רשימת ה-‏25: הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2005
יום ו', 27/05/2005 שעה 17:59
רשימות של פריטים מועדפים בעלי מכנה משותף הן עניין נפוץ למדי. כמעט קלישאתי לציין את זה, אבל הנושא מושפע, כמובן, משיעור גבוה של טעם אישי. בסופו של דבר כל אחד מגבש לעצמו את העדפותיו שלו. ובכן, קרה מה שקרה ויום אחד החלטתי לגבש לעצמי את רשימת הבלוגים העבריים המועדפים עלי. ובכן, הנה רשימת ה-‏25 של אתר אפלטון.











כמה מלים על ההעדפות שלי. בלוג, מבחינתי, הוא אמצעי לאדם להביע את עצמו באמצעות כתיבה על הנושאים המעניינים אותו. לפיכך, אני מעדיף בלוגים בעלי רמת התבטאות גבוהה. אני גם מעדיף בלוגים שבהם האמירה היא מעט יותר מוויץ לעגני של שורה, גם אם ויץ כזה הוא לעתים קרובות מדויק, נשכני ומעורר מחשבה. בקיצור, על אף שעסקתי קצת בעצמי בקופירייטינג, אמנות הצמצום אינה מועדפת עלי בהקשר ההבעתי הספציפי הזה. גם בלוגים מלומדים המדברים בטון יהיר ונוזפני – ויש כאלה – לא נכנסו לכאן. לא שאין מה ללמוד מכותביהם, אלא שהאטימות הטוטאלית של כותביהם (כמו גם העוינות והבוז המופגנים כלפי דעות שונות משלהם) מעוררת תחושת אי-נוחות כשקוראים אותם.

אני מאמין גם שבלוג טוב ניתן למדידה על פני הזמן. על פני ניתן להרכיב לפיה את תפיסת העולם של הכותב, כולל החריגים שבתפיסה כזו. תפיסת המציאות שלו מן הדין שתקיף יותר מאשר חוויות אישיות גרידא אלא גם התייחסות רחבה לסובב אותו. בהקשר זה זכור לי ציטוט מספר ילדים ישן של ברוך נאדל (דומני שהיה זה ''נט''י והאוצר במדבר יהודה'') בה קובע אחד הגיבורים נחרצות ש''אדם צריך להתמחות במקצוע מסוים, אבל עליו לדעת משהו גם בתחומים אחרים, ומשהו מן המשהו בכל תחום''. ובכן, אולי אני לא מצטט מהקלאסיקה של הספרות העולמית, אבל המסר העיקרי ברור. אם נמיר את ההתייחסות למקצוע בהתייחסות הבלוגר לעצמו, נקבל בדיוק את מה שעליו אני מדבר: כותב הממקד את כתיבתו כמעט אך ורק בעצמו ובחייו האישיים מעורר בי עניין מוגבל למדי. כידוע, לא חסרים כאלה ברשת וטווח הכיסוי שלהם נע בין חוויות הלימודים, הדיאטה, הסקס והבילויים. אם נאמר את זה במלים פשוטות עוד יותר: אני נהנה מאוד מבלוגים שמלמדים אותי דברים שלא ידעתי קודם לכן, דברים שמעוררים את סקרנותו של הכותב בהקשר האינטלקטואלי.

יתכן שיהיה מי שינסה לנתח את הרשימה הזו בכלים סוציולוגיים כאלה ואחרים. ובכן, אבהיר זאת כבר עתה: אין לי כל כוונה למנן את הבלוגים שאני רואה כאיכותיים במיוחד לפי קריטריונים של מין, מוצא, עמדה פוליטית או כל אמת מידה אחרת שאינה קשורה לכתיבה נטו. גם פופולריות הבלוג אינה מדד קובע כאן. חלק מהבלוגים הנכללים ברשימה הם עתירי כניסות; אחרים – פחות. ובכן, חשוב ככל שיהיה, המדד הזה אינו רלוונטי לרשימה שלי.

וכמובן, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. ישנם בלוגרים המביעים את עצמם באופן מעורר הערכה, אך משום מה בלוגיהם עוסקים בנושאים מצומצמים למדי. ישנם לא מעט בלוגים שאני נהנה אישית מקריאתם אך נמנעתי מהכנסתם לרשימה הזו. אבל אין ביכולתי להקיף את כולם ולכן לא אזכיר אותם כאן. יש כאן 25 בלוגים משום שזהו המספר שאליו התכנסתי, בסופו של דבר, מבלי לסתור את הקריטריונים שקבעתי לעצמי. יתכן שבעתיד חלק מהבלוגים האיכותיים שמתפקדים זמן קצר בלבד יהפכו אף הם להיות חלק ממנה. מה שברור הוא שמהבלוגים שכינסתי כאן אפשר ללמוד לא מעט. אני עצמי עושה זאת לעתים קרובות למדי ובכך מיישם את אחד היתרונות המרכזיים, לטעמי, של עולם הבלוגים: שימוש בערוצי מידע אלטרנטיביים, ישירים, שמעשירים את עולמי ומספקים לו כלים חדשים המסייעים להתמודד עם המציאות היומיומית.

והערה אחרונה לסיום: סדר הופעת הבלוגים ברשימה הוא חסר כל משמעות. מאחר ולא דירגתי אותם הם מופיעים לפי הסדר האלפביתי של שמות כותביהם. אתם מוזמנים, כמובן, להציע אחרים לרשימה הזו, להביא קישורים לבלוגים המועדפים עליכם ולנמק את בחירותיכם.









הכותב הבלוג בכמה מילים
אבנר שץ צרוּב בתודעה בלוג צנוע, מרוחק מהאהבה העצמית המאפיינת בלוגרים לא מעטים שעיקר עיסוקם בתרבות. שילוב מעניין בין התנסויות אישיות לחוויות אסתטיות מתחומי היצירה והרבה עומק וידענות בכתיבה.
אלי אשד היקום של אלי אשד קנה את עולמו בעיקר בזכות כתיבת ההיסטוריה של הספרות העברית הפופולרית, מספרי חסמבה ודנידין ועד קומיקס נוסח זבנג והגולם. מתמקד, בין השאר, בהיסטוריה אלטרנטיבית ובמדע בדיוני ומעלה מתהום השכחה לא מעט פריטים וסיפורים שזוהרם התעמם בחלוף השנים.
אלכס פולונסקי It’s Not TV, It’s Alex פולונסקי, חייל בשירות סדיר, מתבטא בבהירות בלתי מצויה. כתיבתו רצופה באבחנות סרקסטיות בנושאים אקטואליים וממקום התצפית שלו הוא נוקט גישה כמעט אנתרופולוגית כלפי המתרחש סביבו, כמו גם בצבא ובחיים הפוליטיים. את תל אביב, למשל, הוא אוהב דווקא בגלל מוזרותה. שוטף ומרענן.
אלכסנדר מאן הבלוג של אלכסנדר מאן אולי האינטלקטואל הבולט ביותר בקהילת הבלוגרים הישראלית. למדן חריף ושנון שהקים אתר פרטי ראשון מסוגו ומעלה בו לדיון נושאים בעלי ארומה בינלאומית נדירה, שלעתים יש להם הרבה מן המשותף עם המתרחש בישראל. פולמוסן מוכשר, היודע לשלב זווית ראייה אישית מיוחדת במאמרים שלעתים קרובות נושאים אופי כמעט אנתרופולוגי.
אמיר ענבי רדיקלים חופשיים אחד הבלוגרים הוותיקים והמפוכחים בסצינה. יודע לספר בכנות נוגעת ללב על נושאים אישיים עצובים, כמו גם לגעת בדילמות מוסריות לאומיות באופן שאינו נגוע בסטריאוטיפיות מופרזת.
אמנון כרמל www.amnoncarmel.com עתידנות וטכנולוגיה זה מה שמרתק את אמנון כרמל. כרמל מנסה לפצח חידות של אמונה ובריאה ולפענח כיצד ישפיעו התפתחויות טכנולוגיות בנות זמננו על עתיד המין האנושי. חלק מהנושאים בהם הוא עוסק, כמו הזיקה בין טכנולוגיה למוסר, מרתקים במיוחד.
אסף ענברי אסף ענברי: מבחר מסות יהיו כאלה שיחלקו על הכללתו של האתר של ענברי תחת קטגוריית הבלוגים, משום שהוא אינו מקיים את אחד הכללים המקובלים שלה הבלוגוספירה: הדיאלוג המתמיד עם הקוראים. ובכל זאת, מדובר בכותב מצוין, שמאמריו ממגנטים את הקורא וסוקרים כל פינה של הישראליות : היסטוריה, ספרות, פילוסופיה ומקורות מקראיים. אינטלקטואל מזהיר בעל תפישה היקפית רחבה של המציאות ויכולת ביטוי בלתי מצויה.
גבריאל רעם חללים קוואנטיים בלוג המנסה לתהות על קנקנו של הסאבטקסט האנושי. במיוחד מתמחה רעם בניתוחים של תצלומים, באנליזות של שפת גוף ובבדיקת הביטויים הליריים המשקפים יחסים בין בני אדם, כולל בתרבות ובאמנות.
גדי שמשון ערס פואטי הנתן זהבי של קהילת רשימות: חד, בוטה, מחוספס וברור. עיתונאי ועורך ותיק שמעורה בכל מה שקורה בעולם העיתונות, הפרסום והמדיה. אינו מהסס להביע דעות שחורגות מהפוליטיקלי קורקט בתחום היחסים בין המינים.
גילי בר-הלל עוד דף אחד ודי: יומן קריאה המתרגמת של ספרי הארי פוטר מנהלת בלוג מעניין ובו תיאורים של עשרות ספרי ילדים, ז'אנר ספרותי שדורש אהבה עצומה למילה ולילד גם יחד. ניסיונה והידע שצברה משתקפים היטב בכתיבתה, כולל זו הביקורתית.
ג'רום ק. החיים הם במקום אחר בלוג מהורהר, אישי מאוד, העוסק בהוויית הרשת בכלל והבלוגוספירה בפרט. לכותב יש טעם אסתטי עשיר והכתיבה שלו משובצת בפיסות מאותו רקע, החל מזן ואמנות סחיבת האופנוע ועד טרקטטוס בלוגי פילוסופי בשני חלקים.
חגית רוזנס משחק מילים בלוג החושף את אחורי הקלעים של מקצוע התרגום, על הקשיים וההתלבטויות הכרוכים בו. רוזנס אינה מפסיקה לתהות על קנקנן ושורשיהן של מילים והשוטטות המתמדת שלה מביאה אותה לתובנות קטנות, לעתים משעשעות, שמפרקות את השפה לגורמיה ומעלות לעתים חיוך של שביעות רצון.
יגאל חמיש מסע, מסה ומשא – תצפית על ארגונים, ניהול וידע המסע הייחודי של יגאל חמיש הוא אל הסיפור. סיפור אוצר בתוכו ידע ובידע ניתן לעשות שימוש בכל ארגון, בכל פעולה, בכל דפוס התפתחותי או ניהולי. חמיש צופה מהצד על עולם הבלוגים, בו נצבר ידע בכמויות אדירות, חוקר את השימוש בו ברשתות ארגוניות ומתבל את הרצאותיו באינספור אנקדוטות. מקורי ומרתק.
יואב בּן-דב יואב בן-דב עולם העיסוקים של הבלוגר הוותיק יואב בן-דב נע בין תחומים שלכאורה אין ביניהם כל קשר: פיסיקה וקוואנטים, כאוס ומורכבות – אך גם מיסטיקה, קריאה בקלפי טארוט ושאר ירקות מהעידן החדש. קולאז' רב-תחומי מושך את העין, שאינו תדיר במחוזות הבלוגוספירה.
יואב קרני יואב קרני בוושינגטון אחד הבלוגרים המרתקים והמעמיקים ברשת. מחפש תמיד אחר זרמים תת-קרקעיים בהתנהגות האנושית והפוליטית. בעל ספקטרום התעניינות רחב וכושר ניתוח מצוין, המצליח לעקוב אחר שטף המאורעות ולספק להם פרשנות שוטפת, בהירה וחדה.
יוסי לוי נסיכת המדעים: אלוהים משחק ביקום בקוביות ספקן בעל שטחי עניין מגוונים המשבץ בהבחנותיו גיבויים מתמטיים וסטטיסטיים. מצליח להפוך את המתמטיקה לענף מרתק באמצעות הצמדתה לפיסות חיים ולקטעי תרבות לפי טעמו האישי. קולח ומעניין.
כרמל ויסמן אברא כאדברא בלוגרית פוריה המתמקדת בתקשורת, במיסטיקה ובאנתרופולוגיה. בעלת חוש הבחנה דק. סיפקה מימד מרתק לכתיבתה גם באמצעות מחקר שביצעה אונליין על ההשלכות החברתיות של תרבות הבלוגים. בנוסף, מחזיקה עוד שני בלוגים נושאיים נפרדים: אחד מהם עוסק באותה תיזה מחקרית והאחר בפרשנות אישית מאוד לסוגיות שונות ביהדות.
מירי ש' משהו מתרחש במחסן הפסנתרים בלוג איטי, צנוע, לירי, הדורש ריכוז רב בקריאה ובחשיבה. כתיבה ספרותית של סיפורים קטנים, הממוקדים בסיטואציות שתיאורן מפורט מאוד, בעלות נופך רגשי עמוק, לעתים גם נוסטלגי. פרוזה יפה, מדויקת, רכה, עם הרבה אינטליגנציה. לא הרבה אנשים מסוגלים היו לחשוב על שם כזה לבלוגם.
נעמה אוֹרן נעמה אורן ''מחשבות איטיות בעולם מהיר'', זו כותרת המשנה שנותנת נעמה אורן ליומנה. הרהורים ארוכים על זהות מינית, שירה רומנטית לסבית, פיסות אקטואליה מזדמנות שמעוררות בה עניין או מפתחות אצלה התייחסות לזוויות מיוחדות – וכל אלה בכישרון בלתי מבוטל לבטא תחושות אותנטיות.
עידו קינן חדר 404 כתב הרשת המיומן מפעיל בלוג שהוא בבואה של התקשורת האינטרנטית: אייטמים קצרים, מהירים, המוסרים עדכונים חדים על המתרחש במדיה ומלעיג על טיפולן של מערכות כאלה ואחרות בחדשות. הומור ישיר של ויצים אקטואליים, ברנז'אי משהו, ועדיין יעיל מאוד.
עמי בן בסט קצה חוקר עולמות שמשלב בין הרקע העיתונאי שלו לידע עצום בתחומי האיזוטריה, היסטוריה, הגיאוגרפיה, החלל, האינטרנט, תוך פסיעה מתמדת ומודעת על קווי התפר העדינים שבין המציאות לדמיון. וכל אלה, תוך הפגנת חוש הומור ייחודי.
עמי סלנט הערים הסמויות מן העין מידען מוכשר המצליח לרתום את יכולותיו בתחום איתור המידע לשירות קוראיו ומביא לעיונם אתרים נידחים שספק רב אם היו עולים עליהם בכוחות עצמם. הנת''ב (נקודות תצפית באינטרנט) שלו, מעין כינוס תקופתי של אתרים מרתקים בתחומים שונים, הפך זה מכבר למעין ניוזלטר פופולרי ומוכר.
קווים לדמותו האושר והדווי: רשימותיו של משקיע הון סיכון בלוג לא-שגרתי, המייצר סינתזה מעניינת בין רשמים מאדם העוסק בשוק ההון לחוויות שבצידן לקחים אישיים, לעתים בעלי נופך כמעט-פילוסופי. הכותב מתעד כמעט כל תחושה ברצף הזמן, כמו ניסיון מאומץ להרכיב משפט ובו המילה ''ולכשבדינוזאוריהם'' במהלך מצגת פיננסית. הומור כובש ומשעשע.
שושנה פורבס XSLF מי שאוהב את העיסוק הבלתי נלאה בבניית כלים אינטרנטיים, בקוד הפתוח ובכלל בכל הקשור בצד הטכני של הרשת – שושנה פורבס מהווה עבורו אבן דרך. אושיית רשת ותיקה שהבלוג שלה אוצר בקרבו עצות חכמות אינספור למי שמתלבט בנושא.
תראזימאכוס סיפורים ברוטב שמו הקודם של הבלוג המעניין הזה, ''בדידותו של השכווי'', כבר אומר משהו על העולם האישי עתיר האסוציאציות של כותבו. תראזימאכוס, שנטל את כינויו משמו של סופיסט יווני קדום, הוא אחד הכותבים המפוקסים ביותר בכל הנוגע להתנהלותו של רווק בשנות השלושים שלו, הן ברמה הרגשית והן בצד המעשי. בעל כישרון לספר סיפור ולגרום לקוראים ''להאזין'' ולהגיב.










[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ו', 27/05/2005 שעה 18:19 אתר אישי
תודה על הפוסט,
בהחלט עזר לי המון.

נ.ב

בקשר לאלכסנדר מאן –
אילו פי מלא שירה כים,
ולשוני רינה כהמון גליו,
אין אני מספיק לומר עד
כמה אני מסכים עם מה
שכתבת עליו..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני שמח [חדש]
אורי קציר   יום ו', 27/05/2005 שעה 19:05
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
מיכאל, אני שמח שנעזרת בו. כשלעצמי, אני מסכים עם התיאוריות של אנשים כמו יגאל חמיש ויואב גל לגבי הערך המוסף האינפורמטיבי שיש בבלוגים בכלל. מה שנוגע לבלוג של אלכסנדר מאן - אני מסכים עימך בכל מילה. ובכל זאת, כדאי מאוד להציץ גם אל האחרים המנויים ברשימה הזו. אפשר ללמוד מהם לא מעט.

נוסף על כל אלה, יש לא מעט בלוגים שיתכן מאוד שייכנסו יום אחד לרשימה הזו. אינני רוצה לפרט כאן את כולם, אבל הן ב''רשימות'', הן ב''תפוז'' והן ב''ישראבלוג'' יש בלוגים נוספים שאני מעריך מאוד. חלקם חדשים מכדי לשפוט אם הם בעלי יכולת להביא ערך מוסף לאורך זמן; באחרים הייתי שמח אם הכותבים היו בוקעים מעולם החוויות האישי שלהם גם אם נושאים נוספים. אני מניח שברשימה הבאה - אם תהיה כזו - יהיה לפחות חלק מהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
איתי   שבת, 28/05/2005 שעה 2:22 אתר אישי
תודה רבה. שימחת אותי מאד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ברכות מארץ הריין [חדש]
אלכסנדר מאן   שבת, 28/05/2005 שעה 3:00 אתר אישי
תודה על המחמאות שנפלו בחיקי, ודבר זה מכוון אליך ואל מיכאל אוישי כאחת... אני אמנם מתגלה כעצלן גדול בכל האמור למילוי חובותיי בעדכונים שונים (אם כי אני מגדיר זאת כ'עצלנות תרבותית'), אלא שיש תקופות בהן ערך הבשר עולה על פני ערך הרוח – ובמיוחד אם בשר זה מפריש אנדופינים בדמות הנאה צרופה מסוג חדש של ספורט שגיליתי בזמן האחרון ( http://mann.blog.lab.co.il/story_70 );

לו הייתי פרי מייסון הייתי טורח להסביר ארוכות שאני מצוי אי שם בחו''ל, די עסוק מקצועית ובנוסף לכך גם מרבה לנסוע, אך מאחר ואינני מיוצג על ידי פרקליט זה - לא נותר לי אלא להכות על חטא העצלנות במקרה זה, ולקוות לשפר דרכיי לעתיד; בסופו של דבר אין זה אלא תירוץ.
תגלית שגיליתי בזמן האחרון בתחום זה: ברגע שאני כותב בשפה אחרת, כאילו 'נסגר' לי החשק לכתוב גם בעברית. אינני יודע מדוע אלה פני הדברים, וטרם חקרתי את עצמי בנדון; אולי כאן מצוי המפתח להבנת התחושה האסקפיסטית שלעיתים נוחתת עליי בכל האמור לארץ. אולי. (ראה גם http://mann.blog.lab.co.il/story_63 )

ברשותך אגש לעניין מאמר זה באופן ישיר: אני מכיר את רוב הבלוגרים שציינת, וחלקם מופיע אף ברשימת המועדפים שלי, שפירושו שאני עוקב אחרי הדברים שהם כותבים במידת האפשר. ישנם גם פנים חדשות שאינני מכיר, וזוהי אולי הזדמנות להכיר גם אותם בהמשך. שתי נקודות נוספות, חשובות לדעתי:

--- מה שחסר לי ברשימה זו הם הבלוגים הדתיים, שלדעתי משקפים מציאות ישראלית מעניינת ביותר מנקודת מבט אחרת. אני מאמין שזהו פיספוס מסויים שלא בחרת להביא כמה בלוגרים שכאלה, שבהחלט יודעים ויכולים לכתוב. חסרונם אולי אינו מקרי, אך גם בתור אדם בלתי-דתי (sic) יש לדעתי מקום וטעם להזכירם, גם אם לכאורה נראים ו/או נתפשים כתופעה לא ברורה בעיניים חילוניות.

--- השאלה העיקרית שהיתה ונשארה מבחינתי היא שאלת הזהות: האם הבלוגר מופיע תחת שמו, או שמא הוא מעדיף לכתוב באופן אנונימי; זה לא אומר, חלילה, שבלוגרים אלמונים או אנונימיים כותבים אחרת או גרוע – אלא שיש למילותיך משקל שונה לגמרי ברגע שאתה עומד מאחוריהן בזהותך שלך, ואולי אין זה מקרה שרוב הבלוגרים שציינת הם בלוגרים מזוהים. נקודה למחשבה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ברכות מארץ הריין [חדש]
אורי קציר   שבת, 28/05/2005 שעה 12:40
בתגובה לאלכסנדר מאן
תודה, אלכס. האמת היא שהרווחת את מקומך ברשימה הזו בזכות, כמו כל האחרים שבה.

אינני נכנס איתך לוויכוח על חסרונם של הבלוגים הדתיים כאן, וזאת מסיבה פשןוטה: אתה צודק. הבעייה היא שרובם המכריע אינם מוכרים לי כלל, כך שאני מניח שעיקר האשמה הוא בי. ואולי נעוצה האשמה בדינמיקה האינטרנטית שלי, שהביאה אותי לגלוש בבלוגים שאינם רואים את המציאות מנקודת מוצא אמונית או דתית. למעשה, אחת המטרות של המאמר הזה היא להביא גולשים באתר להמליץ על בלוגים נוספים שלדעתם הם טובים וראויים הם.

ועוד: גם אני מעדיף שבעל בלוג יזדהה בשמו האמיתי. יחד עם זאת, אני יודע שיש לכך מחיר מסוים ולעתים הוא לא קל: אובדן הפרטיות ונטילת סיכון ששמו של הבלוגר יוכפש ויושמץ ברחבי המרחב הקיברנטי. במובן זה, אינני יכול לבוא בטענה לאיש. ובכל זאת, קיימים לא מעט בלוגרים שהשימוש שלהם בפסבדונים אינו משפיע כהוא זה על איכות כתיבתם ועל הכיסוי שהם מעניקים בבלוגים שלהם לנושאים שונים. כמה מהם נכנסו לרשימה הזו פשוט משום שגבולות הגיזרה שקבעתי לתיחום הבלוגים שבחרתי אינם כוללים את חובת ההזדהות של הבלוגרים בשמם המלא והאמיתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בקשר לשפות זרות – [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום א', 29/05/2005 שעה 20:11
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
אני עֵד לא מעט לישראלים שלמדו בעת שהותם בחו''ל שפות כמו יידיש אנגלית, או רוסית.
המעניין הוא שרבים מהם (כולל אותי) מעדיפים להשתמש בהמון מילים מהשפות אותן רכשו מאשר המילים המקבילות להן בעברית, ואפילו לפעמים מעדיפים לדבר בשפה אחרת מאשר עברית.

הנקודה נעוצה אולי בכך שעברית הינה שפה יחסית דלה מבחינת אוצר מילים, (חוץ ממילים בעלי משמעות דתית כגון ''אסור'' או ''טמא'') אולם דעתי האישית היא שהמון ישראלים מעדיפים להשתײך (ולו בעזרת אוצר המילים שלהם) לתרבות אלי' נחשפו, חוץ או יותר מהחברה הישראלית אלי' נולדו. ֵ
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בשבח האנונימיות [חדש]
אבי   יום ה', 02/06/2005 שעה 15:56
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
בלוג אנונימי מקרב את הקורא למצב בו הוא מתייחס לכתוב בלבד ולא לכותב. הוא גם משחרר את הקורא, אין ספק, מאילוצים מובנים, כמו פחד מחשיפה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
תראזימאכוס   שבת, 28/05/2005 שעה 16:37
אני מאד מוחמא להיכלל ברשימה המכובדת הזו. אני מזדהה עם רבות מהבחירות שלך ואבדוק כמה מהשמות הלא מוכרים.
המדיום הזה מאד מעייף לדעתי, תובעני, ואולי כפוי טובה, אני לא רואה איך ניתן לקבל תמורה ראויה בעבור השקעה אמיתית, ולכן אני די הססן באשר לתת יותר ממני בבלוג.
גם מבחינת קריאה יש שפע עצום וזה ממש אתגר אמיתי שלא להתבדר.
באשר לאנונימיות, הממ.... , חשבתי בתחילת הדרך לצאת בשם המלא, אני חושב גם עכשיו, מה זה ייתן? אני חושב שאני פתוח יותר דווקא כאנונימי, מרשה לעצמי להיות כנה, להביע עמדות נונ קונפורמיסטיות, אמיתי, אלו דברים שהיה יותר קשה להביע בשם מלא, מבלי שתידבק אלייך תוית שתגלוש לחיים האישייים. מאחר שאני, בניגוד להרבה מהשמות לעיל, איני מייחצן איזה מקצוע ושרותים לציבור, טוב שאשמור על הפרטיות. מי יודע, אולי זה ישתנה בעתיד :)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה יודע, מי שמביע עמדות [חדש]
יהושפט   שבת, 28/05/2005 שעה 22:17
בתגובה לתראזימאכוס
באמת לא קונפורמיסטיות, לא צריך לצעוק את זה. אבל הי, אתה לא יחצ''ן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לא צריך להיות קטנוני [חדש]
תראזימאכוס   שבת, 28/05/2005 שעה 22:46
בתגובה ליהושפט
אם תחפש תמצא בקלות בלוגים הרבה יותר נ''ק ממני, הסיבה העיקרית לאנונימיות היא שהבלוג הוא אישי.

ההערה שלך היא דוגמא מייצגת ומצויינת: אם הייתי חשוף בשם שלי הייתי נעלב ממנה באופן אישי, אולי אפילו שומר לך טינה, מאחר ואיני חשוף אני יכול לבחון זאת בקור רוח תוך מרחב בטחון. המסקנה שהגעתי אליה היא כאמור שההערה שלך היא בעיקרה קטנונית, ושוב, מאחר ששימך בדוי אני יכול להרשות לעצמי להטיח זאת ישירות בפנייך מבלי שתעלב, מה שלא ניתן היה להיעשות אם היית מתבטא בשמך האמיתי :)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המדיום הוא עדיין המסר [חדש]
אבי   יום א', 29/05/2005 שעה 9:18 אתר אישי
יותר מדי עיתונאים יש ברשימה הזו, ופחות מדי אנשים שיש להם חיים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המדיום הוא עדיין המסר [חדש]
אורי קציר   יום א', 29/05/2005 שעה 10:43
בתגובה לאבי
ספרתי 4-5 עיתונאים, תלוי איך אתה מגדיר כאן את המקצוע הזה. גדי שמשון, יואב קרני, עידו קינן ועמי בן בסט הם עיתונאים, אבל חלקם עוסקים גם בדברים אחרים. בכל מקהר, הרוב המכריע כאן אינם מתפרנסים בעיקר מכתיבה עיתונאית. חלקם (כמו אלי אשד וכרמל ויסמן) כותבים לעתים בעיתונות, אך אינם מוגדרים כעיתונאים.

אני מבין מהמשפט הבודד שלך שעיתונאי הוא אדם שאין לו חיים, או - אם אני מפענח אותך נכון - שחייו אינם עשירים או מעניינים דיים כדי לרתק צרכן בלוגים ממוצע. אני חולק עליך בהקשר הזה, ולו מן הטעם שלעיתונאי, מתוקף עיסוקו, יש ידע ופרספקטיבה שאין לרבים אחרים.

אבל מעבר לכך, אני מודה ומתוודה שלא הרהרתי כלל בשאלה מה עיסוקם של הבלוגרים שאותם הכנסתי לרשימה הזו. גם לא בשאלות מה מינם (ואני מניח שתמיד יימצא מי שיטען שרשימה של 25 בלוגרים שמכילה רק שש נשים מקפחת את המין הנשי), מה מוצאם העדתי או מה נטייתם הפוליטית. שפטתי אותם לפי תוכנם ואיכות הביטוי בהם בלבד.

מכל מקום, התגובה שלך איפשרה לי להציץ אל הבלוג האישי שלך ואני מקווה לפקוד אותו בעתיד לעתים קרובות יותר. אם, כמובן, זה בסדר מבחינתך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המדיום הוא עדיין המסר [חדש]
אבי   יום א', 29/05/2005 שעה 11:41
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
זה בדיוק העניין: ''...מן הטעם שלעיתונאי, מתוקף עיסוקו, יש ידע ופרספקטיבה שאין לרבים אחרים.''
כל עוד מחזיקים ב''מותר העיתונאי'', המדיום הוא עדיין המסר. כלומר, לא חשוב מה נכתב, אלא חשוב ש''זה היה בעיתון''.
אם אני מבין נכון את תופעת הבלוגים (ואינטרנט בכלל), האנשים הרהוטים והמעניינים נמצאים מחוץ לעיתונות ולא בתוכה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המדיום הוא עדיין המסר [חדש]
אורי קציר   יום א', 29/05/2005 שעה 14:16
בתגובה לאבי
אזני אני סבור אחרת: שיש אנשים מעניינים הן בעיתונות והן מחוצה לה. ומכל מקום, נראה לי מוזר מעט להתייחס אל בלוג שכותב עיתונאי כאל נחות רק על בסיס ההנחה ש''האנשים הרהוטים והמעניינים נמצאים מחוץ לעיתונות ולא בתוכה''.

יש אנשים מעניינים ומשעממים בעיתונות ויש אנשים מעניינים ומשעממים שעוסקים גם במקצועות לא-עיתונאיים. לפיכך, השאלה אם ''זה היה בעיתון'' אם לאו איננה רלוונטיתץ כלל. מה גם שבתשובה הקודמת הבאתי במפורש את שמותיהם של ארבעה אנשים שעוסקים, איכשהו, בעיתונות. עיתונאים או לא, הם מביאים בבלוגים שלהם מידע עודף על זה שמופיע באמצעי התקשורת הממוסדים. מה שמראה, לדעתי, שאדם פורה ויצירתי יכול למצוא ערוץ לנתב דרכו את היידע שברשותו גם אם אין זה עיתון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

וואו - לכבוד הוא לי [חדש]
יוסי לוי   יום ו', 03/06/2005 שעה 23:10 אתר אישי
לכבוד הוא לי להכלל ברשימה הזו.
הופתעתי.
קטונתי.

תודה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
שפי   שבת, 11/06/2005 שעה 18:44 אתר אישי
ניסיתי לכתוב לך איזושהי תגובה עניינית-פרטנית ל''פוסט'' הזה, כי לפחות נכון לעכשיו הנושא הזה מעניין-מעסיק אותי. אבל לא הצלחתי, כי כמו שאתה חושד בעצמך אין בה יותר מאשר רשימת אתרים שמעניינת אותך אישית, מסיבות אלו או אחרות, מסוג הרשימות שקיימות כמעט בכל בלוג. לדעתי אין בה שום מכנה משותף, גם ובעיקר (מהבחינה שמעניינת אותי-אישית) אין בה מכנה משותף של טעם/ איכות כתיבה.

איזה ערך יש לרשימה כזאת אם אתה בורח מנסיון לנגוע במהות – האם לדעתך הבלוג צריך להיות מדיום חדש (שזו דעתי) או שהוא רק עוד ז'אנר של כתיבה, או שמא תפקידו הוא לשרת את הסקנד-בסט, הפח-זבל של הספרות והעיתונאות והאקדמיה מנייר, כפי שכל-כך רבים חושבים. או פורמט פירסומי, או שיווקי (פוטנציאל הרייטינג). עד כמה לדעתך עתיד הכתיבה (ולא רק הכתיבה, גם החזותי וההאזנתי) טמון בבלוגים.

גילוי נאות? שנעלבתי? :) לא ממש, כי עדיין כמעט שלא התחלתי ליישם אצלי את הכיוון שיש לי בראש, ולכן אני עדיין לא רואה בעצמי בלוגיסט מוצלח (כמו עידו קינן, למשל. יש מה ללמוד ממנו, הוא בין היחידים שלגביו אני מסכים איתך, וגם לגביו כנראה שמסיבות אחרות).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תיקון [חדש]
שפי   שבת, 11/06/2005 שעה 19:09
בתגובה לשפי
אתר אישי
נשמטה לי מילה אחת בתחילת הפיסקה השניה:
''אם אתה לא מנסה לנגוע ד ר כ ה במהות''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
אורי קציר   שבת, 11/06/2005 שעה 19:51
בתגובה לשפי
הסברתי, ואסביר פעם נוספת: אתה צודק, יש כאן במידה רבה עניין של טעם. אבל טעם זה לא הכל. כפי שאמרתי, אני מחפש בבלוגים גם ערך לימודי כלשהו, מעין ערך מוסף שהגדרתו חמקמקה למדי אבל ברורה לי עצמי באופן אישי. משהו שמשלב איכות כתיבה עם מקוריות בחשיבה - וכל אלו, כאשר יש להם ותק מסוים שמאפשר תצפית על התפתחותם בפרספקטיבה של זמן (והבלוג הפרטי שלך, אם אינני טועה, הוא בן מספר חודשים). הגבלתי את עצמי למספר מסוים על אף שיותר מעשרים וחמישה עומדים בקריטריונים כאלה.

אגב, לא ראיתי רשימות כאלה ''בכל בלוג'', כהגדרתך. נכון, יש רשימות של קישורים מועדפים וברבים מהם גם לבלוגים כאלה ואחרים, אבל אין שום נימוק ענייני בצידן. ברבות מהן הקישור נועד לשקף יחסים אישיים בין המקשר למקושר. ברשימה שעשיתי אין אנשים שיש לי איתם יחסים אישיים קרובים. יתכן שחלק מהם אף אינם מעריכים את כתיבתי. זה בסדר מצידי.

אשר לדיון על ''מהות הבלוג'' - ובכן, הדבר לגיטימי למדי (ואף זכה לתשומת לב של ממש ביום עיון של ''טלדן'' שנערך בראשית יוני), אבל הרשימה הזו לא נועדה להביא לדיון שכזה. להיפך. היא יוצאת מנקודת הנחה שיש מספיק אנשים ברשת שהגדרת הבלוג הפרטית שלהם בהירה למדי ומחפשים אחר כתובות איכותיות או מעניינות נוספות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
שפי   שבת, 11/06/2005 שעה 21:16
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
היית חייב להציב איזשהם קריטריונים, להעלות את עצמך על איזשהם פסים מחייבים, אחרת לא עשית מעשה של יצירה.

גילוי נאות: אני מודה שכמה מהאתרים שאתה מציין הם בעיניי חסרי טעם וערך במידה כזאת שהמלצות עליהם הן בעיניי משחיתות, מוציאות שם רע ומבריחות מהבמה הנקראת אינטרנט קהלים שאני מעוניין בהם, כלומר אותי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
אורי קציר   שבת, 11/06/2005 שעה 22:12
בתגובה לשפי
אין לי מושג על אילו ''פסים של יצירה'' אתה מדבר. אני חולק בבלוג שלי את מה שמעניין אותי עם מי שמטריח את עצמו לקרוא. לגופה שלטענה, הצבתי קריטריונים. אם הם אינם נראים לך, זה כבר סיפור אחר. אתה מוזמן לקרוא שוב (מומלץ אחרי שתתקרר) ולהיווכח בעצמך.

אם אתה סבור שאתרים שציינתי הם חסרי טעם וערך, אתה מוזמן לחלוק את דעתך עם אחרים כאן. יהיה מועיל יותר אם תציין את שמות הבלוגים ואת הסיבות לתיעוב שאתה רוחש להם. אם אינך מחבב אותם, שמורה בידך הזכות לא רק שלא להסכים עמי אלא גם להימנע מקריאה בהם. קריאה באתר אינטרנט - כל אתר אינטרנט - אינה חובה אלא רשות. ממש כשם שיש אנשים המעדיפים את צ'ייקובסקי ויש כאלה הנהנים משרית חדד, יש גם בלוגרים המעדיפים אתרים מסוימים על פני אחרים.

הטענה האחרונה שלך - הפיכת המלצה הנשענת על טעם אסתטי לשחיתות - היא שטות מוחלטת. אם תקרא את מה שכתבת נדמה לי שתוכל להבין זאת בעצמך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
שפי   שבת, 11/06/2005 שעה 23:53
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
במקום לחשוד בי בתוקפנות בבקשה תקרא שוב, והפעם בעיון, את הפיסקה הראשונה, שמנסה לתהות מהו, בעיקרון, ''מעשה של יצירה'' – עבדתי עליה הרבה.

גם הפיסקה השניה בתגובתי האחרונה (''גילוי נאות...'') היא הרבה יותר מושקעת וחושבת-עד-הסוף ממה שאתה מייחס לי, משום-מה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון, ענברי זה לא בלוג [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/06/2005 שעה 7:17
בתגובה לשפי
קראתי. לומר את האמת, או שלא הבנתי מה אתה רוצה לומר או שלא הסברת את עצמך כמו שצריך. עדיף שתסביר את עצמך שוב משתשלח אותי לקרוא טקסטים סתומים וחסרי מובן מלכתחילה.

האמת, יצחק, סבלנותי מתחילה לפקוע. יש חוסר יושר בהטחת האשמות כלפי שאני נמנע מהתביעה שלך שאעלה את עצמי על ''פסים מחייבים'' (מה שלא תהיה הכוונה מאחורי הביטוי הזה) כאשר מן הצד האחר אתה נמנע מ''פסים מחייבים'' דומים ואינך נוקב בשמות בלוגים שלשיטתך המלצה עליהם ''משחיתה'', אינך מסביר מדוע היא ''משחיתה'', אינך מבהיר שאם המלצתי ''משחיתה'' כי אז אני נגוע באותה שחיתות שאני מעביר לאחרים וכן הלאה. אם אתה מעוניין לקיים דיון של ממש, בבקשה. אם כל מה שיש לך להבהיר כאן זה שאין ערך לרשימה שלי - שיהיה לך לבריאות וניפגש (או שלא) ברשימות אחרות (או באתרים אחרים). אבל נקיטה בעירפול מכוון מצידך אינה מסייעת בדבר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוטב מאוחר [חדש]
שפי   יום ה', 25/08/2005 שעה 15:09
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
על אחד מהגרפומנים שאתה משבח כתבתי כאן (למטה-למטה, התגובה השלישית, שנקראת ''תחת כל עץ רענן''):
על תופעת השמות הבדויים שהועלתה כאן בתגובות, כתבתי את הרשימה הזאת:
יש הבדל בין להמליץ לבין לא לקטול. ולאור הבחנה זאת, מתוך הרשימה המביכה הזאת אני ממליץ רק על הבלוגים של כרמל ויסמן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוטב מאוחר [חדש]
אורי קציר   יום ו', 26/08/2005 שעה 19:31
בתגובה לשפי
הטיעונים שלך מתחלקים לשניים. אחד אחד, בבקשה.

ובכן, העובדה שאדם כותב הרבה אינה הופכת את אתרו האישי לטוב פחות. אני מבין שיש לך בעייה עם כמות הכתיבה שלו, אבל אינני חושב שזהו טיעון רלוונטי להגדרת איכות הבלוג.

הטענה האחרת, זו של השימוש בשמות בדויים, מוכרת ומקובלת, אם כי דעתך כאן קיצונית מאוד. היא עשויה לעורר דיון ראוי בשאלת הפסבדונים בכלל. האם, למשל, יצירות ספרותיות מבית מדרשם של סופרים שהשתמשו בשמות עט פסולות גם הן, בשל נימוק דומה? הלא כאלה ניתן למצוא מג'ורג' אליוט ועד או הנרי ומק. צטניק ועד א.ב. יהושע.

אבל גם אם נתייחס לטענה שנייה זו כאל רלוונטית, הרי הרשימה המוזכרת כאן אינה כוללת אלא שלושה המשתמשים בכינויים שאינם שמם האמיתי. ובכן, אתה רשאי, כמובן, שלא לאהוב אותם, אבל - שוב - ממש כבהקשר לטענה הקודמת, לא נראה לי שהעובדה שבחרו בשמות עט הופכת את כתיבתם או את העניין שהם מכניסים לבלוגם לפחותים ולנחותים.

יתכן מאוד שכדאי להרחיב את הרשימה הזו ולהפוך אותה לאירוע תקופתי. בכוונתי לבדוק בתקופה הקרובה את האפשרות להקים רשימה של חמישי בלוגים שתתעדכן אחת לשנה. אם אתה מעוניין, אתה יכול להעביר אלי - במייל או בתגובה כאן - את הצעותיך לבלוגים נוספים.
מה דעתך?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה! [חדש]
חגית רוזנס   יום א', 14/08/2005 שעה 13:57 אתר אישי
אוי, תודה, תודה, רק עכשיו ראיתי.
אני שמחה שאתה נהנה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איפה התמונות, איפה? [חדש]
צבי טלית   יום ד', 10/05/2006 שעה 8:43 אתר אישי
שמע, אני די משוחד בקטע הזה, אבל איפה התמונות?
יש עשרות פוטובלוגים ברשת הישראלית, ולפחות חמישה או עשרה מהם שווים אזכור.

בלוג זה מקום לביטוי אישי. צילום וציור הם אמצעי ביטוי מדויקים ונפלאים לפחות כמו המילה הכתובה, ובהרבה מקרים מייגעים הרבה פחות ממנה. ההתעלמות הכללית מהז'אנר החזותי בבלוגים די מעציבה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איפה התמונות, איפה? [חדש]
אורי קציר   יום ה', 18/05/2006 שעה 0:20
בתגובה לצבי טלית
אתר אישי
שאלה של טעם, צביקה. אני פשוט איש של טקסט והמימד הגראפי חלש אצלי. כמו שאמרתי, זו בחירה אישית והיא אינה מחייבת איש מלבדי. איש איש והעדפותיו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איפה התמונות, איפה? [חדש]
יוני   יום ב', 12/06/2006 שעה 12:45
בתגובה לצבי טלית
אתר אישי
תמונות, כבודן במקומן מונח, אבל בלוג לעניות דעתי אמור להיות מקום להחלפת ידע והגיגים ולא במה להפצת רעיונות אומנותיים.
בלוגר אמור להציג את דעותיו, לחדש לקהל קוראיו בתחום התמחותו ולא לדחוף איזה רעיון אומנותי.
כך אני חושב לפחות
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איפה התמונות, איפה? [חדש]
שועל רשת   יום ה', 10/08/2006 שעה 16:24
בתגובה ליוני
אתר אישי
אני מסכים, בלוגים באמת לא אמורים להיות במה ליצירות אומנות. אני אוהב בלוגים בהם פורש הבלוגר את מאמריו, כתבות וסתם הגיגים. פשוט הצצה אל חיו האישיים אך ממרחק - זו יופיה של הרשת
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

רשימה מוצלחת ופורה [חדש]
דני   יום ד', 09/09/2009 שעה 21:29
רצית לומר תודה,
על הרשימה המדהימה של הבלוגים
למדתי רבות

ואני מסכים,
המדיום הוא המסר!

שיהיה בהצלחה!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה [חדש]
אלירן   שבת, 16/01/2010 שעה 5:47 אתר אישי
רצית לומר תודה,
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
רן   שבת, 07/05/2011 שעה 18:29 אתר אישי
נוסטלגיה טובה...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
בני   יום ב', 30/05/2011 שעה 0:34 אתר אישי
מצוין!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כל הככבוד [חדש]
דן   יום ו', 28/10/2011 שעה 13:56
בתגובה לבני
אתר אישי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©