מיסוד עכשיו
יום ה', 02/06/2005 שעה 12:51
חלק גדול מהעובדה שהזנות נקשרת כיום בעיקר בהברחות, אונס, הכאה וכליאה מקורו בכך שמדובר בענף לא מוסדר. ובכן, הגיעה השעה להסדירו ויפה שעת אחת קודם. ולא, בניגוד לסיסמאות הגרוש שפולטים אוטומטית המתנגדים הקבועים למיסוד, במונח ''מיסוד'' אין הכוונה להכשרת האלמטנים השליליים הנלווים לעיסוק בזנות כאן, אלא להיפך - למיגורם. ובכן, הנה אתגר לפתחם של הפרלמנטרים שלנו: לבצע רפורמה חוקית שתסדיר את כל נושא יחסה של המדינה לתעשיית הזנות.











זה קרה לפני מספר שבועות. פתחתי את תיבת המייל ומצאתי בה מסר ממישהו שהציג את עצמו כחבר בארגון סטודנטים בשם ''סטודנטים נגד קליינטים''. הבחור התעניין אם אסכים לבוא ולהשתתף בערב שיעסוק בנושא הזנות וההתמודדות עימה. כלומר, אני לא בטוח שזו בדיוק הכותרת שניתנה לערב הזה, אבל אני מניח שהעניין מובן.

אודה על האמת, היססתי. ברור היה לי שהבחור קרא ברשת את עמדותי בזכות התייחסות ממוסדת אל תופעת הזנות. אבל מניסיונות קודמים שלי, התדיינויות בנושא הזה הסתיימו כמעט תמיד בהטחת עלבונות אישיים ובהתייחסות למקצועה הנוכחי של אשתי ולעיסוקה העתידי של בתי. לאחר כמה מיילים ושיחות טלפון השתכנעתי ובאתי.

הערב עצמו נגע בכמה שאלות בוערות, אבל מפאת קוצר הזמן שהוקצה לדוברים נדמה היה לי כי חלק ממנו הוחמץ. דבר אחד היה ברור: הדוברים המרכזיים בו ידעו על התופעה הרבה יותר מאשר הנוכחים שבאו לצפות ולהאזין. בין הדוברים היו יהודית אילני מארגון מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, שסיפרה על הצד הנפשי של הנושא, בעיקר אצל הפרוצות עצמן; המשפטן והפובלציסט משה נגבי, שתקף אותו משפטית וחזר והישווה אותו לתופעת העבדות ששררה בארצות הברית עד אמצע המאה התשע-עשרה; ח''כ רשף חן (שינוי), שתקף את התופעה אך גרס שאינו מוכן להשלים עם המגמה להתעלם ממנה וסיפר על הצעת החוק שלו שמטרתה לאפשר לפרוצות המתפרנסות לבדן מעיסוקן בביתן הפרטי לעסוק בכך ללא הפרעה וללא שיוגש נגדן כתב אישום על ניהול בית בושת; ועבדכם הנאמן, שהגיע על תקן ''האיש הרע'', כלומר זה התומך במיסוד הזנות. את הערב הנחתה מנהלת המחלקה המשפטית במוקד הסיוע לעובדים זרים, עו''ד נעמי לבנקרון, שלשבחה ייאמר שניהלה אותו בצורה עניינית ומכובדת.


אבל כמה מלים קודם לכן על הנוכחים בערב הזה. כמעט כל הדוברים שהיפנו את שאלותיהם אל חברי הפאנל ליוו את דבריהם במה שתיארו כחוסר יכולת להבין ''איך אישה יכולה לעשות דבר כזה מרצונה''. ניחוש בלתי-פרוע שלי שאיש מהנוכחים (שוב, למעט משתתפי הפאנל ואולי שניים-שלושה בודדים בקבהל) לא זו בלבד שלא בדקו את הנושא לעומק מימיהם אלא שאף לא שוחחו עם מישהי העוסקת בזנות. דיעותיהם נבנות, אם כן, על דיווחים מהתקשורת ועל הדימוי השלילי הנפוץ כל כך המודבק לכל מה שקשור בזנות. כשציינתי את העובדה שבארץ ישנן כנראה אלפי נשים המקיימות יחסי מין בבתיהן הפרטיים עם גברים תמורת תשלום או שפותחות תיבות דואר קוליות ומפרסמות את מספריהן למען יגיעו אליהן לקוחות פוטנציאליים, נעניתי בתגובה המקובלת ש''זו לא באמת בחירה'' וש''גם כשהן בוחרות אז הן לא ממש בוחרות'' ווריאציות שונות על אותו משפט. בשלב מסוים קבעה מישהי שמדובר בעשרה אחוז מהפרוצות, כלומר קהילה מצומצמת בלבד (בעוד תשעים האחוזים האחרים נאנסות לעסוק בכך). איש לא הצליח לומר לי מה מקור הנתון הזה ועל מה הוא מסתמך. מילא.

ובכן, אני שב ומביא כאן את עיקרי תפיסתי בנושא הזנות. היא אינה מקובלת, אמנם, על הזרם המרכזי של האנשים העוסקים בכך, אבל דומני שיש לה היגיון משל עצמה והיא נועדה לאזן בין העובדה שלא ניתן למגר את הזנות כתופעה לבין הניסיון לשמור ככל האפשר על זכויותיהם של העוסקים בכך. מעתה והלאה מובא בפניכם - שוב - המאמר ''מיסוד עכשיו'' שפורסם ברשת כבר לפני כשנתיים.

גבר בוגר ושפוי בנפשו רוצה לקיים מגע מיני עם אישה. הוא פוגש אישה המוכנה לקיים עימו מגע מיני תמורת תשלום. הוא משלם לה את הסכום שנקבה והשניים מקיימים את המגע המבוקש. עיסקה מסחרית רגילה?

מה פתאום?

הזרם המרכזי בפמיניזם הישראלי כיום רואה את הזנות כעיסוק בלתי-לגיטימי. לפי זרם זה, המקור לזנות אינו הצורך של גברים בקיום מגע מיני ובנכונות של נשים לספק את השירות הזה תמורת תשלום. אסתר עילם, ממייסדות המרכז לנפגעות תקיפה מינית, אמרה בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת למעמד האישה כי המקור לזנות הוא ''הצורך הפוליטי לשלוט בנשים. מכאן האינטרס להגביר את מצבי הפגיעות שלנו ככל האפשר, בשיתוף עם מסרים חינוכיים ותדמיות בפרסומת, באופנה, בבידור''. יתר על כן, היא סבורה כי משמעותו של מיסוד היא ''נירמול של ניצול נשים והתעללות בנשים, נירמול הדגם של תדמית נשים כאובייקט מיני, ונירמול של כל החבילה מסביב לזנות: הפצת סמים, הימורים, גביית דמי חסות, הלבנת הון שחור וכדומה''. ח''כ זהבה גלאון, המשמשת כיום כיו''ר הוועדה למעמד האישה אומרת דברים דומים. לפני מספר חודשים עלו אף הצעות להתייחס לכל גבר שמקים מגע מיני עם זונה כאל מי שמנצל אותה ואף לפרסם את שמו בפומבי.

צריך לעקוב אחר התהליך המחשבתי הזה כדי להבין אותו כהלכה: מה שעילם, גלאון ודומותיהן אומרות הוא שזנות אינה יכולה להתקיים כעיסוק נורמלי משום שהיא מתבצעת תמיד (או כמעט תמיד) תחת כפייה. הכופה הוא החוטף, המבריח, האנס, הסרסור, הכולא, המרעיב, המכה. בקיצור, לפרוצה אין רצונות משלה ואין שום סיכוי שבעולם שהיא תעסוק במקצוע העתיק בותר בעולם מרצונה החופשי. אופן החשיבה הזה מהלך עלינו אימים, משום שהוא יוצר עיסקת חבילה: זנות הולכת עם כל המחלות החברתיות הכרוכת בכך והסדרה משמעה אמירה ''הכל חוקי''. גם הסחיטה, ההרעבה, הכליאה והאונס.

לא נכון.

נתחיל מהבסיס. בניגוד לטיעון הקבוע של הזרם המיליטנטי בפמיניזם הישראלי (שהפך בשנים האחרונות למיינסטרים) מקור הזנות הוא צורך ביולוגי בקיום מגע מיני. ההנחה שאי-שם החליט איזשהו מימסד גברי אפל ועלום-שם שיש לדכא את כל הנשים עלי אדמות באמצעות ייצור תעשיית זנות בכפייה יונקת מהעובדה הידועה והבלתי-מוכחשת שנשים נוצלו במהלך ההיסטוריה על ידי גברים בכל מיני צורות; אך אינה מתמודדת עם העובדה שבהיסטוריה של כל חברה ידועה עלי אדמות הייתה (ועודנה) קיימת סיטואציה של מכירת שירותי מין בהסכמה. אפשר שמימסד כלשהו לא הסכים עם החילופין הללו וניסה לדכאם, ואפשר שלא. אבל מדובר בתופעה אוניברסלית. כמו בכלכלה: אם יש קונה מרצון ומוכר מרצון - יש עיסקה.

כלומר, ההנחה היא שאין רק צד אחד לעיסקה הזו. יש שניים. כן, גם האישה.

המתנגדות הקבועות לכל זה - כלומר, אותו זרם מיליטנטי בפמיניזם בן-זמננו - קובעות שלא יתכן שאישה עוסקת בזנות מרצונה. פשוט לא יתכן. כל שעליהן לעשות הוא לבדוק את כלי התקשורת ולהיווכח בעצמן בטעותן. מודעות רבות המזמינות לקוחות ממין זכר להיוועד בחדרי חדרים עם נשים עובדות מוסיפות את המלים ''+ דרושות''. קצת קשה לקבל, בישראל 2004, את הטענה שאישה הקוראת טקסט מעין זה אינה מבינה במה המדובר. קשה לא פחות להניח שמישהי שעיניה נעצרות על מודעת דרושות לסוכנות ליווי יוצאת מנקודת הנחה שיוטל עליה, דרך משל, ללוות אישיות ממשלתית בכירה המגיעה לסיור רשמי בארץ במטרה ללמוד שיטות חקלאיות חדשות לצורך חתימת הסכם לשיתוף פעולה דו-צדדי. נהפוך הוא (ועוד לא דיברנו על מקרים ידועים של עיסוק בזנות מרצון ומתוך בחירה חופשית, החל מקסאווירה הולנדר וכלה באנני ספרינקל).

אולי גם כדאי להן לפתוח את ''לאישה'', את ''את'' ואת יתר המגזינים שקהל היעד שלהם הוא נשי בעיקרו; או לחייג לאחד משירותי ההיכרויות הטלפוניים הפופולריים, כאלה המתמחים בחלוקת תיבות דואר חינם אין כסף למי שמעוניין להשאיר בהן פתיח קולי ולקבל אליהן הודעות מפרטנרים פוטנציאליים. מדובר בזנות לכל דבר ועניין (גם אם ''רכה'' בהגדרתה), משום שהיא מתנה מתן תמורה פיסית (ואי אפשר להטיל ספק בכך שהתמורה היא בעלת אופי מיני) בתשלום. אפשר למצוא שם באלף צורות ואחת את נוסחת ''מעוניינת ביחסים תמורת תמיכה''. אפשרויות ההתקשרות הן בדרך כלל באמצעות טלפון או תא דואר, כך שיש למעוניינת אפשרות לסנן את המתקשרים. סקס כפוי ללא אבחנה בוודאי שאין כאן. ההיפך הוא הנכון. אבל הפמיניזם הישראלי מעדיף להתעלם מהפעילות הזו, על היקפה האדיר, משום שהיא מפריכה את הטענה שנשים אינן מוכנות לקיים מרצונן מתן שירותי מין תמורת תשלום. אני מניח שתימצא כבר חוות הדעת המשפטית שתסביר שהדוגמאות שציינתי אינו בגדר זנות או, לחילופין, שאיזה גבר אנונימי עומד מאחורי המודעות האלה ומנצל את הנשות המתפרסמות בהן, אבל מה שברור כבר עתה הוא שאין כמעט התייחסות לתופעות הללו.

הפמיניסטיות מזן זה מזהות את הזנות עם מה שקרוי מזה עשרות שנים בשפות המערב ''סחר בבשר לבן'': חטיפה, הברחה, אונס, כפייה והפעלת אלימות נגד נשים ואילוצן לעסוק בזנות נגד רצונן, בתנאים גרועים משפילים, תוך גזילת כספן. כמו בכל מקום, הן מושפעות בעיקר מאותה תקשורת שמדווחת בעיקר על האירועים הללו ויוצרת את הרושם שהם הם הזנות ותו לא. מה שמדווח הוא מה שקיים ואם מדווחים רק מרכיבים שליליים, משמע שכל התחום הוא שלילי והעיסוק בו הוא חלק מעולם של פשיעה מנוולת. וכך נכרכות יחדיו זנות וסמים, למשל, מבלי לתת את דעתן לכך שברוב המקרים של פרוצות שהן גם נרקומניות בא עיסוקן בזנות לספק להן מימון מהיר לשם צריכת הסם, ולא ההיפך. הן אינן מודעות כלל לקיומה של זנות מוסדרת וממוסדת במקומות שונים בעולם, שאינה קשורה בנגעים ובפשעים הללו. את הדוגמאות ניתן להביא מכל מדינה מערבית מתקדמת כמעט, מהולנד ועד אוסטרליה ומנוואדה ועד שוודיה.

שיהיה ברור: את אלה שמתעללים בנשים בצורה כזו יש לשפוט לשנים ארוכות בכלא ולאלצם לשלם פיצויים לאלה שבהן פגעו. אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מחמיר את הענישה על כל המקרים הקשורים בכך. למי שחומס את זכויות האדם של נשים אומללות אלה ועושה בהן כרצונו לא מגיעה שום הקלה. להיפך. עדיף שיעברו בעצמם בקלבוש את מה שהם דואגים לכפות על הנשים שבהן הם סוחרים. אבל דווקא כשעיסוק אינו מוסדר יש בו פרצות המאפשרות לגורמים עברייניים לעסוק בו באין מפריע ולנצל את העובדה שקיים תמיד ביקוש גבוה לשירותים אלה. הסדרה משמעה שיש גידור של המותר והאסור, יש פיקוח לגאלי ורפואי ויש הגנה על העוסקים בו מפני גורמים עברייניים.

ועכשיו להסדרה.

ברמה התפיסתית, ההסדרה חייבת לצאת מכמה הנחות יסוד: אין לפגוע בזכויות האדם על בסיס מקצועו, עיסוקו, עבודתו וכדומה; שום חוק לא הצליח מעולם למנוע את קיום הזנות; זנות מוגדרת כאספקת שירותי מין תמורת תשלום המוסכם בין שני בוגרים, ועל כן גם ככל מקצוע בו אנשים מחליפים שירותים על בסיס כישורים בכסף או בשווה ערך אחר; קטינים או בוגרים שלא הסכימו לכך ושנכפה עליהם העיסוק במין זכאים לקבל הגנה מלאה מהחוק ומאוכפיו; לעוסקים בתעשיית המין מגיעות אותן זכויות כמו לעוסקים בכל מקצוע אחר, כולל הגנה מפני ביצוע פשעים כנגדם, התעללות מינית ואונס; יש להם גם את הזכות המלאה להצהיר על עיסוקם ועל ההכנסה הנובעת ממנו בפני מוסדות פיננסיים ושירותי גבייה רשמיים של המדינה; לאלה המאמינים כי זנות היא פעילות מסואבת שמורה הזכות שלא לעסוק בכך, בין כלקוחות ובין כעובדים; ולסיום - שעבריינים וטיפוסים פליליים קיימים בכל תחום ושאם היה צריך לפסול מקצוע רק משום שמאן דהוא העוסק בו ביצע עבירות פליליות לא היו נותרים מקצועות שניתן בכלל לעסוק בהם - ומכאן שבעבריינים צריך לטפל באמצעות אכיפת החוק, ללא כל קשר למקצוע שבתחומו הם פועלים.

הלאה. הזנות היא מקצוע לכל דבר, ועל כן היא חייבת להיות כפופה לפיקוח של חקיקה ותקינה, בין השאר בתחומים כמו פיקוח בריאותי הדוק, פרסום ועוד. מטרת החוקים והתקנות שיסדירו את נושא הזנות תהיה ליצור סביבת עבודה בריאה יותר, בטוחה יותר ובעלת תנאי סעד טובים יותר לעוסקים בה, להגן על ילדים מפני ניצול מיני לצרכי זנות, להגן על בריאות הציבור, לשמור על עצמאותם ופרטיותם של עובדי תעשיית המין, לעודד התנהגות אחראית בקרב בעלי מוסדות העוסקים במין ולצמצם את מעורבות הפשע בתעשיית המין של ישראל.

יש להקים גוף שיפקח על הזנות. חבר המנהלים של אותו גוף יהיה מורכב, בין השאר, מעובדים בהווה או בעבר בתעשיית המין (בעיקר עובדות, כנראה), ממשפטנים, מכלכלנים, מנציגי מוסד מוכר הפועל לקידום מעמד האישה וכן הלאה. גוף זה יעסוק בגיבוש המלצות לתקנות שבאמצעותן ניתן יהיה להוציא אל הפועל את החקיקה המסדירה את ענף הזנות, בפיקוח על רווחת עובדי התעשייה, לרבות תנאים סוציאליים, ימי חופשה ועוד. הגוף המפקח ידווח על פילותו והמלצותיו, כמו כל גוף סטטוטורי, לשר הממונה ולוועדה הרלוונטית בכנסת.

התקנות שיסדירו את הפיקוח ידרשו מפרוצה, מבעלי בית בושת או מבעלי סוכנות ליווי לקיים תנאים שיעמדו באמות מידה קבועות מראש של ניקיון, שמירה על רמה גבוהה של היגיינה במתקני נופש (בריכות שחייה, סאונות וכדומה) ובאביזרי המין, כיבוס מצעים, בגדים ומגבות, היגיינה במתקני השירותים במקום, חיוב העברת מידע לעובדי התעשייה בנוגע למחלות המועברות באמצעות מגע מיני, ובעצם לכל מחלה שהיא ועוד. כמו כן, יחוייבו כל העוסקים בתחום להסכים לבדיקות שיוודאו כי הם מקיימים את תנאי החוק והתקנות המסדירים את הזנות.

כל עובד בתחום הזנות, כל בית בושת, כל סוכנות ליווי - כולם יהיו חייבים ברישום אצל רשם מיוחד שימונה לצורך זה על ידי המדינה. יהיה עליהם לדווח לו על כל שינוי בכתובת המגורים או כל שינוי אחר העשוי להשפיע על העיסוק. הרשם הוא שיעניק את הרישוי לעסוק בזנות לאחר שתוגש לו בקשה רשמית. הרשם יוכל להטיל קנסות על מבקשי רשיון או בל בעלי רשיון שיתברר כי מסרו פרטים לא נכונים. יתכן שיש מקום גם לכך שפרטי הסכם בין בעלי בית בושת לבין פרוצה העובדת בשירותו יהיו גם הם בידי הרשם, כדי להבטיח שהעובדת תקבל את המגיע לה ולא תנוצל פיננסית.

אני מציע גם להפעיל צעדי ענישה קשים כלפי מי שינצל אחרים לצורך עיסוק כפוי בזנות. לצורך העניין, ניתן יהיה לקבוע עונשים על העסקת קטין בזנות בניגוד לרצונו, על חיים רווחי יקטין שהועסק בזנות, על פיתוי קטינים וכדומה. אדם לא יוכל לכפות על אחר להעניק בשירותי מין או לחיות על רווחי אדם שהועסק בכך בניגוד לרצונו.

במדינות רבות במערב פועלת הזנות כמקצוע לכל דבר ועניין. בארצות הברית, שנחשבת למדינה שמרנית במיוחד, פועלים גופים כמו COYOTE ו-NTFP, הפועלים לשמירה על זכויות עובדי ועובדות תעשיית המין, לקידום השכלתם בנושאים הקשורים במקצועם ועוד. במדינת נוואדה הפכה הזנות לחוקית כבר בראשית שנות השבעים. במדינות מתקדמות כמו אוסטרליה, אוסטריה, הולנד וסינגפור הזנות פועלת באופן חוקי ומוסדר. רשת חינוך בינלאומית לפרוצות, PENET, מופעלת מזה שנים על ידי עובדים ועובדות של תעשיית המין ומיידעת עובדים אחרים שלה באשר לזכויותיהם. הצעת חקיקה שהועלתה בשנת 1996 במדינת דרום אוסטרליה (אחת מששת הישויות המדיניות המרכיבות את אוסטרליה) מדברת על דה-קרימינליזציה של הזנות. שווה ללמוד ממנה. היא יכולה להוות מודל ראוי.

הגישה הפמיניסטית הנהוגה בישראל מעדיפה לעשות דה-לגיטימציה מתמשכת לכל נושא הזנות, משום שהיא טוענת, למעשה - כפי שציטטתי בתחילת המאמר - שהעיסוק הזה הוא המצאה גברית שמטרתה לשעבד ולנצל נשים. אם זה אינו מקצוע, ודאי שאין צורך בהסדרתו. להיפך, מי שמעוניין בהסדרתו הוא מי שמעוניין בהנצחת הניצול הזה. הטענה הזו, היסטורית, לא מחזיקה מים. הגישה הטוטאלית שסיסמתה ''מיגור הזנות'' היא חסרת כל סיכוי. גם מצדדיה מבינים את זה.

המשך ההתעלמות מקיומה של הזנות כמקצוע יכתיב בהכרח החרפה של המצב הקיים. כיום, התחום הזה פרוץ לחלוטין וכל אחד עושה בו כבתוך שלו. היעדר האכיפה מאפשר חופש פעולה רחב יחסית לסוחרי נשים המתעללים ב''סחורה'' שייבאו לכאן ועושים בה כבתוך שלהם. העיסוק בזנות אינוה בלתי-חוקי (רק שידול לזנות נחשב כעבירה), אבל גם מעמד מוסדר אין לו. אם אלה שמבקשים לשלם עבור שירותים מעין אלה נאלצים לקבל את שירותיהם מגופים הפועלים בחסות גורמים עברייניים שונים ומזינים בכך את השתלטות הפשע על התחום הזה. הכסף, למותר לציין, הולך ברובו לסוחרי שפחות המין הללו, במקום לנשים עצמן. הסדרה של הנושא בחקיקה ובהקמת גופים מתאימים להוצאתה לפועל תביא לצמצום משמעותי של התופעה הזו ותאפשר להקמת מערכת בה תוכל כל עוסקת בתחום להיות השליטה הבלעדית על הכנסותיה, הוצאותיה וקהל הלקוחות שלה.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
איך המדינה קשורה? [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 13:11 אתר אישי
אם אני מבין נכון, שתי הבעיות של הזנות הן האלימות האינטנסיבית המופעלת כלפי זונות, והדה-לגיטימציה של הזונות ולקוחותיהן.
ברור לי איך הקמת מנגנון ממשלתי שיהיו חברים בו כלכלנים ועורכי דין ''ילבין'' את המקצוע. אבל, לא ברור לי איך הוא יצליח למנוע את האלימות כלפי הזונות.
לדוגמא, הפועלים הזרים בישראל עובדים כאן על-פי חוק (לפחות רישמית. ידוע שיש עבודה שחורה, אבל זה לא שייך כרגע). עדיין, ידועים מקרים רבים של כליאה, איומים, ואלימות פיסית כלפי העבודים הזרים. יתרה מזאת, הרשות הממשלתית שממונה על הסדרת העבודה הזרה, עושה עבודה גרועה, ויוזמת בעצמה אלימות במימדים מבהילים.

אני מציע, במקום לגלות עוד נושא שהמדינה לא מבינה בו דבר וחצי דבר וניזקה רב מתועלתה, פשוט להכריז שהזנות חוקית, ולבדוק האם מפלס האלימות יורד. בלי מנכנוני פיקוח ובלי להתייחס בכלל לטענות של הפמיניסטיות - אותן סתרת בצדק. פשוט לתת לזונות וללקוחותיהם לעשות כרצונם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך המדינה קשורה? [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 14:08
בתגובה לאבי
אבי, יש עוד כמה בעיות מלבד אלה שאתה מזכיר כאן, כמו אילוצן של קטינות לעסוק בזנות ואיסור על נשים לארח לקוחות אפילו בביתן הפרטי. הדוגמה שהבאת - כלומר, הפועלים הזרים - היא בעייתית. הבעייתיות לא נעוצה בכך שמביאים לכאן פועלים זרים על פי החוק, אלא בכך שפעמים רבות הופכת שהייתם כאן לבלתי חוקית בעקבות תפוגת רשיון העבודה שלהם וכדי להישאר כאן ולהרוויח כסף טוב (במונחים של מדינות המוצא שלהם) הם נאלצים לרדת למחתרת ונחשפים להתעללויות מצד מעסיקים שמודעים לחולשה הזו. אגבף גם לחוקיים שעובדים כאן אין חיים קלים: פעמים רבות נוטלים מהם את דרכוניהם, כולאים אותם בתנאי דיור עם תברואה מזעזעת, בקושי נותנים להם משהו לאכול ועל גילויים של עצמאות או מרידה פשוט חותכים להם במשכורת.

נכון שהמדינה אינה צריכה לנהל את תעשיית הזנות. לעומת זאת, היא חייבת לפקח אליה כדי שזו לא תיפרץ על ידי גורמי פשע וסחרי נשים.הכרזה על הזנות כחוקית ללא אכיפת חוקים מתאימים שיבטיחו את עצמאותן, פרטיותן, בריאותן ושלומן של הפרוצות משמעה הפקרתן לחסדי העולם התחתון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך המדינה קשורה? [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 14:31
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
*לגבי קטינות - צריך לאסור עליהן לעבוד בזנות ואפשר לעשות את זה במסגרת החוק הקיים נגד אונס סטטוטורי.
לגבי האיסור לארח לקוחות בבית - הלבנת הזנות אמורה לפתור את הבעיה הזו.

*הבאתי את הדוגמא של הפועלים הזרים מפני שהבעיה היחידה שיש לי, אישית, עם זנות, היא שהיא מושכת אליה אלימות ופשע. הפועלים הזרים, מסתבר, סובלים מאלימות גם מצד המדינה.

*אני מבחין בין פושעים לסוחרי נשים. סחר בנשים צריך להיות חוקי כל עוד הוא נעשה בהסכמת הנשים הנסחרות. הסחר בנשים אנלוגי לשירותי חברות השמה אליהן אני פונה כשאני הולך לחפש עבודה. (הנקודה הזו בעייתית כי היא נשענת על ההנחה שרוב הזונות הן אנשים פרטיים, חופשיים ועצמאים. בעניין הזה אני מקבל את הנטען במאמר בלי לבדוק אותו.)

*התערבות המדינה צריכה להיות, אם בכלל, רק במסגרת טיפולה בעבירות רגילות, בדיוק כמו כל בעל עסק אחר במדינה הזו.
(כל בעל עסק / עובד שכיר צריך לקחת בחשבון שיש בחוץ הרבה נוכלים ופושעים ולא את כולם המשטרה תופסת.)

*כל האמור לעיל נובע מההנחה שהזונות בוחרות במקצוע הזה משיקוליהן. אם יורשה לי, אני מציע לקחת בחשבון גם את העובדה שהמקצוע הזה מושך אליו לא מעט אלימות ופשע וכדאי להן לבחון מדי פעם האם יתרונות משלח היד הזה שווים את הטירדה.

*אני, כמשלם מיסים, לא מעוניין שהמדינה תגן על אף ענף במשק. לא ענף שאני עוסק בו, לא ענף שאני צרכן שלו ולא ענף שאני מנותק ממנו. אם מטילים את הבעיה לפיתחי, אני עשוי לרצות בהמשך המצב הקיים לא כי הוא הכי צודק, אלא כי הוא עולה לי הכי מעט כסף.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך המדינה קשורה? [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 15:09
בתגובה לאבי
סחר בנשים הוא פשע. נקודה. נשים אינן סחורה ומי שחוטף אותן או סוחר בהן ראוי לכמה עשרות שנים בכלא. שיעבור בעצמו מה שהוא מעביר אחרים.

המדינה חייבת להגן על העוסקות בכך משום שכפי שאמרת בעצמך, הן חשופות לפגיעה, להתעללות, לחטיפה, לאונס ולשאר צרות שאינני מאחל אף לגרועים שבשונאי. ברגע שהמדינה מסלקת את ידה מפגיעה בנשים שכל חטאן הוא עיסוקן בזנות היא נותנת בכך יד לפשיעה בכלל ולאלימות נגד פרוצות בפרט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך המדינה קשורה? [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 15:27
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
1. במה שונה חברת כח-אדם שמתמחה בהיי-טק, מחברת כח-אדם שמתמחה בזונות?
2. האם זונות חשופות ל''התעללות, לחטיפה, לאונס ולשאר צרות'' יותר מבעלי/ות משלח יד אחר? האם החשיפה הזו מהותית לזנות?
אם לא, אז החוק לא צריך להתערב בחייהן יותר משהוא מתערב בחיי שלי.
אבל, אם כך הוא הדבר, אז יש לנו בעיה שונה לחלוטין ואולי הפמיניסטיות אפילו צודקות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איך המדינה קשורה? [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 17:00
בתגובה לאבי
1. השוני הוא בכך שחברת המעסיקה אנשי היי-טק אינה חושפת אותם לסכנות של הפעלת אלימות, אונס וכדומה, שלא לדבר על סיכון חריג ללקות במחלות מין וכן הלאה. אני לא מכיר מקרים שבהם אילצו קטינים לפתח תוכנה, אבל אני בהחלט יכול לצטט מקרים שבהם אילצו קטינים וקטינות לתת שירותי מין בתמורה לאתנן (שהלך לכיסי המאלצים). אני לא מכיר מקרים שבהם חטפו מתכנתים לישראל וכלאו אותם בחדרון קטן ומסריח בתחנה המרכזית כדי שיספקו ממיטב ידיעתם ומרצם לחוטפים, תוך שהם מוכים, מושפלים ומורעבים. אבל כל אלה בהחלט מתרחשים בתעשיית הזנות. משמע: אם רוצה אדם לעסוק בזנות - הוא חייב להיות מוגן.

2. כן, בהחלט. הן חשופות לכך משום שזנות אינה מוכרת כמקצוע, משום שבדרך כלל הן אינן מאוגדות, משום שאין להן משאבים שיאפשרו להן להגן על עצמן במקצוע שבו הקירבה הפיסית היא חלק בלתי נמנע מהעיסוק. אם מעוניינת המדינה לכבד את זכותה של אישה בוגרת לעסוק בתחום זה למחייתה עליה גם לדאוג לכך שאחרים יכבדו את הזכות הזו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
צביקה   יום ה', 02/06/2005 שעה 13:53 אתר אישי
אני גם בעד מיסוד ובלבד שיתקיימו מספר תנאים:

1) כל הכנסות המדינה ממסים שינבעו מתעשיית הזנות ישמשו למימון תוכניות אפירמטיביות - נגד זנות של נוער למשל או למטרות פמינסטיות אחרות (מעונות לנשים מוכות, מעונות יום, להבדיל, כדי לאפשר לנשים לצאת לעבוד)

2) המסים האמורים בסעיף אחד יכללו גם מס עקיף מיוחד על ''המוצר''. ממש כפי שיש על סיגריות, בין השאר.

3) עיסוק ממוסד בזנות יותר אך ורק למי שהיא אזרחית ישראלית מזה X שנים וזאת על מנת לחסל את הסחר בנשים (בעיקר ממזרח אירופה) בישראל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 14:11
בתגובה לצביקה
סעיפים 1 ו-‏3 ברשימה שלך נראים לי רעיונות מצויינים. אני לא כל כך מבין את המס על המוצר שהזכרת. האם תוכל לפרט מה טיבו?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
צביקה   יום ה', 02/06/2005 שעה 15:55
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בשמחה.
כל מי שצורך שירותי זנות בהיקף 100 שקל יצטרך לשלם (בנוסף ל- 17 שקל מע''מ) ,עוד 10 שקלים ''מס זנות''. זהו מס עקיף הנכלל למעשה במחיר המוצר ומייקר אותו.
ההצדקה למס כזה היא שלמרות המיסוד, המדינה עדיין רואה בזנות תופעה שלילית, שגם אם אין תקווה להיפטר ממנה לגמרי, אפשר לפחות לקצץ בשוליים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 16:02
בתגובה לצביקה
אתר אישי
למה רק 10 שקלים?
אם יהיה מס של 50 שקלים, יתכן שתצליח להיפטר מהתופעה לחלוטין.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 17:06
בתגובה לצביקה
רעיון מעניין, אם כי אני לא בטוח שיעמוד במבחן משפטי. אחרי הכל, האם יש הצדקה להטיל מס כזה על שירות מסוים בלבד? נדמה לי שניתן יהיה להציג משפטית מס כזה כסותר את עקרון חופש העיסוק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בעד [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 16:04
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
בקשר לסעיף 1, למה הזונה - שבמאמר קבעת שהיא אדם חופשי ממש כמוני וכמוך - צריכה לממן מעונות לנשים מוכות? האם היא קשורה אל המעונות האלה יותר ממני וממך?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ובמה שונה הזנות ממקצוע העיסוי? [חדש]
עידו   יום ה', 02/06/2005 שעה 16:54
אני מבקש להבין את ההבדל הבסיסי בין זנות למתן עיסוי (וזו בחירה שרירותית, משום הדימיון החלקי שיש בין העיסוקים). בשני המקרים אדם משתמש בגופו על מנת להרוויח כסף. כמובן שגם פועל הבניין, הסבל, והמנקה נמצאים באותה הסירה. נמשיך באותו הקו: גם המדען מרויח את לחמו מחלק של גופו (לרוב - החלק הקרוי מוח. אני מכיר גם את אלה המשתמשים בישבן לצורך זה, ובסוף אף מגיעים לרמת פרופסורה...)

לדעתי, הטעם העיקרי (ואולי היחיד) להבדלה זו הוא המוסר המערבי-נוצרי, הגורס שמין הינו ''החטא הקדמון'' ולכן גורם לנושא להיות מוקצה. מין הוא צורך גופני בסיסי, וכל עוד יהיו אנשים בעלי צרכים גופניים בנושא זה, יהיו מי שיתנו מענה לצורך.

אגב - גם כאשר זונה הוא ממין זכר, זה למטרות ניצול הנשים? או כאשר אישה מקבלת מתנה יקרת ערך מבעלה, ואז מקיימת עימו יחסי מין - האם היא זונה (מין תמורת כסף או שווה כסף)?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ובמה שונה הזנות ממקצוע העיסוי? [חדש]
אורי קציר   יום ה', 02/06/2005 שעה 17:04
בתגובה לעידו
עידו, אין ויכוח על כך שלא ניתן להפסיק את התופעה שנקראת זנות. התייחסתי לכך במאמר עצמו: כל עוד יש שני אנשים בוגרים ושפויים שרוצים להחליף סקס בכסף - אי אפשר למנוע את זה ברמה המעשית. אפשר להתייחס לכך כאל נגע חברתי, אבל התייחסות כזו כשלעצמה לא תפסיק את התופעה אלא רק תבזה אותה.

נכון, אני מסכים איתך שהמוסר היודו-נוצרי רואה במין ממוסחר תופעה מוקצה מחמת מיאוס. אשר לזונה ממין זכר - ובכן, גם כאלה מנוצלים לעתים קרובות על ידי גברתנים אלימים וחסרי מעצורים. אגב, ישנן מדינות בהן מתפתחת והולכת תרבות של צריכת שירותי מין גבריים בתשלום על ידי נשים.

הייתי שמח אם היית יכול להתייחס להצעה שלי בדבר המיסוד עצמו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ובמה שונה הזנות ממקצוע העיסוי? [חדש]
עידו   יום ה', 02/06/2005 שעה 17:35
בתגובה לאורי קציר
אופס, שכחתי משהו...
אני כמובן תומך נהלב בהצעתך. זה פשוט היה לי כל כך ברור עד ששכחתי לציין את זה. ללא ספק, מיסוד הזנות יביא (או יקדם, לכל הפחות) להפחתת המעורבות העבריינית, הגברת החופש של העוסקות/עוסקים בזנות, וגם להגדלת ההכנסות (של המדינה,כמובן).

אני לא חושב שמאחורי כל זונה עומד גברתן. יש רבות (רבות!) העוסקות בתחום לגמרי לבד, בחופש יחסי לעיסוק הנחשב לא לגיטימי - וברווחים כספיים יפים. אני אף שמעתי על מכון ליווי המנוהל כולו ע''י נשים, שהקימו אותו ומפעילות אותו בהצלחה. צריך לשלוח את כל הדוברות-על-דעת-עצמן לראות את זה, ושתפסקנה לברבר.

לסיכום, לדעתי אין למדינה צורך בפיקוח. מספיק להכריז על הנושא כלא לא-חוקי, ולאפשר פתיחה של מוסדות מסודרים ללא ההילה העבריינית שיש להם כיום. שקיפות מלאה תבטל את המקום של עבריינים, ואין מי שיפסיד מזה חוץ מהם.

וכמובן שהדתיים המתחסדים לא יאפשרו את זה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רצח בחוג למתימטיקה [חדש]
שפי   שבת, 04/06/2005 שעה 15:25 אתר אישי
חוק, כל חוק, אמור לבטא לא רק שיקולים פרגמטיים אלא קודם-כל עיקרון, ערך, מוסר, אידיאל, אמונה. זה ההבדל בין ''הרשות המחוקקת'' לבין ''הרשות המבצעת''.
רק לצורך המחשת המופרכוּת שברשימתך: אם הזנות תהיה מקצוע ככל המקצועות, אז בעל ''מכון ליווי'' יוכל לפנות ללשכת התעסוקה הממשלתית לקבלת עובדות... ואם מובטלת תסרב להצעת העבודה המוסדרת הזאת אז ישללו ממנה את דמי האבטלה, או את קיצבת הנכות...

אורי אתה מנסה ברגע זה להכנס לראשה של בחורה שעושה-את-זה בפעם הראשונה בחייה תמורת כסף. מה אתה מרגיש? שהיא גמרה את הקריירה הריגשית שלה, לפחות בגילגול הזה. ללא צל של ספק: מהותית זוהי חוויה יותר טראומטית מאונס.

אי אפשר למנוע את הזנות, ובכל זאת לא בא בחשבון לתת לה לגיטימציה.
הראַייה הכי גלויה: רוב-רובן של הזונות בימינו מכורות לסמים. ולא בגלל השתייכותן החברתית אלא בגלל שהן לא יכולות לסבול את עצמן, סמים קשים זה סוג של התאבדות – killing myself softly , כמאמר המשורר.

אתה אומר שחלק גדול מחיי המין, בארץ כבעולם, הם על בסיס כספי? שגם חלק גדול מהנישואין? שחלק גדול מילדי מדינת היהודים נולדו כתוצאה מאינטרסים שהם במהותם כספיים? לכך אין לי אלא להסכים. אבל המרחק בין העובדות המהותיות בשטח לבין חקיקת חוק הוא כַמרחק בין אפס לאינסוף, שזה מרחק שרק במתימטיקה יש בעיה בלהגדיר אותו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רצח בחוג למתימטיקה [חדש]
אורי קציר   שבת, 04/06/2005 שעה 19:24
בתגובה לשפי
יצחק, דומני שהטענות שלך מקבלות תשובות במאמר עצמו, שלא לדבר על הדיון שמתקיים בעקבותיו. ובכל זאת, למען הסדר הטוב, אחזור עליהן.

לא לכל מקצוע מפנים מובטלים. עוד לא נתקלתי במצב בו מעצבת אופנה מובטלת מקבלת הפנייה לעבודה בסלילת כבישים. גם להפניות יש היגיון פנימי משל עצמן. ואשר לטענתך: ניתן לקבוע שתיאסר הפנייה לעבודה בזנות. ההתניה הזו אינה בעייה מיוחדת ואפשר להכניסה לחוק.

אונס הוא קיום מגע מיני בניגוד לרצון אחד הפרטנרים. אונס, אם אתה רוצה להמשיל את זה לנושא הקניין, משמעו גניבה או שוד של גוף האחר. זנות, כאשר העוסקים בה ניגשים לכך מתוך הסכמה הדדית של מתן ותמורה, הינה מסחר או מתן שירות. הפנמת ההבחנה הזו חייבת להתקיים אם ברצונך לטעון שהבנת את המאמר.

הלאה. הידעת שהחוק המתייחס לזנות כיום קובע שאם אישה עוסקת בכך, מרצונה החופשי, בביתה, היא חשופה למאסר של חמש שנים בגין ניהול בית בושת? הידעת שדווקא אם היא עושה את זה עם לקוח ליד פחי הזבל או בין ערימות הפסולת התעשייתית שליד שלדי הבניין זה דווקא בסדר? שכאן אין ''בית בושת''? ובכן, מה הצעתך? שהמצב ימשיך להיות כמות שהוא כיום?

נקודת המוצא שלי אינה שצריך לחנך בני אדם לעסוק בזנות אלא שאם כבר מאן דהוא (או מאן שהיא) בוחר לעסוק בכך הוא יהיה מוגן בפני כל הרעות החלות שקיימות כיום ופורחות, בין השאר, משום שאין כל הסדרה של הנושא. הרי אתה עצמך קובע שאי אפשר למנוע את הזנות. ובכן, הצע נא דרך משלך להתמודד עם הנושא. כל עוד הפתרון היחיד המשתמע מדברים הוא שצריך להתייחס אליה בעצימת עיניים (כלומר, להודות שהיא קיימת אך לא להציע כל פתרון משמעותי לגביה) קצת בעייתי לשלול מראש הצעה להסדרה באשר היא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כן, ''כל החיים לפניו''... [חדש]
שפי   יום א', 05/06/2005 שעה 1:00
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אתה יוצא מהנחה שזנוּת יכולה להיות עיסוק/ עבודה/ מקצוע... איפה אתה חי! (כנראה שאתה קורא בעיקר ספרים, או שיש לך מינוי לאופרה, כי בעיתונים כמעט שאי-אפשר למצוא את הרומנטיזציה הזאת). מדובר בחתיכת טירוף, לא משהו לחיות איתו. בחורה שמתחילה עם זה מגיעה מהר מאוד-מאוד למצב שבו לכסף שהיא מרוויחה אין שום ערך לגביה. מדובר בהרס עצמי יותר דרסטי מסמים קשים. חייהן מאבדים לחלוטין את טעמם. אין מה ''להסדיר''.

העולם מלא בזוועות למיניהן, והמשיח אמנם טילפן אליי הערב (בהפסקת המשחק עם אירלנד, אחרי שישראל השוותה), אבל לדבריו הקדנציה שלו תסתיים רק במאה ה-‏30, ורק אחרי-כן יש מצב שהוא יוחלף על-ידי אורי קציר.

אולי (אני לא ממש יודע) בארצות שבהן יש חופש מיני רב (נניח בסקנדינביה) כמות הגברים הנזקקים היא פחותה (מה שלא אומר שאני ממליץ), והזקנים האלמָנים לוקחים אותן (לפני או אחרי?) להצגת מחזה של איבסן, או לקונצרט מיצירות גריג (בפר-גינט יש את שניהם ביחד, כלומר ברביעייה).

אני עומד על דעתי שבפעם הראשונה שבחורה עושה את זה בשביל כסף (= אונס עצמי) היא הורסת את עצמה יותר מאשר היא היתה נהרסת כתוצאה מאונס ''רגיל''.

(לגמרי בסוגריים: מבלי להכנס כאן-עכשיו להבדל המסוים שבכל זאת קיים בין בת למשפחה יהודית לבין צאצאית של אחד משבטי ההוּנים).

שוחחת פעם עם זונות? אני כן (במשך כמה שנים, במסגרת עבודתי שָהִיתי הרבה בבתי מלון. בארץ. ולא רק בלובי אלא פה-ושם היו לי שכנות, בדלת-ממול).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כן, ''כל החיים לפניו''... [חדש]
אבי   יום א', 05/06/2005 שעה 11:54
בתגובה לשפי
למעשה בשבדיה ביטלו לחלוטין את הזנות וזאת ע''י הוצאתה מחוץ לחוק וניהול מלחמת חורמה נגדה (כולל מאסר של משתמשים בזנות).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מוסרית? [חדש]
ערן עסיס   יום א', 05/06/2005 שעה 13:17
אחד הגורמים הבולטים במאמר זה (ואולי אף ביתר מאמריך בכלל) הוא המגמה למזער את הרובד המוסרי בשאלות החיים. שכן, לשיטתך, אם בני אדם נוהגים כך - הרי זהו רצונם של בני אדם. (אם יש קונה ומוכר - יש עיסקה.)
לעומת זאת, במקרים הקיצוניים אתה טוען שיש להפעיל את כלי השיפוט המוסרי בכל תוקף, שכן מרגע שהעיסקה נכנסת לדפוסים של ניצול ופוגענות - על המדינה לאסור אותה ולפעול נגדה.
כמובן שאנחנו נכנסים כאן למוקש הפוסטמודרני הבעייתי - שאלת ההתערבות המוסרית. מתי, אם בכלל, נוכל לומר על מעשיו של אדם שהם אינם רצויים וכתוצאה מכך להתערב בחייו ולכפות עליו (כמדינה, או כאזרח אחראי) את דעתנו. המתנגדים למיסוד הזנות טוענים שגבול ההתערבות המוסרית נחצה כבר במעשה של קיום יחסי מין תמורת כסף, בעוד אתה טוען שאין כאן בעיה מוסרית כלל ועיקר, שכן אם אנשים רוצים - זו זכותם.
לדעתי, הזנות מרצון שאותה אתה מתאר נמצאת במקום מאוד גבולי מבחינת היחס החברתי הרצוי כלפיה. יסודה בתפיסה שלילית (בעיני) של היחסים הבין-מגדריים, והיא יוצרת ומחדדת דפוסי חשיבה שאינם בריאים. מאידך, הפן השלילי שבמעשה הזנות מרצון איננו ניכר בשליליותו כבעבר, וברובד המודעות העצמית - יש נשים שיתפסו אותו כאקט של חרות. אני סבור שהתופעה היא שלילית ברמה המוסרית של החברה, אך אין בכך בכדי לאסור את הזנות באופן נורמטיבי וגורף.
שאלתי היא - האם אתה רואה מצידך עמדה שיפוטית כלשהי לעניין הזנות מרצון? האם זו תופעה חיובית או שלילית? האם אתה באמת סבור (כמו שמשתמע ממאמרך) שזו תופעה נייטרלית לגמרי? או שמא אתה רואה בכך כיוון שלילי שאין לנסות להתמודד כנגדו בכלים חקיקתיים? באר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

שאלה מוסרית? [חדש]
אורי קציר   יום א', 05/06/2005 שעה 17:05
בתגובה לערן עסיס
בסדר, אבאר. אני לא מנסה לשפוט את הזנות מוסרית ולקבוע אם היא תופעה טובעה או רעה. זה כלל אינו רלוונטי לנושא שאיתו אני מתמודד. אני מנסה לבדוק כיצד יש להתמודד עם תופעה שתפוצתה ומהותה אינם ניתנים לדיכוי או למניעה. במלים אחרו, הזנות קיימת. נקודה. זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל מסתבר שלא מעט תמימים סבורים שניתן למגר את התופעה הזאת באמצעים שונים ומשונים - החל מקביעה שזנות היא פשע וכלה בביצוע אאוטינג ללקוחות.

כל דור סבור שהחוכמה החלה אצלו והדור שלנו אינו יוצא דופן בכך. כבר לפני מאות שנים ניסו במדינות כאלה ואחרות להתמודד עם תופעת הזנות באמצעות הטלת איסורים, חרמות ועונשים. הסיבה לכל אלה הייתה ההנחה שמדובר במעשה בלתי מוסרי בעליל, שכן בתפישה הרווחת מקומו של המין היה ביחסים בעלי מחויבות זוגית מוכרת ו/או מוצהרת. במלים אחרות, ניסיון להגביל את קיום המגע המיני לדפוס יחסים פורמלי נדון לכישלון.

במובן זה, אני שב וקובע שכאשר יש קונה ומוכר יש עיסקה. איש ממתנגדי המיסוד אינו מסוגל להכחיש את העובדה שבארץ פועלות מאות נשים מדירותיהן, מוכרות שירותי מין באופן עצמאי ואינן כפופות לשירותי סרסורים. לזרם המתנגד למיסוד יש בעייה להסתכל למציאות הזו בעיניים, משום שהיא מפריכה את הטענה המקובלת שלפיה זנות מזוהה עם כפייה מצד גבר כלשהו ושמכל מקום היא אינה אופציה עבור אישה סבירה.

אתה שואל מתי אפשר להתערב ולקבוע שאדם מבצע פעילות לא מוסרית. הנחת היסוד שלי היא שפעולה של אדם הופכת לבתי מוסרית כאשר היא פוגעת בחלקים מסוימים של החברה באופן שמוגדר מראש כפגיעה. קיום מגע מיני מרצון בין אישה בוגרת ושפויה לגבר בוגר ושפוי, בהנחה שהוא אינו פוגע באיש (כולל אותם שניים) מקובל עלי גם אם יש תשלום בצידו.

לפיכך, הדילמה היא לא אם יש להתייחס בחיוב או בשלילה לזנות, אלא כיצד להפוך יחסים בין פרוצה ללקוח לבלתי מזיקים ככל האפשר. מאחר והזנות אינה מוסדרת בשום חקיקה, קיים עולם אפל שבתוכו פועלות הפרוצות, עולם שחושף אותן לאלימות קיצונית, לאונס, לחטיפה ולכליאה. המדינה אינה מכירה על העוסקות במקצוע הזה, בין השאר משום שהיא אינה מכירה בו כבמקצוע. מצד שני, היא מתייחסת פעמים רבות אל פרוצות כאל עברייניות ממדרגה ראשונה. ובכן, תואיל המדינה ותחליט אם מדובר בפשע או בעיסוק לגיטימי ולאחר מכן תפעל בהתאם. זו משמעות ההסדרה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תמיכה וקושיה [חדש]
ניר   שבת, 18/06/2005 שעה 23:25
שלום
מצאתי את המאמר מקיף וממצה ואני תומך תמיכה מלאה בנושא מיסוד הזנות, בעיקר כחלק מהמאבק למען האישה וזכויותיה לאור העובדה שמרבית העוסקים בתחום הן נשים (בישראל בכל אופן)
העניין שלדעתי יהיה מחסום בפני קידום צעד חיובי שכזה הוא העובדה שמדינת ישראל כבעלת צביון דתי לא תאפשר לעצמה להשתתף במוסד שכזה. הכוונה בהשתתפות היא למשל גביית מיסים מפעילות זו.
שבירת הסטטוס קוו בין דתיים לחילוניים תהיה כזאת שהמדינה על מוסדותיה הפורמליים לא יעיזו לצעוד את המייל הנוסף.
ניר
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©