שבעה בצריף אחד (מלבד הכלב)
יום ד', 18/11/2009 שעה 8:52
במשך 30 שנה החרים הבי.בי.סי את איניד בלייטון משום שמנהליו של שירות השידור הבריטי לא ראו בה סופרת נחשבת. כך מתברר ממסמכים שנחשפו עתה לראשונה. בלייטון הייתה, ובמידה רבה עודנה, יצרנית של להיטים ספרותיים בשרשרת לילדים. ב-‏1949 פרסמה את הראשון בסדרת ספרי ''השביעייה הסודית'' שלה. ככל הנראה, לא ידעה שיום יבוא והישראלי אבנר כרמלי יתרגם את ספריה ויהפוך אותם לתופעה חוצת דורות גם בקרב ילדי ישראל. הסדרה הזו, שכמעט כל ילד ישראלי פגש בה בהזדמנות זו או אחרת, אינה מאבדת מקסמה. ולעניין זה, לא כל כך משנה לילדים שהיא נגועה בסקסיזם בוטה, שהדמויות בה שטוחות ושהרקע לעלילות אינו משתנה לעולם. היסטוריה מקוצרת של סדרת ספרים מכוסחת ופופולרית שגם אני - מודה באשמה - שבוי בקסמה









במשך 30 שנים החרים שירות השידור הבריטי, הבי.בי.סי, את סופרת הילדים איניד בלייטון משום שמנהליו של שירות השידור הבריטי לא ראו בה סופרת נחשבת. כך מתברר ממסמכים שנחשפים כעת לראשונה. מה שמצדיק, כנראה, את פרסום הסקירה ההיא על ספרי ''השביעייה הסודית'' שלה.





זהו זה. הילד מתעניין סופית בספרים.

בני בן החמש וחצי גילה סוף סוף את המאגר הקטן של ספרי השביעייה הסודית שנותרו אצלי מתקופת הילדות. הוא לא היה זקוק ליותר מדי מאמצים כדי לשכנע את אבא לקרוא לו מתוך הספרים האלה. גם אבא מאוד נמשך אליהם בילדותו, אי שם בימי הביניים הרחוקים, סיפרתי לו. יש ילדים שדווקא משפט כזה היה מרתיע אותם מכל מגע עם היצירות האלה. אצל הבכור הפרטי שלי זה שונה במקצת. הוא דווקא נדלק עוד יותר. ''אבא, אני רוצה שתקרא לי את זה לפני השינה'', אמר בטון תקיף. מאחר ואנו מקפידים על ''סיפור לפני השינה'' לא פחות משהרב אלישיב מקפיד בהלכות כשרות, עשיתי כמצוותו. הייתה לי ברירה?

אני לא מכיר מישהו שאינו מכיר את הספרים הללו. כמעט כל אדם שיצא לי לפגוש בימי חיי נחשף לספרים האלה בזמן כזה או אחר של ימי ילדותו. בדרך כלל הם היו נחלתם של ילדים בכיתות ב'-ד'. ולהזכירכם, מדובר בתקופה בה הטכנולוגיה הייתה מתוחכמת פחות, האינטרנט לא היה בנמצא וז'אנר החבורות בספרות הילדים יצר אצל הקוראים את הרושם שילדים יכולים לעשות הכול. אבל ממש הכול. מלכידת מרגל בקיבוץ ועד עקירת שיניים מפיו המחייך של גמאל עבד אל נאצר.

הספר הראשון בסדרת השביעייה הסודית, שנקרא בפשטות Secret Seven (''השביעייה הסודית''), פורסם על ידי איניד בלייטון (ההיגוי הוא ב''א'' חרוקה, על אף שהכתיב האנגלי הוא Enid, ועל גבי הספרים נרשם תמיד השם בניקודו המוטעה, דהיינו אֵניד) בשנת 1949. מאז הקפידה הסופרת לפרסם מדי שנה בשנה ספר בסדרה זו. את הסדרה סגרה בלייטון ב-‏1963, עם פרסומו של הספר החמישה-עשר, Fun for the Secret Seven (''השביעייה הסודית מתפקעת מצחוק''). את הספרים אייר המאייר הבריטי ברג'ס שארוקס.



איניד בלייטון

איניד בלייטון היא אחת מן הפוריות והפופולריות ביותר בספרות הילדים אי-פעם. היא נולדה בדלוויץ', ליד לונדון. בתחילה בכלל רצתה להיות זמרת, אך לאחר שעבדה עם ילדים בחופשת קיץ כלשהי שינתה את דעתה: היא נכנסה ללמוד במכון פרבל ולאחר מכן פתחה גן ילדים פרטי. תוך כדי עבודתה ערכה את כתב העת ''הוראה מודרנית'' והשתתפה בכתיבת הספר ''שנתיים בגן ילדים''. בגיל 28 החליטה להיות לסופרת מקצועית. אז יסדה את עיתוניה הפרטיים ''סאני סטוריז'' ו''איניד בלייטונ'ס מגזין'', בהם פרסמה את סדרות סיפוריה שנדפסו אחר כך בספרים. בחמישים שנות יצירתה כתבה מאות ספרים (400 לפי ''לקסיקון אופק לספרות ילדים'', למעלה מ-‏600 לפי חלק מאתרי האינטרנט העוסקים בה וביצירתה). ספרים אלה תורגמו למאה שפות ומציבים אותה במקום השלישי ברשימת הסופרים הבריטיים המתורגמים, לאחר ויליאם שייקספיר ואגאתה כריסטי, ונמכרו ביותר ממאה מיליון עותקים. כמו כן כתבה מחזות ותסריטים וארגנה מועדוני קוראים במטרה לסייע לילדים ולבעלי חיים נצרכים. הפופולריות האדירה של יצירתה כמעט בלתי נתפסת בכל מובן שהוא. האגודה הנושאת את שמה מנציחה עד היום את פועלה.


שירה הראשון של בלייטון נדפס בעיתון ילדים בהיותה בת 14, ומאז לא הניחה כמעט את העט מידיה. פוריותה - שהגיעה לשיא בשנות מלחמת העולם השנייה - הייתה מדהימה, חסרת תקדים אולי, וכתיבתה הקיפה את כל הנושאים וכוונה לכל הגילים: חרוזים ואגדות, סיפורי מתח וספרי מדע פופולרי, מעשיות לטף וסיפורי חיות, מהתלות, מקראות ושורה ארוכה של סדרות סיפורי הרפתקה. היו שהאשימו אותה בחרושת ספרותית בשיטת הסרט הנע. על כך השיבה: ''אין זה קל לסופרת לחבר מספר רב כל כך של ספרים, ואין זה קל להקיף נושאים כה רבים ומגוונים. רוב הסופרים מתמקדים בנושא אחד, או בקבוצת גיל אחת. אבל אני אוהבת את כל שנות הילדות, מינקות עד בחרות. אני אם האוהבת לא רק את ילדיה שלה, אלא את ילדי כל האמהות; ואני אוהבת כל דבר המעניין את הילדים, מקרקסים ועד חיות שעשועים. אני חשה כורח לכתוב לכל הגילים על כל הנושאים. לכן אני עובדת פי עשרה יותר מן האחרים''. היא הכחישה שמועות שרווחו בזמנה על כך שהיא מעסיקה ''סופרי רפאים'' והוסיפה: ''חוננתי בדמיון וביכולת כתיבה מהירה. אינני מתייגעת, אינני מחכה להשראה. אני יושבת, עוצמת את עיני לשתי דקות, פותחת את שערי הדמיון - והגיבורים והמאורעות יוצאים בשלמותם, על הסגנון, העלילה והאווירה''.

על תרגומי הספרים לעברית חתום אבנר כרמלי, מי שהיה גם מחברו של סדרות ישראליות שעסקו בחבורות נועזות, החל מ''הימאים'' (מחתרת נועזת הלוחמת בבריטים ומשקפת מעין אידיאליזציה של הלח''י), עבור דרך ''הבלשים הצעירים'' (פרודיה בלשית מטורפת על ספרי חסמה שזכתה להצלחה מסחררת) וכלה ב''הספורטאים הצעירים'' (שני כדורגלנים מוכשרים וחברותיהם נאבקים בהתנכלויות לנבחרת ולשחקניה מצד אויבי המדינה). כרמלי הוא שמו הבדוי של שרגא גפני, יליד 1926, שהיה בעצמו חבר לח''י, הושפע עמוקות מהכנעניות והטיף בספריו למלחמה בלתי פוסקת בערבים עד לקבלתם את שלטון הגזע העברי על פני ארץ ישראל השלמה.



שבעה חברים וכלב

את השביעייה איפיינה בליטון כמועדון חברים סגור שאינו מוכן לקבל לשורותיו אף לא חבר אחד נוסף על אלה שהשתתפו בהקמתו. לחברי השביעייה יש סמל ייחודי שאותו הם עונדים על דש בגדם. סמל השביעייה מורכב מראשי התיבות של שמה, כלומר SS באנגלית, או שס בעברית. יש להם גם סיסמה סודית, אותה הם מחליפים מעת לעת. אמירת הסיסמה משמשת לצורך זיהוי החברים בפגישותיהם או במהלך הרפתקאותיהם. מקום מפגשם הוא צריף ישן המצוי בגינת ביתו של פטר, מייסדה.


את החבורה הקים, כאמור, פטר (שוב, תרגום בעייתי של כרמלי: פֶטֶר, שהוא קריאה ''ישראלית'' של אותיות השם, במקום ההיגוי הבריטי המקובל פִיטר), בנו של חוואי מבוסס בעיירה הדמיונית פיטרסווד. חבריה האחרים הם ג'נט, אחותו הפקחית של פטר, וכן ג'ק, ברברה, ג'ורג', פם וקולין. חבר נוסף שנלווה אל השביעייה בכל מעלליה, הוא כלבם של פטר וג'נט, קפצן (במקור Scamper), קוקר ספניאל זהוב שיער ואמיץ במיוחד. (אגב, התוספת הכלבית היא מאפיין בולט של כל ספרי חבורות הבלשים שיצאו מתחת ידה של בלייטון. כך, למשל, בספרי ''החמישייה המפורסמת'' (Famous Five) שלה משתתף הכלב טימי (וגם נמנה רשמית על החבורה, הכוללת מלבדו שני בנים ושתי בנות) ואילו בספרי ''חבורת הבלשים והכלב'' (Find Outers and the Dog), לא זו בלבד שהכלב באסטר הוא חלק אינטגרלי מהחבורה, אלא אף מוזכר במפורש בשמה המלא). לחברי השביעייה יש דימוי עצמי חיובי מאוד על עצמם, לעתים על סף השחצנות, אבל לשבחם ייאמר שבמוקדם או במאוחר הם מצליחים לעמוד בכל אתגר בלשי המונח לפתחם ובכך הם מצדיקים את תפישת עצמם כחבורה מוצלחת במיוחד.

כמה מלים על חברי השביעייה. פטר, מייסדה והמנהיג הבלתי מעורער שלה, לומד בבית ספר יסודי. בשנות החמישים, התקופה בה נכתבו מרבית הספרים,היו מרבית בתי הספר היסודיים באנגליה מוגדרים כבתי ספר לבנים בלבד ולבנות בלבד. פטר, מכל מקום, נחשב לקפדן במיוחד בעניינים פורמליים. הוא מקפיד מאוד על שמירת חוקיה הפנימיים של השביעייה ונוטה להתרגז כאשר מישהו מחבריה שוכח את הסיסמה או מאבד את הסמל (מה שקורה לעתים תכופות למדי). במהלך העלילות הוא מוכיח את עצמו גם כפיקח ביותר בין החברים, אף כי לעתים קרובות דווקא האחרים מצליחים להשיג את פריצת הדרך בחקירה.

ברוב עלילות השביעייה פטר מוביל את החקירה ויוצא למשימות מסוכנות, בין בעצמו ובין בחברת אחרים. יחד עם ג'ק הוא נכלא על ידי שודדים במרתף בית ריק, בחברת סוס מרוץ יקר ערך שהללו שדדו מבעליו (''השביעייה הסודית''). הוא זה שאוסף את הראיות הקריטיות במאמץ לפענח שוד מחרוזת פנינים מרוזנת (''השביעייה הסודית בהרפתקה''). הוא מתחפש לדחליל במטרה להאזין לשיחה המתקיימת בין שני שודדים הנפגשים בבית קפה מפוקפק (''השביעייה הסודית בולשת''). הוא גם מי שמצליח לפענח, כמעט בכוחות עצמו, את תעלומת היעלמה של תלמידת בית ספר שנחשדה בגניבת כסף ממורתה (''השביעייה הסודית מופתעת''). בכלל, סגולותיו כמי שמסוגל לצרף ראיות שונות ומשונות לכלל תשבץ בלשי הגיוני מוכחות כמעט מדי ספר – אם כי גם לכך יש יוצאים מן הכלל.


ג'נט היא אחותו של פטר ולמעשה גם שותפתו לייסוד השביעייה הסודית. היא לומדת באותו בית ספר בו לומדות גם החבורת האחרות בשביעייה. היא נחשבת לחברה מועילה במיוחד, ולמעשה גם אחראית לכמה פריצות דרך בחקירות. בין השאר, היא עושה רישום של עקבות קרון בשלג, ובכך מסייעת להתחקות אחרי חבורה שמסתירה סוס מרוץ יקר בבית בלתי מאוכלס (''השבעייה הסודית''). היא מחלצת את השביעייה ממה שנראה כמבוי סתום כאשר עולה בידה לצרף יחדיו מלים בודדות ושברי משפטים כדי לעלות על עקבותיה שלחבורת שודדים המתכננת שוד של מטען עופרת מרכבת משא (''השביעייה הסודית מנצחת''). כמו כן, היא מזהה את דמותו של שודד שחברי השביעייה סברו שנעלם (''השביעייה הסודית חוגגת'').

ג'ק הוא לעתים קרובות חבר השביעייה עליו סומך פטר ביותר. הוא נחשב לחבר חד וחריף, ובין היתר מצליח לפענח בעצמו תעלומה של גניבת כלבים יקרי ערך מבעליהם (''השביעייה הסודית נדהמת''). יחד עם פטר הוא שותף למעקב הקריטי אחר החשוד העיקרי בפרשת ההשתלטות הבלתי חוקית על בית אחוזה גדול (''לשביעייה הסודית הידד''). הוא גם הילד הראשון המבחין כי זרים משתמשים במקום מפגש שהשביעייה סבורה כי רק חבריה יודעים עליו, ובכך פותח את הדלת לתעלומה נוספת. טלסקופ שהוא מקבל כמתנה משמש את השביעייה לתצפת מצריף הפגישות שלה על טירה בה מסתתרים שודדי יצירות אמנות (''השביעייה הסודית בפעולה נועזת''). אפס, את כל יתרונותיו של ג'ק כחבר ''מאזנת'' אחותו, סוזי. אחות זו נחשבת לפקחית במיוחד, אך העובדה שהשביעייה אינה מוכנה לקבלה לשורותיה מביאה אותה להתנכל לה ולבצע תעלולים שונים במטרה לעשות את החבורה לצחוק. תחביביה של סוזי כוללים, בין השאר, את גילוי הסיסמה של השביעייה (בין היתר, תוך עלעול ביומנו של ג'ק או איתור פתקים שעליהם הוא רושם את הסיסמה כדי לא לשכחה), החבאת סמל השביעייה של אחיה ופיזור ריאות מפוברקות שמטרתן להביא את השביעייה לחקור בכיוון הלא נכון (''השביעייה הסודית מנצחת'', ''השביעייה הסודית מופתעת'').

קולין עבר לא מעט הרפתקאות עם השביעייה וחלק מהן שימשו לפתיחת חקירות מפוארות בפני עצמן. במהלך משחק בו הוא מסתתר על עץ הוא עד להסתלקותו של גנב מבית אחוזה ישן (''השביעייה הסודית בהרפתקה''). במקרה אחר, מוביל אותו תירגול בעיקוב לבור פחם עמוק שמשמש כמטה לכנופיית גנבי כלבים (''השביעייה הסודית מתקדמת''). הוא גם הראשון שחושד שאדם המתיימר להיות חוקר ציפורים תמים אינו אלא חשוד בגניבת עיטוריו של גנרל זקן (''השביעייה הסודית בשבי''). במקרה נוסף מגלה קולין את סבתו ואת סוכנת הבית שלה במצב קשה לאחר שנשדדו, מה שמביא לפתיחת חקירה של השביעייה וללכידת כנופיית השודדים האלימה (''השביעייה הסודית חוגגת''). במקרה אחר, לעומת זאת, הוא מתעטש במהלך מעקב אחר חשודים בשוד ובכך חושף את עצמו (''השביעייה הסודית חוקרת''). באחד הספרים, קולין הוא גם משורר לעת מצוא ומחברו של שיר לגלגני במיוחד המכוון לבינקי, חברתה הטובה של סוזי ושותפתה להתנכלות לשביעייה (''השביעייה הסודית מצילה'').


ג'ורג' אף הוא חבר אמיץ למדי. הוא עולה על רמז חשוב המסייע לעיקוב אחר כנופיית שודדי דואר (''השביעייה הסודית מצטיינת''). הוא גם חודר לבית נטוש המשמש כמקום מפגש לשודדי רכבות, מתחזה בפני השודדים לשליחו של מפקדם ונשלח על ידם להעביר לאותו מפקד מסר חשוב, ובכך מעלה את השביעייה על פסי החקירה הנכונים (''השביעייה הסודית מנצחת''). לשיאו מגיע ג'ורג' כשהוא מציל את פטר, ג'ק וקולין שנכלאים על ידי שודדים בכלובים נעולים במרתף אפל (''השביעייה הסודית מתקדמת''). בנוסף, הוא מתגלה גם כחבר רחב-לב, וכאשר מבקשת החבורה לגייס כסף כדי לסייע לטולי הזקן לרכוש את הסוס האהוב עליו מהאיכר דינפורד, תורם ג'ורג' סכום עתק של חמש לירות שבהן זכה כפרס בתחרות חיבורים.

ברברה היא חברתה הטובה של פם. השתיים הן צמד חמד כמעט בכל עלילה. היא נוהגת לצחקק – גם כשלא צריך – ומעוררת בכך לעתים קרובות את כעסו של פטר הענייני. על אף שהייתה לה השפעה מסוימת על חלק מהעלילות (בריחתה מהורסי הקנים ב''השביעייה הסודית בשבי'' הפגישה אותה עם האיש שהתגלה כאחד מגנבי העיטורים) תרומתה לשביעייה מועטה בהשוואה לאחרים.

פם פקחית קצת יותר מברברה, אבל גם היא חובבת צחקוקים איומה וסופגת על כך לא מעט הערות מפטר. יחד עם זאת, היא תורמת מעט יותר מחברתה ברברה להרפתקאות השביעייה. השתיים מפענחות, בין השאר, רמז חשוב שהשלים תשבץ ראייתי שסייע לשביעייה ללכוד שודדי דואר (''השביעייה הסודית מצטיינת'').

קפצן, כלבה של החבורה, משמש כשומר הראש וכמגלה העקבות של החבורה. הוא זה שמזהיר את השביעייה בנביחה רמה במקרים בהם מתקרבים זרים לצריף המשמש לפגישות. כך, למשל, הוא חושף פעם את סוזי, כאשר זו מתחפשת לג'ק וחודרת אל הצריף. במקרים אחרים, הוא חושף מארבים של סוזי ובינקי בשיחים שבקרבת הצריף. הוא כמובן גם שותף קבוע לכל הרפתקאות השביעייה, ולעתים קרובות מתוגמל במזון המחולק בפגישות (עוגיות, בעיקר) ובעצם גדולה ושמנה. פעם אחת נחטף קפצן על ידי כנופיית גנבי כלבים, אך הוא מתגלה מאוחר יותר כשהוא בריא ושלם (''השביעייה הסודית נדהמת'').

פעמיים במהלך עלילות השביעייה נאלצים חבריה לנטוש אותה. אפס, בשני המקרים מדובר בעזיבה זמנית בלבד. במקרה הראשון, זהו ג'ורג', שלפי הנחיית פטר – המבקש לתחזק את כישורי הבלשות של בני החבורה – מתאמן בעיקוב אחר עוברים ושבים. צעיר זועם אחד תופס אותו כשהוא עוקב אחר גבר מבוגר, מבחין שפרצופו מושחר (לשם הסוואה) ושבידו אלה (אם כי אלת משחק בלבד), גורר אותו לביתו ומספר את שראה. בתגובה, מאלץ אותו אביו הכועס לפרוש מהשביעייה. במקרה אחר, פורש ג'ק מהחבורה בתגובה להתקפת עצבים של פטר המאשים אותו כי לא נזהר דיו וחשף את סיסמת החבורה בפני סוזי המרגיזה. אבל, כאמור, עזיבות אלה אינן לאורך זמן ובשני המקרים אלא הנאלצים לנטוש אינם מצליחים למצוא אלטרנטיבה נאותה לחברות בשביעייה המוצלחת. בשני המקרים הם גם אלה המפענחים את התעלמות בהם עוסקת השישייה שנותרה: ג'ורג' מחלץ את חבריו משבי כנופיית גנבי הכלבים (השביעייה הסודית מתקדמת''); ואילו ג'ק מגלה בעצמו מי הוא הגנב הראשי של כלבים יקרים בתעלומה אחרת בעלת אופי דומה (''השביעייה הסודית נדהמת''). בשני המקרים חוזרים הנטושים לחבורה לאחר מכן ומתקבלים בשמחה רבה.


תפקידה של סוזי מורכב מעט יותר מכפי שנראה. ברוב המקרים היא אכן על תקן המרגיזה הקבועה. היא נוהגת להקים חבורות מתחרות בשמות שונים (ביניהן ''השלישייה המטרידה'' ו''החמישייה המפורסמת'', בהומאז' מעניין של בלייטון לסדרה אחרת שלה) ולהציג עצמה כמי שמהווה אלטרנטיבה ראויה לשביעייה. ברם, אין שום מקרה בו מצליחה סוזי לבצע עבודת בלשות רצינית. כמה פעמים חושדים בה חברי השביעייה בגניבה (למשל, גניבת בגדי דחליל ב''השביעייה הסודית מצילה'', גניבת טלסקופ ב''השביעייה הסודית בפעולה נועזת'' וגניבת כסף ב''השביעייה הסודית חוגגת''), אבל למרות כל תעלוליה, גם חברי השביעייה מסכימים שמדובר בנערה הגונה ושאין היא אחראית לגניבות אלה.

המורכבות היחסית באה לידי ביטוי בכך שבכמה פעמים השביעייה נאלצת לשתף את סוזי בענייניה. פעם אחת, נאלץ פטר להתיר לה ולחברתה בינקי להיכנס לצריף השביעייה על בסיס קבוע כדי שתוכלנה להשתמש בטלסקופ המותקן בו. בפעם אחרת, כותבת השביעייה נכתב התנצלות לסוזי על היחס הבוטה כלפיה ועל החשדות שהוטחו בה על לא עוול בכפה (''השביעייה הסודית חוגגת''), ואף משתפת אותה בחגיגת זיקוקין שהיא עורכת. אבל השיא הוא עלילה בה מעקב שמקיימות סוזי ובינקי אחר חברי השביעייה היוצאים לפעולה לילית ביער אפל מביא לכך שבסופו של דבר הן הן המצילות את השביעייה מפני כלב ציד גדול שהופקד לשמור עליה לבל תברח. בסיום אותה הרפתקה – בה מחזירים חברי השביעייה עיטורים גנובים לידי גנרל בדימוס – מקבלים כל העשרה (השביעייה, קפצן, סוזי ובינקי) עיטורים מידי הגנרל המאושר.



ביקורת בפרצוף

סדרת הספרים הזו לא בדיוק עברה את סף הביקורת החיובית כאשר יצאה לאור. יש לכך כמה וכמה סיבות, אבל את המרכזית שבהן ניתן להכתיר כ''שמרנות עודפת'', אם יורשה לי להשתמש בביטוי עדין במקצת. הסדרה (כמו כמעט כל ספריה האחרים של איניד בלייטון) מתארת ילדים בני המעמד הבינוני שהולכים לבתי ספר יסודיים. על אף שלעתים הם מתחברים לילדים הבאים מרקע אחר (כמו ג'ף, אחיינו של אחד הנבלים ב''השביעייה הסודית מצטיינת'', הילד העיוור בני בולן ב''השביעייה הסודית מצילה'' או פועל החווה טולי ב''השביעייה הסודית מתפקעת מצחוק''), כמעט כל הזמן הילדים פועלים בסביבת המוצא הנינוחה והשלווה שלהם.

אנשי חינוך רבים סבורים כיום כי בעלילות ספרותיות הקשורות בילדים רצוי לשלב גיבורים מרקעים שונים שעימם יוכלו הדמויות הראשיות לתקשר. ילדים בגילאי 7-10 צורכים כיום סיפורת העוסקת בגירושי הורים, בטרגדיות טראומטיות, בילדים משכבות מצוקה וכן הלאה. בספריה של בלייטון הרקע נושב כמעט לחד-ממדי. יתר על כן, הביקורת על הכתיבה השמרנית ונגועת הסטריאוטיפים של בלייטון הייתה בוטה עד כדי כך שבשנות השמונים הוצאו כל ספריה של מספריות העיר נוטינגהאם משום שלא עמדו באמות המידה של התקינות הפוליטית. גם אם נתעלם לרגע מבעיות שיש בספרים אחרים שהוציאה בלייטון, הרי שלשביעייה הסודית יש בעיות משלה.


סקסיזם, למשל. כמעט בכל ספרי ההרפתקאות שפרסמה בלייטון – והשביעייה אינה יוצאת מכלל זה – בחבורות מעורבות (כלומר, שבהרכבן יש בנים ובנות גם יחד), הבנות הן הממונות על הכנת המזון. בנוסף, הבנים מגנים עליהן מכל רע. בספרי השביעייה אין כמעט עלילה שבה לא מתחייבת פעולה הנחשבת לבעלת סיכון גבוה, בדרך כלל סיור לילי במקום הנחשד כזירת הפשע. במקרים כאלה היוצאים לפעולה הם תמיד ארבעת הבנים. הבנות נותרות מאחור, בבית. למעט הספר האחרון בסדרה, ''השביעייה הסודית מתפקעת מצחוק'', שבו אין למעשה עלילה בלשית של ממש אלא הירתמות קבוצתית להצלת סוס פצוע מחוואי מרושע הרוצה לירות בו, אין כמעט מצבים בהם הבנות יוצאות לפעולה מסוכנת. החריג היחיד הוא ''השביעייה הסודית בשבי'', בו יוצאים כל השבעה לטמון מארב לשודדי העיטורים ביער ברמלי. בכל הפעולות האחרות – תצפית לילית על בתים חשודים, סיורים במקומות מפוקפקים וכדומה – עומד פטר על כך שהבנות לא תיטולנה חלק במשימה. ג'נט האסרטיבית היא היחידה המעזה להחציף פנים נגד ההנחתה הזאת. פם וברברה הן בעלות אופי של ''בננות'' ולפיכך מעדיפות לשתוק.

הסקסיזם בספרי בלייטון אינו מתייחס אך ורק לרמת הסיכון הבלתי-שוויונית המוטלת על החברים. בספר ''השביעייה הסודית נדהמת'' נאלץ ג'ק לפרוש מהשביעייה. סוזי, היריבה המושבעת של השבעה (וגם שלו) מבקשת לנצל את המצב ולמנות את אחיה כמנהיג חבורה חדשה שהיא מקימה, המתכנית גם היא ''השביעייה הסודית'', ומורכבת, לבד מג'ק, מבינקי ומנער צרפתי המצוי תחת חסותה, ממנה ומכמה מחברותיה. תגובתו של ג'ק כוללת מרכיב שוביניסטי ברור: ''בתחילה הסכים ג'ק, שליבו מר היה אחרי המריבה עם פטר, לכל דבריה של סוזי; אך כאשר נודע לו ששלושת החברים הנוספים שמצאה סוזי הם...בנות – הניד ראשו בסרוב. ''לא'', אמר. ''שיניתי את דעתי. איני רוצה להשתייך עוד לשום חבורה. רק השביעייה הסודית הייתה חבורה שכדאי להשתייך אליה, וטובה כמוה לא אמצא עוד'' (''השביעייה הסודית נדהמת'', עמ' 22).

כאשר מנתחים את ספריה של אניד בלייטון קיימת נטייה לבדוק עד כמה הושפעו מסגנונה האישי של הכותבת – והכוונה, במקרה זה, אינה דווקא לסגנון הכתיבה. לאחר מותה של בלייטון קושר שמה יותר ויותר עם נטיות לסביות. הרמז הבולט שבלייטונולוגים מוצאים להופעת הנטייה הזו בספריה אינו נטול דווקא מספרי השביעייה הסופית, אלא מסדרת בלשים אחרת, הלא היא ''החמישייה המפורסמת'' (The Famous Five). החמישייה מורכבת משני אחים ואחות, דודניתם וכלבה. הדודנית, ג'ורג'ינה, מתעבת את אורח החיים הנשי. היא עצמה מעדיפה להיראות כבן, החל משמירה על שיער קצר והקפדה על ביגוד ''של בנים'' וכלה בהתנהגות נוקשה, זעופה (המזכירה מאוד את אביה המדען) וחיבה בלתי מסותרת להרפתקאות (בניגוד לדודניתה החששנית, אן, המהווה את ''הצלע הנשית המובהקת'' של החבורה). ג'ורג'ינה מעדיפה בכלל להיקרא ג'ורג', דורשת שיפנו אליה בשם זה וכך היא גם מוכרת לחובבי הסדרה. שלא לדבר על כך שהמראה החיצוני הגברי שלה מסייע לעתים קרובות להטעות את הנבלים שאותם מנסה החמישייה ללכוד.


אבל אם נשוב לרגע לשביעייה, הרי ששם הנושא של טשטוש זהות מינית אינו קיים. נהפוך הוא, שלוש בנות החבורה הן מאוד ''בנות'' ומאוד לא ''בנים''. כמו תמיד אצל בלייטון, הן לומדות בבית ספר לבנות בלבד , מתנהגות כבנות וגם נראות כך באיורים. במלים אחרות, על אף הבעיות המלוות את הכתיבה פוליטיקלי-אינקורקט של בלייטון בנוגע ליחסים בין המינים ולמעמד הבנות לעומת הבנים, הרי שבספרי השביעייה – המיועדים, כזכור, לקהל צעיר מעט מזה של החמישייה – היא מעדיפה להימנע מרמיזות בעלות גוון לסבי. יש בין מבקרי השביעייה שיגידו על כך באנחה: ''לפחות זה''.

ביקורת נוספת על ספרי השביעייה הסודית גורסת שמדובר בדמויות בעלות אופי שטוח מאוד. למעט פטר, אין כמעט התייחסות לרבדים הרגשיים של הדמויות המתוארות בעלילות השונות. רוב הילדים הם כנראה אמיצים למדי (למעט ברברה, וכנראה גם פם), אבל אין כל תיאור של חוויותיהם בבית הספר, בביתם הפרטי או בכל מקום אחר בו הם חיים ופועלים. הרקע של כולם זהה. ההורים מתוארים אך ורק בהקשר של הטלת מגבלות מסוימות, האמורות להיות מובנות לילדים בגילאים אלה (למשל, הקפדה על חזרה הביתה בשעות מסוימות, על נוכחות בארוחת הערב או על ביצוע מטלות משפחתיות ומשקיות). במקרים קיצוניים משפיעות מגבלות אלה על השביעייה, כמו בהחלטת הוריו של ג'ורג' להרחיק את בנם מהחבורה או בחיובו של ג'ק לשתף את סוזי ובינקי בטלסקופ החדש שקיבל ושהלה העמיד לרשות השביעייה.

ההורים משמשים לעוד שתי פונקציות. האחת היא מתן סיוע לוגיסטי לילדים. השנייה, ככתובת לפעולה נכונה במקרה שהילדים סבורים כי הוא מעבר לכוחותיהם. בשני ההיבטים מדובר בדוגמאות המשקפות את הגישה השמרנית של איניד בלייטון ליחסים בין הורים לילדיהם. על מנת לגייס כסף מבצעים ילדי השביעייה הסודית מטלות מיוחדות עבור הוריהם (או עבור שכנים). במקרים אחרים, ההורים מתירים לילדיהם לשאול חפצים שונים מהבית לצורך פעילות ארגונית משותפת של השביעייה. בפונקציה האחרת משתמשים חברי השביעייה כאשר הם מעוניינים לקדם חקירה אך מיצו את האמצעים האחרים העומדים לרשותם.

מקום של כבוד בהקשרים אלה יש להוריהם של פטר וג'נט (ששמם לא מתגלה לעולם). אביו של פטר נחלץ לסייע לאנשים נזקקים שעימם באים הילדים במגע. כך, למשל, הוא מאפשר למט הרועה (המתגורר על אדמת משפחתו של פטר) לשכן בקרון מגורים ישן הסמוך לביתו את בני משפחת בולן האומללים שצריפם עלה באש. הוא גם האיש שמתגייס לרכוש לבני בולן העיוור כינור על מנת שילמד לנגן בצורה מסודרת. במקרה אחר הוא מתגייס לסייע לטולי הזקן, פועל חווה שאיכר שכן מתאנה לו ולסוסו האהוב, משכן את השניים בביתו ומעסיק אותם במשקו.


אבל הוריו של פטר – אביו, בעיקר – נוטלים חלק משמעותי יותר בהרפתקאות החבורה. פטר מגלה את אוזן אביו על חבורת קוונטין, העוסקת בשוד ובסחר ברכוש גנוב. האב, כמובן, מזעיק את המשטרה לעזרה (''השביעייה הסודית בולשת''). הדפוס הזה חוזר על עצמו בחלק גדול מהפרשיות, בדרגות שונות של מעורבות. כך, למשל, הוא מסייע לחבורה בלכידת השודדים אלברט טנר וטד יורק, שניים המוכרים לו מהתקופה בה עבדות למענו כפועלים בחווה. בהזדמנות אחרת, נזעק האב להציל את חברי השביעייה המסתבכים בתקרית עם שודדי תמונות יקרות בטירה חרבה. האב מגייס לשם כך גם את מט הרועה (דמות השבה ומופיעה בסדרה לעתים קרובות) ואת הגנן שלו, והשלושה יוצאים לטירה, מתעמתים עם השודדים, מכניעים אותם ומצילים את חברי השביעייה.

למרות כל אלה, ועל אף שבמקומות רבים בסדרה אומר פטר במפורש שבסיטואציות מסוימות המבוגרים יודעים טוב יותר מה לעשות, גם אביו של פטר שוגה לעתים בהערכותיו. כך, למשל, כאשר מספר פטר לאביו על ג'ף, הנער המבוגר והאומלל שמגלה לשביעייה את דבר תכנון פשע עלום על ידי דודו וחברו, מגלה האב ספקנות רבה. הוא אינו מתרשם מהסברי פטר וג'נט כי סיפורו של ג'ף נראה להם אותנטי ומבקש מהם להביאו אליו למען יוכל לאמת בעצמו את הסיפור. כשמגלה החבורה שג'ף נעלם (והשאיר אחריו מכתב בו הוא מספר כי נלכד על ידי הדוד ושותפו) רואה זאת האב כאימות להנחתו המוקדמת. ''לא תשמעו עליו ולא תראוהו שוב'', אמר אביו. ''אני חוזר ואומר שכל הסיפור שלו לא היה ולא נברא. שכחו את הכל !...'' (''השביעייה הסודית מצטיינת'', עמ' 78-79). הוא טועה, כמובן.



הילד חושב אחרת

מה אומר לכם, כל הביקורות האלה לא עושות כל רושם על הבן שלי (לא שהוא יודע מהן, אבל נעזוב את זה). כמו עשרות מיליוני קוראים בעולם (כולל אלה שגם עשו קצת וריאציות על גיבורי הסידרה), הוא אוהב את הדרך בה מצליחה השביעייה להתמודד עם הנבלים למיניהם, ולא פחות מכך גם עם סוזי המרגיזה. יש הרפתקאות, יש תעלולים, יש בדיחות ובסופו של דבר הטובים מנצחים את הרעים. מה רע?






המאמר פורסם לראשונה באוקטובר 2005.





[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מאמר יפה ומקיף [חדש]
מספר 666   יום ג', 11/10/2005 שעה 0:20
מסכם כל מה שאפשר על השביעיה הסודית .
אגב אני אישית העדפתי תמיד את חבורת הבלשים והכלב שהייתה לדעתי הסדרה הטובה יותר אם כי מפורסמת ה רבה פחות מהשביעיה הסודית .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מאמר יפה ומקיף [חדש]
אורי קציר   יום ג', 11/10/2005 שעה 6:02
בתגובה למספר 666
אתר אישי
נכון. חבורת הבלשים והכלב היא סדרה מתוחכמת יותר. אני מניח שהדבר הוא כך משום שהיא נועדה לגילאים מבוגרים יותר. יש בה פיתוח רחב יותר של הדמויות, בעיקר של זו של מנהיג החבורה, שמנצ'יק. גם היריב המיתולוגי של החבורה משצנה: לא עוד ילד בן גילם, אלא שוטר הכפר, גון, החושש שהחבורה תצליח לפענח תעלומות במקומות בהם הוא עצמו נכשל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

השביעיה הסודית שלנו [חדש]
מספר 666   יום ג', 11/10/2005 שעה 6:31
בתגובה לאורי קציר
המתרגם של סיפורי השביעיה ''אבנר כרמלי '' הלא הוא שרגא גפני אף טרח וחיבר בשנים האחרונות בהוצאת מ.מזרחי סדרה ישראלית בשם ''השביעיה הסודית שלנו'' שכפי ששמה מראה הייתה אמורה להיות כביכול גירסה ישראלית של סיפורי השביעיה הבריטיים יצאו ממנה שישה ספרים בין 1995-2000 לפני שגוועה .כנראה שהשם כבר לא עבד את הקסם.
להלן רשימה של שמותיהם :
השביעיה הסודית שלנו בחורשת הנחשים. 1995.

(2).השביעיה הסודית שלנו במערת הסתרים. 1996.

.(3). השביעיה הסודית שלנו במערת הרוחות . 1996.

.(4) השביעיה הסודית שלנו במתיחה הגדולה. 1997.

.(5). השביעיה הסודית שלנו בתעלומת החייזרים המעופפים. 1999
.(6).השביעיה הסודית שלנו בתעלומת מכתבי האיום.2000
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

השביעיה הסודית שלנו [חדש]
צח   יום ו', 17/02/2006 שעה 17:44
בתגובה למספר 666
השביעי הוא ''השביעיה הסודית שלנו במחילת האוצר''
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נהנתי מאוד! מהספר י''השיביעה הסודית [חדש]
דור חיימוביץ   שבת, 22/11/2008 שעה 7:47
בתגובה למספר 666
אתר אישי
אני נהנה מאוד מספרי השיביעה הסודית אשר יש בידי לקרוא
לדעתי,ספרים אלה מרתקים מאוד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ומיהו מחבר המאמר היפה??! [חדש]
בועז כהן   יום ג', 11/10/2005 שעה 9:47
חיפשתי, ולא מצאתי את שמו של מחבר המאמר המקסים הזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ומיהו מחבר המאמר היפה??! [חדש]
אורי קציר   יום ג', 11/10/2005 שעה 10:08
בתגובה לבועז כהן
אתר אישי
אני מחבר המאמר הזה, בועז, והנה האמירה המפורשת:
והמון תודה על המחמאה. כיף לשמוע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני ממש אוהבת את הספרים של השביעיה הסודית! [חדש]
סיון   יום ד', 15/04/2009 שעה 13:54
בתגובה לאורי קציר
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נהנתי [חדש]
החברה השמינית   יום ג', 11/10/2005 שעה 10:18
אורי -

שכחת רק עוד סדרה מפוארת של גפני, דנידין, עם שם העת ''און שריג'' (הייתי צריכה לבדוק את זה, גם אני לא זכרתי).

ועוד הערה קטנונית אחת (שבאמת שלא מגיעה לכתבה כל כך מקסימה) - לא אומרים Inpolitically Correct אלא Politically Incorrect או הכי טוב בעברית, ''לא תקין פוליטית''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נהנתי [חדש]
אורי קציר   יום ג', 11/10/2005 שעה 10:25
בתגובה להחברה השמינית
אתר אישי
לגבי דנידין, את כמובן צודקת. אלי אשד מיועדנו, שיכול בקלות להגיש דוקטורט שעוסק בסופר הפורה הזה, כתב בספרו ''מטרזן עד זבנג'' על כל פעולותיו ויצירותיו. בין היתר, הוא כתב ספרים על חבורות שונות ומשונות (הימאים, הבלשים הצעירים, הספורטאים הצעירים), אבל בשמות שונים גם על חבורת ילדים שמשחררת את חטופי אנטבה ועוד ועוד.

לגבי הטעות באנגלית: את צודקת, חברה שמינית. יתוקן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איזה יופי! [חדש]
דודו לביא   יום ג', 11/10/2005 שעה 11:29
אורי אתה פשוט מבוזבז. איזה מזל שהמציאו את האינטרנט והבלוגים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

Enid מה הבעיה עם הכתיב האנגלי? [חדש]
אפרת   יום ג', 11/10/2005 שעה 12:11
כך בדיוק אמורים לבטא בחיריק - אי.
באנגלית כאשר יש אות ניקוד, אות רגילה ושוב אות ניקוד, הרי שאות הניקוד הראשונה מושמעת בצליל של שמה (במקרה זה E, חיריק) ולא בצליל ההגיה הרגיל שלה (סגול/צירה).

ותעתיקים שגויים לעברית של שמות סופרים זה לא דבר חדש, ואפילו לא ישן לצערנו. בתרגום העברי מחברה של ''עושים היסטוריה'' הוא סטפן פריי, למרות ששמו במקור הוא סטיבן. מי שואל אותו באמת?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

Enid מה הבעיה עם הכתיב האנגלי? [חדש]
צביקה   יום ג', 11/10/2005 שעה 14:04
בתגובה לאפרת
אתר אישי
הטעות של תרגום Stephen לסטפן היא נפוצה ומצערת, בין השאר בשמו של סופר האימה הפופולרי סטיבן קינג.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סליחה שאני תופסת טרמפ, [חדש]
חגית להב   יום ג', 18/10/2005 שעה 11:51
אולי אפשר גם לעשות כבוד לנדי?

כמדומני שספר זה גם שייך לאותה סופרת ואני כ''כ אוהבת את הספרונים עם הציורים המקסימים של ביק, שהם עוברים אצלינו לדור הבא כשהם מוטלאים ומודבקים. יש בהם קסם ותקוה ונדמה לי שפחות מורגש שם הסקסיזם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ורק עוד דבר קטן אחד [חדש]
מונס   יום ד', 19/10/2005 שעה 22:37
כל הספרים של השביעייה הסודית, החמישיה הסודית, דנידין ואחרים יצאו בכריכה קשה, ומכאן שהחזיקו יותר מעמד, ונתנו תחושה של ותק.

כיום אם אינני טועה הספרים מודפסים שוב בכריכה רכה,שמבחינתי זה אולי אותו הספר, אבל זה לא ''אותו הדבר''

אני אבדוק אצל אבא שלי אולי נשאר לי ספר אחד כזה. ולו רק לחזור לימים ההם שישבתי בסוכה, או מתחת לעץ בגינה. וקראתי את הספר הבא.

מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ורק עוד דבר קטן אחד [חדש]
אורי קציר   יום ו', 21/10/2005 שעה 8:11
בתגובה למונס
אתר אישי
אתה צודק רק למחצה. לפני מספר שנים היה ניסיון למכור חלק מהספרים בכריכה רכה. כיום ניתן שוב להשיגם בכריכה קשה במרבית חנויות הספרים.

אגב, אין צורך לבדוק אצל אביך. לי עצמי נשארו לא מעט כאלה - ובלחץ הבן שלי קניתי עבורו כמעט את כל שאר ספרי הסידרה. אוכל להשאיל לך, אם תרצה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האמא, התופינים, הרקיקים, הלימונדה והתה המהביל! [חדש]
מתחיל בעין   יום ג', 17/10/2006 שעה 18:56
נהניתי והזדהיתי ואפילו מאוד, אבל, איך יכולת לשכוח את הדמות הראשית (בעיניי) הלא היא האמא שהיתה מחדירה לחבורה למחסן בו היו נפגשים את הכיבוד הקל? תופינים, רקיקים, לימונדה ולפעמים תה מהביל...אגב, ממנה לא ביקשו לדקלם את הסיסמה, משום מה. נכון?:)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האמא, התופינים, הרקיקים, הלימונדה והתה המהביל! [חדש]
אורי קציר   יום ה', 19/10/2006 שעה 15:38
בתגובה למתחיל בעין
אתר אישי
דווקא ביקשו. האמא הייתה מתנצלת ואומרת שאינה יודעת את הסיסמה אבל היא הביאה את המזון לחבורה (או, שלחילופין, הייתה מודיעה להם שהשעה מאוחרת מאוד והגיע הזמן לסיים וללכת הביתה). החבורה תמיד ויתרה לה על הסיסמה בתמורה לאוכל.

מה שאומר שגם השביעייה, כמו הצבא, צעדה על קיבתה...:)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא רשום [חדש]
דניאלוש $$@@   יום ג', 27/03/2007 שעה 12:40
לא רשומה שנת הלידה של איניד בליטון
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא רשום [חדש]
אורי קציר   יום ג', 27/03/2007 שעה 14:30
בתגובה לדניאלוש $$@@
אתר אישי
1897. הנה, עכשיו זה רשום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרביעייה והתוכי [חדש]
שיר-דמע   יום ג', 24/07/2007 שעה 17:26
אני זוכרת שבתור ילדה קראתי את כל מה שהיה בספריה משל אניד בלייטון (לא זוכרת שהפריע לי שהבנות נשארו מאחור; כנראה את התודעה הפמיניסטית פיתחתי רק בשלב הרבה יורת מאוחר), אבל הסדרה שלה שהכי אהבתי, וחזרתי אליה מספר רב של פעמים, היתה סדרת ''הרביעיה והתוכי'', שקודם כל יוצאת דופן בבעל החיים שמתלווה לחבורה, וחוץ מזה לדעתי התברכה במנות גדושות של הומור (אני זוכרת את עצמי מתגלגלת מצחוק כל פעם מחדש).

ולגבי ג'ורג'-ג'ורג'ינה והנטיות הלסביות של בלייטון - אני חושבת שזה קצת בעייתי לקחת דמות סטנדרטית של טום-בוי, שמעדיפה להיקרא בשם של בן ולא בשמה הנשי, ולעשות מזה עניין לסבי. הדוגמא המובהקת שעולה לי בראש היא של ג'ו מ''נשים קטנות'', שמקבלת כינוי גברי ומתנהגת בצורה לא נשית בעליל (מסתפרת קצר, מתעניינת בדברים גבריים, יוצאת לעצמאות כלכלית) אבל בכל זאת קשה לטעון שהיא לסבית. ובוודאי יש עוד דוגמאות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האם נעשה סרט קולנוע או סדרת טלוויזיה על השביעייה? [חדש]
אורנה   יום א', 07/06/2009 שעה 21:28
שלום אורי.
גם אני מאלו ש''גדלו'' על השביעייה הסודית.
הייתי שואלת ספר של השביעייה הסודית מהספרייה וקוראת אותו בהליכה עד תומו, כל הדרך הביתה ואז חוזרת שוב לספרייה להחליף לאחד חדש... :-)
והנה אני היום אמא, ומוצאת עצמי יושבת עם גוזליי וקוראת להם בהנאה.
שאלתי היא האם ידוע לך אם נעשו סרטים קולנוע או טלוויזייה על השביעייה?
ההגיון שלי אומר שכן לנוכח הפופולריות האדירה, אך מצד שני לא העלתי כלום בחכתי. מה ידוע לך?
כל טוב ותודה על המאמר המושקע והנוסטלגי,
אורנה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אין חדש באנגליה [חדש]
אני   יום ד', 18/11/2009 שעה 21:48
כמרצה באוניברסיטה אנגלית המושכת אליה בעיקר את בני המעמד הבינוני אני חייבת לציין שתפיסתה של אניד בלייטון עדיין שרירה וקיימת בקרב הסטודנטים שלי שמתכחשים למעמדות הנמוכים. הבורות שלהם והבועה בה הם חיים מראה שאין חדש תחת ענני בריטניה (ואולי הם גדלו על ספריה של בלייטון?)

אני בתור ילדה נורא אהבתי את החמישיה הסודית דווקא ואל השביעיה לא התחברתי. כריך חמאה עם מלפפונים שכיכב בפיקניקים שלהם נשמע לי כמו מעדן אקזוטי וגם הביצים המטוגנות. לרגע לא עלה על דעתי שמדובר בסתם חביתה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נוסטלגיה [חדש]
דוד קסירר   יום ה', 19/11/2009 שעה 13:12
אחח.. אורי, הצלחת (שוב) להעלות חיך על שפתיי ומיד רצתי לספריה של הילדים לחפש את העותק היחיד שנשאר לי (השביעיה חוגגת).
כמה שעות נהדרות ביליתי עם השביעיה ואחר כך עם החמישיה, וז'ול ורן (שווה סקירה בפני עצמו) ועוד ועוד...
מזכיר לי כמה אהבתי ועדיין אוהב לקרוא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תראה איזה תגובות נלהבות [חדש]
אסתי   יום ה', 19/11/2009 שעה 22:16 אתר אישי
וכמה מעריצים יש לאניד בלייטון.
נפלא.

מדהימה העבודה שעשית כאן (ורק את שמנצ'יק לא הזכרת)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תראה איזה תגובות נלהבות [חדש]
אורי קציר   יום ה', 19/11/2009 שעה 23:20
בתגובה לאסתי
אתר אישי
שמנצ'יק היה מנהיג חבורת הבלשים והכלב. ותאמיני לי, הוא אחד ממנהיגי החבורות היותר חביבים עלי בסוגת הספרות הזו. אגב, הוא היה חביב עלי מסיבה נוספת: הוא היה שמן. שמנים שמצליחים להתגבר על הסטיגמה החברתית הלגלגנית המודבקת עליהם הם טיפוסים ראויים להערכה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תראה איזה תגובות נלהבות [חדש]
נועה ו   יום ו', 27/11/2009 שעה 12:59
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הוא לא היה שמן, והדבר נאמר במפורש (ב''החדר הסודי'' - היחיד שקראתי מהסדרה).
אלה פשוט ראשי התיבות של שמו: פרדריק אלגרנון טורטביל באנגלית, או שארל מלגרנון נוטביל בעברית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תראה איזה תגובות נלהבות [חדש]
אורי קציר   יום ו', 27/11/2009 שעה 13:28
בתגובה לנועה ו
אתר אישי
אז את זוכרת יותר טוב ממני.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תראה איזה תגובות נלהבות [חדש]
גלית   שבת, 30/07/2011 שעה 1:14
בתגובה לנועה ו
זה לא נכון.הוא היה שמן ואף ניבה לעשות גיאטה בשלושת הספרים האחרונים שתורגמו.זה שראשי התיבות של שמו התאימו למראהו זה מה שגרם לילדים לייצר את הכינוי
0ראי הבקתה השרופה)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גם אני הייתי קורא נלהב של אניד בלייטון [חדש]
יהונתן   יום ו', 20/11/2009 שעה 0:04
איכשהו יצא שלא היה לי אף ספר שלה ''משלי'' אלא כולם הושאלו אחר כבוד מהספריה...

גם אני כמו שיר-דמע הייתי אוהד גדול של יותר של הרביעייה והתוכי (וגם של החמישייה). איכשהו ספרי השביעייה לא היו מעניינים מספיק ( אבל עברו כמה שנים מאז כך שהזכרון שלי קצת חלוד).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

גדלתי עליה [חדש]
איתמר   שבת, 21/11/2009 שעה 13:02 אתר אישי
בזכותה למדתי מהי המלה ''טוזיג'' וחשתי שאני יוצא להרפתקאות נהדרות יחד עם כל חברי החמישייה והשביעייה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

החמישייה מסתבכת, אחד הטובים!!! [חדש]
סטף   שבת, 21/11/2009 שעה 18:12
תודה על משב הנוסטלגיה שהחזיר אותי אי שם לכיתה ב'.
אחותך (שעימה אני עובד), ספרה לי על הבלוג שלך.
אני חייב לציין שהשפע הפורה בבלוג הימם והפתיע אותי כאחד.
אין ספק שאשוב לבקר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

חבורת סופרמנים או מה?... [חדש]
e@s@   יום א', 20/06/2010 שעה 10:13
–בני החבורה תמיד הפליאו אותי כמו כל שאר ספרי החבורות של בליטון באומץ לבם הנדיר וביכולותיהם המדהימות-בכיסיהם(כן רבותי)שכנו תמיד חבלים באורך אדיר;הם לא היססו לצאת לפעולות ולמארבים באמצע הלילה-[בפעולה נועזת;מנצחת;ועוד רבים שאת שמותיהם אינני זוכר] ות-מ-י-ד פעולת החילוץ (או התגבורת)הגיעה בַּזמן–פלא נדיר!...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה בענין הכלבים [חדש]
אלכס   שבת, 18/08/2012 שעה 16:23
אני סקרן לדעת אם בספרים שבהם מופיע כלב - יש איזה פרק שבו מתואר איך הגיע הכלב לחבורה המסוימת? האם היה זה כלב משוטט אימצו? או מתנה? ואם כן באיזה ספר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אוהב את האתר מאוד ומנסה לא לפספס   יום ב', 01/10/2012 שעה 19:58
חחחחח מודה באשמה שאתה גם שבוי בקסמה את האמת, גם אני אבל מה תכונות האופי של פיטר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©