטים האחרים - המון תודה על התוספת והתיקונים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נבכי האתלטיקה הנשית בעדין סטלה וולש [חדש]
אורי גולדבורט   יום ג', 22/11/2005 שעה 9:32
בתגובה לאורי קציר
שלום אורי,

ככה, כתשובה לקונית:
עשיתי בארה''ב 4 שנים וגם לפני זה ידעתי כנראה קצת אנגלית. סטיפנס זה סטיפנס, STEVENS זה סטיבנס.

למיכאל מרגולין אין מושג כיצד התנהל מה באתלטיקה. בספר שלו יש גם מעשיות על זטופק ואחרים, שאינן מדויקות בתכלית הדיוק. אני יכול לפרוש בפניך כ-‏20 (אם היה לך זמן, גם 50) מקורות רציניים ואמינים על דברי ימי האתלטיקה, אם וכאשר תהיה פנוי ומעוניין.

תבורך שוב על כתיבה יפה ומעניינת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נבכי האתלטיקה הנשית בעדין סטלה וולש [חדש]
משה   יום ג', 20/12/2005 שעה 10:29
בתגובה לאורי קציר
יש לדעתי ספר הרבה יותר מהימן מאשר ספרו של מיכאל מרגולין והוא הספר הרשמי שהוציא איגוד האתלטיקה האמריקני על המבחנים האולימפיים שלהם עד שנת אלפיים. הספר אינו תחת ידי ברגע זה, אבל אפשר בהחלט לבדוק.
באשר לשמה של האמריקנית הוא לדעתי סטיפנס ולא סטיבנס (שים לב שגם השם הפרטי סטפן/סטיפן מבוטא סטיבן למשל סטיבן באקלי- מטיל הכידון הבריטי הגדול).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רביעית ללא ספק [חדש]
יורם אהרוני   יום ד', 16/11/2005 שעה 17:54
בתגובה לאורי גולדבורט
אתר אישי
שוב טעות העתקה שלי. משום מה כאשר הסתכלתי בתוצאות לונדון בספר ראיתי את סטריקלנד דה לה הונטי חמישית... מדהים שאין תוצאות מעבר למקום השלישי. קשה לי להאמין שהבריטים לא מדדו תוצאות לשלושת האחרונות בגמר במדידה ידנית. אולי פרופסור גולדבורט או משה גנוט יודעים למה אין תוצאות מעבר למקום השלישי בלונדון 1948?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רביעית ללא ספק [חדש]
אורי גולדבורט   יום ג', 22/11/2005 שעה 9:36
בתגובה ליורם אהרוני
כן, יורם.
המנוח דייב ספארקס, שהיה 22 שנה יו''ר ה- ATFS, השיג לפני כ-‏15 שנה את כל הפילמים, קרא ורשם את תוצאות כל המסיימים במשחקים האולימפיים מ-‏1948 ועד 1972. הוא פרסם אותם בביולטין ה-ATSF .
אני יודע שזה נמצא אצלי בבית, אך בינתיים לא ערכתי חיפוש מספיק רציני כדי למצוא את זה שוב. רק מפרסום זה אנו יודעים, שהשיא הישראלי ב-‏200 מטרים מהמשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 (באחד ממקצי ברבע הגמר,דוד טבק 21.8 שניות), שכביכול החזיק 26 שנה עד ימי מאיר קופלר, היה למעשה טעות כי הזמן במדידה חשמלית היה 22.34 והשופטים ברישום יד ''הדביקו'' את טבק לשלושה רצים לפניו עם 21.8 שלפי זמניהם במדידה חשמלית הקדימו אותו ב-‏2 עד 3 מטרים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רביעית ללא ספק [חדש]
משה   יום ג', 20/12/2005 שעה 10:32
בתגובה ליורם אהרוני
יש את זמני כל שמונת הראשונות בלונדון וגם לפני זה. אפשר למצוא את זה בספרו של דיוויד וולצ'ינסקי על המשחקים האוליפיים, או אצל מל ווטמן ובטח גם בספרים אחרים. גם באתרי אינטרנט רבים ישנם כל הנתונים.
משה גנוט
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©