הרהורים על רצח
יום ו', 04/11/2005 שעה 11:39
כמו במקרים של רצח קנדי, פרוץ מלחמת יום הכיפורים ופיגועי ה-‏11 בספטמבר, כמעט כל אחד זוכר היכן היה בלילה בו נרצח יצחק רבין. הלילה שלי היה מסויט אף הוא, אף כי העבודה קצת שיככה את הכאב. עשר שנים אחרי, לא למדה החברה הישראלית שום לקח. ממשלות הימין מעמעמות את זכר הרצח. חלק מהאשמים בהסתה הפרועה שהתחוללה לפני עשור שנים מכהנים בתפקידים בכירים מאוד בפירמידה הממשלתית. רבע מהאזרחים מאמינים בתיאוריות קונספירציה שמטילות את אשמת הרצח על השב''כ ועל השמאל. ואיש אינו כורת את הגידול היודו-חומייניסטי המסרטן המאיים להשתלט באופן מוחלט על מדינת היהודים היחידה עלי אדמות










ליל הרצח

כתב המשטרה, אייל אברהמי, התקשר קצת אחרי עשר. הוא תפס אותנו כשאנו שקועים ב''רצח מן העבר'', ההומאז' המופתי של קנת בראנה לאלפרד היצ'קוק. צפיתי בסרט הזה זמן לא רב לאחר שיצא למסכים, אבל כמה שנים חלפו מאז וקצת הספקתי לשכוח מה קרה שם ונשאר בעיקר הרושם הכללי הנהדר. לא נזקקתי לזמן רב לשכנע את חברתי להצטרף אלי. גם היא אוהבת את בראנה ודווקא את ''רצח מן העבר'' היא החמיצה משום מה. היינו שקועים בסרט כשצילצל הטלפון.

- ''אתה רואה טלוויזיה?'', שאל בשקט.
- ''רואה איזה סרט. למה?''
- ''כדאי שתחליף ערוץ. משדרים מהעצרת בתל אביב. אומרים שירו ברבין''.
- ''מה???''

אל ההברה האחרונה התלוותה לחיצה מהירה על שני מקשים בשלט הרחוק. התמונה התחלפה, ולמבט ההפתעה של חברתי הגבתי במלים: ''עבודה. זה חשוב''. לא היה צריך להסביר יותר מזה. בשנה וחצי שהיינו ביחד היא למדה שעבודתי כעיתונאי לקחה אותי למקומות בלתי צפויים בשעות בלתי צפויות לא פחות. כך היה, למשל, באותו ערב שבו התאספו אצלנו כמה חברים למנגל על הגג. כשהתקשר אייל, כתב המשטרה, ודיווח שסיירת מטכ''ל פרצה לבית בו הוחזק החייל החטוף נחשון וקסמן, נגמר הכול. כולם הלכו הביתה ואני טסתי להדסה עין כרם. כך היה גם בפיגועים, בטיסות פתאומיות לחו''ל ובהשד יודע כמה עוד הזדמנויות.


בתמונה נראו אנשים מצטופפים בכיכר מלכי ישראל. הם התגודדו שם, חבורות חבורות, מנסים לעכל את השמועה שחלפה מפי לאוזן על התנקשות בחיי ראש הממשלה. הכתבים היו מבולבלים לא פחות. השידור עבר שוב ושוב מהכיכר לאולפן וחוזר חלילה. אמרתי לאייל שאהיה איתו בקשר וניתקתי. זפזפתי שוב לערוץ הסרטים והנחתי לחברתי לשוב לבראנה. אחר כך הלכתי לחדר השינה ופתחתי שם את הטלוויזיה המצ'וקמקת השנייה, את הרדיו שמעליה ורדיו נוסף שניצב ליד המיטה. זה מה שקורה כשאתה כתב מדיני תפרן שחי בדירה קטנה: אתה לא בדיוק קשבו הידוע של קול ישראל, אבל אתה מרגיש ככה כי כשצפוף כל הרדיואים והטלוויזיות נראים כמו חדר המלחמה של מיקי גורדוס. אני מניח שציפו ממני עכשיו להתקשר לכל העולם ואחותו אבל לא היה שום טעם – לפחות לא עד שנדע באמת מה מצבו של ראש הממשלה.

באחת עשרה וכמה דקות אמר הקריין ברשת סקיי ניוז הבריטית שידיעות מתל אביב מבשרות שראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, מת מפצעיו. סקיי היא רשת אמינה. פתחתי את דלת חדר השינה. חברתי ישבה בסלון מול ערוץ 2, מנסה להתעדכן. איך אפשר לראות סרט קולנוע, משובח ככל שיהיה, כשבשורה כזו מרחפת באוויר. היא העיפה בי מבט שואל.

- ''רבין מת'', אמרתי בכבדות, ''הנבלות האלה הרגו אותו''.

היא הגישה את ידה אל פיה בתנועת בהלה אינסטינקטיבית. לא היה צריך לפרט מי הם ''הנבלות האלה''. מצלמות הטלוויזיה שידרו את שמו של היורה הרבה לפני שנודעה הבשורה על מותו של ראש הממשלה. היא גם ידעה איפה הסתובבתי כשהייתי במשימות עיתונאיות שכללו סיקור של סדר יום של ראש הממשלה ושריו. הייתי בזירות פיגועים שבהם צרח האספסוף המוסת ''בדם ואש את רבין נגרש'', ''מוות לרבין'' וכדומה. הייתי באירועים בהם התפרצו סהרורי הימין, כמעט כולם חובשי כיפה, אל עבר האיש או מכוניתו וניסו לפגוע בו ממש. זכרתי את פניו החיוורות של פואד בן אליעזר כשנכנס בלילה ההוא של ההצבעה על אישור הסכמי אוסלו לבניין הכנסת; דקה קודם לכן התנפל האספסוף על מכוניתו, נתלה עליה, חבט בכל כוחו על זגוגיות החלון והבטיח להביא עליו גיהנום. את התמונות ובהן גולגולת רבינית מכוסה בכאפייה ערפאתית אי אפשר היה לפספס. את משה פייגלין מסביר לאנשי ''זו ארצנו'' שמדובר בממשלת זדון. את אדיר זיק מכנה את רבין ''בוגד'' בשידור רדיו בערוץ 7. מסע השטנה היה מאורגן היטב. השלטים יוצרו במאסות וחולקו למפגינים עם יציאתם לרחוב. הזעם והשנאה לובו באופן מתמיד על ידי חברי כנסת שההסתה הייתה מבחינתם רק עוד כלי למימוש תאוותיהם הפוליטיות – כולל כאלה שלאחר הרצח הצהירו שהיו בידידות רבת שנים עם הנרצח (אחד מהם, אגב, מכהן עתה כראש ממשלה). אי אפשר היה לפספס את ההסתה, במיוחד אם התגוררת דרך קבע בירושלים.

בעטתי בעצבים בדלת. היה ברור מה צריך לעשות עכשיו. אמרתי לחברתי שאני הולך לעבוד. היא שאלה אם אפשר לבוא איתי. היא לא רצתה לצפות בכל זה לבד. בטח, אמרתי לה.

נסענו למשרדי מועצת יש''ע שברמות אשכול. זה היה קרוב אלינו, לא יותר מחמש דקות נסיעה. המשרדים היו בלב שכונת מגורים וכשהגענו אליהם אי אפשר היה לפספס את ההתרוצצות העצבנית שמילאה את המקום. אנשים נכנסו ויצאו במהירות. חדר הישיבות היה בשלבי מילוי. ככל הנראה הזעיק אורי אריאל, מזכ''ל המועצה, את חבריה לישיבה דחופה. במקומו הייתי עושה בדיוק את אותם הדברים. ראש הממשלה נרצח לאחר קמפיין אולטרה-מסית של הימין. השמאל והמרכז לא ישתקו ויש צורך לגבש דרכי התמודדות עם ההאשמות הצפויות.

הישיבה עוד לא החלה והנוכחים הסתובבו בין החדרים. חלק עמדו בחוץ, מקררים את העור הלוהט מהתרגשות באוויר הלילה הצונן. אחדים עישנו. לקחתי את הטייפ הקטן והתחלתי לעבור ביניהם, שואל ומקליט את תגובותיהם. אחת מהן אני זוכר במיוחד. פנחס ולרשטיין, ראש המועצה האזורית בנימין ומהבולטים שבחברי המועצה, אמר שרבין אשם בכך. שהוא עצמו, בצעדיו ובהתבטאויותיו, הביא את כל העניין הזה על ראשו. ידעתי שיש לי כאן ציטוט טוב. הרמתי טלפון למערכת והכתבתי אותו. אבל למרות הפרובוקטיביות שבו (ואני מניח שלאחר מכן ולרשטיין כבר נזהר קצת יותר בדבריו) הוא אבד במבול המידע ששטף את התקשורת ביממה שלאחר הרצח. האמירה המזעזעת הזו, המאשימה את הקורבן במותו, היא הדבר הראשון והאחרון שאני זוכר מאותו ביקור של חצות במועצת יש''ע.

לא ישנתי באותו לילה. החלפתי ערוצים בקצב מסחרר, מנסה לקלוט כל בדל מידע. הכתבים הזרים לא תמיד ידעו יותר טוב או יותר מהר מה מתרחש. ''הישראלים בהלם'', דיווח אחד מכתבי ה- CNNבתשובה לשאלה של ברנרד קינג מהאולפן באטלנטה, ''הם מעולם לא התנסו במצב כזה קודם לכן, ברני. מעולם לא נרצח ראש ממשלה ישראלי. התיסכול והמבוכה ניכרים בכל מקום''. וכאן עברה המצלמה לשוטט על פני הכיכר המלאה-למחצה, מתקרבת אל נשים הממררים בבכי, מרחפת על פני מצבורי נרות הזיכרון שהחלו להיערם בפינות השונות, מתעדת את האבלים הקוראים לשנות את שם הכיכר ל''כיכר יצחק רבין''.

נזכרתי ביצירת המופת של אלכסנדר דיומא, ''הצבעוני השחור''. סצנת הפתיחה של הספר, המתחוללת בשנת 1672, מתארת את סופם המזעזע של האחים יוהאן דה ויט וקורנליוס דה ויט. השניים כיהנו, בהתאמה, כשר האוצר וכממונה על הסכרים בהולנד. הם הואשמו בניסיון להסגיר את המדינה בידיו מלכה האימתני של צרפת, לואי הארבעה-עשר, שהיה אויבה הגלוי של הולנד. את ההאשמות – שהיו כוזבות בעליל – ליבה הנסיך וילם מאורנייה, הטוען לכתר המדינה ויריבם של השניים, שבעבר היה גם חניכם. את העבודה עשה בשבילו האספסוף, שבראשותו של מנתח בשם טיקלר תבע את מותם של שני הבוגדים. וילם סיפק מהצד את ההאשמות הנלוזות, את המסמכים המפוברקים, את סיסמאות הבגידה. כשהגיעה ההסתה לשלב בו נשקפה סכנה לחייהם, ניסו השניים לברוח בכרכרה מהאג. זה לא עבד: ההמון המוסת והמצווח, בראשות טיקלר, רדף אחריהם. הכרכרה הוקפה על ידי האספסוף המריע והאחים נגררו החוצה ונשחטו, פשוט כך, באחד ממעשי הלינץ' היותר מזעזעים שחוותה אירופה אי-פעם. גולגלתו של קורנליוס נופצה, גופו הופשט ורוטש, מעיו הוצאו ממנו ומה שנותר נתלה ואף נאכל בחלקו (!) על ידי פורעים. כמה מהרוצחים, ידיהם טבולות בדם הקורבן, גררו החוצה את אחיו יוהאן וחיסלו גם אותו. גופתו הופשטה ובותרה וליבו נעקר ממנה. הנסיך וילם צפה במתרחש בקור רוח מקפיא ונמנע מכל התערבות – אף שהיה ברור שהופעתו במקום הייתה מצילה, כמעט בוודאות, את חייהם. הלינץ' לא היה אלא התנפלות מבויימת בקפידה של אספסוף נרגז, כביכול, על שני ה''בוגדים'' האומללים.

גם לטוען לכתר בישראל של 1995 לא הייתה כל כוונה להציל את ראש הממשלה. וגם לא לתומכיו. לגבי חלק לא קטן מהם גם ניתן לומר ''להיפך''.





הרוצח


הרוצח מנסה עכשיו לטעון שלא הוא ירה ביצחק רבין. עם הוא התגאה בכך. למעשה, זה המצב גם כיום, אבל יגאל עמיר אומר את מה שהוא חושב שיסדר לו חנינה. יעל גבירץ הזכירה בשבוע שעבר (''ידיעות אחרונות'', 28.10.2005) כיצד הסביר היצור המחליא הזה את מעשיו:



אנלוגיה


בשנת 1988 גילמה ג'ודי פוסטר את דמותה של שרה טוביאס, צעירה בגילופין הנאנסת על ידי שלושה גברים בפאב לקול מצהלות הנוכחים. איש אינו מורשע באונס. התובעת, קתרין מרפי, מחליטה להגיש כתבי אישום גם נגד שלושה אחרים שלא זו בלבד שלא נקפו אצבע לסייע לנאנסת האומללה אלא אף הריעו ועודדו את האנסים.

''אתם מאמינים שקנת' ג'ויס ראה משהו ששלושת הגברים האחרים האלה לא ראו?'', שואלת מרפי את חבר המושבעים כשהיא מצביעה על עד המפתח בפרשה. ''בכל הזמן הזה ששרה טוביאס הוחזקה על מכונת המשחקים האחרים לא ידעו? קנת' ג'ויס הודה בפניכם שהוא צפה באונס ולא עשה כלום! הוא אמר לכם שכל האנשים בבאר הזה היו לא בסדר...הוא צדק. אבל לא משנה עד כמה זה לא מוסרי, זה עדיין לא נחשב לשידול למעשה פשע להפנות את הגב ולהתרחק מן האונס, זה לא נחשב שידול לפשע לצפות בשקט באונס...אבל זה כן נחשב שידול לפשע להמריץ או להפציר או לעודד או לשכנע אדם אחר לבצע אונס – ''תחזיק אותה! תתקע לה אותו! תגרום לה להאנח...''. שלושת הגברים האלה עשו משהו יותר גרוע משום דבר. הם הרעיו והם מחאו כפיים והם עודדו את האחרים להמשיך, כשהם מוודאים ששרה טוביאס נאנסת ונאנסת ונאנסת...עכשיו אתם תגידו לי...זה שום דבר?''.

מרפי דיברה על אונס. עכשיו צאו וחישבו מה אשמת המעודדים והמריעים למיניהם כשמדובר ברצח. כן, ברצח. רצח ראש ממשלה.



הנקמה של מ'


''היום שבו החרא הזה יופיע בשערי הכלא יהיה גם יומו האחרון עלי אדמות''. כשמ' אומר את הדברים האלה הוא רוכן קדימה, עיניו ממוקדות כל כולן בקלסתרי. גבותיו נעות זו לקראת זו, מצחו נחרש קמטים מרוב ריכוז ושפתיו משדרות נחישות בלתי מתפשרת. הוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר. בתרגום לעברית מדוברת אפשר לומר זאת כך: האיש התחייב זה עתה שיגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה, לא יזכה לחיות ולו יממה תמימה לאחר שחרורו מהכלא. מסביבנו המולה רגילה של קרקוש מזלגות בצלחות, אנשים משוחחים עם חבריהם, מלצרים מסתובבים בין השולחנות וברקע מתנגן שיר ישן של הדייר סטרייטס. ועל רקע המראה הכל כך רגיל של בית קפה פעלתני בשעת ערב באיזור המרכז, מ' מדבר על רצח.

הוא באמצע שנות השלושים שלו, בוגר יחידה קרבית ובעל תואר אוניברסיטאי. גם לו היו ויכוחים עם הסכמי אוסלו, אבל את ההנחה שבבסיסם - הצורך בהקמת שתי מדינות לשני עמים בין הים לירדן - הוא מקבל. הרצח יצר אצלו תבערה שהתיכה את הזעם והדאגה לעמדות קשות כיהלום.

אפשר לומר שמ' כמעט מחכה ליום שחרורו של עמיר. למעשה, הוא מצטער שלא הייתה לו גישה מוקדמת יותר לרוצח. החלום שלו הוא לעשות צדק. ''אין צדק אחר חוץ מאשר להביא על היצור הזה את סופו'', הוא אומר חדות, ''יגאל עמיר תקע כדור בראשה של הדמוקרטיה הישראלית. הוא גם לא מתבייש בזה. היום נוח לו לבלבל את העובדות, אבל שלא תניח לשטויות האלה להטעות אותך. תקשיב למה שהוא אמר בעצמו בחקירה: הוא ארגן שבתות, יזם הפגנות וכשזה לא הלך – החליט לרצוח ראש ממשלה. לאיש הזה אסור היה לצאת חי מהאירוע הזה. הוא גם הבין בעצמו שרוב הסיכויים שייהרג מייד. בכל צורה שלא תסתכל על זה, האיש הזה הוא מחבל מתאבד. הוא אינו שונה מאנשי הג'יהאד האיסלאמי או החמאס. אלה רוצים וגם הוא רוצח. אלה רוצים להרוג את מי שדופק להם את התוכניות וזה רוצה להרוג את מי שדופק לו את התוכניות. אבל הוא לא רוצח סתם בן אדם. הוא רוצח את מי שרוב אזרחי המדינה בחרו להם למנהיג ולכן הוא רוצח את הדמוקרטיה''.

מ' מדבר במהירות מסחררת ובלהט עצום. הטקסט יושב לו היטב על הלשון. ניכר בו שבעשר השנים האחרונות הוא אינו מפסיק להרהר ברצח ובתוצאותיו. יש לו אוסף עצום של קטעי עיתונות שפורסמו בתקופה שלאחר הרצח. הוא שב ומעיין בהם מדי שנה, סמוך לרביעי בנובמבר. הוא ממקם את הרצח בקונטקסט היסטורי ועורך השוואות מסמרות שיער. ''יגאל עמיר גרוע מג'ון וילקס בות''', הוא קובע, ''בות' רצח את לינקולן חמישה ימים לאחר שנחתם ההסכם שהביא לכניעת הקונפדרציה לאיחוד. עמיר רצח כדי להשפיע על תוצאות הבחירות וכדי לטרפד את התהליך המדיני. עמיר רצח באמצע המלחמה, לא אחריה''. ומ' גם לא משאיר שום ספק באשר למה שהוא מתכוון לבצע אם אי-פעם ישוחרר עמיר מכלאו. חיסולו של בות' על ידי רודפיו הוא כאין וכאפס לעומת מה שמתכנן מ' עבור יגאל עמיר.

הנוקמים, מבטיח מ', יגיחו מתוך האפלה, יגיעו אל הרוצח ויגמרו אותו

''הכול אצלנו מבוסס על נאמנויות שבטיות'', הוא קובע, ''זה מה שקובע את כל ההתייחסות לרצח. במקום שהימין יקיא מתוכו את הנבלות האלה הוא התפרץ וטען שיש הסתה נגדו. בלי שום בושה. פוליטיקאים מהמיינסטרים הימני לא מתביישים לומר שהייתה הסתה נגדם. שיפסיקו לבלבל במוח ויסתירו את פניהם מבושה. הם היו המסיתים, לא רבין''.

''אני מכיר את האנשים האלה. בשירות הצבאי שלי הייתי לא מעט בחברון, ביצהר, באיתמר. אצל האנשים האלה רבין היה בן מוות והם איחלו לו מוות בגלוי. הייתי נוכח במעמדים אקסטאטיים שבהם דיברו על רבין במונחים של המן הרשע, של היטלר, של אייכמן, של כלב שוטה. רבין הוגדר אצלם כצורר וכשונא ישראל. הם שמחו שהוא מת. ככה זה אצלם: פולחן המוות הוא פולחן של שמחה. זוכר את חנן פורת חוגג אחרי שברוך גולשטיין רצח שלושים ערבים? ככה זה אצל החבורה הזאת. חלק מהם הודו לאלוהים על ששלח את יגאל עמיר לבצע את רצונו. אחד מהם אפילו הצליח להגיע לקבר רבין ולהשתין עליו. אבל עכשיו פטרוניהם נמצאים בשלטון ומכסים על כל כוונה להביא להתמודדות עם כוחות הרוע האלו. הרעים הם המצביעים שלהם, זוכר?''

מ' אומר שהוא לא לבד. שהוא ועד כמה מחבריו לא יבליגו על היום שבו, כהגדרתו, ''הרוצח יקבל פרס מהמדינה''. ''אין לי שום ספק שזה יקרה'', הוא נסער עוד יותר, ''ותזכור טוב את מה שרמי הויברגר אמר באותו מונולוג בלתי נשכח: שרוצח ראש הממשלה יסתובב לו חופשי קצת לפני יום השנה ה-‏15 לארבעה בנובמבר. ושבעתיד המועמד לראשות עיריית ירושלים יצטלם בחברתו כי זה יסייע לו במערכת הבחירות. זה כבר קורה. הרי מני מזוז אמר שלא הוכח קשר בין ההסתה נגד רבין לבין רציחתו ושהדבר היחיד שהכן הוכח הוא שהייתה פאשלה של היחידה לאבטחת אישים שלא שמרה עליו כיאות. הקונספירטור בארי חמיש בכלל טוען שהיחידה הזו רצחה את רבין והשטויות האלה נטמעות אצל כל מי שאין לו חשק לחשוב יותר מדי או לשאת תחושת אשמה. פרס אשם, רבין אשם, השב''כ אשם, כל העולם אשם – חוץ מהרוצח ומהאנשים שיצרו אצלו, ובמתכוון, את התחושה שהכול מותר. שצריך לחסל את הבוגד וללקק את דמו, כמו שעשה רוצחו של המדינאי הירדני ואצפי תל. הרוצח היה איש ארגון 'ספטמבר השחור'. אני הייתי קורא להתארגנות של עמיר וחבריו 'נובמבר השחור'. הם בדיוק אותו הדבר. אין שום הבדל ביניהם''.

את מ' לא מעניינת העובדה שאם תרחיש עיוועים כזה אכן יקרום עור וגידים ויגאל עמיר יפסע מעדנות אל מחוץ לשערי הכלא הוא יהפוך לאחד האנשים השמורים ביותר בישראל. הוא מבטיח להגיע אליו, ממש כשם שעמיר עצמו הגיע ליעדו. ''הם יכולים להביא את כל 'נובמבר השחור' לשמור עליו'', הוא מטיח בי, ''אבל אנחנו נגיח מההמון, נגיע אליו ונגמור אותו. אם אפשר אפילו נעשה את זה לאט לאט. אני נשבע לך''.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
איזה לקח? [חדש]
אבי   יום ו', 04/11/2005 שעה 12:46 אתר אישי
אני מכבד את אבלך הפרטי,
אבל מסרב להכיר בו כממלכתי.

אני לא אבל על רצח רבין. רבין, הן כדמות סימלית (שהרי היה מח''ט הראל, רמטכ''ל, ח''כ במשך שני עשורים ורה''מ פעמיים) והן כאחראי אישית למחדלים חמורים ביותר, הוא האחראי העיקרי להירצחו שלו.
מספר נקודות למחשבה:
- רבין, כפוליטיקאי בכיר מאוד, שותף מרכזי ליצירת השסע בחברה הישראלית
- רבין אחראי (הוביל או נגרר, זה לא משנה) לאסון אוסלו
- רבין החיה בתקופת כהונתו השניה את ''פלוגות הפועל'' בדמות שוטרי משטרת ישראל שהולכים להפגנות הימין כדי להכניס מכות
- רבין אחראי (שכן ראש בשב''כ כפוף לו ישירות) לכל עניין המחלקה היהודית, ''שמפניה'', ייזום ועידוד רוצחים פוטנציאליים.

שוב, אני מבין את אבלך הפרטי וצר לי עליו.
אבל, כדמות ממלכתית, רבין קיבל מה שמגיע לו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אורי קציר   יום ו', 04/11/2005 שעה 13:05
בתגובה לאבי
אתר אישי
מה שאתה אומר, אבי, מעיד על מימדי האסון אליו נקלענו בעקבות הרצח. אתה מסרב להכיר בכך שרבין היה ראש ממשלה שלא נבחר רק על ידי קומץ אנשים. אתה עושה כאן בדיוק מה שעשו איאלו אנשים בדרום העמוק של ארצות הברית כשטענו שקנדי קיבל את המגיע לו. במלים אחרות, אם מנהיג נבחר מבצע את מה שלא מקובל עליך פוליטית מגיע לו לחטוף כדור בראש.

ארבע הקביעות שלך הן שטות ממדרגה ראשונה. שסע בחברה הישראלית? על איזה שסע אתה מדבר? השסעים התחילו אצל רבין? מה, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילונים, שמאל וימין נוצרו רק בתקופת רבין? איזו מין קביעה מטפשת היא זו?

מה שאתה קוראה ''אסון אוסלו'' היה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שנעשו בדברי ימי המזרח התחיכון בעת החדשה. אוסלו היה מבוסס על הנחה ששני הצדדים יגיעו לפשרה טריטוריאלית וכל צד ירסן את המטורפים שלו שמבקשים להצית את אש האלימות פעם נוספת. רבין נכשל במיגור מטורפי הימין האלימים אצלנו. הרי איש בימין לא הציע פתרון מדיני ישים לא אז ולא מאז. זה בוודאי היה טוב יותר מנסיגה חד-צדדית שבה איש אינו תחייב לספק לך שום סחורה שהיא.

כמי שהיה נוכח במאות הפגנות באותה תקופה, אין לי מושג על אילו פלוגות אתה מדבר. מי שמבקש לפגוע בנבחרי ציבור לא צריך לקבל ממשטרת ישראל את האפשרות לעשות זאת. וכן, גם אני הייתי מורה להנכניס מכות למי שמבקש להרוס ולאבד נבחר ציבור - ולא משנה מאיזו מפלגה הוא בא.

אה, כמובן, ורבין גם יזם את מותו שלו כשהורה לשב''כ לגייס את אבישי רביב כדי שסית את יגאל עמיר לרצוח. בחייך, אבי, עם כל הכבוד, הרי גם אתה מבין שמדובר בשטות ממדרגה ראשונה. עוד לא ראיתי מנהיג שיוזם את מותו שלו, אפילו לא לצורך הצלחת מפלגתו בבחירות.

בטח, מה, ודאי שרבין אחראי למותו. הרי רבין גם הוציא על עצמו דין רודף, דין מוסר, דין בוגד ושאר לגיטימציות לחסל את עצמו. קרא שוב את דברי הרוצח ואז תבין על מה אני מדבר. הרוצח לא היה מעיז לעשות את שעשה אלמלא יצר הימין הקיצוני - בעצימת עין ובשיתוף פעולה של הימין המרכזי - את התנאים לשם כך. איש לא הוציא דין רודף על ראש ממשלה לפני שעלה יצחק רבין לשלטון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אבי   יום ו', 04/11/2005 שעה 13:20
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
שום דבר ממה שכתבת לא מבוסס על משהו שאני כתבתי.
לדוגמא:
''אתה מסרב להכיר בכך שרבין היה ראש ממשלה שלא נבחר רק על ידי קומץ אנשים''.
אתה בטוח שהגבת להודעה שלי?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אורי קציר   יום ו', 04/11/2005 שעה 13:53
בתגובה לאבי
אתר אישי
ודאי. אתה טוען שאתה ''מכבד את אבלי הפרטי אבל מסרב להכיר בו כבממלכתי''. מה זה אם לא הטענה שרבין שייך לאנשים פרטיים בלבד ולא לשום קולקטיב ישראלי? מה זה אם לא הטענה שאין קשר בין רבין לממלכתיות? מה זה אם לא דה-לגיטימציה שלו כמנהיג נבחר?

דומני שאם לא לכך התכוונת כי אז הייתה צריך להתנסח קצת אחרת. בנסיבות הקיימות, אין שום אפשרות לפרש זאת אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אבי   יום ו', 04/11/2005 שעה 20:51
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
רבין אכן היה ראש הממשלה גם שלי. ככזה, יחד עם עוד אזרחים ישראליים גם אני שילמתי על הטעויות שלו.
אני מסרב להמשיך ולשלם על הטעויות שלו גם אחרי מותו. לכן, לא מכיר באבל עליו כממלכתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אורי קציר   שבת, 05/11/2005 שעה 0:04
בתגובה לאבי
אתר אישי
טיעון נהדר, אבי. נתניהו פתח את מנהרת הכותל וגרם בכך למהומות ולהרג חסר טעם. לפיכך, אין להתאבל עליו לאחר מותו. שרון גרם לטראומה לאומית במלחמת לבנון ולמותם המיותר של מאות. לפיכך, גם מותו אינו ראוי שיתאבלו עליו. אולי השניים הללו אף ראויים למיתה. שלא לדבר על גולדה ודיין, האשמים במלחמת יום הכיפורים; על בן גוריון, שהורה לטרפד את הגעת אלטלנה לארץ; על בגין, שסיבך אף הוא את ישראל במלחמת לבנון המיותרת. בקיצור, אין ראש ממשלה שהוא דמות ממלכתית מבחינתך.

למעשה, אמני מניח שיש אבל אצלך האבל או ההתייחסות הממלכתית הם פונקציה של העמדה הפוליטית בלבד. זו עמדה כיתתית לחלוטין. ממלכתית או לאומית היא ודאי שלא.האמת, אבי? היא מזעזעת. משום שהיא מניחה שרק ראש ממשלה שבחרת בו ראוי שיתייחסו אליו כאל ''ממלכתי''. ובכך את מאחד את האישי והקולקטיבי וקובע שטובת הפרט נעלה על טובת המדינה. זהו אנרכיזם פאר-אקסלאנס. האלטרנטיבה היחידה לכך, לפחות מבחינת העמדות שאתה מציג, היא שטובת המפלגה נעלה על טובת המדינה. לזה, אבי, קוראים פאשיזם. בשני המקרים אין כאן דמוקרטיה. אולי כדאי שתעיין בערך ''ממלכתיות'' במילון כדי להבין שאין לו ולו כלום עם דעתך הפוליטית (או דעתי הפוליטית, זה לא משנה).

ראש ממשלה צריך להוביל את המדינה בדרך בה הוא מאמין שניתן להעניק לה את הטוב הציבורי באופן המיטבי. אני יכול להאמין שכל ראש ממשלה בהיסטוריה של המדינה, בין משמאל ובין מימין, האמין שכך הוא עושה. ולפיכך, כולם הם נציגי ועל כולם אתאבל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''קובע שטובת הפרט נעלה על טובת המדינה'' [חדש]
אבי   שבת, 05/11/2005 שעה 0:13
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
1. אכן, ירדת לשורש העניין.
2. חזור למילון ובדוק שוב מהו ''אנרכיזם''.
3. טוב שהזכרת לי, רבין רצח על ''אלטלנה'' שני יהודים (אמנם ימניים, אבל בכל זאת, בני אדם), בפקודה של בן גוריון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''קובע שטובת הפרט נעלה על טובת המדינה'' [חדש]
דודו בן עמי   שבת, 05/11/2005 שעה 1:14
בתגובה לאבי
1. קרא נא, אבי, את המאמר הבא. אולי הוא ילמד אותך משהו מעבר לסיסמאות הרגילות: http://www.faz.co.il/story_1802

2. טוב שהייתה אלטלנה. רק כך הצליחה הממשלה להבהיר שבארץ לא יפעלו שני צבאות אלא אחד בלבד. הפעולה המהירה של אלטלנה נועדה בדיוק להשיג את המטרה הזו ועד כמה שאתה כנראה לא מבין, היא הסתיימה בהרבה פחות אבידות מאשר הייתה מסתיימת התנגשות ודאית בין האצ''ל לצה''ל מאוחר יותר. אתה כנראה שוכח שאנחנו תובעים כל הזמן מהפלסטינים לפרק את הארגונים המזויינים שפועלים במקביל לרשות הפלסטינית ובניגוד לה (חמאס, פת''ח, ג'יהאד וכדומה). זה בדיוק היה המצב אז.

3. הקדמתי את אורי, הלכתי למילון ובדקתי אנרכיזם מהו. הנה הקישור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%9... תוכל לראות בעצמך שהרעיון המרכזי הוא ביטול כל סמכות של מדינה על אזרחיה. ברגע שאתה לוקח סמכות מדינית כמו ראש ממשלה וקובע שהיחס המדינתי כלפיה צריך להיקבע על פי דעת היחיד ולא על פי הבחירה הקולקטיבית אתה חותר תחת סמכות המדינה, משום שאתה קובע שדעת הפרט נעלה על דעת המדינה או בחירתה. אורי קרוב לאמת יותר ממך. טול נא קורה מבין עיניך ובדוק שוב את ההגדרות המדויקות של המונחים בהם אתה משתמש.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
שרה   שבת, 05/11/2005 שעה 1:02
בתגובה לאבי
קודם כל מדובר ברצח של אדם, ענין שמעורר אבל , צער ואף סוג של חימה, על נטילת חיים .
אחר כך מדובר באדם שהאמין בדרכו ועשה בלי קץ כדי לפרוץ דרך ולהגשים את חזונו, חזונו אינו נוגד אני משוכנעת את חזונך אתה.
וחזונו הוא חזון השלום שכולנו מסכימים עליו
אלא שיש בינינו החולקים על הדרך אליו.
ויותר מכל הוא עמד בראש המדינה שלנו כתוצאה מבחירתינו בו, על ידי רובנו.
לא להתאבל זה להסכים שקול דאלים גבר, ואיש יעשה כטוב על ליבו...ואין סדר ואין דין ואין דיין. והכל מותר, גם דמך ודמי מותרים....
אנא, עצור, אין בינינו הסכמות מלאות או חלקיות אך, ודאי אתה רוצה כמותי בכח הסדר החברתי. וכך קורה שראש ממשלה אחד לא מייצג אותי
וחובתי/אחריותי החברתית לכבדו, כל שכן לא לתכנן או לבצע את הרצח שלו , כמו גם לא להסיט נגדו...
אנא בואו נחזור להיות בסדר,, בתוך סדר, בסדר חברתי ומתוכו נצמיח פתרונות .
וכך היא גם חובתך-חובתו של כל אזרח
איסור ''לא תרצח'' הוא ציווי אוניברסאלי והוא איננו מיוחד לעם ישראל ובכל זאת נכלל בעשרת הדברות והמלבי''ם מסביר-ש''גם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נימוסים ישרים, והרגיל את עצמו במידות טובות... והוא עושה משפט וצדקה הכל על פי עצת שכלו, בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאוותו לעשות רע, שתמיד יגבר שכלו על תאוותו, כי בהפך עת תבער בו אש תאוותו... אז גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף ולעשות כל רע. רק כוח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מידת היראה השתולה בנפש, שממנה יסתעף סעיף אחד שהוא יראת אלוקים. עת תימלא הנפש מייראת אלוקים המשקיף על נגלהו ונסתריו והצופה על כל מעשיו, אז גם בעת יגבר עליו יצרו יירא וייבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מעשות רע''.
ואני מבקשת לחזק את ששתול בנפשו שכל אדם -בין שנקר לו יראת האלוהים ובין שנקרא לו הטוב הגנוז, ומתפקידינו לעורר אתו ביתר שאת- לקראת יום הזכרון הממלכתי כדי שנשמור על עצמנו -אנושיים, סלחניים, מקבלים ואוהבים, כך נצליח להתכונן מבפנים לשלום פנימי וחיצוני. אנא, בבקשה
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
מונס   שבת, 05/11/2005 שעה 17:37
בתגובה לאבי
לאבי

קראתי את כל תגובתויך ואני לא מבין דבר אחד חשוב:

עפ''י המחשבה שלך, אין אצלך /כם מקום לקבל מחשבות אחרות? גישות אחרות, אולי נקודת הראייה שלך לא נכונה? או אולי אתה מתעקש להגן על עמדותיך באש ובמים?

אני מקבל את דבריו של אורי ואחרים, רבין נבחר ברוב גדול ללא עוררין. כולם האמינו אז שהוא רבין ייתן תקווה לשלום, לפריחה וכו', והאמת זה קרה. לדמוקרטיה יש את הכלים שלה לנסות ולהפיל ממשלה שלא נראית או שעושה דברים בניגוד למצפון. אבל לדמוקרטיה אין את הזכות ליצור הסתה כנגד ראש ממשלה.

מותר להפגין, מותר למחות, מותר לטעון נגד, אבל אסור אסור אסור לעשות דה לגיטמיציה למנהיג המדינה שלך, ועל זה להוסיף את הלגיטימציה החוקית שנותנת האופוזיציה לנושא.

סתם מסקרנת אותי ( ואני לא אתווכח איך ) דרך המחשבה שלך ובוודאי של הרבה כמוך. מה הנכונות שלך לקבל ביקורת על עמדותיך, מה הנכונות שלך לקבל את כללי הדמוקרטיה גרועים או טובים ככל שיהיו על מנת שנוכל לחיות כאן.

ורק כדי שאבהיר את עצמי, אני לא טוען כנגדך, ולא משמיץ או משהו כזה, אני פשוט מנסה להבין את דרך המחשבה שלך ושל כמותך.

בברכה:
מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
אבי   יום ד', 23/11/2005 שעה 17:57
בתגובה למונס
אתר אישי
שלום אורי,
אולי כדאי לעשות משהו כדי שאקבל חיווי כשמישהו מגיב לתגובה שלי? זה עשוי להיות שימושי.
תודה,
אבי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
יונתן   יום ה', 18/10/2007 שעה 9:38
בתגובה לאבי
מה הבעיה שלך? כשאתה כותב ככה נראה לי שאתה מזמין רוצחים.
איזה בןאדם מתחנןאת מותו? עדיף את כל מה שציינת שהוא גרם בשביל שלום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה לקח? [חדש]
יעקב   יום ו', 01/05/2009 שעה 18:22
בתגובה לאבי
יישר כוח.קולע בדיוק למרכז העניין!!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתי אתמול בירושלים [חדש]
אלי   יום ו', 04/11/2005 שעה 16:31
ב''מעלית הזמן'', שעל אף האופי ההוליוודי שלה, מומחזת בה סצינה מימי בית שני. הסצינה קשורה לימים של לפני המרד שהוביל לחורבן. החלפת המילים לעיל ממש הזכירה לי את זה.

משהו דפוק אצלנו - בני העם היהודי - אנחנו לא מצליחים ממש לדבר אחד עם השני - רק לזרוק את המילים שלנו לאויר .

אולי חשוב להכניס לתכנית הלימודים משהו כמו debating בסגנון האמריקאי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתי אתמול בירושלים [חדש]
דודו בן עמי   יום ו', 04/11/2005 שעה 20:20
בתגובה לאלי
קודם כל, דיבייטינג זה תמיד רעיון מבורך. מחדד את המחשבה ומשדרג את הרטוריקה. אגב, ביוון וברומא הרטוריקה הייתה מקצוע חובה בלימודי התיכון. אולי כדאי לאמץ את זה גם כאן.

חבל רק שמה שהבנת ממעלית הזמן ומהמאמר המעניין של אורי זה שאנחנו רק זורקים מלים לאוויר. אם כך, הרי שלכל המלים יש את אותו ערך ובעצם הן מבטלות אחת את השנייה ולשום מילה אין ערך אמיתי. בקיצור, חבל לדבר בכלל כי ממילא זה לא שווה כלום. היית יכול לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר דברים קצת יותר משמעותיים על החיים בכלל ועל רצח רבין בפרט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

טוב זה כבר לא במקום [חדש]
אביאל   יום ו', 04/11/2005 שעה 22:39
לפחות לא החלק על מ', אני לא רוצה להביע את דעתי על רבין ומעשיו ואני חושב שרצח לא מוצדק בכל מקרה, אבל מצטער להגיד את זה אבל מ' לא שונה כל כך הרבה, בשבילי כל הרוצחים הם אותו הדבר, אין לקחת את החוק לידיים ! על איזה דמוקרטיה מ' מדבר ? אולי היא באמת נרצחה אם הוא מרשה לעצמו לדבר כך, יגאל עמיר עבר משפט דמוקרטי לחלוטין ואם הוא ישתחרר מהכלא זאת גם תיהיה החלטה דמוקרטית בסופו של דבר לכן אל למ' ושותפיו לקחת את החוק לידיהם, שכן אם מ' יתנקש בסופו של דבר ביגאל עמיר אז חבריו של אותו יגאל (רבים מהם גם כן היו ביחידות מובחרות) ינקמו גם הם במותו וזהו מעגל שלא יסגר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

טוב זה כבר לא במקום [חדש]
אורי קציר   שבת, 05/11/2005 שעה 0:07
בתגובה לאביאל
אתר אישי
אתה צודק לחלוטין, אביאל. שום רצח שאינו פועל יוצא של הליך משפטי תקין אינו יכול להתקרא דמוקרטי. אבל מאחר וצד זה לא נשמע עד היום ומאחר ואיש מנפגעי רצח רבין (במובן הרחב של המילה, כלומר לא רק משפחתו וידידיו אלא גם הציבור שרואה ברציחתו משהו שאין להעניק לו ולו בדל של לגיטימיות) לא דיבר במונחים של נקמה פיסית אלא אך ורק במונחים של מיצוי הדין המשפטי, סברתי שמן הראוי להביאו כאן.

מ' מאמין שהדמוקרטיה אינה יכולה להתגונן אך ורק באמצעות מלים וניסיונות שיכנוע ושברגע שמפנים מולה רובה ויורים בה היא חייבת להשיב באותם כלים ממש. כלומר, הוא אינו מדבר על דמוקרטיה סבילה אלא על דמוקרטיה מתגוננת. מכל מקום, אין ספק שרצח - ולו גם של רוצח ראש ממשלה - אינו הליך שראוי לסמוך עליו את ידינו (גם אם הייתי שמח שיצור זה ישלם מחיר מלא על מעשיו).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ואתם יודעים מה הכי מעניין??? [חדש]
מונס   שבת, 05/11/2005 שעה 17:27
הכי מעניין שרבין נרצח בשל דעותיו, מחשבותיו, וכוונותיו, מתוך ניסיון לעצור את התהליך שהוא הוביל. אבל מה? גם נתניהו שמבחינתי הוא האיש שעל ראשו ''בוער הכובע'' וגם אריק שרון וגם צחי הנגבי,ושאר המסיתים כוווולם, ממשיכים את דרכו של רבין, ואף יותר.

מעניין מה היה קורה בארץ לו רבין היה זה שהחליט לפנות את עזה? או כל מנהיג מהצד השמאלי.

אפשר להתווכח עד השנה הבאה, על הרצח, האבל, יום זכרון כללי וכו'. אבל התוצאה הסופית היא אחת. דרכו של רבין ניצחה, את הגלגל לא ניתן להחזיר אחורה, אפילו אם אלה מנהיגי הימין. נתניהו ושרון, כמה שניסו למשוך אחורה, לא הצליחו, והבינו שמה שרבין אמר, חשב, לפני 10 שנים אכן היה נכון לעשות.וזו הדרך הנכונה וזו נחמה פרוטא.

ודבר אחרון, פגיעה ברוצח. היום קראנו בפרשת נח את הפסוק הבא: '' שופך דם האדם, באדם דמו יישפך,כי בצלם אלוהים עשה ה' את האדם...'' ( בראשית פרק ח' פסוק ה' ). ושכל אחד יבין את הפסוק כרצונו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ואתם יודעים מה הכי מעניין??? [חדש]
אורי קציר   שבת, 05/11/2005 שעה 17:47
בתגובה למונס
אתר אישי
מונס, אני מסכים עם חלק גדול מדבריך. מה שמקלקל את השורה אלה שש המלים האחרונות שלך. ישנם מצבים בהם אין להתיר לאדם חירות מוחלטת לעשות כרצונו - המקרים בהם הוא פוגע בזכויותיהם של אחרים מעבר לכל פרופורציה סבירה הנדרשת למען הכלל. אם כל אחד יבין כל דבר כרצונו הרי שאחד יבין שמותר לחסל ראשי ממשלות כי לשיטתו הם גורמים לו נזק ואחר יסתור אותו בטענה שאין לפתור בעיות פוליטיות באמצעות חיסול פיסי. חיסול אינו דרך ביטוי לגיטימית ואם לא נכניס את זה טוב טוב לראשי הדורות הבאים, נמצא את עצמנו בפני מלחמת אזרחים נוסח ספרד, ארה''ב, צרפת או בריטניה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הבהרה [חדש]
מונס   שבת, 05/11/2005 שעה 17:58
בתגובה לאורי קציר
אורי ידידי קיבלתי את הערתך בנושא הפסוק שהובא בסוף תגובתי.

הבאתי את הפסוק הנ''ל, בהקשר למחשבותיו של מ' לגבי היצור הזה שיושב באהלי קידר כפי שמוזכר במאמרך. ובכל מקרה בהקשר לפסוק הנ''ל, מי שנוטל חייו של אדם , ואני מדגיש נוטל חייו של אדם, יש לקחת את חייו.

אני לא בעד להתחיל לפגוע באנשים בשל דעותיהם,ואז באמת אנחנו עלולים להגיע למלחמת אזרחים, להיפך, הפסוק אומר ( להבנתי ) דבר אחד ויחיד. אין ליטול חייו של אדם. והציווי הראשון בתורה (כרגע לפי סדר הפרשות ) הוא שמי שרוצח, דינו מוות.

בברכה:
מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש העמים [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   שבת, 05/11/2005 שעה 20:01 אתר אישי
---------
קודם כל אקדים ואומר שאינני מייצג אף קבוצה בעם,
אלא את דיעותיי האישיות בלבד,
שלאו דוקא מורכבות מהחד-גוניות של דיעות הקבוצה
בה גדלתי ו\או בה אני נמצא כעת.
---------

הזכרתי זאת בקצרה לא מזמן אצל אלכסנדר מאן -
לפני זמן קצר נתקלתי בספרון ילדים סובייטי ברוסית
בו מתארים את דמותו של וולאדימיר איליץ' לנין.
בעמוד השער רואים אב יושב על כסאו וילד מאחוריו,
כששניהם מסתכלים בערגה ובכיסופים על פורטרט לנין התלוי בקיר הבית.
כל הספר מתאר עד כמה עם הי' מסכן עני כאוב וסובל,
עד שבא החבר לנין יתברך שמו ויתעלה והציל את העם הרוסי ושכניו,
בדרך להצלת העולם כולו.
אחרי מות לנין ימ''ש,
יורשו יוסף סטאלין ימ''ש זכה ליחס לא פחות.

את הספרון קראתי בשקיקה, בשל הדמיון הרב בינו,
לבין, להבדיל (והאמן לי, שכיהודי מאמין אינני אוהב לומר זאת) ספרי צדיקים.

ההערצה, העלאת האדם המדובר ל''מנחיל מורשת ענקית ברוחה'' וכיו''ב,
תוך התעלמות מוחלטת מהיותו בן-אדם, עם חסרונות וחולשות,
ותוך רמיסה אבסולוטית של מתנגדי דרכו ודה-לגיטימצי' מוחלט שלהם.

יום הזיכרון לראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז''ל
הי' צריך לישא אופי אחר לחלוטין לדעתי.

האסון הגדול באמת כאן הי' כפי שהזכירו כאן באחת התגובות,
שבפעם הראשונה בתולדות עם ישראל המודרני, קרה שבר כזה,
שבתוך העם - רוצחים מנהיג.
(בהסטורי' הרחוקה כבר הי' כזה אחד. גדלי' בן אחיקם,
ועד היום יש צום מיוחד קבוע בשל כך, ג' בתשרי.)

הי' צריך ביום הזיכרון הזה לספר על רבין האיש, לא הפוליטיקאי.
הי' צריך לדבר ביום זה על אחדות העם - לא על דברים המפרידים אותו.
הרי אין דבר שאני ועוד חצי המעם איתי סולדים ממנו
כמו מהסכמי הדמים עם הערבים החיים בארץ ישראל,
וכאשר כנס שלם לזכר רבין עוסק בשבח הסכמים אלה - למה שאהי' שם?
ואף אם רצוני להיות שם ולהפגין את סלידתי מרצח כזה,
מצב העצבים שלי אינו מאפשר לי, הרי רצח רבין הוא דבר נפשע,
ובעיני הסכמים אלה הם דבר נפשע לא פחות.

במקום זה,
עושים לרבין ז''ל ''לֶנִינִיזַצְיַ''' בסגנון הספרון שדיברתי עליו בתחילת תגובתי.

אני יכול להבין את הצורך במין ''אב לאומי'' לדעת אנשי מסוימים,
ביחוד אלה שעד לפני כמה עשרות שנים בארץ ראו בסטאלין את ''שמש העמים'',
(כולי תקווה שכיום כולם מכירים בכך שהוא הי' מקסימום ''שמש הדמים''..)
אבל, מה לעשות, זה לא עובד.

לסיום,
ארצה להביא לך קישור שעשוי לעניין אותך לאור מאמר זה - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?f...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש העמים [חדש]
אורי קציר   שבת, 05/11/2005 שעה 21:20
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
מה הקשר בכלל לסטאלין? סטאלין מת לפני יותר מחמישים שנה והשוטים שנהו אחריו הודו כבר ב-‏1956 (לאחר שנחשפו פשעיו) בטעותם. חבל על החשבונות האלה, משום שאני יכול להזכיר גם את ההסכם שהציעו אנשי לח''י לגרמניה הנאצית ולאיטליה הפאשיסטית ולא יהיה לדבר סוף. בוא נדבר על ההווה ועל העתיד ונראה איך אפשר לעצב אותם באופן שלהווה תהיה משמעות גם בעתיד.

צר לי להזכיר לך, מיכאל, אבל רצח רבין היה רצח פ-ו-ל-י-ט-י. רבין לא נרצח משום שסירב להיענות לתביעת שודד לתת לו את כספו או חטף סכין מאידיוט זועם במהלך ויכוח על סיגריה בחוף הים. רבין נרצח משום שסדר היום הפוליטי שהנהיג היה לצנינים בעיני אנשים לא מעטים והם נתנן לכך לגיטימציה. שים לב לדברי הרוצח: האיש טען שמכיוון שההפגנות נגד רבין לא הועילו לא נותרה לו ברירה אלא לרצוח אותו. לכן האיזכור של הרצח חייב להיות בעל אופי פוליטי. ברצינות, מיכאל, אתה באמת מאמין שלו היה רבין מזרים מתנחלים לשטחים ומונע מערפאת ואנשיו להקים את הרשות הפלסטינית מישהו היה יורה בו?

ולכן אין ברירה, מיכאל: כל איזכור של רצח רבין, כל ההתיחסות לרצח רבין חייבים להיות מקושרים באופן ברור ביותר לרעיון של יגאל עמיר וחבריו - שרצח רבין (והרי הם תיכננו לחסל גם את פרס) נועד לטרפד תהליך מדיני שלם. לא בחירות, לא הפגנות, לא הצבעות בכנסת - ר-צ-ח. בוא נאמר זאת כך: לו היה מאן דהוא, ממתנגדי חב''ד למשל, יוזם את רצח הרבי מליובאוויטש, האם גם אז היה איזכור המוות הנורא הזה מלווה בתפילה כללית נגד אלימות וגו' - או שהמנציחים היו מזכירים גם את סיבת הרצח?

הזכרת את רצח גדליה. דוגמה, טובה מאוד, מיכאל: גדליה נרצח בידי ישמעאל בן נתניה משום שהלה ראה בו עושה דברה של מעצמה זרה בארץ. גדליה היה, אכן, נציב שמונה לתפקידו על ידי מעצמה אחרת, אבל ייצג את השריד האחרון של שלטון עצמי יהודי כאן. רבין, ראש ממשלה נבחר, היה הרבה יותר מזה. גדליה נרצח בגלל אג'נדה פ-ו-ל-י-ט-י-ת. גם רבין. לגדליה נקבע צום מיוחד משלו משום שההלם מרצח פוליטי היה גדול עד כדי כך שהיה צורך להנציחו פורמלית במסורת היהודית. לו הייתה הדת הממוסדת שלנו בעלת פרופורציות קצת יותר רציניות ובעלת שיקול דעת מעט פחות כיתתי ושבטי היא הייתה עושה את אותו הדבר היום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש העמים [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   שבת, 05/11/2005 שעה 21:40
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אגב,
סטאלין אולי הורד מסדר היום,
אבל לנין ממש לא.
אין עיר או כפר ברוסי' ובאוקראינה
(ואולי בעוד מדינות בחבר העמים,
אני הייתי רק ברוסי' ובאוקראינה)
שפסלו אינו מוצג לראוה במרכז העיר כגדול
דמויות האומה הסלאווית.
(עם דם יהודי, נעבעך, את זה אוהבים להזכיר מתנגדיו.)

כן.
רבין נרצח בנסיבות המכוערות ביותר שאני יכול להעלות על דעתי.
הרי אין לי ספק, שאם הוא הי' נפטר במיתת נשיקה אותו לילה, היו הרבה שלא היו מתביישים לומר ''אצבע אלוקים'', ועוד כמה (ואני ביניהם, מה לעשות) שלא היו בוכים, נו, בכל זאת..

וכן, אורי.
למדינת ישראל יש בעי' עם אלה הרואים את מדינת ישראל קשורה קשר בל ינתק עם דת ישראל, ואלו הם הכיפות הסרוגות.
ואתה יודע בדיוק למה אני מתכוון,
ובלשון ספרי חסידות - ''ודי למבין''.

נ.ב

האם ידוע לך,
-בתור עיתונאי -
שאכן הי' נסיון התנקשות ברבי מליובאוויטש?
אמנם לא בידי ארגונים יהודיים אלא ערביים,
ואפילו התקבלה הודעה במזכירות הרבי מאת יצחק שמיר בקשר לזה?

בתור חסיד חב''ד מעניין אותי אם העיתונאות מודעת לדבר זה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש העמים [חדש]
אורי קציר   יום א', 06/11/2005 שעה 9:25
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
א. על ניסיון ההתנקשות לא ידעתי. אבל אשמח אם תרחיב על כך בעתיד, אולי אף במסגרת מאמר שלם.

ב. אני שב ומזכיר לך שחסידות חב''ד היא שהובילה את קמפיין ''נתניהו טוב ליהודים'', קמפיין שלמעשה הצביע על כך שיריבו של נתניהו (בתחילה רבין ולאחר מכן פרס) רע ליהודים ולמעשה פועל נגד האינטרס של מדינת ישראל. אם זו לא הסתה, אינני יודע הסתה מהי.

ג. אין כל פסול בשימור זכרם של מנהיגים היסטוריים של עמים ומדינות. אבל ישהבדל עצום בין פולחן אישיות כפי שאתה מצייר אותו לבין בניית זיכרון היסטורי הכולל גם את המנהיגים שהלכו לעולמם בזמן קריב. ארצות הברית זוכרת באהבה את ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, אברהם לינקולן ואחרים. יש אנדרטאות ותמונות שלהם בלא מעט מקומות ציבוריים. אז מה? האם קיימת חובה לשנן את כל כתביהם משל היו כתבי הקודש? לא. האם מחייבים את האמריקנים לנהוג לפי המודלים הישיותיים שלהם? לא. האם התרבות האמריקנית נבנית אך ורק על זכרם? לא. ובכן, פולחן אישיות אין כאן. כנ''ל לגבי רבין. להיפך: לטעמי הוא מונצח פחות מדי ולא יותר מדי, שכן הנצחה בשמות רחובות היא כמעט סטנדרטית ואילו הנצחה בזיכרון היא הרבה יותר משמעותית, וכזאת אין כאן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שמש העמים [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום א', 06/11/2005 שעה 16:39
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
א.

בשנת ה'תשנ''ד, (1994) נרצח בחור בשם אהרן (ארי) הלברשטאם בגשר ברוקלין,
מיריית ערבי לתוך רכב שליוה את הרכב שהסיע את הרבי מליובאוויטש זי''ע
לניתוח בבית הרפואה.

(זה הי' מספר חודשים לפני הסתלקותו.)

יש ספר של עיתונאי חב''די בשם בנימין ליפקין הנקרא ''על הכוונת'',
בו הוא מתאר נסיון פגיעה ברבי עצמו, כנקמה על הטבח
שביצע ד''ר ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.

המטרה היתה פגיעה במנהיג יהודי בעל שיעור קומה עולמי,
והרבי התאים לכך בדיוק.

היורה פספס את מטרתו, ופגע כאמור בבחור הנ''ל ופצע שלושה.

בספר מתוארים קשרים של השב''כ בסיפור, ממשלת ישראל ומי לא.
יש רבים המטילים ספק, כמובן, באמיתות הדבר הזה.

את הספר אפשר להשיג בארץ,
ואני חושב שאת כותב הספר, בנימין ליפקין,
יותר קל להשיג מאשר את הספר עצמו..
הוא מתגורר בכפר חב''ד, ואפשר לפתוח פשוט ספר טלפונים או לטלפן ל- 144..

ב.

הרב יוסף יצחק גוטניק מאוסטרלי' אכן התחיל את הקמפיין הזה,
וחב''ד החרו-החזיקו אחריו, כשההנהגה העסקנית והרבנית סומכים את ידיהם על הקמפיין.
(דוקא המשיחיסטים, הפעם, התנגדו לו.)

אני לא חושב שיש כאן מן ההסתה, שכן כל מי שחושב שההסכמים האלה הם סכנת נפשות
ממש לעם היושב בציון, (סכנה אגב, גם לערבים) ממילא מאמין אוטומאטית
שמי שמבצע אותם מְסַכֵּן במו ידיו את העם בישראל,
כפי שלדעת אלה התומכים בתהליך הדמים הזה, מי שמונע ממנו להתקדם -
רק גורם להמשך שפיכות דמים.
לגיטימי ביותר, והגיוני.

ג.

שימור מנהיגים הסטוריים כן.
פולחן אישיות רוסי - לא ולא..
זה מה שהולך כאן, האמן לי.
יש לנו זקן בבית הכנסת שעד עכשיו משוכנע שהקומוניזם הי' מצוין,
וסטאלין הי' אחד ממנהיגי העמים הדגולים ביותר בהסטוריית האנושות.
רצח אנשים? עשה גולאגים? הגלה, רצח, ומה לא עשה לחפים מפשע?
סתם שקרים של המערב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתי שם [חדש]
תראזימאכוס   שבת, 05/11/2005 שעה 22:48
הייתי בכיכר באותו ערב. גרתי לידה. חששתי בתחילת הערב לצאת מהבית, היה ''ברור'' שמשהו עומד לקרות. יותר חששתי ממחבל של החמאס מאשר מיהודי, אבל שתי האופציות היו באויר.
אפרופו מחדלים אני עצמי הייתי בהלם כשראיתי את רבין ממרחק 4 מטר מעלי במרפסת, השטח של הבריכה לא היה סטרילי. עד היום ברור לי שאם עמיר או כל אחד היה מגיע לשם הוא היה יכול לירות חופשי ברבין ובפרס יחדיו.

אתה אומר ''גם לטוען לכתר בישראל של 1995 לא הייתה כל כוונה להציל את ראש הממשלה. וגם לא לתומכיו. לגבי חלק לא קטן מהם גם ניתן לומר ''להיפך''. ''
בוא נקרא לילד בשמו: ביבי הסית באותה עת להתלהמות, באותה חוסר אחריות לאומית שלו. יוסי שריד לא טמן ידו בפח. שניהם היו שותפים למחדל וצריכים לקחת אחריות אישית. האם רבין היה צריך לעצור את התהליך שפילג את העם? אני לא זוכר את המיצובישי היה לפני, נדמה לי שכן. אני חושב שיומרני מדי לחשוב שהוא היה צריך כושר נבואי כדי להבין את המשמעויות של החלטותיו. כלומר מהלך אוסלו שהוא הוביל הוא ''בלתי נמנע''. זכותו של מנהיג לטעמי לטעות. באוירה שנוצרה היה ברור שמשהו צריך לקרות, זוהי הסתה.

אני משתדל לא לקחת צד פוליטי בתגובה שלי, להיות מנוטרל, לשפוט כהסטוריון נטול פניות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תמשיכו לבכות. [חדש]
רועי   יום א', 06/11/2005 שעה 12:26
אני מבין שרצחו לכם את ''אלוקים שלכם'' וזה מאוד מאוד כואב נכון?
ועכשיו קצת ברצינות:
1)רבין ר-צ-ח 16 אנשים ב 1948 . חלקם הניפו ידיים לאות כניעה אבל את אדון רבין זה לא עניין.
הגיע הזמן שתקראו את מה שכתב אורי דן שראיין את רבין לפני כ 35 שנים בשגרירות בוושינגטון.
2)רק בגלל רבין (בגלל יגאל עמיר?)נרצחו פה ב13 שנים האחרונות 1600 ילדים,נשים,זקנים,תינוקות וסתם עמך ישראל
3)אדם שמצהיר שהוא שר ביטחון ל 98% מהאוכלוסיה אינו ראוי להיקרא יהודי.
4)אדם שהעביר החלטות הכנסת בזכות סוחר סמים ובזכות מיצובישי,שלא ייתפלא אם מישהו לקח את החוק גם כן ''בצורה לא דמוקרטית''
5)הרוצח יגאל עמיר ישוחרר בעוד כ 12 שנים.
מדוע דווקא אז? מפני שאז אנחנו נהיה הרוב במדינה(כמה ילדים יש לכם?)והדבר הראשון שאנחנו נעשה זה לגרש אתכם בחזרה לאירופה. שמה יזכירו לכם מה זה להיות יהודים - דבר שאותו שכחתם מזמן.
יום טוב
נ.ב
תגוונו קצת בתיאורים שלכם על יגאל עמיר
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מה רצית להגיד???? [חדש]
מונס   יום א', 06/11/2005 שעה 21:31
בתגובה לרועי
במשפט הלפני לפני אחרון ??

שאתה הגזעני הבא??

לגרש את מי לאירופה???

מה בגלל שדעותי שונות משך, צריך לגרש אותי??

וכן, אין לי כוונה לעשות את חשבון הדמים של אחרי רבין.

אני רק רוצה להאיר את ענייך, שהדרך שבא הולך מנהיג הימין היום מר אריק שרון היא אותה הדרך שהלך בה רבין, ואשרינו שזכינו שאנשי הימין ( למעט אותם ''מורדים'' ) מבינים ( קצת באיחור אומנם, אבל תמיד מאוחר מאשר אף פעם ) שדרכו של רבין היתה הדרך היחידה והנכונה, לצאת ממצב המסובך הזה. ולנסות להגיע שאיזושהי התנתקות מהעם שיושב לצידנו. ( ראה תוצאות ההצבעה אחרונות במרכז הליכוד )

אה כן עוד דבר אחד קטן, הראשון שוויתר על שטחים בכלל היה מנחם בגין מנהיג הימין שהצהיר על מדיניות של ''אף שעל'' אבל בסוף ויתר על יותר שטח מאשר אריק שרון ( מפתיע לא? ) ואף אחד לא חשב שצריך לפגוע בו. להתיר את דמו וכו' וכו'

בברכה:
מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תמשיכו לבכות. [חדש]
אליצור סגל   יום ג', 08/11/2005 שעה 20:09
בתגובה לרועי
לק''י
אינני אוהב את רבין אבל אם אתה סומך על כך שאני או ילדי חלק מהרוב שיאשפר את שחרורו של יגאל עמיר כי אז כדאי שתעדכן את חישוביך מחדש.
אלא אם כן כמובן אחת מתאוריות הקונספירציה נכונות.
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תמשיכו לבכות. [חדש]
דודו בן עמי   יום ג', 08/11/2005 שעה 20:56
בתגובה לאליצור סגל
אני מקווה, אליצור, שאתה גם לא חלק מאלה שיגרשו את החילונים לאירופה. תודה לאל על שלפחות יש כאן חובש כיפה אחד שמתבטא בצורה נורמלית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תמשיכו לבכות. [חדש]
אליצור סגל   יום ג', 22/11/2005 שעה 21:02
בתגובה לדודו בן עמי
לק''י
אני לא מתכוין לגרש אף אחד
את דעתי הבעתי פה
ובעוד מקומות
אליצור
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אי אפשר יהיה לעבוד לעולם על חלק גדול מהעם [חדש]
יעקב   יום ב', 07/11/2005 שעה 9:30
כיום החורים בחקירת רצח רבין יותר גדולים מתמיד, לא יעזרו המילים הבומבסטיות נופת צופים ופסטיבלים, יום אחד התיבה תיפתח והאמת תצא לאור.

לאט לאט נחשפים עוד ועוד סתירות ופרטים נוספים שלא נודעו עד היום, אנשים מסויימים מתחילים לדבר ולגלות דברים שהם יודעים, אנשי החושך לא יוכלו לחסום לעולם את הפתיחה מחודשת של חקירת הרצח.

רבין נרצח על ידי חביריו למפלגה במבצע מתוכנן היטב, לפני הרצח מפלגת העבודה היתה בשפל המדרגה, ברור היה לכולם שבבחירות המפלגה מתרסקת סופית, רבין היה שוה לחבריו כנכס רק בתור נרצח, אז יוכלו להציגו כקדוש מעונה, צעד שיתן לגיטימציה לרדיפת הימין, ויחזיר קולות אבודים לשמאל, למרבה האירוניה רבין עצמו היה שותף להצגה המבויימת, אלא שהוא בעצמו לא ידע את החלק השני של התכנית, לאחר שיגאל עמיר שליח השב''כ יירה בו כדורי סרק, ואז הוא ירצח באמת בתוך המכונית במהלך ה-‏22 דקות! מאז שהוכנס למכונית עד שהרכב מגיע לאיכילוב (מרחק שני רחובות 22 דקות?).

זו האמת, מדובר במבצא הונאה הנבזי ביותר שבוצע במדינת ישראל על ידי שלטון חושך, יגיע היום כשהאמת תצא לאור ללא עוררין אז תהיה רעידת אדמה במדינת ישראל שלא היתה כמותה, ואנחנו לא נשכח ולא נסלח על העלילה, השקרים ורדיפת הימין.

ובינתיים אני נגעל כל שנה לראות מחדש את הפסטיבלים ואת הצדקנות המעושה וגילגולי עיניים של השמאל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אי אפשר יהיה לעבוד לעולם על חלק גדול מהעם [חדש]
נמרוד   יום ב', 07/11/2005 שעה 19:54
בתגובה ליעקב
יש רק שני דבריפ פעוטים שסותרים את אוסף ''הפרוטוקולים של זקני קריית ארבע'' שכתבת:

1. קלטת הוידאו שמתעדת את הרצח.
2. הודאתו המצמררת של הרוצח לאחר הרצח.

אכן, אי אפשר יהיה לעבוד לעולם על חלק גדול מהעם, לשמחתינו. אגב, חשבתם פעם שאם הייתם משקיעים עשירית מהאנרגיות שהשקעתם בתיאורית הקשר המופרכת הזו, בחשבון נפש והבנה בסיסית של ערכי מוסר ודמוקרטיה, לא הייתם שנואים על חלקים כלכך נרחבים ברוב השפוי שעדיין מחזיק את המדינה על גבו?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אי אפשר יהיה לעבוד לעולם על חלק גדול מהעם [חדש]
יעקב   יום ג', 08/11/2005 שעה 17:15
בתגובה לנמרוד
רק שני דברים פעוטים.
קלטת הוידאו שמתעדת את הרצח, אם הוא לא מוכר על ידי אנשי הבטחון, כיצד מסתובב לו עמיר באופן חופשי בשטח הסטרילי כמעט כשעה כשאף אחד אינו שואל מה הוא עושה פה,

ועולה על כולם בקלטת נראה עמיר בבירור יורה מאחורי רבין כיצד אם כן המנתח הראשי בצוות שניתח את רבין עם הגיעו לבית-החולים, ד''ר מרדכי גוטמן, מוצא כדור שחדר דרך החזה.

הודעתו המצמררת של הרוצח, ישנה הקלטת וידאו של החקירת ושם נשמעים באופן מפורש דבריו על תיכנון וביום של הרצח על ידי השב''כ.

שיר השלום כיצד לעזאזל בפרסומים הרשמיים מפיעה תמונה של שיר השלום המדמם עם חור כדור שעבר דרכו, בעוד שדף שנמצא כיום בגנזך המדינה אין שום חור (נסתם מעצמו? מישהו עובד עלינו.

על הדברים הללו ועוד בקישור הזה, תביט בו בעין אמת ותראה שקיימות יותר מדי הרבה שאלות שגם אתה חייב לעצמך לברר את האמת.

נא לבדוק את העובדות באתר זה.

שאלות רבות כל כך כבר אי אפשר לטייח, אדרבה אם הם בטוחים כל כך בגירסה הרשמית, מדוע חוששים מחקירה נוספת והתמודדות עם השאלות והמצאים?

''ערכי מוסר ודמוקרטיה'' ממשיכי דרכם של הבולשוויקים שעסקו במשך כל שנות שלטונם בסתימת פיות השתלטות על התקשורת, אילוץ עולים חדשים ללכת בדרכם תוך איומים על אי נתינת עבודה ועוד, שלא ילמדונו ערכי מוסר ודמוקרטיה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועוד קישור עם ממצאים נוספים [חדש]
יעקב   יום ג', 08/11/2005 שעה 17:19
בתגובה ליעקב
הסברים נוספים מיותרים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועוד קישור עם ממצאים נוספים [חדש]
דודו בן עמי   יום ג', 08/11/2005 שעה 18:43
בתגובה ליעקב
נפלא: יעקב מבקש שנאמין שמשפחתו של הרוצח, שמחזיקה בדומיין שאליו הוא מפנה ואף אינה טורחת להסתיר זאת, כלומר משפחתו של אותו סוכן שב''כ, היא היא זו שנותנת את הגירסה האמיתית לאירועי הרצח. תשמע, יעקב, אתה צריך להחליט: או שיגאל עמיר היה סוכן שב''כ ואז גירסתו אינה אמינה עליך - או שלמרות שהוא סוכן שב''כ גירסתו אמינה עליך.

האמת היא שאבשלום אליצור כבר כתב כאן מאמר נפלא על אנשים שמאמינים במה שמתאים לאג'נדה שלהם. כל מילה מעבר לכך מיותרת, שהרי האנשים האלה - יעקב ושאר המלכלכים (כולל אותו רועי שמבטיח שהדתיים יגרשו את השמאלנים לבית הספר ליהדות הקרוי אירופה) - הם מסוג הקונספירטורים שסבורים שהמוסד רצח את עופרה חזה משום שהתקרבה לגילוי המזימה שרקמו השטן בן גוריון וחבריו לחטוף אלפי ילדים מעולי תימן ולמכור אותם לאמריקנים בעבור מיליארדי דולרים, כשהאחרונים משתמשים בהם כשפני ניסיון במעבדות הניסויים הגרעיניות שלהם. אלה גם האנשים שסבורים ששמעון פרס שיגר את רוצחי ריבר פניקס ושיוסי שריד הוא סוכן של ה-CIA, ה-KGB או כל גוף מודיעיני שאפשר להיזכר בו. הכל הולך.

רוצחים שפלים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועוד קישור עם ממצאים נוספים [חדש]
יעקב   יום ה', 10/11/2005 שעה 16:38
בתגובה לדודו בן עמי
אין בכל הדברים שכתבת התמודדות אמיתית עם הממצאים
מה זה משנה או רלוונטי למי שייך הדומיין, ואם הוא משתייך למשפחתו של יגאל עמיר אז מה? אז הממצאים והראיות כבר לא קיימים.

גם בפרשת דרייפוס, סרבו במשך שנים להתייחס לראיות חדשות, וטענו שבית המשפט נתן את פסיקתו ואין לערער אחרי פסיקתו וזהו, רק לאחר שנים התברר שכל הסיפור לא היה בדיוק כמו הגירסה הרשמית שהוצגה בבית המשפט.

וודאי שלכם נוח להמשיך ולהאמין בגירסה הרשמית, ולהתעלם מהיבטים נוספים שמערערים את כל טיבה של מפלגת העבודה ומערכת המשפט, נוח לכם לדבוק בשקר, אבל זה לא ימשך לאורך ימים, לאחר שנשתחרר מזרועות התמנון שהמפלגה המושחתת שלך יצרה במשך עשרות שנים, כל הסרחונות עוד יצאו לאור.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ועוד קישור עם ממצאים נוספים [חדש]
נמרוד   יום ד', 09/11/2005 שעה 10:04
בתגובה ליעקב
כל התגובות של יעקב רק חושפות את הבעיה העיקרית שאנשי הימין ובעיקר המחנה הדתי - ימני מסרבים להפנים: משהו רקוב בצורת החינוך הממלכתית דתית.

משהו רקוב עד כדי בחילה, המטיף למרד של ממש כנגד ההתנתקות.

משהו המצדיק רצח פוליטי.

משהו המחפה על אותו רצח פוליטי בתיאוריות מטורפות.

משהו המשתמש בכל סוג תעמולה טוטאליטרית חשוכה על מנת למכור שוב ושוב את אותה תפיסת עולם מעוותת, המקדשת פסקי הלכה חסרי צלם אנוש על פני הליכי שילטון תקינים במדינה המתיימרת להיות מדינה מערבית מתוקנת.

משהו אשר מייצר שוב ושוב את הרצח, הפיגוע או המחתרת היהודית הבאה.

משהו אשר מייצר אייטמים חדשותיים כגון עמי פופר, ד''ר ברוך גולדשטיין (גם מנגלה היה רופא, אגב), יגאל עמיר, המחתרת היהודית, וכל אותן חיות אשר סקלו את אותו פלסטיני כמעט למוות במהלך ההתנתקות.

משהו אשר מונע מהם להבין כי כל אותם אירועים אלימים אשר מכוונים ליצור אווירה מאיימת והרסנית, תמיד ייזומים ע''י גורמים בעלי אוריינטציה ימנית.

משהו אשר נראה קוסם במיוחד לאנשים חובשי כיפה.

משהו אשר גרם למג''דים לפנות לצמרת צה''ל בבקשה שלא לשלוח אליהם בני ישיבות, כי הם אינם מסוגלים לסמוך על כך שבשעת הצורך הם יצייתו לפקודת המ''מ שלהם, ולא לפקודת הרב.

וזה נראה להם תקין ונורמלי.

מערכת חינוך המייצרת את ה''משהו'' הזה בצורה כלכך שיטתית ומאורגנת, המתאמצת כלכך להתחרות במערכת החינוך של החמאס בייצור שנאה, *אינה* יכולה להמשיך להנות מההכרה כמערכת חינוכית לגיטימית במדינת ישראל.

כורח המציאות מחייב את המדינה לפרק את המערכת הזו מהיסוד ולהבין מה פה השתבש. איך קרה שמערכת חינוך שהתחילה כמאמץ כנה לשלב ערכים ציוניים עם מסורת יהודית (שאני באמת ובתמים סבור שיש לשמר!) הפכה לבית חרושת לייצור אלימות.

יש מתנדבים?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

משהו רקוב עד כדי בחילה [חדש]
יעקב   יום ה', 10/11/2005 שעה 16:54
בתגובה לנמרוד
ציטוט מדברי נמרוד
=================
מערכת חינוך המייצרת את ה''משהו'' הזה בצורה כלכך שיטתית ומאורגנת, המתאמצת כלכך להתחרות במערכת החינוך של החמאס בייצור שנאה, *אינה* יכולה להמשיך להנות מההכרה כמערכת חינוכית לגיטימית במדינת ישראל.
=================
נמרוד לפני שתדבר על מערכת החינוך שלנו, קח ראי ותסתכל על הפרצוף שלך, על מערכת החינוך שלך, במקום הראשון העולם באלימות, סכינאות, מערכת חינוך קורסת ללא שום תשובות אמיתיות כיצד להתמודד עם הבעיה.

מה שרקוב עד בחילה זו מערכת החינוך שלכם, תפתח את העיתונים ותראה את החדשות היום יומיות על הפשיעה שוד עשרות מקרי רצח בשנה, האם דמם של כל עשרות נפגעי האלימות הפשיעה והרצח ותלמידי מערכת החינוך הרקובה שלכם, יותר אדום מדמו של רבין?

ואחרי כל זאת עוד יש לך את החוצפה להטיל דובי במערכת חינוך דתית שמגדלת את מיטב הנוער על ערכים אמיתיים.

======================
משהו המחפה על אותו רצח פוליטי בתיאוריות מטורפות.
======================

אולי מי שמחפה על מקרה הרצח החמור ביותר במדינת ישראל הוא דווקא המערכת שלך, למרות כל הראיות והסתירות הברורות, מסרבים לפתוח את הפרשה לציבור שידע עד הסוף ''מה קרה שם באמת'', לכם נוח לדבוק בגירסה הרשמית, כי אתם יודעים היטב שכאשר האמת תתגלה, הסירחון יעלה עד השמיים, ומכל המערכת שלכם לא תשאר אבן על אבן.

לא נורא, המצב הזה לא ישאר לאורך ימים, ממילא אתם עם משפחות של ילד אחד חתול וכלב, אתם לא תבנו את העתיד של המדינה, מתקרב היום שאנו נהיה פה הרוב, אנו נשלוט במערכת החוק והמשפט, כל הסירחונות והשחיתויות שלכם יצאו לאור, אז נטפל בפושעים, ונקים פה מדינה יהודית אמיתית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

משהו רקוב עד כדי בחילה [חדש]
אורי קציר   יום ה', 10/11/2005 שעה 18:12
בתגובה ליעקב
אתר אישי
אפ אתה לא מבין את הבעייה, יעקב, זה כנראה תוצאה של שטיפת מוח שעברת. רצח רבין והצדקתו על ידך ועל ידי חבריך מעוררים צמרמורת משום שאתם מוכנים שיהודי ירצח יהודי בדם קר משום שהוא אינו מסכים עימו פוליטית. גולדה ודיין היו אחראים לפורענות של מלחמת יום הכיפורים ולא נמצא אז אחד שקרא לרצחם נפש. בגין החזיר את סיני, הסכים לאוטונומיה פלסטינית בשטחים ויחד עם שרון סיבך אותנו במלחמה שלכל הפחות מעבר ליומיים-שלושה הראשונים שלה הייתה מיותרת לחלוטין והביאה למוות מיותר של מאות חיילים. גם אותם לא קרא אז איש לרצוח נפש. מאות נרצחו במהלך האינתיפאדה שפרצה בימי יצחק שמיר ואני לא זוכר שדמו הותר. אבל הנכונות הנלהבת לחסל ראש ממשלה מעידה שהחינוך שלכם השתנה, יעקב. חינכו אתכם שמהטרה מקדשת כל אמצעי. כולל רצח.

חינכו אותך שהחיים הם שחור ולבן ושמי שלא תומך בעמדותיך ראוי למוות. בקיצור, יעקב, חינכו אותך ואת חבריך להסכים - בין בשתיקה ובין בפועל - לכל תועבה הנעשית כלפי מי שאתם לא מסכימים איתו. איך? פשוט מגדירים אותו כבוגד. אתם צמים על רצח נציב של שלטון זר שנרצח על ידי קנאי יהודי אבל משחקים את תפקיד ישמעאל בן נתניה כשאתם אצים-רצים לחסל את רבין, את פרס, את החילונים, את הערבים. אתם ישמעאלים בני נתניה. אתה רק לא מבין את זה. כשה''גבעות יוגנד'' יגרמו למלחמה בה ישחטו יהודים זה את זה תהייה מרוצה, אני מניח.

אתה אסון, יעקב. אתה וחבריך. אתם מובילים במהירות אל מלחמת האזרחים הבאה כאן. אתם זהים לחלוטין לאותם קנאים בירושלים הנצורה שהמשימה הנשגבת ביותר עבורם הייתה להרוג את מתנגדיהם מהפלג היהודי האחר, לשרוף את מחסני המזון של היהודים המתנגדים וכדומה. הסוף, אם אתה זוכר, היה חורבן הבית.

שיהיה לך חורבן שמח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

משהו רקוב עד כדי בחילה [חדש]
נמרוד   יום ה', 10/11/2005 שעה 22:22
בתגובה ליעקב
תודה רבה ליעקב, על שמוכיח את את דברי עד הנקודה אחרונה:

''...מערכת החינוך שלך, במקום הראשון העולם באלימות...''

מערכת חינוך המטיפה לילדים לתקוף שוטרים וחיילים, לחסום כבישים, לפזר שמן ומסמרים על הכביש, לנקוט בטרור לשמו ולפצוח במרד, בהחלט יכולה להתחרות על התואר ''מערכת חינוך האלימה בעולם''.

''...מה שרקוב עד בחילה זו מערכת החינוך שלכם...''
''...ואחרי כל זאת עוד יש לך את החוצפה להטיל דובי במערכת חינוך דתית שמגדלת את מיטב הנוער על ערכים אמיתיים.''

מיטב הנוער??? ערכים אמיתיים??? אינני רואה פה את מיטב הנוער. אינני רואה אפילו ערך אמיתי אחד.
אני רואה חבורת רובוטים אשר ששים לרוץ ולבצע כל מעשה אלימות למען איזה רב אופורטיניסטי כזה או אחר, ללא שום מחשבה על התוצאות. אני רואה מערכת חינוך שלמה המקדשת את ערך ההתאבדות לשמה, תוך זריעת הרס וחורבן בכל אשר נקרה בדרכה.

ומעל לכל, אני רואה את החורבן הבא. הוא צועק אלי מבעד לכל אות בתגובות שלך, יעקב. הוא צועק אלי דרך אנשים כמו אפי איתם, אליקים העצני, דניאלה וייס. הוא צועק אלי דרך כל אדם אשר קורא לחנון את יגאל עמיר כי ''הוא כבר שילם על חטאו''. והכי גרוע, הוא צועק אלי דרכך, יעקב. דרכך, ודרך כל אותם אשר חושבים כמוך.

ומה שמפחיד אותי יותר מכל, הוא שכשתבינו סוף סוף איפה טעיתם, לא ישאר כאן אף שיגיד ''אמרנו לכם''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

משהו רקוב עד כדי בחילה [חדש]
יעקב   יום א', 13/11/2005 שעה 10:38
בתגובה לנמרוד
מעניין כיצד אתם מטילים ללא בושה דופי על מערכת שלימה בעקבות מקרה רצח בודד, אם זה המדד שלכם אז תסתכל על המערכת הרקובה שלכם שמנפיקה פושעים ורוצחים, יעידו אלפי הרוצחים והפושעים מתוצרתכם שממלאים את בתי הסוהר.

אני רק יכול לאמר דבר אחד, בעוד שאתם קצרי ראות רואים וחיים רק את ההוה, אנחנו בונים על העתיד, ולנו יש סבלנות ארוכה ארוכה מאד, עברנו תקופות יותר גרועות, ובראי ההיסטוריה תמיד ניצחנו, אתם ממילא מחסלים את עצמכם, מצידי תקפצו לי עד השמיים ותעשו הרבה אקרובטיקה, אנו בעצם לא צריכים לעשות כלום רק לחכות בסבלנות, כי כל זמן שבבית משותף אחד בשכונה דתית, גדלים יותר ילדים מרחוב באורך קילומטר בתל אביב אנחנו ניצחנו, וזו רק שאלה של זמן, עוד עשר עוד עשרים שנה, ואתם תשארו מיעוט מבוטל, המשטר המושחת שלכם יתחסל והעם היהודי האמיתי יתחיל לנשום לרווחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

משהו רקוב עד כדי בחילה [חדש]
נמרוד   יום א', 13/11/2005 שעה 22:08
בתגובה ליעקב
תמוהה בעיני תפיסת המציאות של מר יעקב. האם אתה תחת השפעת תרופות?

''מקרה רצח בודד''?
1. ברוך גולדשטיין
2. עמי פופר
3. יגאל עמיר
4. יונה אברושמי

כולם אנשים דתיים. כולם בעלי דיעות ימניות. כולם הושפעו מהסתה מתמשכת על ידי רבנים. וכולם פעלו לפיה.

אתה יכול להמשיך ולהשלות את עצמך (או יותר גרוע, פשוט להמשיך ולהפיץ כאן שקרים על גבי שקרים), אבל העובדות מדברות בעד עצמן: אותו ציבור ''בעל ערכים'' שלך, מתפקד כבית חרושת לייצור רוצחים. נקודה.

מה כבר עושים מפגיני שמאל? עומדים וצועקים ליד איזו גדר? משום מה בסוף יורים בהם, למרות העובדה הפשוטה כי רק מפגיני ימין קיצוני מתפקדים כמחבלים הלכה למעשה (דגש על המילה ''הלכה'').

ובעניין ה''מערכת הרקובה'' של הציבור החילוני: אינני זוכר מקרה אחד של מורה חילוני אשר הטיף לשנאה ומרד גלוי בממשלת ישראל. וזאת לעומת השיטתיות המצמררת של בתי הפסר בהתנחלויות אשר התגייסו כאיש אחד על מנת ללמד את תלמידיהם שממשלת ישראל = לממשלה הנאצית. דבר מחליא כזה מעולם לא נעשה בישראל בצורה כה שיטתית, מצמררת, נצלנית, צבועה וחסרת בושה.

ולסיום: אינני מבין את מה בדיוק אתם בונים על העתיד. את ההסתה של מחר? את הרצח הפוליטי הבא? אולי את הפיגוע הבא כנגד כל מי שאינו מסכים איתכם? אולי את האיבה המתמשכת של הציבור החילוני אשר פשוט עליתם לו על העצבים?

אינני יודע אם צפית בחדשות בזמן תכנית ההתנתקות, אבל דבר אחד זכור לי: אנשים אשר פשוט נשבר להם מזה שחבורת חוליגנים החליטה להשתלט על עורק תנועה ראשי, והחליטו להכות את אותם אנרכיסטים (משום מה, המשטרה פחדה להתעסק אותם מחבלים בפוטנציה). האם באמת אינכם מבינים כי אתם משניאים את עצמכם על הרוב הדומם? האם אתם באמת מאמינים בשטויות אותן אתם מדקלמים השכם והערב?

ההגיון הסביר קובע כי דיעה הגורסת שממשלת ישראל זהה לנאצים, כי ראש ממשלה נרצח בגלל קונספירציה ולא בגלל הסתה גלויה לאור יום (אשר כל ילד היה עד לה), וכי הציבור הכוחני והקנאי ביותר בארץ הינו למעשה ''נרדף'', דיעה זו אינה מתיישבת עם המציאות, ויותר מזה: היא פשוט מגוחכת.

ועד שלא תפנימו את זה, יעקב, פשוט ישנאו אתכם יותר, עד שבסוף יקיאו אתכם מכל מסגרת ממלכתית. זה מתחיל בישיבות ההסדר. לזה הובילה אתכם ה''ערכיות''. רק אתם תקבעו לאיפה עוד היא תוביל אתכם. ועד אז, אתם פשוט תמשיכו להטביע את עצמכם בקנאות, כמו כל קבוצה בזויה במהלך ההסטוריה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''איפה היית ומה עשית בליל הרצח''... [חדש]
שפי   יום ה', 17/11/2005 שעה 17:15 אתר אישי
למרות נדושותה/ אמריקאיותה של השאלה הזאת, התשובות עליה יכולות בהחלט להיות מעניינות, אם וכאשר הן כנות. מה פירוש ''כנות''? אני לא יודע, אצלי הכל ספרות. הקטע שכתבתי על ליל רצח רבין הוא לא קיצוני במיוחד, אבל ככל הידוע לי לא נכתב אף קטע שמעורר רתיעה כל-כך מבוהלת מצידכם. אז תבינו, זה הכירון שיושב אצלי בבית הביטוי העצמי, בית 12, ומעצים אותו, אני לא אשם :):
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''איפה היית ומה עשית בליל הרצח''... [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ד', 23/11/2005 שעה 12:30
בתגובה לשפי
אתר אישי
אתה צודק; המדובר במשפט אמריקאי משהו, ולכן קישרתי אותו בראש ובראשונה לאירועי 911 בארה''ב, משמע היכן היה כל אחד מאיתנו כשהודיעו על התרסקות התאומים.

בשלב מסויים הוספתי בסיפור זה גם משהו על רצח רבין, בתגובה אחרת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©